ע"ע דמוקרטיה

בחיפושיי אחר ערך המושג דמוקרטיה, נתקלתי בהגדרות רבות ומצאתי הבדלים בין אלה הליברליות לבין אלה השמרניות. יחד עם זאת, לא מצאתי הגדרה לדמוקרטיה המתבססת על זכויות המיעוט וההגנה על זכויות אלו. לפני שנים, האיר את עיני אחד מהמרצים בשעה שאמר את הדברים הבאים: "דמוקרטיה היא המוכנות להיהרג עבור מימוש הזכות של אדם להביע את דעותיו, אפילו המנוגדות ביותר לשלי".

מאז התבטאויותיו האומללות של פרופסור הלל וייס, שאינן מכבדות את דוברם יותר מאשר את האדם לו הם כוונו, אנו נתקלים בניסיונות רבים לחסום את פיו. הגדילו לעשות אנשי מחנה השמאל של ממשלה הנוכחית ובראשם אהוד ברק, שר הביטחון המכהן, שהציע לשלול את פרנסתו של וייס ואף הגיש פנייה נרגשת לנשיא אוניברסיטת בר-אילן, לפיה הוא מבקש להפסיק את העסקתו של וייס.

למרבה המזל, יש באקדמיה חוקים שמגנים על החוקרים מפני ניסיונות כאלה, וכפי שמנגנונים אלה הגנו על אילן פפה מאוניברסיטת חיפה, שהוקע בשל עמדותיו הפוסט-ציוניות, הם אמורים לספק הגנה לכל אקדמאי שמביע דעה ללא קשר לגוון הפוליטי שלו.

שלב המתקפה הבא הגיע משר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, שהעלה את נושא ישיבות ההסדר וגם את פרופסור וייס. לדידו, בשל הסירוב לפינוי, יש לפרק את ישיבות ההסדר. את וייס, לאחר השוואתו להנייה, הוא מציע לסלק מן האוניברסיטה ולכלוא לתקופה ארוכה. הנה בבקשה, אם רצינו חיסכון והתייעלות במנגנון השלטוני – קיבלנו. מחוקק שהוא הצבא, מחזיק בתיק יחסי עוסק-מעסיק והרשות השופטת. כינוס תפקידים וכולם בידי אדם אחד. אידיליה דמוקרטית.
                                                                                                                   
הזכות להשמיע דברים

זו אינה המתקפה המתואמת הראשונה שיוצאת תחת חסות שר הביטחון על קבוצה או חלקים מן האוכלוסייה. מתקפה קודמת, בשיתוף עם הרמטכ"ל, סימנה את המטרה כמשתמטים משירות צבאי. בראש ובראשונה, אציין כי ישנו מחקר של מכון בס"א באוניברסיטת בר-אילן, לפיו כי אין עלייה ברמת המשתמטים מצה"ל. אולם זוהי עובדה שולית. חשיבות העניין היא בכך, שאותם אנשים שהיללו את המתקפה על המשתמטים, עקב אי הסכמה עם התנהגותם או עמדותיהם הפוליטיות, יושבים היום ומנידים את ראשם בחוסר אמון לנוכח המתקפה הנוכחית על ישיבות ההסדר, וסירובם לפנות מתנחלים, והמתקפה על הלל וייס.

אלו הם גם אותם חלקים בציבור שצעקו והתלהמו כנגד ד"ר אילן פפה ודרשו בתוקף את פיטוריו ממקום עבודתו, עקב הצהרותיו המבקרות בחריפות את הפרויקט הציוני בעיתונות. אין שום הבדל בין שלושת המקרים. אלה הם אבני הבוחן של מה שאנו נוטים לכנות הדמוקרטיה הישראלית.

כל מתקפות אלו שנוהלו בחסות גורמים רשמיים של מדינת ישראל היוו הקדמה לאקט המכונן של האירוע האחרון, מכתבי נאצה נגד פרופסור וייס. כאשר חלק מן הכותבים, אלמוניים כמובן, 'הגדילו' לעשות ושלחו איום מפורש על חייו של וייס. וייס מצידו, כיאה לדמות השריף, הצהיר כי אינו חושש מאיש. וייס אולי אינו צריך לחשוש אך אנו כחברה חייבים לחשוש ואף יותר מכך – עלינו להתחיל לפקוח עיניים ולפקח על המתרחש בשמנו דרך נבחרינו.

כשם שיש רצון להכפיף את כלל הדעות לערוץ מרכזי – פורמט אחיד שמייצג את הקונצנזוס המוכתב על-ידי אליטה מרכזית – ישנה חשיבות עליונה לקבוצות שאינן מסכימות עם דעות אלה. על קבוצות אלה לאמץ בחוזקה את הכלל הדמוקרטי החשוב ביותר: הזכות של כל אדם להשמיע את דבריו, גם אם באוזנינו הדברים חסרי טעם ונאמרים בדרך לא מוסרית. החובה הדמוקרטית היא לאפשר לומר אותם ללא חשש מסנקציות כאלו או אחרות, מנציגים רשמיים או מפרחחים חסרי דעת.

אני חוזר ומתריע בפני אלה שעולים היום על הגדרות ומבקשים את ראשם של המשתמטים, וייס וישיבות ההסדר: אל נא תלכו שולל אחר דרישות פופוליסטיות כאלו או אחרות, כי תמיד קיימת האפשרות שמחר אתם תהיו אלה שיעמדו מצדו השני של המתרס. ראו את מקרה רובספייר וחבר מרעיו, בזמן המהפכה הצרפתית.

 

מאמר זה התפרסם בתאריך 29/8/2007 ב- NRG

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On ספטמבר 16, 2007 at 3:29 pm

    נאה דרשת.
    נדמה לי שאילן פפה (שהוא יותר אנטי ציוני ולא כל כך פוסט ציוני…) כבר לא באוניברסיטת חיפה, אלא באוניברסיטה באנגליה. בכל מקרה הוא הצטרף לאלו שנמאס להם להיות מנודים ומאויימים ולהלחם על כל זכות בסיסית כמו הבעת דעה. לחברה הישראלית זה סימן רע כי האקדמיה היא בכל מקרה די אחידה וזה מעודד חשיבה קבוצתית ותהליכים רעים אחרים.

  • אזרח.  On ספטמבר 16, 2007 at 10:54 pm

    ההגדרה הטובה ביותר של ה"דמוקרטיה",היא זו :

    Alexander Hamilton הגדיר את הדמוקרטיה,כך:
    Democracy, is two wolves and a lamb, voting on what to have for lunch.
    הני,נחש מיהו הכבש?

    באשר לחלק השני,אתה צודק ב100% .

  • הני  On ספטמבר 16, 2007 at 11:35 pm

    הי אזרח,

    יופי של הגדרה, הבעיה היא שאחרי ההחלטה לא נותר כבר את מי לאכול ובשלב זה אדם לאדם זאב…
    האם אנחנו רוצים באמת רוצים לחיות בעולם כזה?
    מה יותר מקודש מערך הדמוקרטיה את זה אנו צריכים לשאול.
    ולסיום – אני יודע ומכיר בעובדה שמחרבייך ממך יצאו – אבל מעדיף את הסיכון הזה מאשר לחיות במצב של דיכוי כפוי
    הני

  • אזרח.  On ספטמבר 17, 2007 at 4:37 am

    ציטטות של חכמים ממני,המעידות על המציאות המרה.

    כאשר מכים את האנשים במקל,(ה"דמוקרטי".של העם.) אין השמחה גואה בהם אם קוראים לו "המקל של האנשים".(ה"דמוקרטיה" של האזרחים ה"ריבונים")
    מיכאיל באקונין

    מה זה משנה למתים, ליתומים ולחסרי הבית אם ההרס המטורף נעשה בשם הטוטליטריות, או בשמם המקודש של החירות והדמוקרטיה?
    – מהאטמה גנדי

    החלטת הכבשים לדגול בצמחונות(דמוקרטיה,בחירות,ריבונות בכאילו,חופש,וכל המילים היפות) היא חסרת משמעות כל עוד הזאב חושב אחרת.
    – ויליאם ראלף אינג'

    יחשבו ההמונים שהם שולטים, וכך ייקל לשלוט בהם.
    – אדגר אלן פו

    שינוי משטר לגבי ההמונים, הוא רק שינוי שם האדון.
    – פיידרוס(מתוך המחזה של אפלטון)

    הדמוקרטיה היא הלקאה של העם, למען העם, על ידי העם.
    – אנטול פרנס

    השלטון המדיני הוא כוח מאורגן של מעמד אחד לדיכויו של מעמד אחר.
    – קרל מרקס

    הני ידידי,המשחק מכור.

    http://www.notes.co.il/ora/33214.asp

    תגובה ראשונה.אזרח.

    http://www.notes.co.il/shooky/31719.asp

    תגובות 2 ,3 ,4 .אזרח

  • הני  On ספטמבר 17, 2007 at 10:59 am

    הי, אני מסכים לחלק מתגובתך, המשחק אכן מכור וכבשים יש לרוב, אך השאלה תהא תמיד (לדעתי) האם יש לנו הפוטנציאל לשנות או להביא לסטיה מן הדפוס המוכר?
    ואני חושב שיש לנו האופציה לשנות, זו משימה קשה מאוד, אך אני חושב שיש ביכולתנו.
    אני מגדיר את עצמי כדון קישוט חברתי, הוא נכשל במשימתו, אך אני מקווה שיש לנו עדיין תקומה כגזע אנושי.
    הני
    נ.ב. אחלה ציטטות תרשה לי להשתמש בהן.

  • עמנואל  On ספטמבר 17, 2007 at 4:42 pm

    אני חשוש שבילבלת בין כמה דברים.

    לעיניין החלאה וייס, אני תומך בדבריך. זה שהוא טינופת אנושית, לא אומר שמותר לנסות לפגוע בפרנסתו. גם לטינופת אנושית יש זכויות אדם, וזה נכלל בזכויות אלה.

    אבל המקרה של ישיבות ההסדר ממש לא דומה. ישיבות ההסדר נהנות מפריווילגיות עצומות וזכויות יתר מפליגות שניתנות להם ע"י הצבא. תלמידיהם זוכים לשרת ביחידות אורגניות, ולזמן מקוצר. אם בתמורה הם משתינים בקשת על צה"ל, צה"ל לא צריך לומר שזה קשת, ולהמשיך לתת להם את זכויות היתר.

    שיתכבדו ההסדרניקים, וישרתו 3 שנים כמו כולם, ביחידות רגילות. ואם נותנים להם תנאים מיוחדים (שעליהם מתבסס עצם קיום הישיבות האלה) שיאמרו תודה.

  • הני  On ספטמבר 17, 2007 at 4:47 pm

    אהלן עמנואל,

    אין אני דן בעניין אורך השירות, זו סוגיה שנפתרה בין הפוליטיקאים.
    לדידי מה שחשוב היא ההבנה שלכולם אם הם פועלים מתוך החוק מגיעה הגנה על זכויותיהם.
    אני מבין את התסכול שיש לחלק מן האנשים בכל הקשור לשירות הצבאי, ובעיקר מילואים ממה שאני מבין, אך זו אינה הסוגיה.
    מה שמעציב אותי היא הזילות של הערכים הדמוקרטיים בכל פעם שיש איום על התפיסה ההגמונית.
    הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: