ביקורו של אחמדי-נג'אד בארה"ב

באחד הפוסטים הקודמים שלי עסקתי בחופש הביטוי בעניין פרופ' וייס והתבטאויותיו האומללות. בימים אלו עלתה השאלה ביתר שאת עם ביקורו של אחמדי-נג'אד הויכוחים הם חריפים ויש דעות רבות בעד ונגד העניין.
 
בימים אלו אני שוהה עם קבוצה של סטודנטים (מדהימים!) בארה"ב, דבר שמקל עלי מאוד את המעקב אחר ההרצאות של אחמדי-נג'אד הראיונות שערך והתגובות וההפגנות שמנגד. במחשבה די רבה שהקדשתי לעניין (ראו הפוסט עולה יומיים לאחר הבלגן) אין אני מוצא את עצמי משנה את דעתי. שהרי מצב זה הוא אף ברור יותר בעיני מאשר מצבו של וייס, זוהי אוניברסיטה שלה אמור להיות חופש אקדמי, המכון שהזמין את אחמדי-נג'אד SIPA הינו מרכז ידוע ומוכר והוא הוזמן לפורום מנהיגי העולם (WORLD LEADERS), וככזה אינני רואה בעיה. מהו השלב הבא אי הזמנת אנשים שאינם מסכימים עם קונבנציות חברתיות או מחקריות מסוימות. כאן יש לזכור את חיבורו האלמותי של דיקארט "על המתודה" והרעיון כי מהפיכות מדעיות באות מחוץ לתיאוריות הידועות הן בדרך כלל יוצאות כנגדן. איך נוכל להתקדם להבין מהו רוע אם לא נוכל להתעמת עימו לנסות להבין את הבסיס שממנו יוצאים רעיונות אלו? האם בכך אין אנו הופכים למעט דומים לאלו שאנו מנסים למנוע מהם לדבר בפנינו?
 
כמובן שאינני רואה פוסל בהפגנות נגד דעותיו או מה שהוא מייצג, אני מברך את השאלות והתגובות הביקורתיות כנגדו, אך אינני מסוגל להבין את הקולות שקראו למנוע ממנו את ההזדמנות לומר את דבריו.
 
אחד מנקודות השפל של האירועים הקשורים בביקור זה הייתה ההצגה של נשיא אוניברסיטת קולומביה שדיבר סרה באחמדי-נג'אד, כאדם שכבר עומד לנאום, לצאת בהצהרות לוחמניות ומבזות מול כלל הפורום לא תורם למעמד  ואף שיחק לידיו של אחמדי-נג'אד.
 
מעבר לכך השאלות הקריטיות שעולות שוב ושוב הן:
את מי מותר ומי אסור להזמין לשוחח?

מהם הנושאים שנקבע בתור טאבו או מחוץ לשיח?

מי קובע את הדברים לעיל? ולמה?

     
    לי כל אלו נראים כמתכון בטוח לדיקטטורה, ומלבד לסיבה אחת, הרצון לדחוף את השונה והזר החוצה ולא להקשיב לאחר, לא ברור לי מדוע ישנה היסחפות אחר הניסיון לא לתת במה לאחמדי-נג'אד ולא להקשיב לאמירותיו.

     

    ולסיום שאלה: מה יקרה אם בעתיד יחליטו שלא לזמן את ראש ממשלת ישראל להרצאה בשל מעשי ישראל במלחמה זו או אחרת? כיצד זה יתקבל בארץ? ומה נעשה אנו אם יתחילו גלי תמיכה בחו"ל לעמדה זו?
     
    חופש נעים
    הני

    Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

    תגובות

    • אזרח.  On ספטמבר 26, 2007 at 9:17 pm

      ללא התלהמות.

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3453601,00.html

      ולהבדיל אלף אלפי הבדלות,יש גם כאלה המתלהמים ומנבלים פיהם.לדעתי,זה משיג בדיוק את ההיפך.

      http://www.notes.co.il/yehezkel/36750.asp

    • הני  On ספטמבר 26, 2007 at 9:34 pm

      אני חושב שתגובות מהסוג השני הן בעיקר בשל אי ידיעה ופחד מדעות. לדעתי חינוך הוא הפתרון לכל הצרות הללו ולא השתלחות חסרת רסן.
      לקרוא לאחמדי-נג'ד פלח זו פשוט …(השלימו את החסר)
      הני

    • אמיר  On ספטמבר 27, 2007 at 4:33 am

      כמו כל דבר אנחנו מפחדים מהשונה,ובמקום להכיר "וללמוד" את ומהשונה אנחנו מנדים,מכפישים או הורגים במקום להיות"אנושיים" ונלמד במינימום את מקור השוני!

    • ד.ט  On ספטמבר 27, 2007 at 9:34 am

      ייתכן בהחלט שמנהיג יהיה כה מרושע, שיהיה מוצדק להחרימו באופן סמלי במטרה ללחוץ עליו אישית ועל המשטר כולו.

      מנהיג מדינה, כל מדינה, הוא הרי האחרון שיכול להתלונן על סכירת פיו ועל חוסר יכולת להתבטא. התבטאות של נשיא אירן תגיע לתקשורת העולמית ואין שום הכרח להזמין אותו אישית לנאום בפני קהל זה או אחר בארה"ב.

      ממתי זו נהיתה זכות יסוד של כל אדם להיות מוזמן להרצאה בכל מקום?

      לגבי השאלה התאורטית בסוף, ישראל וכל דובריה מוחרמים כבר כיום בפורומים רחבים מאד. שום ראש ממשלה ישראלי לא הוזמן מעולם לביקור במצרים, למשל.

    • הני  On ספטמבר 27, 2007 at 1:45 pm

      אמיר, הלוגיקה שלך אולי מביאה לאותה תוצאה שאני מצפה לה, אך היא לא נובעת ממוטיבים דמוקרטיים ושמירה על זכויות בסיסיות לכן אינני יכול להסכים עימה.

      באשר לשאלתה/ו של ד.ט., גם אם אסכים עם הטיעון שזו אינה זכות יסוד של האדם, הרי שזו הינה זכות יסוד של האוניברסיטה או כל מוסד אחר להזמין את כל מי שהם רואים כראוי להזמינו!

      לגבי אי הזמנת ראשי מדינת ישראל עולה השאלה האם זה מציק לך ואם כן, מדוע?

      נקודה מצויינת למחשבה…
      יום נעים
      הני

    • ד.ט  On ספטמבר 27, 2007 at 10:02 pm

      חלק על זכותה העקרונית של האוניברסיטה להזמין את נשיא אירן לשאת דברו. יש לה זכות לכך, אבל זה לא בהכרח מעשה נכון וחכם.

    • הני  On ספטמבר 27, 2007 at 10:27 pm

      ד.ט. אם כך אין אנו חלוקים בנושא זה.
      ונוכל להתווכח ויכוח חברי אם זה היה מעשה חכם או לא….
      הני

    • חצבאני  On ספטמבר 28, 2007 at 12:00 am

      מספיק ודאי עם התחסדות צדקנית. אין חופש דיבור לכל בכל כולם של מוסדות החינוך בארה"ב במקומות רבים מרצים לא רצויים על חלק מהסטודנטים אינם יכולים להופיע. ואין קבלת פנים מנומסת לכל מרצה שעולה לדבר.

      בנימין נתניהו אינו יכול להופיע בכמה אוניברסיטאות כי יסתמו לו את הפה בקריאות מלאות חוצפה ורעש. מרצים ישראליים מגורשים על ידי חבורות סטודנטים רועשות בעשרות מוסדות חינוך בארה"ב. אפילו שכחתם א בל ז ה ק י י ם ישראלים מוחרמים בעשרות גופים אקדמאיים בעולם.
      זה לא רק ישראלים גם אנשי ימין אמריקאים נתקלים בגסויות
      אם הכותב הנכבד אכן בארה"ב שישאל סטודנטים יהודיים והם יספרו לו.

    • הני  On ספטמבר 28, 2007 at 1:41 am

      אהלן חצבאני,
      אני לא מבין מה אתה אומר. על מה אני מתחסד? אני מסכים עם מה שאתה אומר ולדעתי זו הבעיה.
      אני לא צריך לשאול סטודנטים משום שרק לפני שנה חזרתי לישראל אחר 8 שנים של לימודים בארה"ב, אני מודע לדחייה של דוברים מכל צבעי הקשת ועל כך אני מצר.
      ועל כן אינני מבין מהי ההתחסדות? ועל מה אתה מצר?
      בברכה
      הני

    • חצבאני  On ספטמבר 28, 2007 at 6:25 pm

      זה כנגד השיח הריק על חופש הדיבור שכולם אבל כולם פולטים כל הזמן. אין דבר כזה.
      ושוב אבקש סליחתך כי באמת זו הייתה תגובה לגופו של עניין "חופש דיבור אקדמאי" ולא לגופו של כותב.

    • החגב עומד יציב  On אוקטובר 5, 2007 at 9:59 pm

      אני לא בטוח שבשם ההקשבה לאחר אפשר לתת לנשיא איראן במה.
      ההקשבה לאחר אינה ערך, ההקשבה והיחס לאחר הן אמצעים למטרה.
      אי קבלת האחר אינה מתכון לדיקטטורה אלא דיקטטורה קורית וצומחת מתוך היסחפות הקולקטיב לכוחו של השלטון.
      אחמדי-נז'אד אינו "אחר" ואינו "קורבן", הוא דיקטטור רב עוצמה חשוך ומסוכן, אשר הבמה שניתנה לו במרכזו של האו"ם היא עדות לכישלונו הפוליטי של המוסד הזה(מישהו אמר סוריה חברה במועצת הביטחון? מישהו אמר סודן חברה במועצת זכויות האדם?)

    • מוני יקים האנטי ציונ  On אוקטובר 20, 2007 at 4:52 pm

      היה טוב לקרוא את דבריך ,אנשים כמוך הם מגדלור של תקווה כי המזימה של זיקני אשכנז תיקרוס מול סלעיה
      המוצקים של המציאות שאתה אחד מנידבכיה.
      המשך ללא מורא וללא פחד עם האמת הפנימית גם אם אינה מתאימה להליכה עם הזרם הכפוי עלינו….בחורבן הציונות מסרסת החשיבה העצמאית ננוחם.

    • אביב  On נובמבר 17, 2007 at 10:14 am

      לטענתך אני חושב שאם ראש ממשלת ישראל יודיע שכוונתו למחוק מהמפה עם קיים, גברים, נשים, ילדים וכו,,,, לא אתפלא אם ראש הממשלה שלי יהיה מבודד ומוקצה, יש גבול לדיפלומטיה ולדיבורים וכידוע, דעתו של אחמדי נשמעה לפני שהוא הגיע לארהב לאותה אוניברסיטהץ
      אין שום בעיה למשנתו של אחמדי נג"אד
      לעבור גבולות

    • הני  On נובמבר 17, 2007 at 10:23 am

      הטיעון נגד רשא הממשלה "שלך" כמנסה למחוק עם קיים כבר שנים רבות. אולי כדאי שתשים לב לרטוריקה נגד ישראל…
      העניין הוא גם לא אם שמעו או לא דיעותיו, העניין הוא הדמוקרטיה והיכולות להגן על זכות הפרט לאמר את אשר ירצה.
      ונראה לי שעל כך אנו חלוקים
      בברכה
      הני

    להשאיר תגובה

    היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s