קפיטליזם, פירמידות, ודיור – ישראל 2007

כמו לרבים אחרים שאינם משקיעים את מיטב "האוברדרפט" שלהם בבורסה, אין לי שום דבר ממשי במיליונים או במיליארדים שנמחקים ממפת ההון כפי שדווח בחודש האחרון על-ידי הכתבים הכלכליים. אולם בקיץ האחרון התרחשה רעידת אדמה עם התמוטטות חברת חפציבה שהשפיעה קשה על אותם אנשים שעמלו כל חייהם להגיע אל היעד הישראלי הנכסף – דירה משלהם.
אכן, לאחר הבריחה של המנכ"ל, דווח כי הסימנים היו ברורים: בנק הפועלים הקפיא כספים והתריע, אך אלו היו התראות שלא הגיעו אל אוזני הצרכנים הקטנים או אל התקשורת. מדוע? זו השאלה.
מכירים את סיפור הפירמידה? אותן פירמידות שבנו אבותינו במצרים, מנוצלות באופן ציני על-ידי השיטה הקפיטליסטית על מנת לשלול מאזרחים רבים את חסכונותיהם ואת מיטב כספם. החוק קובע כי כאשר חברה פושטת רגל, עורכים את רשימת הנושים ומסדרים אותם בצורת פירמידה. בראשה נמצאים הנושים הגדולים ביותר ובתחתית הנושים הקטנים. לא אלאה אתכם ברשימה המלאה, אך לפי הרשומות חפציבה חייבת כ-819 מיליון שקלים לרשימה ארוכה של בנקים המלווים את הפרויקטים של החברה ובראשם בנק הפועלים. לרוכשי הדירות אין כמעט סיכוי. גם אם יצליחו להתאגד כגוף אחד ולהגיע לראש פירמידת הנושים. על כן, באופן אבסורדי, הקבוצה שתיפגע באופן משמעותי ביותר, מופיעה בתחתית פירמידת הפיצויים. בדומה ליהודים במצריים.
אין כמובן שיח ציבורי-חברתי על העובדה שהבנקים מציגים רווחי שיא על גבם של אותה קבוצה הנמצאת בתחתית הפירמידה. אין גם מילה על העובדה שאם תתרחש בסופו של דבר מחיקת חובות, החשבון יוגש לאותה קבוצה בדמותם של עמלות חדשות ושאר מיני חוקים להוצאת הכספים מידי ה'לקוח' לבנק. כבר עכשיו עמלים עשרות עורכי דין על מנת למצב את הבנקים בראש רשימת הנושים.
התפנית הגיעה כאשר עשרות רוכשי הדירות החליטו "לפלוש" לדירות אותם רכשו במיטב כספם ולא להמתין לטחנות הצדק האיטיות. הם הבינו כי גורלם יחרץ בתוך שעות וכי עמל חייהם ירד לטמיון.
התנהגותה של מערכת המשפט חשפה את הבעייתיות בקבלת החלטות שבסיסן הוא חברתי. בתחילה החליט בית המשפט לגרש את ה"פולשים" ללא זכויות, ואילו אחר-כך החליט להכשיר את ה"פלישות" באופן זמני. והנושים "הגדולים" מתנגדים לפלישה תחת הטיעון ה"כלכלי הטהור", לפיו אקט זה יחתום סופית את גורל החברה ללא האפשרות לתיקון המצב. שאר עולם הכלכלה הישראלי מביט מן הצד ואינו מוכן לקחת חלק במצב העגום הזה. לעומתם, נמצאה סנונית ראשונה שיצאה בדרישה להפוך את הפירמידה על פיה. ח"כ זבולון אור-לב, יזם הצעת חוק, לפיה ראשוני הנושים בפשיטת רגל של חברת בנייה יהיו הרוכשים. כל זאת טוב ויפה, אך עד שהצעת החוק הזו תעבור, מצבם של רוכשי הדירות מחפציבה כבר יהיה בכי רע. אולי בימים נוראים אלה, הגיע הזמן להפוך את הפירמידה ולחייב את המחוקק 'להוציאנו מעבדות לחירות'.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On ספטמבר 28, 2007 at 8:06 pm

    הסכים לו.אז שיאכל את פירות הביאושים שלו עד הסוף המר.

  • הני  On ספטמבר 28, 2007 at 8:24 pm

    אהלן שוב אזרח יקר,

    הסכים איך? ולאיזה פורמט של קפיטליזם? אני זקוק להארות בנושא.
    הני
    נ.ב. אני חושב שאתה יכול לקרוא לי הני כותב יקר נשמע לי מישהו אחר…

  • אזרח.  On ספטמבר 28, 2007 at 10:28 pm

    שהולבשה עליו ע"י בעלי העניין בחברה ובפוליטיקה.פעם,בעקבות כתבה בעיתון הארץ, קראתי לציבור לתמוך בחרם נגד מוסד מסויים.

    http://news.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=657277&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

    תגובה 43 .אזרח.

    אחד המגיבים שאל אותי שאלה יפה.הוא שאל: האם אתה חושב שכל הציבור הוא מקשה אחת? הלא יש לך עסק עם מליוני פרטים שונים.בעלי השקפות שונות,צרכים שונים,וכד'.הוא גם קרא לי נאיבי.

    עניתי לו בזו הלשון:(תגובה 58 אזרח.)

    נכון שהציבור לא עשוי מקשה אחת.נכון שהציבור בנוי מפרטים, בעלי דעות שונות,ואנטרסים שונים. אולם הציבור בכללותו צריך להבין,שחברתית וכלכלית,האיטרסים של כלל הפרטים, שזורים זה בזה.
    אם פרטים מסויימים בציבור ,או מגזר מסויים בציבור מופלה לרעה ,חברתית-כלכלית, זה ישפיע בסופו של על כלל הציבור.
    על אפקט הפרפר שמעת?אם פרפר באסייה ,מנפנף בכנפיו, עד שזה מגיע לישראל, הניפנוף הופך לסופת הוריקן.
    למה אני בישראל צריך להיות מושפע מהפרפר באסייה?
    מכיוון שכל העולם כיום, הוא כפר גלובלי קטן.ומה שקורא במקום רחוק,ישפיע עליי כאן, בישראל.
    על אחת כמה וכמה אם דברים קורים כאן בישראל.
    כל הציבור באותה הסירה.כמו אותם נוסעי ספינת העינוגים.כאשר הם נשאלים,האם איכפת לכם אם אחד מהנוסעים ,הנמצא בקומה תחתונה של הספינה, יעשה חור בספינה?
    הרבה אומרים, מה אכפת לנו.אנחנו לא קשורים אליו.זה העניין שלו.אם הוא עושה חור, זו הבעייה שלו.
    ולא היא.כווווולם, יהיו מושפעים.זהו האינטרס של כוווולם, שאותו אדם לא יעשה חור בתחתית הספינה.
    אותו החור, ישפיע על כולם.הספינה תטבע בסופו של דבר.
    הציבור צריך להבין.היום אלו עובדי הקבלן,המאבטחים, מחר זה אתה.
    לכן הציבור צריך להיות מאוחד.אחדות, מתוך אינטרסים חברתיים וכלכליים,גרידא.

    אחת הבעיות הגדולות בתוך המסגרות הנקראות מדינה,היא חוסר הסולדיריות המשותפת.המדינה מורכבת ממליוני פרטים שונים,הפרושים על פני שטח גדול.לפעמים עצום.מה המשותף לפרט הגר במודיעין,ולפרט הגר בשדרות? מעט מאוד.אם בכלל. אם הפרטים האלה היו חיים בקהילות קטנות בתוך אותה המדינה,קהילות שבהן הפרטים מכירים זה את זה,הסולידריות היתה גבוהה יותר.אם אותם הפרטים היו משתייכים לחמולות,או לשבטים משותפים,הסולידריות היתה גבוהה מאוד. הפרטים המרכיבים את החברה, חייבים להבין שהם לא יכולים בנושאים מסויימים ,שהם כלליים לרוב החברה,לעמוד מהצד.היום זה הפרט ממודיעין(חפציבה) מחר זה הפרט משלומי שהבנק יזרוק אותו מביתו,מחרתיים זה הפרט משדרות הסובל מאוזלת היד המכוונת של מדיניות הממשלה.הפרטים המרכיבים את החברה חייבים להתעלות מעל האנוכיות הבסיסית שבה כל פרט דואג רק לעצמו.שאם כל אדם יהיה אנוכי רק לעצמו,מה צריך חברה?לשם מה התקבצו יחד כל אותם המליונים המרכיבים את אותה החברה המסויימת?

    באשר לפורמט של הקפיטליזם.

    לא שאלו את הציבור מה יהיה הפורמט של הקפיטליזם.(עד היום,למשל, לא נעשה דיון ציבורי רציני אחד,על ההפרטה .)

    קבעו לציבור עובדה.

    את הפורמט של הקפיטליזם הדרווניסטי מבית מדרשם של אסכול שיקגו,והגורו שלה מלטון פרידמן.

    הציבור הסכים,בזה שהוא לא התנגד.עצם אי ההתנגדות,כמוה כהסכמה.

    באשר להארות.אביא לך כמה ציטטות המעידות על המצב שדיברת עליו,ועל המצב שישראל נמצאת בו.המצב הזה דומה למה שקורה בארה"ב,ולכן הציטטות ,למרות שנאמרו ע"י אנשים בארה"ב,תקפות למצב בישראל.

    Unless you become more watchful in your states, and check this spirit of monopoly and thirst for exclusive privileges, you will in the end find ,that the most important powers of govenrment, have been given or bartered away, and the control of your dearest interessts, have been passed into the hands of these coporations.
    " —
    Andrew Jackson

    The country is headed toward a single and splendid government of an aristocracy, founded on banking institutions, and monied incorporations. and if this tendency continues, it will be the end of freedom and democracy. the few will be ruling and riding over the plundered plowman, and the beggar. I hope we shall take warning from the example of England, and crush in its birth ,the aristocracy of our moneyed corporations, which dare already to challenge our government to trial ,and bid defiance to the laws of our country. I sincerely believe that BANKING ESTABLISHMENTS, ARE MOTE DANGEROUS, THAN STANDING ARMIES.

    – Thomas Jefferson

    It has indeed been a trying hour for the Republic; but I see in the near future a crisis approaching that unnerves me and causes me to tremble for the safety of my country. As a result of the war, corporations have been enthroned and an era of corruption in high places will follow, and the money power of the country will endeavor to prolong its reign by working on the prejudices of the people UNTIL ALL WEALTH IS AGGREGATED IN A FEW HANDS, and the Republic is DESTROYED. I feel at this moment more anxiety for the safety of my country than ever before, even in the midst of war."
    Abraham Lincoln in a letter
    to William F. Elkins, Nov 21st, 1864

    נו,אתה רואה המונים ,כמו בצרפת,יוצאים נגד השיטה שהונחתה עליהם?

    אם לא יוצאים,אז סימן שמסכימים.

  • הני  On ספטמבר 28, 2007 at 10:33 pm

    אהלן אזרח, אצלך כבר לילה ואני פה בצהרי היום בארה"ב.

    לעינינו אני לא מסכים עימך, לדעתי קבוצות מסוימות עושות הכל על מנת להביא את האזרחים למצב בו אין להם יותר מידי זמן לחשוב או להגיב מין זומביות כזו שנכפת על ידי מצב האירועים הקיים.
    רוב האנשים בארץ עובדים וישנים ואין להם כמעט זמן לשום פעילות אחרת, מה עוד שהתודעה שהם חיים בה היא כוזבת לחלוטין. יש עלינו, אלו שרואים את המתרחש להמשיך ולהתריע ולנסות ולגיים את האנשים למאבק על מנת שנוכל להביא מתי שהוא לשינוי.
    אמירות כמו הם הסכימו בעצם חוסר הפעולה לא עוזרות להסביר או להביא לשינוי.
    אני חושב שעל ידי חינוך והארה אולי יש סיכוי לשינוי אך מגישתך לא יבוא שינוי להיפך רק החמרה במצב…
    סופשבוע נעים
    הני

  • אזרח.  On ספטמבר 29, 2007 at 9:09 am

    התודעה.אני מנסה ברמת המיקרו(של הקהילה הקרובה אליי)וגם ברמת המקרו(של האינטרנט).לצערי,האמצעים שלי דלים.אין לי עיתון,תחנת רדיו,או טלוויזיה.כך שאני משתדל באמצעים הדלים שלי.
    בשונה ממך,אני לא מבין מדוע מסות ההמונים מחכות לאיזה משה שיבוא ויקח אותם לארץ הטובה.האמירות שלי ב.. הם הסכימו,נובעות מהייאוש האוחז בי לפעמים,כאשר אני רואה את מסות ההמונים ממררים בבכי מול המעטים הנוגשים בהם.מתחשק לי לצעוק להם:טמבלים.הכח בידכם.עלו על הבסטיליה.הלא כבר אמרו חכמים וגדולים ממני
    .הלל הזקן:"אם אין אני לי,מי לי?

    או,Frederick Douglass,שאמר:I prayed for twenty years ,but received no answer, until I prayed with my legs.

    או,Eugene V. Debs ,

    If it had not been for the discontent of a few fellows who had not been satisfied with their conditions, you would still be living in caves. Intelligent discontent is the mainspring of civilization. Progress is born of agitation. It is AGITATION, or STAGNATION."

    Eugene V. Debs

    רק האנשים יכולים להביא מזור לבעיות שלהם.רק הם בעצמם.
    ראה,אני מודע לכל הנושאים שהעלית.השיטה לשליטה בהמונים,היא שיטה מתוחכמת.זו הסיבה מדוע המעטים ממשיכים לשלוט על מסות ההמונים.
    אודה לך אם תקרא.

    על התודעה הכוזבת:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=649558

    תגובה 119 .אזרח.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=654846

    תגובה 4 .אזרח.

    אמרת:"אני חושב שעל ידי חינוך והארה אולי יש סיכוי לשינוי" .

    אתה צודק.

    אבל החינוך וההארה יכולים לבוא רק מצד פרטים כמוך ,או "דרך הרגליים"(כמו שאמר פרדריק דגלאס) של אלה הסובלים.

    לא מ"למעלה".מהמערכת.

    יש מנטרה קפיטליסטית דרווניסטית,האומרת:תן לאנשים חכות(חינוך,ידע) והם ידוגו בעצמם.(ידעו להסתדר לבד)
    את המנטרה הזו סתר מרקס.באומרו:

    Catch a man a fish, and you can sell it to him. Teach a man to fish, and you ruin a wonderful business opportunity.

    Karl Marx

    המערכת לא מעוניינת לתת לאנשים חכות,כדי שיוכלו לדוג בעצמם

    מה הסיבה?
    המערכת מעוניינת בהנצחת המעמדות הפוליטיים-חברתיים-כלכליים.בעלי העניין אינם מעוניינים בהרמת היכולות של המעמדות שמתחת למעמד העליון.עניין של שליטה פוליטית-חברתית-כלכלית.רואים שהמדיניות היא של אי נתינת חכות(ידע,חינוך,חינוך להשכלה גבוהה,הזדמנות שווה ,ועוד שורות של צעדים היכולים לעזור לאלה הנמצאים בתחתית להתרומם.)ואם אין את החכות,איך יוכלו אלה שבתחתית לדוג בעצמם?(להסתדר ולהתפרנס בכוחות עצמם?)למה לה למערכת לשמוט מידה את הכוח הכלכלי-חברתי?

    החיים על מפה מדומיינת, חלק א.

    http://www.haayal.co.il/story?id=886&LastView=#56829

    ציטוט:"הדמיה של פוליטיקה

    בנוף המדיה הפוסטמודרנית קורסים גם הגבולות בין מידע ובידור, בין דימויים ופוליטיקה. התוצאה היא מה שמכונה "אינפוטיינמנט" (infotainment), הכלאה בין בידור לפוליטיקה. בגרסה העברית, ניתן לכנות זאת "פופוליטיקה". הצירוף המילולי הזה הומצא בראשית דרכה של תוכנית טלוויזיה זו כדי לתאר את מתכונתה – שילוב של דיונים פוליטיים עם שירי "פופ"; אך עד מהרה דולל מספר השירים בתוכנית, משום שהתברר כי מנת הבידור העיקרית היא הפוליטיקה. אין תמה אפוא שטומי לפיד, הדמות המבדרת ביותר בתכנית, הצליח בקלות שכזו להפוך למנהיג של מפלגה בת ששה מנדטים. לכישורים טלוויזיוניים חשיבות עצומה בחברה שבה אין פוליטיקה כי אם הדמיה של פוליטיקה.

    הדמיה של פוליטיקה מצויה במקום שבו תדמיות של פוליטיקאים נארזות בידי פרסומאים ומקצועני תדמית, ומערכות בחירות ופריימריז הם חגיגה של בלונים וסיסמאות שאין בינן לבין המציאות כל קשר. הכול זוכרים שאיציק מרדכי גבר על ביבי נתניהו בעימות ביניהם בבחירות 1999, אך לאיש אין מושג על אילו סוגיות מהותיות התנצחו השניים. גם הפרשנים שדנו באותו עימות למחרת היום לא עסקו בתוכן הדברים אלא בשאלה מי מהשניים צבר יותר נקודות תדמיתיות, ומי עשה הדמיה מוצלחת יותר של ראש ממשלה.

    בימים אלה מתקיימת שביתת הנכים המתארכת כבר כחודשיים, ומדי יום פרשני הטלוויזיה מותחים ביקורת על ראש הממשלה שרון על שאינו נפגש עם השובתים. אמנם מתנהל משא ומתן בין נציגי הנכים לממשלה, מוגשות הצעות שונות, אולם הפרשנים אינם דנים בהצעות אלה כלל ועיקר, דומה שהשאלה היחידה המדאיגה אותם היא מדוע שרון ממאן להציג הדמיה מוצלחת של ראש ממשלה; כאילו בעיית הנכים תיפתר מאליה, אם רק תתקיים פגישה מצולמת בין שרון לנכים, שבה ילחץ ראש הממשלה את ידיהם ויפרוש עליהם את חסותו האבהית תוך שהוא עוטה על עצמו את ארשת "הסבא החביב וטוב הלב" שהציג במערכת הבחירות. ביבי נתניהו, אשף התקשורת, לא נכשל כמובן בכגון אלה – החיזיון שבו הגיש לנציגי הסטודנטים השובתים רעב "פיצות שהכינה שרה" מול מצלמות הטלוויזיה, ובכך סיים את השביתה, לא במהרה יישכח. היתה זו סצנת "אינפוטיינמט" מן המעלה הראשונה.

    החיים על מפה מדומיינת ,חלק ב.

    http://www.haayal.co.il/story?id=890&NewOnly=2&LastView=0&LastView=2007-09-29%2008:58:11

  • הני  On ספטמבר 29, 2007 at 9:15 pm

    אזרח יקר,

    אני לא מבין את השינוי המהותי בתגובתך? לאחר שלא הסכמת עימי אתה מסכים עימי ודורש בכל להט מדוע אני צודק, מה קורה פה?
    אני צריך קוהרנטיות על מנת להבין על מה אנו מתדיינים אני לא יכול לייצר קו מחשבה כאשר יש שינויים כל כך מהירים בטיעונים….מצטער…

    אבל אם אנחנו מסכים אחרי הערתי הראשונה (ואני מניח שאנו כן מסכימים מתגובתך) אז יופי!
    עכשיו להפיץ את הבשורה.
    בברכת שבוע טוב
    הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: