אדוני הארץ!

שלום חברות וחברים,

 

נסעתי לי לשלשה שבועות לארה"ב עם משלחת של סטודנטים, היינו בסירקיוז (צפון מדינת ניו יורק), וושינגטון וניו יורק. מטרת המשלחת הייתה לקבל מושג על מערכת השלטון והחוק בארה"ב, וכמו כן לחשוף את הסטודנטים לחיים ואורח חשיבה קצת שונה. כמו בכל תוכנית היו קשיים תרבותיים שנבעו מפערי התפיסה, אך היות ואלו סטודנטים צעירים ומוכשרים מאוד, להפתעתי ולעיתים, כפי שחשתי אני, להפתעתם הם החלו לראות את הצד השני ולהבין כי ניתן גם לעשות את הדברים אחרת. השיחות הפכו לפחות לוחמניות הפן האישי נותק, והחשיבה עברה לפסים אינטלקטואליים אקדמיים אף שלעיתים החומר עסק בנושאים שקשורים לישראל ולמהות קיומה (כפי שהם נתפסים בקרב חלק נרחב מהאוכלוסיה – לא כולם!).

 

בסדר, אתם אומרים, אז מה? מה הני כותב פה? ובכן, לפני שעזבתי קראתי את כתבתו של יהודה שנהב על האנציקלופדיה החדשה "זמן יהודי חדש". יהודה, למי שאינו מכיר, הפך בעשור וחצי האחרונים לדמות מובילה במאבק המזרחי בישראל, ועל כך זכה לאויבים וחברים רבים מכל גווני הקשת (המזרחית)….

 

בקוראי את הכתבה הראשונה עדיין לא ידעתי כי עומדת להתפרסם כתבה שניה, אך כבר הייתה לי הרגשה כי הפעם יהודה נגע בעצב בעייתי. מעבר לעובדה כי כבר מספר שנים הוא נתון למתקפות אישיות למרות שהביקורת שלו הינה חסרת גוון כזה, הרגשתי האישית הייתה שהפעם הוא באמת ניסח טיעון 'נקי' אקדמי אינטלקטואלי ואם תבוא תגובת נגד הרי שהיא אמורה להיות נטולת פניות ולעסוק בעיקר לגופו של עניין. לתדהמתי עם חזרתי ארצה חיכו לי מוספי ספרים של השבועות האחרונים בהם הייתה הכתבה השנייה כאמור, ותגובתו המתלהמת, חסרת הפרופורציה שירדה אל מתחת לחגורה לתהומות הנשייה של פרופסור ירמיהו יובל.

 

מקצת הפנינים ששפך יובל: "מאמריו הארוכים והלוחמניים של יהודה שנהב נגד המאסף האנציקלופדי "זמן יהודי חדש – תרבות יהודית בעידן חילוני"… גדושים שגיאות בהבנת הטקסט ובהבנת העולם. שגיאות אלה נובעות בחלקן מפזיזות מחשבתו של שנהב, המדלגת בין מלים ודברים וקושרת אותם בקשרי אסוציאציה מוטים הלקוחים מעולמו של הכותב ומלחמות העבר שלו". קטונתי מלעמוד ולדבר בשבחו של יהודה שנהב כאקדמאי אינטלקטואל ואיש הגות ודעת, כל אחת ואחד מכם יכול לגשת ולעיין בקורות חייו, לסקור את רשימת פרסומיו ופועלו הארוכה – ואז לגבש את דעתו. כאקדמאי אני יכול רק לקוות להגיע להישגיו בתחומים הרבים בהם לקח חלק כחוקר ואינטלקטואל. לנסות ולבקרו על הבנת הטקסט והעולם, ולהאשימו בפזיזות מחשבה, מחזירה אותנו לימים של המחלקות לחינוך בשנות ה-50 וה-,60 שאת התמות שלה קבעו קבוצת פרופסורים שראו במזרחיים נחותים (תיאוריות גזעניות אלו הוקעו והוקאו מקרב מערכת הלימודים הגבוהה זה מכבר).

 

כבקרת נזקים שבוע לאחר מכן יצא מכתב למערכת  (באורך מאמר שבעיתון פורסם בתוך מוסף ספרים עצמו) להגנת האנציקלופדיה "זמן יהודי חדש" על ידי פרופסור מנחם ברינקר. למאמר זה אני נותן את הכותרת בקרת נזקים והידוק האדמה מעל לקבר שכרו לטיעון של יהודה שנהב, ועל הדרך גם קצת דיס-קרדיטציה אקדמית. על פניו מאמר זה הינו בעל גוון יותר אקדמי ופחות אישי, אך הקורא בין השורות רואה את האמת ניבטת איתנה וחזקה – יהודה הקורא תיגר על האליטה האשכנזית האקדמית של ישראל אדוני הארץ  – הישמר לך! אנו כאן לנגח אותך ולדאוג כי משנתנו תהה היחידה להישמע. שהרי עם כל הכבוד גם יובל כברינקר הם מרצים לפילוסופיה, ויהודה הוא מרצה לסוציולוגיה בעל איכות בלתי מתפשרות כסטטיסטיקאי. אך ברינקר בשלו – עם עברו הנכבד בחקר הסטטיסטיקה הוא מכפיש על ימין ושמאל: "מכיוון שלעניין זהות המחברים מייחס שנהב את החשיבות הרבה ביותר אין ברירה אלא לפתוח בו. שנהב אינו נזהר בסטטיסטיקות…. אפשר גם לנהל את הספירה על בסיס השוואתי, ושם יתברר עד כמה ניתנים נתונים סטטיסטיים למניפולציה על יסוד הפרשנות המוענקת להם…." הרי אני למדתי, ומנסה גם ללמד, כי את הביקורת ניתן לעשות ללא הפן האישי, בתרגום חופשי יהודה כונה מניפולטור, קל דעת, ובעל כושר אנליטי לקוי!

 

עם כל זאת ישנו צדיק אחד בסדום, פרופסור חנן חבר, שבתוך ריבוע קטן תחת מכתבים למערכת, הגיב לדבריו החמורים של יובל בזו הלשון: "אמירות חמורות. בתגובה לרשימתו של ירמיהו יובל "מי מפחד מחילון התרבות?" על מאמריו של יהודה שנהב על האנציקלופדיה "זמן יהודי חדש" ("הארץ, ספרים" 10.10): עם התרחבות הוויכוח סביב האנציקלופדיה "זמן יהודי חדש", אין לי ספק שלכל אחד מן העורכות/ים הרבים/ות, ואני ביניהן/ם, תהייה הזדמנות להביע את דעתה/ו, השונות זו מזו לא במעט. יחד עם זאת, אין בכוונתי להמתין אף לא רגע בהבעת שאט-נפש מהדיבור הגזעני שפותח את מאמרו של פרופ' יובל. מזמן לא נראו בדפוס אמירות חמורות כל כך כמו התגובה על מאמריו של יהודה שנהב, אמירות המטילות צל כבד על "תמונת העולם" של כותבן ועל הכוח המוסרי שהוא נוטל לעצמו. ההתנשאות והבוז העולים מהדיבור הירוד הזה אינם נחלתי, ואני משוכנע שאין הם נחלתם של העורכים/ות האחרים/ות של האנציקלופדיה. פרופ' חנן חבר ניו יורק"

 

שמחתי לראות את תגובתו של חנן, שהוא חלק מצוות הכותבים, ובטוחני כי גם אם יגיב לדבריו של יהודה הוא יעשה זאת בצורה שקולה, אקדמית, חברית ועל בסיס אינטלקטואלי ולא אישי. שהרי חנן אולי הבין את שאדוני הארץ מסרבים להבין, ניתן לחלוק על דעתו! זו אינה עבירה על נורמה או חוק חברתי בלתי כתוב, זוהי מהותה של האקדמיה, אנו מתווכחים וחולקים אחד על דעתו של השני. אך תזה זו היא נכונה כל עוד ה"מאבק" האקדמי אינו פוליטי/אתני או על הגמוניה. לא, אינני טוען שאנו אנשי האקדמיה מחזיקים את האמת בידינו אך את הידע שיש לנו ניתן לחלוק בצורה יותר מעוררת כבוד ולא מתוך פחד וחשש לאיבוד ההגמוניה.

 

כל זה מביא אותי לחלק השני של הבעיה – באותו עיתון (הארץ) התפרסמה כתבה על עבודת תזה של סטודנט בהנחייתו של פרופסור שנהב (כן אותו אדם), שבדק מהי התפלגות המוצא של מרצים בשש אוניברסיטאות המחקר בישראל. הגילוי היה מדהים – רק 9% מכלל הסגל האקדמי הינו בני עדות המזרח! 90% הם אשכנזים (17% נשים ו-73% גברים) ורק אחוז אחד קטן ומסכן של ערבים. ולא – יהודה שנהב או ניסים מזרחי לא מאשימים את הממסד בקונספירציה כנגד המזרחיים, הם רק מנסים להצביע על מנגנוני הדרה ומחסומים מבניים שמקשים את השתלבותם של בני עדות המזרח באקדמיה.

 

הדבר המדהים ביותר בכתבה הייתה תגובתו של יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), הפרופ' שלמה גרוסמן:  " (גרוסמן) נדהם למשמע הנתונים. "קשה לי להאמין שזה המצב", אמר. "אני לא יודע מה היה בעבר אבל היום אין שום הבדל בין מזרחים לאשכנזים", הוסיף הפרופ' גרוסמן, "הפוטנציאל זהה, יש היום אינטגרציה מוחלטת בנישואים שמובילה לאחידות, ואין הבדל ביכולת שלהם להתבטא במחקר ובהוראה. עם השנים אני מניח שזה יבוא יותר לידי ביטוי". הפרופ' גרוסמן ציין שאינו מכיר את המחקר, ולכן אינו יכול להתווכח עם ממצאיו. בתשובה לשאלה, למה ות"ת לא תפרסם נתונים על מזרחים בסגל האקדמי, השיב: "השאלה היא אם כדאי לעשות את זה, אם נכון לעשות את זה. אני לא רואה למה המועצה או ות"ת צריכות לנקוט מהלך שיכול רק להוביל למחלוקת ולא יהיה לטובת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל". המזרחיות היא לא מאפיין שוות"ת מתייחסת אליו, הוסיף גרוסמן, "בכל השנים הרבות שאני בוות"ת ובמועצה, זה אף פעם לא עלה. תמיד אמרנו, 'בואו נעזור לסטודנטים משכבות מצוקה ונעודד צעירים מהפריפריה בעזרת מלגות' בלי קשר למוצא שלהם"."

 

בניסיון להבין את דבריו, שאני חייב לציין הם מן הכתוב בלבד, מעלה את התובנות הבאות: בתחילה הוא מכחיש שזהו המצב, אין הוא מסוגל להאמין היות והמצב הוא כה עגום! בשלב שני הוא מתגונן, וטוען לשיווין בין מזרחים לאשכנזים, מכאן לתיאוריות בדבר נישואים והטמעה דמוגרפית, נישואי תערובת הם הפתרון. רק לסיבור האוזן – נישואים מעורבים שרבים מאיתנו שמים את יהבם עליהם כמרפא של הבעיה העדתית הם עדיין מיעוט זעום בקרב הישראלים, ובעלי הסיכוי הנמוך ביותר להחזיק מעמד. אך לא די בכך בשלב השלישי, עולה נושא נתוני הות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה בישראל), ולפי גרוסמן, מדוע עלינו להעיר את ה"שד העדתי" שהרי זה לא יהיה לטובת ההשכלה הגבוהה בישראל (או האם צריך לאמר: ההשכלה הגבוהה האשכנזית בישראל?!?). ובפטרונות אופיינית מציב בתגובה את הפתרון האולטימטיבי: עזרה לסטודנטים משכונות מצוקה ופריפריה ללא קשר למוצא. הוא אף לא טורח להשתמש בשפה תקינה פוליטית ולקרוא לשכונות מצוקה שכונות מוחלשות, שהרי אין חשש להגמוניה.

 

ואם בארזים נפלה שלכת, ופרופסור מקרבה של האקדמיה מוקע כפי שנעשה ליהודה שנהב, מה יאמרו אזובי הקיר? האם יש פתרון? אני אומר כן, אך הוא לא לעזוב את הארץ, ולא להתעלם ממה שקורה בין ארבע אמות ביתנו. אני אומר לצאת ללימודים גבוהים ולחזור לארץ להשתלב במערך ההשכלה הגבוהה ולהילחם, לא כולם הם אנטי ויש רבים וטובים שרואים את הבעיה ומנסים לשנות את מצב העינינים – אותם יש לאתר ובהם יש לתמוך. והחשוב מכל לא להפקיר חברים בשטח – קומו צאו ואימרו!

 

בברכה

הני

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליאת  On אוקטובר 19, 2007 at 8:38 pm

    מאמר חשוב ומצוין, ובזכותך קראתי את המאמרים של שנהב.
    אני אסירת תודה.

  • אהרון תמוז  On אוקטובר 19, 2007 at 9:01 pm

    שנהב הוא חלק אינטגראלי מהמירקם הכולל את סמי שיטרית,איריס חפץ,אודי אדיב ,אאבנה אל בלאד ,מוני יקים,עוז שלח ומצפן.שנהב הוא אחד ממובילי משכתבי ההיסטוריה שמנסה לצרוב בתודעה את השקר שערבים לא פגעו,שדדו,גרשו ורצחו את היהודים הילידים.את ההיסטוריה המשוכתבת אפשר ששנהב סומך ידו עליה אפשר לקרוא בכתב הפלסתר "מחלוקת בציון" שנכתב ע"י גדעון גלעדי (חלסצ'י).
    כתב הפלסתר מחלוקת בציון הוא מקבילה של הפרוטוקולים של זקני ציון .

    יהודה שנהב גם עסוק בגילגול ההאשמה בפרהוד על הבריטים והציונים

  • הני  On אוקטובר 19, 2007 at 9:14 pm

    אני מבין מדבריך שאתה לא כל כך מסכים עם דיעותיו של יהודה שנהב. אך מסופקני אם הגעת ללב ליבו של העניין עליו אני מצר, היות ואתה משתמש באותה טקטיקה של מתקפות אישיות!
    אתה יכול שלא להסכים עם טיעוניו אבל למה השמות וההשמצות האישיות?
    דבר זה נשגב מבינתי!
    אתה יכול שלא להסכים עימו ועדיין לעשות זאת בצורה אחרת.
    בברכה
    הני
    נ.ב. לא הבנתי מה לעניין טענותיך ולכתבה זו אשמח אם תאיר את עיני

  • נעמה  On אוקטובר 19, 2007 at 9:29 pm

    יובל וברינקר אינם מרצים להיסטוריה כי אם לפילוסופיה (ובמקרה של ברינקר גם לספרות). שניהם אמריטוס.
    שבת שלום

  • הני  On אוקטובר 19, 2007 at 9:38 pm

    הי נעמה, אכן כן, תיקנתי את הטעות. וכן, שניהם אמריטוס, משמעו הינם לאחר פרישה מן האקדמיה.
    תודה שוב
    הני

  • אהרון תמוז  On אוקטובר 19, 2007 at 11:19 pm

    1. פרופ שנהב הציג כנכונה את האשמותיו של נעים חלסצ'י כנגד מרדכי בן פורת בדבר זריקת הרימון בבית הכנסת מסעודה שם טוב

    2. פרופ שנהב ניסה לטייח את הפרהוד בשל דיעותיו האנטי ציוניות

    בהרצאה בבית ספר לשלום אמר יהודה שנהב את הדברים הבאים

    בשנת 1941 היה פוגרום בבגדאד ביהודי עיראק. הפוגרום הזה שנקרא "פרהוד" נהרגו 160 יהודים וכשבעים מוסלמים שהשתתפו בפוגרום. ברור לגמרי היום מתוך העדויות, הבריטים עמדו להיכנס לעיר והם חיכו 48 שעות לפני שנכנסו. הם נתנו לאנרכיה פוליטית מסוימת להשתולל ובתוכה יש גם עדויות על חיילים בריטים שמסכסכים בין יהודים למוסלמים, שזו פרקטיקה קולוניאליסטית קלאסית. מעניין לבדוק איך יהודי עיראק עצמם מסתכלים על האירוע הזה, היום בדיעבד, אפרופו זיכרון. במרכז למורשת יהודי בבל, אתם מוצאים את הסיפור הזה מוגדר כחלק מאירועי השואה. המרכז למורשת יהודי בבל מוציא ספר שנקרא "שנאת יהודים ופרעות בעיראק" שמספר כיצד הפרהוד הוא חלק מאירועי השואה. המרכז למורשת יהודי בבל כותב מכתב למשרד החינוך "למה לא שואלים בבחינות הבגרות על השואה בבגדאד?" מאיפה הסיפור הזה בא? הוא בא מתוך הרצון של המזרחים להיות מוכלים בקולקטיב היהודי הלאומי ולהיות חלק מאותה דת אזרחית שנקראת השואה. זה מדהים כמה זה חזק בדת האזרחית הלאומית. חנה ארנדט כתבה פעם לפילוסוף הגרמני קרל יספרס: "תשמע אני מוטרדת. אדנהאואר החליט על שעת האפס בשנת 1945, כלומר, מאותו רגע שנגמרה המלחמה כל הגרמנים נורמלים. כל שבעים מיליון הגרמנים נורמלים, רק המופתי עוד נאצי

    באופן ברור יש אפולוגטיקה של שנהב לטובת הצד הערבי.

    מה רוצה פרופ שנהב לספר לנו ביוזמתו ?

    1. בטבח שיזמו הערבים נהרגו גם 70 ערבים

    2. הבריטים שעמדו על החידקל לא מנעו את הטבח מייד וכנראה הערבים חפים מכל פשע והבריטים הם שאשמים.

    תשובתי לשנהב

    ברור שדבריו של שנהב מסיחים את הדעת. הקולוניאליזם היה דבר רע שבמסגרתו נעשו דברים נוראים כמו הפקרת אנשי שיירת הדסה באפריל 1948. ב 1941 גם התנהלה מלחמת העולם השניה וממשלת בריטניה בראשות צ`רצ`יל לא היתה עם היד על הדופק כדי לדעת אם ההשתלטות על בגדאד תיקח יום ,יומיים או שלושה. מעבר לועדת החקירה הבריטית שלא הגיעה למסקנות חד משמעיות על אירועי הפרהוד ניתן להאשים ברשלנות רק את הכוחות ששהו באותה נקודה ולא את ממשלת בריטניה.

    3. המרכז למורשת יהדות בבל "עושה עניין" מרצח של 180 יהודים ביומיים.כנראה ששנהב רוצה שהפרהוד יימחק מהזכרון.

  • הני  On אוקטובר 20, 2007 at 12:07 am

    מה הקשר בין טיעוניו של יהודה שהם לגיטימיים בנושא עירק ואפשר להתווכח עימו בלי להתלהם כפי שהוכחת ולמאמרי זה?
    הני

  • אהרון תמוז  On אוקטובר 20, 2007 at 1:16 am

    שני נושאים במאמר

    נושא ראשון הוא התייחסות "הלבנה" לביקורתו של שנהב על האינציקלופדיה והנושא השני הוא עבודת מאסטר בהדרכתם של שנהב וספורטה על אחוז המזרחים בסגל האקדמי.

    גם אם תוכן המאמר הוא נכון הרי שחשיבות הנושאים המוצגים במאמר בטלה בשישים לעומת האנטגוניזם שיש לי כלפי האפשרות שחביבה שוחט,נעים חלסצ'י או יהודה שנהב יספרו את הסיפור שלי וידברו בשמי.

    פרופ אלה שוחט עם כל העבודות האקדמיות שלה היא לא המאור הגדול חכם יוסף חיים עליו השלום

  • ניר  On אוקטובר 20, 2007 at 2:42 am

    נראה שהנסיון לאפיין את הדיון הזה כמזרחי-אשכנזי הוא של שנהב, ושלך. הבקורת של יובל אינה על שנהב כמזרחי או "נחות", אלא עליו כמי שרואה את המציאות כולה מבעד להשקפת עולם "מזרחית"-כאילו (שמייצגת אולי עשרה מזרחים בישראל, מחוץ לחוגים מסוימים באקדמיה) ובהתאם לכך מנסה, כמיטב המסורת המרקסיסטית, לשנות ולכופף את המציאות העיקשת במקומות שהיא בחוצפתה סותרת את התאוריה.

    מה שפאתטי ביחוד, לדעתי, בתאוריות היהודים-ערבים של שנהב, שטרית ושות' הוא הנסיון הרדוד לקחת חשיבה קיימת שמתייחסת לשחורים בארה"ב ולאנוס אותה על המפה הישראלית. כך הופכים חיי היהודים במזרח הקרוב לגן העדן האבוד (ובאמת, חבל לעשות ענין מטבח ספונטני פה ושם), כך הופכת המוטיבציה הציונית להביאם לארץ לרצון כלכלי לכ"א זול (ואם נצעק חזק מספיק נוכל להשכיח את הצנע, למשל, שאכף הישוב על עצמו כדי לאפשר עלייתם) וכך אנחנו רואים מחקרים מרעישים על הפער ההולך וגדל בין מזרחים לאשכנזים – כשהחוקרים לא ממהרים לציין שהם מקטלגים אשכנזי ומזרחי לפי הארצות בהם נולדו, כך שילידי הארץ הזו (שהם הרוב הגדול, ושרבים מהם ממוצא מעורב) לא נספרים כלל. כמו שאומרים אצלנו, האשכנזו-מזרחו-ישראלים: חאליק.

  • ננה חן  On אוקטובר 20, 2007 at 7:03 am

    קטונתי מלהתייחס למאמרים של שנהב ולביקורת האקדמית של יובל, אך חשוב לי להתייחס למשפט אחד של יובל "לא אתייחס למאמרים גדושים שגיאות בהבנת הטקסט ובהבנת העולם. שגיאות אלה נובעות בחלקן מפזיזות מחשבתו של שנהב, המדלגת בין מלים ודברים וקושרת אותם בקשרי אסוציאציה מוטים הלקוחים מעולמו של הכותב ומלחמות העבר של" כל אחד מאיתנו מושפע בצורה זו או אחרת מעברו ומעולמו, ולעניות דעתי יובל כאן כביכול פוסל או מלגלג על עולמו של שנהב ו"פה קבור הכלב"

  • איריס  On אוקטובר 20, 2007 at 7:48 am

    הפיסקה האחרונה שלך, שהיא ורסיה מחודשת של אנו באנו ארצה, הייתי חושבת שוב במקומך אם זה אחראי להמליץ כך. זה היה נכון פעם, לפני שבתי ספר לממשל נקראו על שם לאודר (!!). מזכיר לי את הספריה לזכויות אדם על שם חאשוגי באוניברסיטה שבה אני עשיתי תואר שני באימפריה. לחזור לכאן רק אם אתה בין חביבי הפרוייקט התורן של מחלקת המדינה להארת העולם מחשכתו. אני רואה דוקא גל די משמעותי של יציאה החוצה, במיוחד נשים אקדמאיות, שאין להן מה לחפש פה בשני העשורים הקרובים. כולל ובמיוחד מהצד המזרחי הפעיל.
    אם למדנו משהו אחד מההסטוריה הציונית זה לא לשלוח שליחי סוכנות שמוכרים לעולה החדש והתמים אדמה בקרקעית הכנרת.

  • איריס  On אוקטובר 20, 2007 at 8:07 am

    ובהזדמנות עוד נקודה. מהטחת ההאשמות ההדדית שבין שנהב לבין יובל עולה שבנקודה אחת הם מסכימים כניראה, וזה שנשים מיוצגות בחצי משיעורן באוכלוסיה, וזה תקין הן מבחינה חילונית נאורה והן פוסט חילונית נאורה יותר.

    המכנה המשותף הישראלי הוא אפליית נשים, ובנקודה הזו נפגשים הניצים ומספרים בדיחות.

  • עלאם עאקל  On אוקטובר 20, 2007 at 10:24 am

    תודעתית ,ומעשית, עם המצבים שאתה מדבר עליהם.המאבק יהיה קשה.בעלי זכויות הייתר(שרובם ממוצא אשכנזי ומזרח אירופאי) לא יותרו בקלות .גם המגיבה איריס צודקת.הנשים מופלות ברוב מדינות העולם,אם לא בכולן.

  • הני  On אוקטובר 20, 2007 at 2:47 pm

    אני שמח שאתה קורא אבל את תגובותיך אני מוחק משום שהן אינן לעניין!
    הני

  • הני  On אוקטובר 20, 2007 at 3:06 pm

    בתחילה ברצוני להודות לכן על דיון מעניין ומרתק. יש לי מספר דברים להבהיר או להעיר לחלק מן המגיבים והנה הם הרשימה אחת ארוכה שמתחילה עם שם המגיב בכל פעם שאשנה נושא.

    אהרון,
    מדוע אתה חושב שהם מדברים בשמך? למה אתה לא תשב ותכתוב את האמת שלך? למה אתה מנגח אותם באופן אישי בשל ביקורת שיש לך על ניתוח מנומק ומסודר שהם כתבו ואתה לא מסכים עימם.
    אתה מוזמן לימור עימי קשר ולשוחח על נושא חשוב זה (לי באופן אישי ראה את הביוגרפיה שלי ואולי נמצא דרך לעשות דבר מה בעניין.

    ניר,
    אני מבין את הניסיון שלך לעשות דיס-קרדיטציה לטיעון בנושא היהודים ערבים מתוך הפריזמה האמריקאית. אבל נראה לי שאתה מחמיץ את לב ליבו של הנושא במאמר והוא חוסר היכולת של הממסד האקדמי להתמודד עם ביקורת שהיא חיצונית לתמות הברורות והידועות שלהם.

    נקודה שניה, מדוע אסור לנסות ולהעביר את הנושא הפוסט-קולוניאלי (שבבסיסו הוא אינו אמריקאי יש לציין) לתרבות והקונטקסט הישראלי? מי קבע? אתה? ואנו חייבים להסכים?

    מוצא עם כל הכבוד אינו קשור אך ורק לארץ המוצא שלך, אני במקרה נולדתי בעירק, אבל אחי שנולד בארץ אינו ישראלי או אשכנזי או לעניין זה אף מזרחי, זהות הינה דבר מורכב הרבה יותר ממקום לידה זו מערכת ערכים ניסיון חיים וקונטקסט חברתי, הייתי מציע שתשים לב לנושא זה.

    מעבר לכך, לגבי הטיעון השחוק בדבר נישואים מעורבים כבר הגבתי במאמר. ואצלנו אולי זה אצלך אבל אצלי לא אומרים האשכנזו-מזרחו-ישראלים אבל בהחלט אומרים חאליק!

    ננה,

    אני מסכים פה כבור הכלב בהדרה והפוסל במומו פוסל! קלאסי דעתך עשירה ביותר ואני מודה לך על תגובה מלאת תבונה ותובנה.

    איריס,
    אני מעריך שלא נפגשנו מעולם, הכוונה שלי לחלוטין לא הייתה למקום אליו את לוקחת את הטיעון אלא מתוך הטיעון של העצמה ודוגמא אישית לעשרות אלפי ילדים מזרחיים שניתן לעשות זאת. עם זאת אני מסכים שלטיעון שלך לגבי היציאה החוצה ישנה משמעות חשובה ביותר, ראי מקרה אלה שוחט שלא קיבלה עבודה בארץ וכיצד היא מוערכת כיום בארה"ב ובעולם!
    לגבי הנקודה השנייה שלך אני בהחלט רואה את הבעיה. הנקודה היא שהשיפוט בתיאוריה וביקורת כמו כל ז'ורנל בעל קריטריונים הינו אנונימי, ומאמרים מתקבלים ללא ידיעה מי כתב אותם. לעומת זאת כותבי האנציקלופדיה בחרו את הכותבים במודע ומתוך פול לא מוגבל שעמד לרשותם. זה לא שאני חושב שאין בעיה בייצוג נשים באקדמיה, אך יש כאן בעיה שצריך לדון בה בפורמט אחר ומתוך הבנת המטריה.

    גברת/אדון עלאם עאקל,
    אכן כן, חשבתי על זאת אך הנחתי שמתוכן המאמר יובן שזו אינה אמירה של הסכמה אלא של מחאה.

  • מוני יקים האנטי ציונ  On אוקטובר 20, 2007 at 5:06 pm

    יש להתייחס בזהירות להקשות המקלדת של אדם זה שמערבב עובדות היסטוריות המוצאות מהקשרן,כדי להסיק מסקנות המרוחקות מן האמת ההיסטורית…בחורבן הציונות ננוחם

  • מוני יקים אנטי ציוני  On אוקטובר 20, 2007 at 5:58 pm

    הנושא הכאוב של אפליית נשים הוא חלק מהאג'נדה של הציונות האשכנזוצנטרית המפלה על ימין ועל שמאל כך שאפליות הפכו להיות חלק מההתניות של הציונות.דווקא אצל הספרדו/מזרחים שמנסים ליצור להם תדמית שוביניסטית מצב האשה בחברה המסורתית היה הוגן יותר ופונקציונאלי.
    דווקא המגע והחיכוך עם החברה באשכנזו/מערבית הוציא גידולי פרא של שוביניזם ושנאת נשים מאצואיסטית שמקורה בתרבות הסרטים ושטיפת המוח האשכנזית.היכנסו לאתר קדמה למשל ותימצאו שמרבית הלוחמים הם למעשה לוחמות אמיצות ורהוטות מקלדת שעובדת נשיותן הן בה כדי להעיד על מידת התקבלותן כשוות בין שווים.
    נקודה נוספת שהייתי רוצה שתיתברר היא השאלה "האם קיים באמת עם יהודי.
    בחורבן הציונות ממציאת הלטום היהודי המזויף ננוחם.

  • אהרון תמוז  On אוקטובר 20, 2007 at 7:07 pm

    מדוע אתה חושב שהם מדברים בשמך?

    אלה שוחט ונעים חלסצ'י פירסמו את דבריהם באתר
    bintjbel
    בשפה האנגלית. חביבה שוחט עזבה את ישראל לפני כ 25 שנה ונעים חלסצ'י ויתר על אזרחותו הישראלית

    שניהם לא ניסו מעולם להגיע למיינסטרים של יוצאי עיראק בישראל

    לגבי הניגוח

    הניגוח הוא לא אישי .
    השימוש במונח יהודי-ערבי והטחת האשמות לא מבוססות על הרימון בבית הכנסת מסעודה שם טוב הם הסיבה לניכור שאני חש כלפי פרופ שנהב
    לפי המאמר מזרחים ומיוסרים אמר פרופ שנהב שהגולל על הקשת נסתם כאשר החלה אינתיפאדת אל אקצה. פרופ שנהב מודע לקשר הדיכוטומי שנוצר בינו כשמאלן רדיקלי למיינסטרים של הציבור המזרחי

    למה אתה לא תשב ותכתוב את האמת שלך?

    ערכתי רשימה ממלאה וממצה על הפרהוד ופירסמתי קישור לרשימה בויקיפדיה בערך יהדות בבל

    אני אחראי לקישור על הפרהוד
    http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?id=5491

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 21, 2007 at 8:52 am

    לא, אנחנו לא מכירים. כמובן לא התכוונתי לפגוע בצייני את בית הספר "לאודר", אלא כהמחשה לכך שלא כדאי להמליץ לאלפי מזרחים (או נשים או אחרים שאינם רצויים פה באקדמיה) לחזור מחו"ל, למעט אם האימפריה חפצה ביקרך, כאן.
    —–
    באשר לתיאוריה וביקורת. זה נכון תיאורטית 🙂 בלבד. אפשר לתקן את האפליה התוצאתית הזו בצורות שונות כמקובל בעולם הרחב, ולא במקרה זה לא קורה בתיאוריה וביקורת. השמאל הרדיקלי חושש לאבד את אחיזתו היחידה בחברותא הישראלית וזה הסיחבוק השוביניסטי.זה בכל זאת מקשר חברתית בין השמאל הרדיקלי ואפילו בין החרדים, המתנחלים וכמובן המרכז הלאומני ואפילו…עם החמאס למען ההשתלבות במרחב.

    תופעה שאין לה תקדים בעולם, אגב, אפילו לא באיראן.

    אני לא זו שיכולה או צריכה להגיד לתיאוריה וביקורת איך מזמינים מאמרים ממיעוטים מופלים ומודרים, קטונתי.
    —-
    תהיתי במאמר מאד מוסגר ומטופש, איך הסתדרת עם השם הפרטי שלך באנגלית,

  • הני  On אוקטובר 21, 2007 at 9:08 am

    איריס,
    אין עוררין על כך שמצב הנשים הינו הגרוע ביותר תחת כל יחידת ניתוח.
    שנית, לא לקחתי זאת אישית כשציינת את לאודר, הבנתי מהקונטקסט את כוונתך, את עשית זאת בצורה אלגנטית ולא מתלהמת כפי שעשה זאת יובל.

    עכשיו כשאלו מחוץ לתמונה, אני חייב לציין כי החזרה הינה תהליך כואב אך יש מקומות בהם ניתן להשתלב ואפשר לבדוק זאת קודם לחזרה. המלצתי לחזור הינה אך ורק לאלו שמקומם מובטח….

    לגבי השם, זה היה לפעמים מצחיק :-), לפעמים עצוב :-(, אך רוב הזמן זה משך כל כך הרבה תשומת לב כך שלא הייתה האפשרות שישכחו מי אני….

    יום נעים
    הני

  • יערה  On אוקטובר 21, 2007 at 9:09 am

    לניר שלום
    אתה מפגין בורות מדהימה. האם קראת את הספר של יהודה שנהב "היהודים הערבים"? אני מכירה אותו היטב ובאף מקום הוא לא משווה את המזרחים לשחורים בארה"ב.להיפך. הוא ממקם אותם במזרח התיכון. נראה שאתה מאילו שמדברים על ספרים רק מתוך שמועות. כמו שאומרים באנגלית
    little knowledge is dangerous

    מי שמשווה את המזרחים לשחורים בארצות הברית זה סמי ששלום שיטרית בספרו "המאבק המזרחי בישראל". אבל הוא אינו עושה השוואה בין שחורים לבין מזרחים, אלא משווה את דפוסי המאבק.יש לך עוד הרבה מה ללמוד ניר. פעם בורות הייתה מביישת. היום אני מבינה שזה נושא להתגאות בו

  • מתוך אתר "העוקץ"  On אוקטובר 21, 2007 at 9:45 am

    כתבתה של תמרה טראובמן מה 19 באוקטובר 2007, "שיעור המזרחים בסגל האקדמי – פחות מ 9%", מבוססת הן על מידע מטעה המופיע בעבודת התזה של ישראל בלכמן בנושא ההתפלגות האתנית של הסגל האקדמי בישראל, והן על השמטת מידע חשוב, המהווה את העוגן לתזה של בלכמן, והנידון בהרחבה במחקרו.

    מידע מטעה: בע"מ 29 של התזה שלו מודיע בלכמן לקוראיו, שהאינפורמציה שאסף בנוגע להתפלגות האתנית של הסגל האוניברסיטאי בישראל כוללת את הקטגוריות כדלקמן: מרצים (עם תקן אך ללא קביעות), מרצים בכירים (בעלי קביעות), ופרופסורים (כשהוא מודיע שאינו עורך הבחנה בין פרופסור חבר לפרופסור מן המניין). טראובמן לא מציינת, כי יש מרצים עם תקן שלא מקבלים קביעות, ויש מרצים בכירים שלא מגיעים לפרופסורה. קל וחומר, בסנט האקדמי, המעצב את האג'נדה האוניברסיטאית, רשאים להצביע רק פרופסורים. יתרה מזאת, יש הבדל בכוח, השפעה ומשאבים אחרים בין פרופסורים חברים לפרופסורים מן המניין. בכך מייפה בלכמן את המציאות העגומה בלאו הכי של המזרחים והפלסטינים בסגל האקדמי. אם היה בלכמן עובד עם נתוניו בצורה מציאותית יותר, ניתן היה לשער, שהיה מודיע לקוראיו כי שיעור המזרחים בסגל האקדמי הוא פחות מ 5%, ושיעור הפלסטינים אזרחי ישראל שואף ל 0%. לעומת זאת, מחקרה של איריס זריני, המצוטט גם הוא בכתבה, מדוייק לחלוטין. זריני מונה פרופסוריות חברות ופרופסוריות מן המניין בלבד, למרות שהיא מתמקדת רק במזרחים/ות. נשאלת השאלה מדוע איפשרו לבלכמן מנחיו האקדמיים לערוך איסוף נתונים מוטעה ומטעה.

    השמטת מידע: בלכמן פותח את התזה שלו בדיון מעמיק של הקמפיין המוצלח של "הקואליציה נגד האפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית", הכוללת את "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". לאורך כל התזה שלו הוא מצטט ומנתח בהרחבה ממסמכי הקואליציה ופירסומיה, עקב ראשוניותו של הקמפיין שלה, המקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית, זכויות תרבותיות קיבוציות של מזרחים ופלסטינים, והיעדרו של קוד אתי אקדמי במחקר על אוכלוסיות אלה. הקמפיין של הקואליציה מהווה את העוגן המושגי למחקרו של בלכמן, והוא מודה בכך בפה מלא. כמו כן בלכמן משתמש בנתוני הקואליציה כדי להראות, שאותם מזרחים ופלסטינים המודרים מן האקדמיה הישראלית, מצליחים לבנות קריירות אקדמיות חובקות עולם במיטב האוניברסיטאות במערב. לאחרונה השתתפה הקואליציה בכנס האיחוד האירופי שעסק ביושרה מחקרית והתקיים בליסבון. כמו כן הוזמנה הקואליציה ליזום פאנל ראשי בכנס האתרופולוגי העולמי בסין בקייץ 2008 העוסק בקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית לבין זכויות תרבותיות קיבוציות ובהשוואה בין המצב בישראל למצב בעולמות אקדמיים שונים. היעדרותה של הקואליציה מן הכתבה, לכן, מעוררת תמיהה, בלשון המעטה.

    צריכה היתה הכתבת לקרוא בעיון את התזה של בלכמן. אם היתה עושה כן לא רק שהיתה מגיעה למסקנות עגומות בהרבה ממסקנותיה, אלא גם היתה מעגנת את מחקרו של בלכמן בהיסטוריה של האקטיביזם המזרחי והפלסטיני בישראל. המאבק המזרחי והמאבק הפלסטיני בנושא הזכויות התרבותיות של ציבורים אלה לא התחיל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב או בחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון.

    חושבתני, שעבודות כגון אלה של בלכמן, כולל הביקורת העניינית על המתודולוגיה שלהן, חשובות בהרבה מהנרקיסיזם והמחנאות התוך-אקדמית המאפיינים את ה"בעד" וה"נגד" בנושא האינציקלופדיה האשכנזית.

  • איריס  On אוקטובר 21, 2007 at 10:25 am

    מזכיר לי פוסט ושיר
    http://www.notes.co.il/iris/9158.asp

  • עומר  On אוקטובר 22, 2007 at 5:27 pm

    ההרכב האנושי של אונ' העילית בארה"ב תגלה שיהודים מיוצגים שם באחוזים גבוהים פי כמה מחלקם באוכלוסיה. אז מה?!

  • הני  On אוקטובר 22, 2007 at 6:06 pm

    אז מה? ….
    תסביר לי אתה….

  • עומר  On אוקטובר 22, 2007 at 8:45 pm

    אז מה!

  • הני  On אוקטובר 22, 2007 at 8:58 pm

    הבעיה היא שהשחורים נפגעים מהמצב ושם הם מוחים כאן קבוצות אחרות נפגעות והן מוחות!

    אז מה ויכוח רק לשם הויכוח?

    הני

  • מוני יקים אנטי ציוני  On אוקטובר 28, 2007 at 12:27 pm

    אפשר לומר שהעובדה שיש רק 9 של ספרדו/מזרחים בקרב הסגל האקדמי היא עובדה חסרת משמעות, אבל נראה לי שמי שאומר זאת מחפש פתרון קל לבעיה קשה.עובדה בילתי ניתנת לעירעור היא שקיימים פערים מעמדיים עדתיים ההולכים ומעמיקים והם מלאכת ידיו של השד העדתי הכוזרו/אשכנזי.
    יכולים האומרים להמשיך ולטעון כי במהלך הדורות הדברים יסתדרו מאליהם ויש לכן לתת למהלך העינינים הכביכול טיבעי לעשות את שלו. לדעתי זו סתמיזציה של המצב האמיתי , מכיוון שמדובר במציאות די מיוחדת ושאלת הפתרון בטווח הזמן העתידי היא אמנם מציגה פתרון אופטימיסטי כביכול חיבי, אך האם באמת יש לנו את טווח הזמן עליו מתבססת תאוריה זו? לדעתי זה בסיס דיון שיקרי מהרבה בחינות ובעיקר מהבחינה האופרטיבית לפיה אנו חוזים במצב ההולך ומתדרדר משום שהנהגת החונטה האשכנזית היא לוקה לא רק בגזענותה וחוסר מוסריותה, הליקיון העיקרי שלה הוא בחוסר רצונה ויכולתה להתמודד עם האתגרים ששמו לעצמם זיקני אשכנז להיות "מדינה קטנה ומוקפת אויבים" כלומר שהסכנה הקיומית פרי ידיה של הציונות האשכנזו/כוזרית היא הענין הממשי שעמו יש להתמודד, הפיכת הבמה הפוליטית למשחק בו משתתפים רק האשכנזים וכמה משתפי פעולה , הורידה למעשה את רמת ההנהגה לחונטה של עסקנים דורשי טובת עצמם שמסונוורים מחומרת בעיותיהם האישיות סקטוריאליות תוף הפקרת טובת הכלל. בקיצור הציבור היושב בציון ניקלע למצב מאד מסוכן בו הנהגה אשכנזית המנוכרת למרחב בו הקימה מדינה מלאכותית המבוססת על שוד מולדתו של עם ילידי פלסטיני,תוך ניכורה והשנאתה על כל המדינות השכנות, וסיכון אוכלוסייתה להפיכתה למושא מיתקפות מלחמתיות בילתי פוסקות. לכן יש להיפטר מהחונטה האשכנזית המושלת להגשמת האינטרסים הממוניים שלה ולהתחיל תהליך של דמוקרטיזציה אמיתי שבו כל חלקי האוכלוסיה ישותפו במהלכים המדיניים חברתיים כדי להגיע להתייחסות של שלום וצדק עם אחינו השכנים….בחורבן הציונות ננוחם.

  • דודי  On אוקטובר 31, 2007 at 6:46 pm

    אך אמירתך שאצטט מייד חסרת בסיס:

    " נישואים מעורבים שרבים מאיתנו שמים את יהבם עליהם כמרפא של הבעיה העדתית הם עדיין מיעוט זעום בקרב הישראלים, ובעלי הסיכוי הנמוך ביותר להחזיק מעמד."

    אני באמת לא יודע באיזה חברה אתה חי. אין לי פנאי כרגע לחפש את הנתון המדוייק, אך הרושם שלי הפוך. לא מכבר הייתי בחתונה (מעורבת כמובן) ושמתי לב, במקרה, שכל הזוגות הצעירים שבשולחן שלי, פרט לאחד, היו מעורבים.

    מובן שזה לא נכון לכל קבוצה בחברה – אצל החרדים אין נישואין בין-עדתיים וגם לא אצל עולים מברית המועצות, אבל בחלק המרכזי של החברה נישואי תערובת הם הנורמה. העובדה שצעיר יהודי נישא לרוסייה, ערבייה או אתיופית היא פיסת רכילות ראוייה לאזכור, ולעומת זאת לא תשמע, אצל הקבוצה בחברה שאני שייך לה, משפט כמו "שמעת על אייל? הוא התחתן עם בחורה מזרחית" (או להיפך). אין לזה משמעות.

  • דודי  On אוקטובר 31, 2007 at 6:54 pm

    במקום להתייחס באופן ענייני לטענות הפשוטות של ברינקר, אתה שם אותם בסל "הוא מכפיש על ימין ועל שמאל". "לנגח". קל יותר לשים תגיות מאשר לנסות ולהתמודד עם הטיעון של ברינקר.

    הכי מצחיק אותי שמדברים על "ההגמוניה השלטת". כבר מזמן ההגמוניה התקשורתית היא בידי אנשים כמו שנהב.

  • דודי  On אוקטובר 31, 2007 at 6:56 pm

    לכל שביקורת שהיא על האדמו"ר הקדוש הגאון שנהב היית יכול להתייחס כפי שהתייחסת לדבריו של ברינקר. דבריך לא נשענו על משהו מסוים שאמר ברינקר אלא על כך שטען ששנהב טעה במשהו.

  • הני  On אוקטובר 31, 2007 at 10:50 pm

    דודי היקר,

    עם כל הכבוד לך ולכל מכריך הרי שאצתם לא מייצגים את העם. נישואי תערובות אשכנזים מזרחיים הם מיעוט בקרב כלל הנישואים. מה לעשות והם גם בעלי סיכוי הגירושין הגבוה ביותר.
    בסטטיסטיקה ישנה טעות משום שהם מתיחסים לנישואין בין עיקרים למרוקאים כמוערבים ואלו לדידי אינם כאלו.
    ביום שיחליטו כי ישנה תפיסה מדעית חדשה והיא מבוססת על החברה שלך אשמח ליישם זאת – עד אז מספרים בבקשה.

    לעיניין התגובות – אינני מתייחס לתוכן הדברים לא של יהודה לא של יובל ולא של ברינקר, אני מתייחס לצורת התגובה וההתנפלות ההמונית על יהודה רק משום שהעז לצאת כנגדם. אולי לא שמת לב אך זוהי תמת המאמר שלי.
    נראה לי מתגובתך האחרונה כי אינך מחבב את יהודה יתר על המידה, אני מאמין כי רבים יש כמותך ואינני בא על כך איתך בדברים – אך מצפה אני ממך לנתק את יחסך האישי ליהודה ולדון בתגובה והדרך בה הובעה.

    מעניין אותי דבר אחד הכיצד הגעת לתובנה כי ההגמוניה היא בידי אנשים כיהודה? האם אינך חושב שכך הם פני הדברים לא היה ויכוח זה מתקיים כלל ועיקר? חשוב על כך קמעה.

    בברכה
    הני

  • אהרון תמוז  On נובמבר 1, 2007 at 7:21 am

    ואת שנהב וואנשי שלומו …חליינו יתמרעל בטראב.וויסח'ם וואצ'וו באידו…את האמת כולנו ידעים…לצערינו וחבל על דאבדין..שנהרגו ונטבחו גם בעירק על קידוש השם על היותם יהודים …אגב אימי היתה בפרהוד בחודש השישי להריונה והיא רק בת 16…ולא אחת ספרה על הימים הנוראים שהיו….צלקת נפשית וגופנית שהיא נושאת אתה עד היום..ואנו החייבים לברך הגומל על שזכינו לחיות בחופש במדינה שלנו

    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=649&msgid=107861208

  • הני  On נובמבר 1, 2007 at 1:44 pm

    אהרון היקר,
    אני אכן קורא ואף ביקשתי ממך להעביר מסר דרך האתר, לצערי אתם מסומאים משנאתכם או אי נוחותכם לדעותיו של יהודה שנהב ומסרבים לפתוח את עיניכם לדיון אותו אני מנסה לקדם.
    זו אינה השאלה של יהודי עירק שעל הפרק אלא דרך התגובה ומה שעומד מאחוריה. לדידו של הכותב יובל אין הבדל בינך ליהודה, ועד שלא תבין זאת נהיה תקועים באותו מצב וחבל.
    שלך בידידות
    הני

  • אהרון תמוז  On נובמבר 1, 2007 at 11:17 pm

    מבקרי קדמה והקשת המזרחית הם לא מסוממים בהיברידיות ציונית יש להם ראציונאל ידע ומחשבה עצמאית . נכון שהמילים
    חליינו יתמרעל בטראב
    הם בתרגום לקוני "שיתבשל במיץ של עצמו" עם מוזיקה מאוד צורמת בלשון המעטה
    אבל
    אם תלך לשוק בפתח תקוה ותנסה להתווכח עם רוכל עיראקי סביר שיענו לך באותו סיגנון

  • הני  On נובמבר 2, 2007 at 7:59 am

    מה אם שם האדם לא היה יהודה שנהב, סתם משה סלמה, ןהתגובה הייתה זהה האם זה היה צורם לך?
    מה הקשר ליהודה? למה העובדה שאתה לא מסכים איתו בנושאים אחרים לא יכולה להיזנח לרגע?

    התגובה אליו הייתה לא בתור יהודה שנהב אלא בתור פרופסור מזרחי. יהודה הוא אחד המעטים שיש ככאלו אזי הוא תמיד במרכז הסערה…

    אני מקווה שהפעם אני מבהיר את עצמי טוב יותר
    בברכה
    הני

  • אהרון תמוז  On נובמבר 2, 2007 at 10:18 pm

    המאמר הרהורים על זהות
    של דודי מחלב ז"ל מאפשר ניהול דיאלוג ושיח עם מי שמסכים איתו בקשר להשתייכות לאתוס הישראלי
    http://www.planetnana.co.il/ohalim2/11doudi_kolot_mizrahiym.htm

    עם מתי שמואלוף,נעים חלסצ'י ובנו,יהודה שנהב ,סמי שיטרית ,שיקו בהר ,אלמוג בהר,צבי בין דור ואלה שוחט

    אני לא מוכן לנהל שיח ושיג בשום נושא ובשום מקרה

  • הני  On נובמבר 3, 2007 at 8:46 am

    את כל האנשים שאתה מזכיר אני מכיר אישית, כולם!

    והשיח מתנהל לא רק אם מי שאתה אלא עם כולם, זוהי דרכה של דמוקרטיה ואח פורה. אתה רוצה לדבר רק עם מי שמסכים עמך או חש את אותן התחושות שלך, למה? אינך מסודל להתמודד עם ביקורת או אי הסכמה? זהו האתגר האופטימלי.

    האם בגלל שיש לך קשר לעירק זה קורה, אתה מתווכח על ההגמוניה של הסיפור העירקי? אני יליד עירק, ובעל אזרחות עירקית, ועדיין פתוח לכל השיחים וכל השאלות. אינני מסכים עם רבים וטובים אך אני מכיר בעובדה שזכותם לאמץ להם את העמדות שיחשקו בהן, ולי אין זכות להדיר אותם מן הקולקטיב עקב כך.

    רק אל תשכח שאלו שהובילו את השינו תמיד נתפסו בתור חיצוניים ומשונים על ידי החברה….

    בברכה
    הני

  • נימי  On מאי 3, 2008 at 11:16 pm

    אתה מצליח לא רע להציג פסאדה של "אובייקטיבי" בנושא המאבק מזרחים-אשכנזים.
    זה בא לביטוי בכותרת "ביקורת-ולא בהכרח בונה" וגם בתוכן ובכל מיני אמירות-פניות למגיבים.

    קראתי והבנתי

    ספציפית למאמריו של יהודה בעניין האנציקלופדיה שתי הערות,ברשותך,גם אם חלף עבר זמן העניין תוסס.הראשונה,העיסוק במספר או אחוז הכותבים המזרחים מלבד היותו אובייקטיבי בעובדות מוביל להחמצת מטרות חשובות.הוא טכני ועיקרו התססה ולא מאפשר בדיקה מעמיקה יותר של סיבות למצב.
    שנית,באחד ממאמריך הגבת למגיב אהרון תמוז והצעת לו לכתוב את דעותיו ותובנותיו בקשר לויכוח שלו עם יהודה שוחט וארים אם דעותיהם ודבריהם אינם ראויים ונכונים בעיניו.

    דומני שעצה זו צריכה היתה להינתן על ידך גם ליהודה,במקום להלין על מה שאחרים עושים/לא עושים.
    אבל אני יודע ומבין ללבך.אחרי הכל אתה מצידו של יהודה ויש גבול לכל תעלול וגם אוביקטיביות אינה חסרת גבולות.

    ולמקנאים לא תהיה תקוה ותקומה

    תהיה בריא

  • הני  On מאי 4, 2008 at 2:11 pm

    ואומר לך מי אתה!

    אהלן נימי, וברוכים הבאים!

    תודה על המחמאה אבל אני לא רואי לה. אני כלל לא מנסה להציג פאסדבה של אובייקטיבי, אני בודק את הנושא שנים מנקודת ראות אקדמית, אך עם זאת אינני מסתיר את זהותי המזרחית ודעותי בנושא.

    לגבי התוכן והתגובות, אני שמח שאתה אומר זאת, כי רבים מבקרים אותי עלחריפות יתר, ואני לחלוטין מרגיש שאני כלל לא. אז תודה פעמיים!

    ראה, אינני נציגו של יהודה והוא לא שותף בבלוג שלי וגם לא בדעותי, יש לנו ויכוחים רבים לגבי דברים שונים ואינני רואה עימו עין בעין דברים רבים. אך, לגבי נושא זה, תרעומתי יצאה משני טעמים, האחד, התגובה למאמרו של יהודה שהייתה מתקפה אישית פרועה חסרת כל טעם.

    השני, לפחות לדעתי יהודה לא דיבר רק על דברים טכניים, למרות שזו נקודה חשבוה בדבריו, הוא ענה גם לגופו של עניין, והביא דוגמאות לרוב (ראה שוב את המאמרים ממוסף ספרים).

    לגבי אהרון, יש בינינו שיח ודברים ארוך, ואני מכבד את דעותיו, ומוקיר את השתתפותו בבלוג, אך הוא נוטה לקבץ את כל הדברים תחת לתה זו מבלי נסיון לפתוח את השורות ולהביע עמדה משלו וחבל, הרי אני לא ציטטתי את יהודה פשוט כתבתי את דעתי על הנאמר והנכתב.

    לגבי האמירה האחרונה שלך שאני מצידו של יהודה, אני לא מצידו של אף אחד, אני בוחן דברים ומביע את עמדתי כפי שאני מוצא לראוי, ישנם מקרים בהם אני אינני תומך בדברי יהודה לחלוטין, אבל אני חושב שזו טעות לרכז את השיח בדמות ולא בתופעה. אחד הדברים שלא כל כך אהבתי בכנס הוא הפירוק של קבוצת המזרחיים, עירקים לחוד, למה? יש משהו ייחודי לעירקיים בנושא האפליה המזרחית? אינני חושב כך.

    בדבר אחד אני מסכים עימך ללא כחל וסרק ואני מצצט מדבריך:
    ולמקנאים לא תהיה תקוה ותקומה

    תודה על איחולי הבריאות, אני מאחל לך ולכל אהוביך בריאות

    מקווה לראותך בין באי הבלוג
    שלך
    הני

  • אהרון תמוז  On מאי 14, 2008 at 12:12 am

    החידוש היחיד שאני יכול לספר על עצמי הוא שהחלטתי להצביע לש"ס משום שאשתי מאוד אוהבת לקנות במרכולים שפתוחים בערבי שבתות ובשבתות דבר שיוצר בינינו עימותים וכעסים. פתיחת המסחר בערבי שבתות ושבתות היא מכה .

    בניגוד אלי שאני אדם פשוט פרופ שנהב וחנן חבר הוזמנו לשאת הרצאה ביד בן צבי ושחלקה פורסם ב זמנפדיה ??? ושההרצאה במלואה פורסמה או התפרסמה בכתב העת פעמים.

    תוכן המאמר הוא

    "יהודים ערבים גלגולו של מונח"

    http://www.zmanpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D_-_%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97

    אני ועוד אלמוני הגבנו למאמר בדף השיחה

    http://www.flickr.com/photos/10475012@N03/2490682202/sizes/o/

    מה ששנהב וחבר רוצים להגיד שהרציונאל של הציבור המזרחי הוא דפוק והמסקנות שהם מגיעים אליהם נובעות משטיפת מח שעשו להם האשכנזים

    סיבות אחרות כגון פרהוד,פשעי הרב המוסלמי בחלק ממדינות ערב כלפי מיעוטים לא מוסלמים אינן סיבות שראוי לדון בהן

  • מוני יקים אנטי ציוני  On מאי 27, 2008 at 11:18 pm

    איני נכנס לויכוח עם יהודה שנהב , אבל הטיעון החוזר על עצמו של תמוז שכביכול מתעלמים ממה שקרה בארצות ערב בין יהודים לערבים ושכביכול מצב יהודי ארצות ערב כיום הוא נגזרת של מערכות יחסים אלו יש בו אלמנט שיקרי , תמוז לא לוקח בחשבון את הפרופורציות של המצב , איש אינו מתעלם מכך שלצידם של כוחות פוליטיים שדחפו לאוניברסליזם וסובלנות בין דתית היו גם גורמים דתיים קנאיים שתייחסו בשלילה למיעוטים דתיים שנפלו בשל כך לא אחת למשיסת גורמים פוליטיים
    שנבנו על הפחת שנאה בין דתית, אבל להתעלם ממעשי הציונות ומעצם החשש שעוררה תנועה מרכז ארופית זו שהשתמשה בסעיף של שייכות לדת היהודית כמקנת בעלות מקרקעית על חלק מהמרחב השמי, מה גם שהעסקונה האשכנזו/ציונית היתה אופורטוניסטית באופן בו זממה לייבא את יהודי ארצות ערב כדי שישמשו את גללי מהפכת ההגמוניה האשכנזית, יחס זה חיזק את הגורמים הפוליטיים חסרי האידאולוגיה האוניברסלית להסתה בין דתית פרימיטיבית, מה לעשות אבל האמת היא שהפוליטיקה של ארצות ערב היתה עדיין בשלב פרימיטיבי ורמת ההבנה הפוליטית של ההמונים היתה בראשית התפתחותה, אחרת למה ידחפו את יהודי הקהילות לעלות לישראל כדי שישמשו כחיילים נגד הפלסטינים.בחורבן הציונות מסכסת האחים ננוחם.

  • אהרון תמוז  On מאי 31, 2008 at 12:59 am

    מוני יקים הוא אוייב בנפש חבר נאמן לנעים חלסצ'י ודני סעיל

    דני סעיל אכל את הדייסה שהוא בישלTE

  • מוני יקים אנטי ציוני  On יוני 2, 2008 at 10:02 am

    ואילו אני גאה שהייתי שותף לדרך של נעים חלסצ'י גילעדי ודני סעיל ואחרים ולא שכיר חרבו של אדי מלכא הבוגד המושחת שיחד בגדו בפנתרים השחורים.
    עצוב לראות שהאומלל תמוז מנסה לבנות לעצמו אג'נדה ועבר מבוססים על שקרים והשמצות והופך עצמו לבילתי ראוי לכל דיון בעל ערך…בחורבן הציונות וגידוליה הפראיים ננוחם.

  • חן שרעבי  On אפריל 27, 2015 at 5:21 pm

    בעניין " עזרה לסטודנטים משכונות מצוקה ופריפריה ללא קשר למוצא". המילגות באות על סמך ציונים גבוהים בתעודת הבגרות ובמיוחד בפסיכומטרי , וכדי לעשות פסיכומטטי +הכנה לפסיכומטרי צריך לפחות 10 אלף שקל!! והציונים הגבוהים קשה להשיג בגלל בעיות שיש בבית בעיות כלליות ובעיות בשכונת המצוקה וכל מיני בעיות שסוחבים ההורים מהדיכוי שלהם ולשל הוריהם מהממסד למשל, ופסיכומטרי קשה לעשות גם מהמחיר וגם מהזמן שצריך להקדיש לו (צריך גם לעבוד), כלומר שני מחסומים כבר, ועוד יש את הצבא ומילגות ללוחמים או לכל מיני יחידות ומי שלא שירת בצבא ועבד לפרנסה או בגלל מחלות וכו הלך עליו (לא מקבל מילגה) , וגם מי ששירת בקרבי ולא עשה מיד בחמש השנים הראשונות לסיום הצבא (נסע לטייל עבד וכו) הלך המילגה, כלומר המוחלשים לא מנצלים את ה5 שנים שלהם במימון , ועוד מכשול של המילגות זה מפעל הפיס וכל מיני קרנות ציוניות שגם מתנים בשירות צבאי וקרבי ו5 שנים מהשיחרור, שוב עוד בעיה ומכשול . ויש את המילגות הייעודיות של האשכנזים למיניהם אירופה אמריקה וכו ועדתיים שבו יש לאירופים יותר כסף לחלק, עוד מכשול, עוד מכשול זה ניצול מילגות שלת התושבים כמו המילגות של 10 אלף בתל אביב (על זה שבאים ושמים את התחת הלבן שלהם בדרום העיר)שלנו התושבים ילידי דרום תל אביב לא זכאים (גרים בדיור ציבורי או אצל ההורים או הדודים וכו) אלא מי שבא מבחוץ והשכיר ומשלם ארנונה וכו. ועוד יש את התמיכה של המשפחות שאצל המוחלשים זה פחות כי אין, תמיכה כלכלית ושל קשרים ועוד, ויש את האנגלית שזה חלש אל המוחלשים כי שלחו אותנו לשחק כדורגל (בשנות ה90 לא ממש רחוק) במקום ללמוד אנגלית , וגם מתמטיקה של משקיעים במוחלשים =ואז אנגלית ומתמטיקה מהווים עוד מכשול להיכנס לימודים ואז למילגות. ובנושא של המילגות שהעיריות נותנות זה מעט מידי ממש קצת כסף וקצת מילגות אבל הטופסולוגיה ענקית ורבים מעדיפים לעבוד ולהרויח כסף ושלא ישגעו אותם. וגם ניתן לקבל מילגות רק לאחר שנרשמים ומשלמים ועד שמקבלים את מילגות עוברים חודשים, והאי וודאות בעייתית כי אין גב ותמיכה כלכלית. ועוד ועוד. אז גם לתת מילגות יש בזה פוליטיקה , שמי שמרוויח במילגות זה המבוססים האשכנזים , מישהו אשכנזי אמר לי שהצליח לממן את הלימודים שלו במילגות וגם את שכר הדירה ולהישאר בעודף… ועוד מישהו סיפר שקיבל מילגה מקרן שנותנת לאתיופים!! אשכנזי!! הם שולחים בכמויות בלי בושה , והמוחלשים מתביישים להגיד שהם במצוקה ויש להם בעיה ולפרט וכו. וגם יש מילגות 5000 אלף של הדתיים מארה"ב ששוב מי שמצל אותם זה בעיקר האשכנזים החילונים, והמוחלשים והמזרחים הרבה פחות כי הם רוצים חילונים ממש ולא מסורתיים או דתיים וגם המרכז שלהם בתל אביב למשל נמצא ברמת אביב.

  • מאיר עמור  On אפריל 27, 2015 at 6:44 pm

    הני אני שותף לקריאה שלך לשינוי בישראל. חלק מהבעיה, רק חלק אמנם, הוא שהמעטים/ת ״שמגיעים/ת״ משמשים כשומרי סף בעצמם/ן. לעיתים מזומנות במודע ובמופגן. הניסוח של הבעיה לוקה בחסר. הבעיה מתמקדת בפגיעה בזכויות האזרח והאדם של מזרחים/ת.

Trackbacks

  • By שודדים ומשקרים on אפריל 11, 2011 at 1:18 am

    […] הם חוששים, הם בפניקה, הם בעיקר מאבדים את ההגמוניה וזה מוציא אותם מדעתם, אז על הדרך בשל החשש מאיבוד שליטה הם החליטו לשדוד את […]

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s