מי ייצב אותנו?

ביום שישי האחרון עלו שוב פרסומים בנוגע לשינוי שיטת הבחירות בישראל, ולמרבה הפלא – שוב התחלפה השפה במהלך הכתבות השונות, והדיון שוב נסוב על השינוי בשיטת הממשל. בתור אדם שמתמחה בשיטות בחירה וממשל, אני מצהיר חד-משמעית ללא כחל וסרק, ההצעה שהועלתה על-ידי ח"כ מנחם בן שושן אינה מציעה שום שינו בשיטת הממשל! לכל היותר הוא מציע שינויים בשיטת הבחירות בישראל, בחלקם מהותיים ובחלקם קוסמטיים.

בבסיס השינויים עומדת מטרה אחת גלויה: ייצוב השלטון בישראל. היינו הניסיון להפסיק את תחלופת הממשלות בישראל. עד היום ב-60 שנות קיומה של המדינה, אנו עדים ל-17 כנסות, ועם זאת מניין הממשלות עומד על 31. כן גבירותיי ורבותי, אנו עומדים על ממוצע של כמעט שתי ממשלות כל כנסת. לשם ההגינות, יש לציין כי הממשלה האחרונה, ממשלתו של אהוד אולמרט, הממשלה ה-31, מצליחה לשרוד משברים מרובים ולא נראה איום שיכול לזעזע את יסודותיה, אם כי בפוליטיקה המשתנה בישראל הכל יכול לקרות
שיטת הממשל בישראל הינה השיטה הפרלמנטרית, ואילו שיטת הבחירות בישראל הינה שיטת הייצוג היחסי עם אזור בחירה אחד. מכך עולה כי כל ניסיון לשינוי בשיטת המשטר חייב בהתייחסות לשיטת הממשל הפרלמנטרית. לשם ההדגמה, ניסיון לשנות את שיטת הממשל לנשיאותי, מקבילה לשיטה האמריקנית, ייחשב לניסיון לשנות את שיטת המשטר. השינוי המוצע אינו דן או מעודד שינוי בשיטת המשטר, זהו שוב ניסיון ללכת בדרך השינוי של 1996 להביא יציבות למערכת השלטונית דרך שינויים בשיטת הבחירות.

 

נסיונות מניפולטיביים

אם כן עולה השאלה כיצד השינויים המוצעים יצלחו לייצב את משטר מדינת ישראל? על מי הם אמורים להשפיע? התשובה היא עלינו, הבוחרים. הניסיון לשנות את דרך חשיבתנו על ההצבעה דרך שינוי שיטת הבחירות נכשל ב-1996, משום שרוב הבוחרים יישמו אסטרטגיה של פיצול הצבעה, והחלישו את שתי המפלגות החזקות בפוליטיקה הישראלית. הפעם מנסים תומכי השיטה החדשה לפעול בדרך של הבה והתחכמה להם. ההצעה שתביא לייצוב שיטת הממשל, בעיקרה שעונה על הנוסחה כי נציג המפלגה עם מספר הקולות הרב ביותר הוא שבאופן אוטומטי יהא המועמד להרכבת הממשלה הבאה.

נשמע מצוין, נוסחה מנצחת, אך עולה השאלה מה יקרה אם אותו נציג יהא ראש המפלגה עם 30% מהקולות, וללא יכולת להרכיב קואליציה של 50+1%. מצב זה הינו אפשרות ברורה. אם לדוגמה, יתאחדו כל אנשי השמאל ויצביעו לנציג מפלגת העבודה לא יהא כוחו מעל ל-34 מנדטים, זאת לפי חישוב סך כל קולות השמאל בבחירות האחרונות לכנסת, כולל קולות הערבים. כמובן שכאן צריך להניח הנחה שקשה להאמין שתתקיים, כי נבחר מועמד ורשימה שתהא מסוגלת לאחד סביבה את כל בוחרי השמאל. מה יוכל לעשות אותו מועמד עם כ-28.3% מהמנדטים? יציבות בטוח הוא לא ישיג עם פחות משליש מסה"כ חברי הכנסת.

האם העם, הבוחרים, אנחנו, נבין את ה'רמז' ונצביע בהמונינו רק לשתי מפלגות או מקסימום לשלוש, ואז ניצור מצב בו לאחת יהא רוב על השנייה? הטיעון שבא מנגד הוא למה? מדוע ישנם מחוקקים שמעוניינים במצב זה? והאם לא עדיף במצב זה להעלות את אחוז החסימה ל-10%?

אך לי, וגם לחלק מן המחוקקים, ברור שמטרות אלה נוגדות את האינטרסים שלהם ויקשו עליהם מאוד להיבחר שוב. העסק מסובך אכן כן, נסיונות מניפולטיביים של שינוי שיטות בחירות, בידי אנשים שאינם מומחים בתחום,  לייצוב הממשל בישראל אינם הפתרון הטוב או הרצוי. אולי הגיע הזמן לתת למוחות שלא ברחו מכאן ויש להם אמירות חשובות ומבוססות בעניין, לעסוק בשינוי שיטת הבחירה או שיטת הממשל, ולא לתת להצעות פופוליסטיות להשתלט על השיח. את הפקת הלקחים משינוי שיטת הבחירות האחרונה אנו עדיין למדים.

המאמר התפרסם לראשונה באתר NRG בתאריך: 11-11-2007

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איציק  On נובמבר 11, 2007 at 5:36 pm

    יש נושאים שדורשים מומחיות. נושא שבבירור אינו דורש ש"מומחים" מסוגך ינהלו אותו הוא המישטר במדינת ישראל. אתה יכול להיות אחד היועצים-לא היחיד- לפוליטיקאי שמעוניין לקדם שינוי, אבל לא המוביל. הסיבה היא פשוטה: העיסוק במישטרים חודר במקומות רבים אל תוך האידאולוגיה ולא לגמרי ברור היכן עובר הגבול. על פי דבריך אפשר לחשוב שאם תיקח 10 מומחים למישטרים תקבל מכולם תשובה אחת. האם אתה טוען כך? ודאי שלא. מזכיר לי את הגנראלים שמחזיקים את עצמם למקצוענים לכל מה שקשור בענייני צבא ואסטרטגיה. החלק המיקצועי שלהם הוא מנהיגות על צבא וניהול היחידות בשטח. ברגע שהעניינים מגיעים לאסטרטגיה, הם נכנסים לתחום הפוליטי וכאן נגמרת המיקצוענות.

  • הני  On נובמבר 11, 2007 at 7:45 pm

    איציק, אני מסכים עימך. אך מצד שני ברור כי אנשים ללא שמץ של מוגש והבנה בשיטות בחירה ומשטרים אנים התשובה…
    ועל כן עדיפים המומחים עם האידיאולוגיה על אנשים ללא תובנות בנושא כלל ועיקר….
    בברכה
    הני

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s