הצחקתם אותי

החוק החדש להשתלות איברים שאושר אתמול לקריאה שנייה ושלישית גורם לי להרגיש שאנחנו בדרך הנכונה לאבדן וטירוף מערכות כללי. ההצעה קובעת כי אדם שיתרום איבר מגופו יתוגמל בסכום של כ-18 אלף שקלים. תמורה זו, כמה יפה מצד המחוקק, ניתנת בעבור אבדן ימי עבודה בתקופת ההחלמה שלאחר הניתוח. כיוון שיהיה פיקוח על התהליך, לא כל אחד יוכל לתרום את איבריו. התורמים ייקבעו לאחר שיעברו ועדות בהן תיבדק כשירותם ומצבם הנפשי. משרד הבריאות, שמוביל את החקיקה, טוען כי בדרך זו ניתן יהיה להתגבר על תופעת סחר האיברים בה מעורבים ישראלים בארץ ובחו"ל. ואני אומר: הצחקתם אותי!

הכיצד בדיוק נמגר את התופעה? בהנחה כי כל אדם שיש בכיסו את הפרוטה, או המאה, לא ינדב את עצמו לתרומת איזשהו מאיבריו, ההנחה המקדמית היא שחוק זה מיועד לשכבות החלשות בעם. אם כן, במשרד הבריאות החליטו כי ישנה קבוצה ממנה ניתן לקצור איברים, ומבססים את החלטתם על סמך נתוני העוני וההכנסה הממוצעת בשכבות אלו.

הרי לא ניתן לדמיין, לשם דוגמא בלבד, את נוחי דנקנר או שרי אריסון, עומדים בתור לתרום אחת מכליותיהם עבור 18 אלף שקלים. עניי הארץ לעומתם ירוצו בהמוניהם וינסו לשקר, לתחמן ולקמבן את הוועדות על מנת שתאושר להם התרומה. האם ייתכן מצב בו יהיו בישראל משפחות שלמות עם כליה אחת עקב תרומה, ומשפחות אחרות גם באותו מצב רק לאחר אותה תרומה? האם אין בכך אבסורד?

 

לא להכשיר את השרץ

 

מעבר לכך, חישבו על אותן ועדות וחברי הוועדה: הרי אנו יודעים כי אנשים על סף המוות מוכנים לעשות הכל על מנת להאריך את תוחלת חייהם, הם יהיו חשופים ללחצים, שוחד וניסיונות רבים לאשר את התורמים. ומי יקבע כי הם אלו שאישרו את האדם הנכון? האם ייתכן מצב בו הם יחלו לאשר אנשים בשל לחצה של מערכת הבריאות? ככה יוצא שאותה מערכת שרוצה למנוע את הסחר הבלתי חוקי באיברים מכוננת סחר חוקי באותם איברים.


ובכן, ישנן דילמות מוסריות לרוב בדיון זה, אך זו שעולה וחוזרת היא מדוע לעשות זאת תמורת 18 אלף שקלים ובחסות המדינה, ולא לתרום את הכליה באופן פרטי לתורם עשיר, ולקבל בעבורה כ-100 אלף דולר? שהרי זהו הסכום שניתן לקבל בשוק החופשי עבור איברים. אם כבר קפיטליזם וולגרי, אז עד הסוף. האם המדינה באשרה את החוק אינה מכשירה מעשה לא מוסרי זה? אשמח לתשובת מועצת חכמי משרד הבריאות לחידה זו.

אני סבור כי המדינה אינה אמורה לסחור באברי תושביה, אלא להבין למרות הקניבליזם המטריאליסטי שמתרחש במחוזותינו, כי עליה בראש ובראשונה לדאוג לכלל תושביה, עניים כעשירים. התשובה לא צריכה להיות ניסיון להכשיר את השרץ, אלא להבין מהיכן הוא צמח ולנסות להפסיק את התופעה. מיגור העוני, חינוך לתרומת איברים דרך עמותות לגיטימיות כמו אדי היא התשובה, ולא מהלך על פיו תמשיך המדינה לחלק את אזרחיה לשווים יותר ושווים 18 אלף שקלים תמורת איבר.

 

הכתבה הופיעה לראשונה באתר NRG בתאריך 20-11-2007

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On נובמבר 20, 2007 at 3:19 pm

    את ההימורים הפרטיים,אבל מזמין ומפתה את האזרחים להמר בטוטו ובלוטו.
    ו… כן.בקצב שבו ישראל צועדת,יגיע היום בו ישראל תהיה כמו סין.

  • הני  On נובמבר 20, 2007 at 3:27 pm

    אבל למה לעצור בהימורים, המדינה רודפת את כל מי שמעשן חשיש ומריחואנה, אך נותנת את חסותה לסם האלכוהול.
    ואלו אינם האבסורדים היחידים!
    אינני רוצה לדבר סרה באף מדינה, אך ללא ספק אנו צועדים לפי תהום
    הני

  • דוגמא נגדית  On נובמבר 20, 2007 at 8:15 pm

    עלית על הבעיה! השלטון באמת מתערב לנו בכל חור אפשרי. האם אתה תומך בביטול ההתערבות השלטונית הזאת?

  • הני  On נובמבר 20, 2007 at 8:19 pm

    השאלה היא אינה אם אני תומך בביטול ההתערבות השלטונית! השאלה היא מה הוא סוג ההתערבות הנחוץ למקרים מסוג זה. אני בטוח שזו אינה הדרך להדביר את הסחר הפיראטי באיברי אדם.
    הני

  • איריס  On נובמבר 20, 2007 at 9:32 pm

    לצד הידיעה הזו מתפרסם היום ביטול מבחן ההכנסה להורים שכולים של משהב"ט, כלומר מתן גמלה אוטומטית. התמלוגים למי שמוכן להעלות את עצמו או ילדיו על מזבח העשירים, עולים – ואילו התמריץ לחיות בכבוד ולהיות יצרני ויצירתי, יורד בהתמדה. המדינה מחלקת אותנו ל"מוחות שברחו" (ואותם מנסים לקנות במחיר יותר גבוה) ולאיברים נחותים וזולים יותר, כליות, לבבות, וגופות שלמות בקנה התותחים.
    זה דרכו של העולם עכשיו, שהפך לקניבלי אולי עקב פיצוץ אוכלוסין בין היתר, אך נשאלת השאלה אם מקום זה מהווה עדיין מקלט ליהודים.
    בעולם דרוויניסטי נטול סייגים, מצבו של היהודי הממוצע עדיף בחו"ל כרגע בבחינת צרכני האיברים ולא התורמים, ואילו כאן, הרוב – כך זה ניראה – עומדים להישטף בבית השימוש של ההסטוריה בתור מוצרי איטליז.
    זה אמנם שייך גם לפוסט אחר שלך, מוקדם יותר, בקשר לקריאתך לאחינו לעלות ארצה ולשנס מתניים (או שמא כליות) כדי להשתתף בבניין הארץ ותקומתה

    ובקיצור, חקיקה מבזה שגם מעוררת שאלות בקשר ללקחי השואה, אם בכלל.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: