מדינת לשרות האזרחים או אזרחים לשרות המדינה?

בסדר אני הבנתי את העיקרון, ואני פחות משנה כאן אחרי שמונה שנים בחו"ל – המדינה לא רוצה את רובנו כאן. אנחנו כפי הנראה מטרד למדינה, אנחנו עולים יותר מידי, יש לנו דרישות מוגזמות ולבסוף כשנותנים לנו אפס קצהו של מה שדרשנו יש לנו גם העוז  גם לקטר. ככלל אנו אזרחים גרועים ועלינו לקחת דוגמא ממדינות מתוקנות, כאלו שבורכו באזרחים טובים.
 
ננסה לבדוק את מאזן התשלומים בינינו לבין המדינה, או נכון יותר בינינו לבין השלטון במדינה. בתוך 60 שנים ממערכת חינוך לתפארת אנו עומדים בפני שוקת שבורה, כאשר עיקר מאמצי הממשלה הם לשבור את רוח המורים ולנסות להכפיף אותם להסכם שכר מביש, ומי עומד מאחורי הסכם זה 'פקידי האוצר'. אותה קבוצה במסע מיומן משסה אותנו האוכלוסיה כנגד קבוצות שובתות כאילו הן באות להרע לנו. אני בניגוד לחלק מעמיתי בטורים אלו אינני רואה במאבק המורים דבר שפוגע בי, אני חושב שעלינו לתמוך בהם, על האי נוחות היום נקבל דוידנט מחר. ממצאים ראשוניים של מדד החוסן החברתי של 2007 מגלים כי אנו רואים את הבעיה, 61% מכלל הציבור אינו סומך על מערכת החינוך לעזרה במקרה הצורך.
 
מערכת הבריאות שלמרות תחלואיה הרבים סיפקה לנו טיפול רפואי ותרופות החלה בפירוק כללי שהונחה ממעל על ידי הממשלה. כיום רבים מחויבים לשלם עבור ביטוחים רפואיים פרטיים, שזהו סוג של מס נוסף על הציבור, ועבור חלק שידו אינו משגת ביטוח זה לעיתים זהו גזר דין מוות. ומי עומד מאחורי מהלך זה, אכן משרד האוצר ופקידיו. העניין הוא שמידי פעם אנו מגלים עוד אוכלוסיה שזקוקה לתרופות שאינן בסל הבריאות, כמו למשל חולי הסרטן. במדד החוסן החברתי נמצא כי 44% מכלל האוכלוסיה אינם סומכים על מערכת הבריאות לסעד בעת הצורך.
 
תעסוקה, עד לשנות השבעים בטחון תעסוקתי במקומות עבודה הייתה בעיה מינורית שנדונה לעיתים רחוקות בהקשר הישראלי, לרוב כוח העבודה הייתה היכולת לעבוד ולהרגיש בטוחים במקום עבודתם. ובכן בשנים האחרונות עם יציאת המדינה ממעגל ההעסקה, המעבר והתחזקות חברות כח האדם, חקיקת חוקי עבודה שאינם מטיבים עם העובדים, בלשון המעטה, הביאו לירידה ניכרת בביטחון התעסוקתי של אזרחי מדינת ישראל. על פי הסקר, 37% מן השכירים אינם מרגישים בטוחים במקום עבודתם הנוכחי.
 
מבדיקה של המדד מתגלה תמונה די עגומה, אזרחי מדינת ישראל אינם סומכים על המערכות שאמורות להסדיר ולווסת את חייהם. כמעט בכל המדדים אין שיפור ברמת הביטחון שמרגישים אזרחי מדינת ישראל בשרותי המדינה. אך כאן קבור הכלב, האזרחים צריכים להבין כי אלו אינם יותר שירותים שבחסות המדינה, המדינה מזמן כבר זנחה את השירותים האלו וויתרה עליהם לטובת הסקטור הפרטי או הסקטור השלישי. בהנחה כי לא נראה שיפור בנושאים אלו, היות ואין שום אינטרס לגופים פרטיים לשפר אותם היות וזה נוגד את 'ההיגיון' הכלכלי שלהם, עולה השאלה מה נעשה אנו בנדון, בדרום אמריקה התחוללו מהפכות אזרחים דמוקרטיות, באירופה שביתות ענק, ורק אצלנו דממת אלחוט.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס ח.  On נובמבר 20, 2007 at 11:34 am

    היתה מערכת חינוך לתפארת האשכנזים והמזרחים שנשלחו מבתיהם ל"בויאר" בירושלים. וגם היום יש מערכת חינוך לתפראת למי שידו משגת להשלים את התכנית הממשלתית הדלה. מה השתנה? שיותר אשכנזים הצטרפו למזרחים ושצריך (או בגלל שצריך) לשלם יותר באופן יחסי היום מאשר פעם.
    וזו המערכת שגידלה גם אזרחים לא ביקורתיים ומזרחים רבים שחושבים שהם אשמים בכך ש"ידם אינה משגת"…
    לגבי מערכת הבריאות אתה יותר צודק (נגיד: 8 בסולם "צדק צדק תרדוף" מ-1 עד 10…
    :-))

  • הני  On נובמבר 20, 2007 at 12:24 pm

    נושא בויאר הוא מאוד בעייתי, ראי את התגובה שנים לאחר הנסיונות "להטמיע" ילדים מזרחיים בקרב האליטה האשכנזית (לדוגמא הסרט על נערות בויאר) שאינה מציירת את ההתנסות כחיובית ביותר…
    לגבי שאר העניין של ריקבון מערכת החינוך, אני לחלוטין מסכים. השיטה לא אמורה להיות חלוקה אתנית ונסיון "להציל" אצ הטובים מבין החלשים אלא מערכת אחת חזקה לכולם.
    הני

  • איריס ח.  On נובמבר 20, 2007 at 3:28 pm

    מסכימה כמובן על נסיון בויאר הבעייתי, זה היה נסיון (כושל, מסתבר…) להיות אירונית. לא מכירה את הסרט הזה, אבל כן את הסרט של אמיר גרא שנקרא "ילדי הצוללת" ומספר על 3 בוגרי בויאר (הבמאי, הסופרת שבא סלהוב ועוד מישהו ששכחתי, עימו הסליחה) שחוזרים אחרי שנים לזמן בית הספר. שם מתואר יפה הניתוק מהבית והמחיר הכבד של השתכנזות (כמו גם ב"שחור" המצויין של חנה אזולאי-הספרי)

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s