ועוד מאותו בית היוצר של אדוני הארץ

אהלן לכולם, חבר ישן וטוב אלי ברקת יצר עימי קשר ושלח לי את המסמך שאני מצרף לכם "בור ועם הספר".

מסתבר כי ישנה כעת יוזמה חדשהשלה שותפות ידיעות אחרונות ובנק הפועלים להוציא את ספרי הקלסיקה היהודית והעברית.

אך אליה וקוץ בה, ושוב חלק ניכר מן התרבותי היהודית אינה מיוצגת בסדרת הספרים (נחשו מי)…

 

אנא קראו את גילוי הדעת, ושתפו אותנו במחשבותיכם ודיעותיכם

שלכם

בברכה

הני

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On דצמבר 21, 2007 at 12:04 am

    רות קלדרון על תקן העלה הנצחי (מה עם רחל אליאור ?), אבל בחומרים עצמם אני משערת שאין אפילו אשה אחת. נכון שנשים הודרו מכל הקאנון, זה לא אומר שצריך להמשיך.

  • ענת פרי  On דצמבר 21, 2007 at 12:07 am

    מאחר שמדובר בבורות ולא בכוונה רעה, למה שלא תיפנו ישירות לידיעות בהצעה להוסיף את החסר.

    קשה לי להאמין שלא יקשיבו לכם

  • הני  On דצמבר 21, 2007 at 12:09 am

    אכן כן איריס, צודקת הדרה מוחלטת.

    ענת, אני יודע קשה להאמין!

    הני

  • מודי  On דצמבר 21, 2007 at 3:40 am

    דווקא הספר הראשון ברשימה נכתב בחלקו ע"י בבלים, פרסים ויוצאי מצרים.

  • אהרן תמוז  On דצמבר 21, 2007 at 4:26 am

    עיינת בספריו של חכם יוסף חיים ?

    ראיתי את כתבי הבן איש חי בבתיהם של יהודים חרדים שלא זקוקים לא לידיעות אחרונות ולא לבמק הפועלים

    חוץ מזה

    ממשיך דרכו של הבן איש חי וקרוב משפחתו הוא הרב מרדכי אליהו שפוסק לפיו בעוד שהרב עובדיה יוסף בכלל לא מסתמך על הבן איש חי

  • דני בלוך  On דצמבר 21, 2007 at 5:41 am

    עם פרסום הרשימה כתבתי באתר את הרשימה הבאה:
    נ.ב.

    אתר התגובות האקטואליות של דניאל בלוך

    ארון הספרים האורתודוכסי

    הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות בשיתוף בנק הפועלים יצאו במבצע מבורך לכבוד 60 שנה למדינה: סדרת "עם הספר" בסיסמא -מחזירים את הספרים לעם הספר-24 כרכים של יצירות המופת היהודיות והעבריות מכל הזמנים. המחירים שווים לכל נפש – 35 ש"ח לכרך.

    היוזמה, כאמור, מבורכת אך היומרה קצת מוגזמת. מתוך 24 הספרים – יותר משלושה רבעים – 19 ספרים – שייכים לקטגוריה של יצירות המופת היהודיות בהטייה אורתודוכסית מובהקת.

    ואלה הספרים: תנ"ך. ספרים חיצוניים. ששה סדרי משנה. תלמוד בבלי – מסכת ברכות. תורת הסוד הקדומה. ספר האגדה בעריכת ביאליק ורבניצקי. סידור תפילה. מחזור לראש השנה. מחזור ליום הכיפורים. הגדה של פסח. מורה נבוכים/ הרמב"ם. משנה תורה/ הרמב"ם. ספר הכוזרי. ספר הזוהר. שולחן ערוך. ספרות המוסר/ חפץ חיים, רמח"ל. תורת החסידות/ אגרות הבעש"ט, ספר התניא. מעשיות רבי נחמן מברסלב. אמונה ומשבר/ חזון אי"ש, הראי"ה קוק, י.ד. סולובייצ'יק, א.י.השל, רש"ר הירש.

    מהספרות החילונית רק חמישה ספרים, פחות מרבע::

    שלום עליכם/ סיפורים. חיים נחמן ביאליק / סיפורים ומסות. בנימין זאב הרצל/ אלטנוילנד. ציונות/ אחד העם, א.ד. גורדון, י.ל.פינסקר, י.ח.ברנר, ז.ז'בוטינסקי. ש"י עגנון/ תמול שלשום.

    ונשאלת השאלה – זו הפרופורציה?

    אם רוצים לבחור את הספרים שהביאו את הציונות, השפיעו על חלוצי העליות הראשונות, השפיעו על הקמת ההגנה, הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י, קידמו את המאבק על עליה והתיישבות, הרי היחס צריך להיות לפחות הפוך ובוודאי שיוויוני. מבלי לפסול אף לא אחד מן הספרים הדתיים, חסרים כמה וכמה ספרי יסוד במחשבה הציונית והיהודית – חילונית: שפינוזה, ספרות ההשכלה – יל"ג ומאפו. רומא וירושלים של משה הס. מדינת היהודים של הרצל. השירה של ביאליק, השירה של טשרניחובקי, אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, רחל, אלתרמן ושלונסקי. הפובליציסטיקה של ברל כצנלסון, מקס נורדאו, נחום סוקולוב, חיים וייצמן, חיים ארלוזורוב ודוד בן-גוריון..

    אני מניח שכל אחד יכול להוסיף ולשנות לפי טעמו והשקפתו. אך גם המינימום ההכרחי, המשקף את המכנה המשותף הציוני-חילוני, חסר לגמרי.

    זהו "עם ספר" חד-צדדי. אילמלא כינו את המפעל בה"א הידיעה לא הייתי מעיר על כך. הוועדה המייעצת שבחרה את הספרים הורכבה ברובה מעסקנים ואנשי רוח דתיים אורתודוכסיים. אף איש רוח מן התנועות הרפורמיות והמסורתיות. אני מתפלא רק על הנציגים החילוניים בוועדה – א.ב. יהושוע, גדי טאוב ויורם קניוק – שנתנו לאורתודוכסיה להשתלט על הבחירה.

    אני מקווה שתמצא הוצאה לאור שתתקן את המעוות.

    פורסם ב 17 בנובמבר 2007 10:55 במדור מוסיקה ותרבות | 7 תגובות

    עמנואל בתאריך 11/17/2007 1:29:32 PM

    -מ-

    ומה שעורר בי בכלל בחילה, זה איך יאיר לפיד הקדיש את הטור שלו בעיתון לפרסומת למפעל הזה. כהרגלי לא טרחתי לקרוא מילה (אבל אי אפשר להתחמק מכהכותרות, כולל כותרות המשנה נוטפות החשיבות העצמית והפטרונות).

    אבל עדיין לא יכולתי שלא לשאול את עצמי האם הוא כתב את זה במסגרת עבודתו בידיעות, או עבודתו כמפרסן של בנק הופעלים? והאם לא היה צריך לשים את האות -מ- בראש הטור הזה שלו?

    (ואגב, מה דחפו לשם את ספר התניא, משהו פנימי לחלוטין של חב"ד?).

    בועז לסלוי בתאריך 11/17/2007 3:23:20 PM

    בכל בחירה ישנה הדרה

    כולם זועקים קיפוח,הנשים,המזרחיים,הערבים,ועכשיו גם הציונים
    .לאט לכם הרי הוצאת ידיעות היא מוסד שמטרתו להרוויח וזכותו לבחור ספרים כראות עיניו ולקרוא לסדרה כרצונו. אתם אינכם מחויבים לקנות.(נו מה לעשות התנועה הציונית והיהדות החילונית קיימות רק 150 שנה לעומת 2500 שנות יצירה "דתית")

    אחת העם בתאריך 11/17/2007 3:30:39 PM

    גם אני הייתי שמחה ליותר ספרות "יפה"

    למשל התחכמוני של יהודה אלחריזי, קובץ Nשירת משירת ספרד והפרוזה המחורזת, או המחברות של עימנואל הרומי. ועם זאת, יש לזכור שהתרבות היהודית הייתה מרבית הדורות יצרה בעיקר יצירה דתית, אשר לרובנו החילונים אין מושג בה, אז גם על מפעל זה יש לברך.

    דני בלוך בתאריך 11/17/2007 5:06:43 PM

    הברכה והיומרה

    הבעיה שלי אינה בהוצאת הספרים. תבורך ההוצאה אלא ביומרה כאילו זו רשימת הספרים האולטימטיבית ואין בלתה.

    רחל בתאריך 11/18/2007 1:19:09 AM

    כמי שאוהבת ספרות אני תוהה

    שזו באמת נטיה לכיוון האורתודוכסי בלבד. מה עם מאיר שלו? א.ב יהושוע? סמי מיכאל, שאול טשרניחובסקי, אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית? המשוררים הגדולים שלונסקי, עמיחי, אלתרמן, לאה גולדברג, רחל, נעמי שמר, דליה רביקוביץ? מה עם הוגה הדיעות פרופסור ליבוביץ?
    מה עם ספרי הגות ודעת? הרי גם מזה אנו צריכים הרי גם זה חלק מארון הספרים שלנו…
    מה עם ייצוג לנשים?
    צרויה שליו?
    מה האם להן אין קול בארון הספרים העברי של כולם?
    מה עם ספרי מחקר?
    ד"ר יורם יובל נכדו של פרופסור ליבוביץ.
    בנו של אותו פרופסור איליה לבוביץ?
    מה עם מריו ליביו?
    מה עם מדענינו זוכי פרס נובל?
    מדוע שספריהם לא יזכו לפרסום בעיברית?
    מה עם ז'יאנר ספרותי שלא שמתם אליו לב כלל???
    המדע הבדיוני?
    האם הוא נחות ולא ראוי להכלל בארון היצירות הספרותיות?
    אה, כן שכחתי עוד משהו ביוגרפיות וספרי היסטוריה חשובים הורדוס המלך, מגילות קומראן….

    לעיונכם הוצאת ידיעות אחרונות ובנק הפועלים.

    רחל

    אלברט בתאריך 11/20/2007 9:24:15 AM

    ניחוש פרוע: הדרה על בסיס מחיר

    כאשר מוכרים כל כרך ב 35 שקלים, לא נשאר הרבה כסף לתשלום על זכויות יוצרים (דליה רביקוביץ ז"ל ומריו ליביו יבדל"א) ומהדורות מדעיות, ואולי אפילו לטקסטים שאינם זמינים בקלות לידיעות אחרונות.

    דני בלוך בתאריך 11/20/2007 4:07:27 PM

    נכון, אבל

    על עגנון יש זכויות יוצרים, על כל השאר כבר אין אבל אני בטוח שיורשי ברל כצנלסון, למשל, היו מסתפקים במועט וכך גם רוב האחרים.

  • עלאם עאקל  On דצמבר 21, 2007 at 7:13 am

    ה"אמיתי".אם האשכנזים היו יכולים לשנות ולשכתב את ההסטוריה העתיקה שכבר ידועה לנו,אז גם התלמוד הבבלי והירושלמי,המשנה,הרמבם,ושאר חכמי ישראל הגדולים,גם הם היו מוצגים כיצירה אשכנזית.
    אין כאן טעות.או תום לב.
    הדברים נעשים במכוון."אדוני" הארץ(האשכנזים החילוניים, והאשכנזים הלא דתיים), לא ינוחו,עד שישיגו שליטה תודעתית מלאה.

  • חסן  On דצמבר 21, 2007 at 8:55 am

    האם הבחירות מתקרבות?
    האם ש"ס במצוקה?
    מדוע נותנים לרמב"ם להמשיך להביך את הציבור
    ומדוע כתביו של יצחק זרובבל מנהיג פועלי ציוןשמאל לא מוקראים בערבי התרבות של בנק הפועלים

  • הני  On דצמבר 21, 2007 at 2:30 pm

    דני ברוך שובך, הבלוג שלי שמח לקבל את תגובותיך חזרה, כל עוד הניהול הינו על בסיס אינטלקטואלי.
    וראה הפלא ופלא אנו מסכימים על מהות הביקורת, שנינו לא מרוצים מהקובץ והעובדה שקראו לו עם הספר, אך לנו יש טרוניות שונות לגבי התוכן. אתה רוצה יותר ציונים, ואני תר אחר יותר הגות מזרחית. אבל לאט לאט, גם רומא לא נבנתה ביום אחד, בסוף נמצא איזה עמק השווה בינינו.

    אולי מיותר להוסיף, אבל מאז חזרתי לישראל לפני כשנה וחצי גיליתי שאנחנו לא עם הספר בקושי עם העיתון. מקומם של הספרים נפקד מביתנו ומחיינו, הילדים בקושי קוראים שלא לדבר על המבוגרים, רמת השיחות הינה בקושי ברמת עיתונאות וחבל.

    עלאם עאקל, בתחילה ברצוני לאמר שוקראן, זה לא קורה הרבה שאני מקבל את הסכמה מסוג זה. לדעתי זו לא שאלה של טעות או תום לב, ישנה פשוט בעיה בבחירת האנשים אני לא מצפה מכזה צוות לדעת על הכתבים החסרים הם לא חונכו על בירכי התרבות המזרחית. זו בדיוק הבעיה גם עם פלי ליסט בגלי צהל, והעיתונים היומיים. זו החשיבות העליונה של החדירה של אנשים בעלי מודעות מזרחית ( לא 'סתם' מזרחיים)לכל מקומות הכוח האלו ומתוכן יבוא השינוי.

    כמובן שאליטות לא מוכנות לחלוק את כוחן, חלק מכך מתבטא בשליטה על חומרים תרבותיים, והגדרות הזהות והתרבות.

    חסן, מועד הבחירות בישראל הינו הימור, ושלי טוב כשלך. ש"ס (ברול השם) לא נראה לי שהיא במצוקה, אך יש ערך לכתבים אלו. יש להם חשיבות היסטורית ותרבותית, הנקודה שכנראה מעצבנת אותך היא הדרך בה מפלגות או גופים מסוימים משתמשים בכתבים אלו – וכאן אני מסכים. אך ישנה חשיבות עליונה לקריאה וחשיפת הנוער לכתבים אלו.

    לגבי כתבי יצחק זרובבל, יש לי חבר שעובד בבנק הפועלים שלחתי לו מייל עם השאלה אני עדיין ממתין לתשובה 🙂

    שלכם
    הני

  • איריס חפץ  On דצמבר 21, 2007 at 3:08 pm

    על שובו של דני בלוך,וכל חגיגות ההסכמה, אני מתחילה לקלקל את החגיגה…
    הרי יש כאן שוב כפיה של חשיבה אשכנזית (ולא בכוונה רעה, חלילה, אלא נראה לי מחוסר ידע וחיים בבועה אשכנזית מצויה). כל הרעיון של ספרות חילונית וספרות דתית הוא רעיון אשכנזי. כידוע אצל המזרחים אין חלוקה כזו. ההגדרות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קוראות להם לכן "מסורתיים". יענו רואים טלויזיה בשבת אבל לא נוגעים בכפתור הווליום. אשכנזים ממר"צ ישר יצעקו שזו "צביעות" ו"תחמון של אלוהים", כי הם באים ממקום שבו או שאתה כזה או כזה.
    האם שפינוזה הוא חילוני בכלל , כמו שדני בלוך עשה ממנו: הרי כששפינוזה כתב את ספרו מושג החילוניות , שמקורו בתקופת ההשכלה, עוד לא היה קיים בכלל. אם שפינוזה הוא חילוני אז ננה תמו, הסבתא של הסבתא שלי ממרוקו היא פמיניסטית…
    ולדני בלוך,
    כדי שתוכל ללמוד קצת על עולם אחר, שלא מתנהג לפי איך שהאירופאים הגדירו את העולם, הנה קישור:
    הרב חיים עובדיה ב"קדמה", מסביר קצת את ההבדלים בין יהדות המזרח ליהדות אשכנז (וגם לך הני, אם טרם קראת).http://www.kedma.co.il/index.php?cat_id=111
    תענוג לשבת
    שבת שלום

  • הני  On דצמבר 21, 2007 at 4:02 pm

    את כמו קול המצפון שלי, אך שימי לב שברכתי על החזרה לבלוג, ועל עקרון הביקורת שיש לדני כנגד הפרויקט, אך גם הדגשתי וציינתי כי על מהות הביקורת אין אני מסכים עם דני!

    ראי גם את תגובתי לחסן, והחשיבות שאני נותן לקריאת ותובנות כתבים אלו. בניגוד לדני, אני לא חושב שיש להחליפם בכתבים ציוניים, אלא להשלים את הרשימה.

    בעיני אין הממסד הדתי מייצג את הדתיות, הם רק פירוש כוחני ומאוד מעוות של הדת. אני לא מוכן לקבל אותו וגם לא לחיות על פיו, אך אין זה אומר שאני נגד הדת.

    וכמובן, שהפועל היוצא מכך היא ההגדרה של מיהו/מיהי דתית והחשיבה החד מימדית על דת. אני כלל לא מתייחס לקטגוריות אלו ומבטל אותן במחשבתי. וזה ההבדל שאת מדברת עליו בין המזרחיים לאירופאים (לפחות ככה אני רואה את זה).

    אחלה סופשבוע
    הני

  • דני בלוך  On דצמבר 21, 2007 at 5:03 pm

    ברור שלא נמצא עשרה אינטלקטואלים שיסכימו על רשימת ספרים פה אחד ותמיד יהיה מי שימצא פסול ברשימה זו או אחרת. אבל הפרופורציות ברשימה של ידיעות אחרונות זועקות לשמיים והם היו צריכים היו לקבוע ועדת היגוי המייצגת קשת רחבה של יותר גברים ונשים מכל קצות הקשת- דתיים, חילוניים ומכל העדות

  • איריס  On דצמבר 21, 2007 at 6:21 pm

    רק לאחרונה התחלתי להבין יותר לעומק את החתך המזרחי, בשאלה של הגדרת הדתיות-חילוניות. אולי קראתי את זה קודם אבל זה לא "ירד", במובן של האסימון. שאלה מעניינת ואני מתלבטת בה בעצמי. בעניין זה אני נזכרת במישהו שאמר "אני נהנה להתפלל בבית כנסת של קהילה שאינני יכול לחיות איתה" (הוא אהב להתפלל עם חרדים חסידים, אבל היה בעצמו רפורמי בכלל), כלומר, המשנה המזרחית ניראית לי עקבית יותר אך מי שהתרגל לחיות עם הדיכוטומיה האשכנזית יחשוש לצלול לתוך זה, במובן של החיים הציבוריים. בכל מקרה, זה מתח מעניין, אם הוא לא היה מלווה בדיכוי כלכלי והדרה.

    תמוה שמיעוט הנשים לא עורר שום תגובה. כניראה אנחנו רגילות כבר שכאשר מדברים "יהדות" הנשים יושבות בצד. בעניין הזה יש הסכמה בינעדתית רחבה, למרבה הצער. הרי יש שולה אלוני, רחל אליאור, יהודית רותם וגם חומרים שאינם "יהודיים" במובן הצר, יכולים להיכנס כביטוי של יצירה עברית שנתנה קול לנשים לראשונה, אם במסגרת ציונית או לא ציונית.

    כל הכבוד למי ששם לב, מתריע ומעורר דיון בנושאים תרבותיים.

  • עלאם עאקל  On דצמבר 21, 2007 at 8:01 pm

    החילוניים ,והאשכנזים הדתיים.יצא לי:

    (האשכנזים החילוניים, והאשכנזים הלא דתיים),

    גם האשכנזים הדתיים חוטאים בחטא המקולל.בגלל החטא המקולל הזה עלתה ש"ס, (אז, הדתיים האשכנזים הפלו נערות ספרדיות-"מזרחיות",דבר שהביא ליצירת ש"ס.שהיא מפלגה הורסת.לא מפלגה בונה.מבחינה ספרדית ו"מזרחית".)והיום הם מפלים גם את הילדות האתיופיות.

  • עלאם עאקל  On דצמבר 21, 2007 at 8:35 pm

    חיים עובדיה החייה אותי.הרגשתי שהדברים נכתבו מתוך מה שאני מרגיש.מכיוון שגם אני אמרתי דברים בנוסח שכתב חיים עובדיה.אמרתי את הדברים כאן:
    http://www.aplaton.co.il/story_346
    גם שם אמרו לי:ספרדי, אשכנזי. מזרחי, לבנטיני, אולי תפסיקו כבר, אין צורך בהגדרות מפלגות, כולנו יהודים, עם ישראל עם אחד הוא"

    http://www.aplaton.co.il/thread?rep=6530

    גם באתר של מואיז כתבתי דברים בנוסח הדברים שנכתבו ע"י חיים עובדיה.

    http://www.notes.co.il/benarroch/37491.asp

  • הני  On דצמבר 21, 2007 at 8:41 pm

    לפחות לא בשלב זה, הסכמה כה רחבה, כנראעה שהם ממש הכעיסו את כולם עם סדרת ספרים סו.

    אכן דני אני מסכים שלא נמצא קשת רחבה של אינטלקטואלים שתסכים על מגוון ספרים. ואני מברך אותך אולי לראשונה לצד המודר, ההרגשה היא בטח לא נעימה, אבל חלק מאיתנו, נשים, מזרחיים, רוסים 'חדשים' ואתיופים כבר 'רגילים' לכך….

    איריס,

    בטח, זו דרך חיים לא פלואידית וממש מנוגדת להרמוניה של חיי הטבע והשנטי המזרחי, לבן שחור, דתי או חילוני. יש גוני ביניים וחבל שהם לא עולים.

    באשר למעמד האישה, לצערי אכן כן, אני חייב לציין כי יש לצפות לאיזו שהיא זעקה נשית, למגינת ליבי זה לא קורה לעיתים קרובות. אני חייב לציין כי כאשר אני מנסה להעלות את הנושא אני מואשם יותר מפעם בפטרוניות וכוחניות ונסיונות להשתלט על הנושא המגדרי. נו אולי זה מביא אותי לחשש ומשנה זהירות מלעסוק בתחום זה בספירה הציבורית, חבל….

    עלאם עאקל,

    אבן כן, אבל היום גםן מזרחיים מפלים את האתיופים, אני חושש שנושא האתיופים הוא גזעני גרידא על בסיס של צבע עור, וכולנו, כן כולנו חייבים להביט פנימה ולהפסיק עם הפרקטיטה המכוערת הזו. המדהים הוא שאותם אנשים שסבלו מגזענות הם אלו נמצאים בראש סולם הגזענות, ממש מגעיל. חבל.

    הני

  • איריס  On דצמבר 22, 2007 at 7:20 am

    ואורדנונג. לא קל, לא קל.

    נשים, נושא אבוד. הישועה לא תבוא, בעניין זה, מהפלואידים, גם. זו אחת הסיבות שמרחיקות אותי קצת מהתמורה-קונוורסיה המלאה למזרחיות, יש ימים שבהם כל המאבקים האלה- שמאל ימין, מזרחי=אשכנזי, דתי-חילוני, ניראים לי כמו תעתוע מתוחכם שמטרתו לשמר את ההגמוניה המגדרית באזור.

    כן, נציגים גברים של זכויות האשה זו בעיה, בערך כמו נציג אשכנזי של המזרחים. נחכה לימים טובים יותר .

  • אהרן תמוז  On דצמבר 22, 2007 at 11:26 pm

    1.שאלתי אם פתחת ועיינת בספריו של חכם יוסף חיים
    2.אבקש שתמחק את תגובה מספר 18

  • הני  On דצמבר 23, 2007 at 12:40 am

    אהרון, כבקשתך, מחקתי את תגובה 18 וגם את תגובתי אליה.

    לגבי שאלתך, עיינתי בכתביו של חכם יוסף, אך לא התעמקתי בהם. ועדיין אינני מבין את ההתמקדות בכתבים אלו.
    אשמח אם תארי את עיני
    בברכת שבוע טוב
    הני

  • אהרון תמוז  On דצמבר 23, 2007 at 6:24 am

    יש מזרחים עם כסף והרבה כסף שתורמים למרכז למורשת יהדות בבל ותורמים ותרמו כסף לבתי חולים,מתנסיםואוניברסיטאות.

    כדי להפיק את הסרט "אשכנז" קיבלה הבלדיסטית אוסנת טרבלסי כסף מקרן רבינוביץ' וממשרד החינוך.
    הקשת המזרחית מפיצה את כתב הפלסתר של תמר בורסוק בכספה של הקרן החדשה לישראל

    אף אחד לא מכריח אף אחד לקנות את ספריהם של הרב סולובייצ'יק,הרב קוק ,הרצל או ברנר שקשה מאוד למצוא בהם עניין.הכסף הוא פרטי ולא ציבורי והאמת

    לא מצאתי אף ספר ברשימה שאפשר להשקיע בו זמן ולהתעמק בו מלבד תמול שלשום של עגנון שעומד בזכות עצמו מבחינה סיפרותית

  • הני  On דצמבר 23, 2007 at 7:50 am

    אתה אומר שאם אשתמש בכסף פרטי אני יכול לעשות מה שאני רוצה ולתת לו איזו כותרת שאבחר?

    האם זו טענתך? אם כן אז יש לי מספר השגות!
    היומרה לפרסם את 24 היצירות החשובות ביותר ביהדות הינה תרבותית וגם אם הכסף פרטי אינה מוצדקת. מעבר לכך, יש לי דברים הרבה יותר אבסורדיים אך אינני עומד להכנס אליהם…

    הני

  • דותן אוליביר  On דצמבר 23, 2007 at 10:59 am

    הני יקר,
    מאיפה אתה מביא את כל הנאיביות הזו?
    שני בני האליטה האשכנזית מבשלים ספר, אז את מה הם יביאו?
    את שבזי? יקחו את ביאליק…
    זו הרי התרבות של בית אבא.

    דותן

  • הני  On דצמבר 23, 2007 at 11:20 am

    זו לא נאיביות זו התרסה כנגד הנסיונות להשתלט על השיח התרבותי. אני מעלה תהיות לגבי חשיבות ותוכן החשיבה הקיימת…

    מותר וגם צריך,
    הני

  • בתיה  On דצמבר 23, 2007 at 10:36 pm

    הי הני ערב טוב!

    זה הדבר הכי מעצבן שנתקלת בו מבחינת הון ותקשורת ?
    בתור מבין ומשפיע אני ממש תוהה.מה כל כך מקומם אותך?לדעתם אילו הן היצירות החשובות של תולדות היהודים.וכן אני חושבת שבכספם הם יכולים לפרסם את דעתם גם אם היא אינה מקובלת עליך וגם אם הם היו חושבים שמיין קאמפף היא היצירה החשובה של המאה ה20.
    אתה חושב שיש יצירות חשובות לא פחות?קודם כל אפשר לפנות אליהם ולהציע ואם לא אז לנסות לעניין גורם אחר שיפרסם.

    אני מברכת כל ניסיון לקרב את ילדינו לספרים בכלל וליצירות מופת בפרט .
    אני באמת מקווה שמטקת מפעל זה תושג לפחות בחלקה וכל מי שיחליט לפרסם יצירות נוספות תבוא עליו הברכה

  • הני  On דצמבר 24, 2007 at 12:23 am

    לא נראה לי שקראת את כל התגובות ותשובותי, כי לפניה אליהם כבר עניתי (יותר נכון ענו בשמי).
    הבעיה שלי היא לא הפרסום של הספרים, כפי שאת יודעת אני בעד ספרים. הבעיה שלי היא הנסיון להשתלט על התרבות עם ההגדרות והשיח, והאמיני לי זה עובד…אם היו מנסים לפרסם את מיין קאמף בתור קלאסיקה יהודית זה היה עושה רעש….

    יש עלינו (סליחה עלי) לחשוב על הקונטקסט הרחב יותר ולא לקבל דברים בפשט, בטוח שלא לברך על הניסיון להשתלט על השיח התרבותי ולהגדיר מהו אקרון הספרים היהודי, וממנו להשליך את כל תרבות המזרח.

    לילה טוב
    הני

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s