להתראות 2007

אומרים בקרב בני ישראל "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה", נראה קצת בעייתי ודטרמיניסטי. מדוע? כי מעצם המשפט, שאמור להיאמר בסוף כל שנה, יוצאים מחבריו מנקודת הנחה שאו ששנה שעברה היתה גרועה ומלאה בקללות, או לחילופין קרו גם דברים טובים, אך אנחנו מעדיפים לזכור את הקללות ולשמוח בסיומה של השנה הקודמת ולאחל לשנה החדשה את הברכות.

 

אז כנהוג בכל המקומות החלטתי גם אני לנסות ולסכם את השנה האזרחית שעברנו, ולהלן ספירת-מלאי לא מסודרת, קצת מבורדקת, של מה שהיה לנו בשנה שעברה במדינה שהרבה חונקת את אזרחיה, אך מסבה להם עונג בצורה בלתי מוסברת, שמביאה אותם להישאר כאן ולאהוב אותה, למרות כל הצרות והבעיות.

ראשית נפתח ונאמר כי מדינת ישראל, לאחר 60 שנה, מונה מעל לשבעה מיליון תושבים, רובם יהודים. והיו לנו לא מעט בעיות עם הדרך בה המדינה מתייחסת למיעוטים בקירבה. בשנה החולפת ראשי מערכת הביטחון קראו להם 'סיכון בטחוני', למרות היותם אזרחי המדינה. שוב "גילינו", בעיקר תודות לעמותות כ"סיכוי", שכמות המשאבים המופנה לאוכלוסיה זו הינה נמוכה עשרות מונים משיעורם באוכלוסיה. וישנה עדיין על שולחננו הפרשה המוזרה של חבר-הכנסת עזמי בשארה, ללא שום התייחסות רשמית לפרשה.

שנת 2007 תיזכר לדיראון עולם כשנה בה מערכת החינוך של מדינת ישראל קרסה. קריסה זו החלה ברגע שלמספר טכנוקרטים ממשרד האוצר ניתן אור ירוק להתחיל לנהל את המדינה. המלחמה במורים, השפה המיליטנטית, הניסיונות 'לשבור' את שביתת המורים והמרצים – הביאו את יחסי העבודה בקרב המורים והמרצים לשבר.


המצב כה גרוע בקרב האוניברסיטאות עד כי אנשי הסגל החתימו עצומות הקוראות לפיטורי נשיאי האוניברסיטאות שביקשו להוציא נגד חברי הסגל צווי-מניעה, דבר שקרה בזמן שביתת המורים בינם לבין שרת החינוך. אני יודע שנראה כי זו אינה החמורה בשביתות, אך זיכרו: אם נפסיד במלחמה זו וניתן לקבוצה של אנשים בעלי תפיסת עולם מצומצמת להשתלט על מנגנוני המדינה ולקבוע את סדרי העדיפויות החברתיים, הדרך לשבר חברתי, חינוכי, מוסרי וכלכלי קצרה הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.

הייתה לנו גם את "ועדת וינוגרד", רק שאף אחד לא יודע מה יהיה, מה יהיו המסקנות והאם אמרו לנו את כל האמת. ואני לתומי חשבתי שתפקיד ועדה זו הוא לבדוק את הבעיות וההתנהלות הקלוקלת ולוודא שלא יתרחשו שוב. אך מרוב עורכי דין ויועצים לא נראה לי שהאמת תיחשף, והסיכוי להתנהלות קלוקלת במצב זהה גבוה מאוד.

 

ארץ קולטת עלייה?!

כמובן היו לנו הילדים, אותם יצורים מדהימים ביופיים ותבונתם, אותם אנחנו מאכזבים חדשות לבקרים. אנחנו הורגים אותם על הכביש, אנחנו לא מחנכים אותם נכונה ואז הם הורגים אחד את השני בברים ובמסיבות וכולנו סופקים כפיים ושואלים איך זה קורה? ובכן, אנחנו לא דואגים למערכת חינוך תקינה, עם ערכים תקינים על-מנת שנוכל להראות להם שאפשר גם אחרת, ובסופו של יום אנחנו טוענים כי הם אינם יודעים להתנהג, מבט קצר במראה יבהיר – זו ההשתקפות של חיינו.

ואני רוצה לסיים במהות ארצנו, ארץ קולטת עלייה. האמנם? השנה התפרצה הגזענות המכוערת מכל מקום ובעיקר כנגד אחינו ואחיותינו האתיופים. ריכוז של בני הקהילה בשכונות לאתיופים בלבד, בית-ספר עם מחיצה בין בנות אתיופיות ללא אתיופיות, כיתה עם ארבע בנות אתיופיות בלבד בתוכה, ועוד מקרים רבים אחרים שלא הגיעו לתקשורת.

יצא והגעתי לערב תרבות של יוצאי העדה האתיופית ב'אמפי-דוהל' שבשכונת התקווה, ראיתי עשרות ילדים וילדות יפים ויפות, שאוהבים את המדינה ורוצים להיות חלק ממנה, אך פעם אחר פעם מקבלים כתף קרה ויחס מתנשא, ולמרות כל זאת הם מביעים את אהבתם למדינת ישראל בראשי חוצות. ואני אמרתי אולי למדינת ישראל לא מגיע את בני העדה האתיופית, אולי הם טובים מדי עבורנו. שנת 2008 הינה שנה מצוינת להוכיח שטעיתי.

כמובן שהתרחשו עוד דברים ועוד בעיות, אך אלו הציקו לי במיוחד. ברצוני לאחל לכולם שנה אזרחית מצוינת, שנה של צמצום פערים וחיי שלום, אהבה ושלווה.

 

הכתבה פורסמה לראשונה ב-NANA10 ב-31-12-2008 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עעעע  On דצמבר 31, 2007 at 4:29 pm
  • הני  On דצמבר 31, 2007 at 4:56 pm

    דרך אגם את.ה יודע.ת שלא חובה לקרוא את האתר….

  • Miriam Bitton  On דצמבר 31, 2007 at 5:31 pm

    As always, excellent. But what about the good things?! Speaking of racism, yesterday I took the train and had two soliders – a man and a woman, sitting next to me and talking about the white and "black" people in Israel in a way that truly shocked me. I obviously gave them a nice lesson about racism and told them I would love to get their personal ID nos. to write to our dear commander in chief about the sick soldiers the Israeli army is enlisting. I must admit it was truly disappointing to hear again these dark minded people.

    Anyway, not my new year, but nevertheless Happy New Year!!!!

  • אהרון תמוז  On דצמבר 31, 2007 at 9:40 pm

    להבדיל נפטרנו מעונשו של משה קצב
    ושוואיה אמרדאק
    אל ג'לאקה באל ג'חר מל ראיס אל חיסב ….

  • הני  On ינואר 1, 2008 at 8:17 pm

    לאחר נסיונות של רבים וטובים לא הצלחתי לפענח את שני המשפטים האחרונים של התגובה האחרונה שלך…

    אשמח להבהרה.
    אם תוכל שלח לי את המשפטים בערבית
    הני

  • אהרון תמוז  On ינואר 1, 2008 at 9:34 pm

    shwaya amrdak

    jlaka bel (tiz jhr) mal rais (ראש() המפלגה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s