בית המשפט העליון – אכזבה!

בוקר טוב לכולם, יום שלישי ה-26 לפברואר 2006, בזמן שמתחוללת לה מלחמת האליטות בין האליטה הפוליטית, המיוצגת על ידי שר המשפטים פרידמן, לאליטה המשפטית, שלא חוסכת בתחמושת, ומיוצגת על ידי משפטים בולטים, כברק וחשין, כמו גם פוליטיקאים בולטים כברק ופינס, החליטו שופטי בית המשפט העליון לירות לעצמם ברגל ולהנחיל לאזרחי מדינת ישראל את אחת האכזבות הגדולות ביותר שידעו – הם מקבלים ברוב של 3 מול 2 את עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר קצב.

 

רבות נכתב על הסכסוך בין שופטי בית המשפט העליון לשר המשפטים, חלק צידדו באלה וחלק בזה, היו ניסיונות רבים לצייר את בית המשפט כגוף א-פוליטי, אך אלו, לדעתי הינם מופרכים. היום בית המשפט הציב את עצמו, בדעת רוב של 3 שופטים מול שניים, אך עם זאת בהחלטה ברורה לציבור, כגוף שאינו מייצג את אינטרס הציבור, כי אם גוף השומר על חברי האליטה אליהם הוא מחובר בטבורו. ובכך פתח תיבת פנדורה, והביא עליו את קצפם של פוליטיקאים, משפטנים, קבוצות שונות המנסות לגונן על מעט זכויות האזרח שיש לנו במדינה זו כמו גם את רוב הציבור ומתוכו בעיקר את הנשים.

 

בית המשפט היום לא הגן על משה קצב, זו אינה טענתי. לדידי בית המשפט העליון, בפסק הדין שלו היום קבע סטנדרט חדש, מעתה בית המשפט העליון ייתן את חסותו לאנשי ציבור שיועמדו לדין וינסו באמצעות עורכי דין ממולחים ומפולפלים ומסע תקשורתי מתוכנן היטב להגיע לעסקאות טיעון מבישות מבחינה מוסרית, אך כשרות מבחינה חוקית. ככזה בית המשפט מאושש שוב את הטיעון כי הינו גוף פוליטי לעילה ולעילה.

 

אך זו אינה גולת הכותרת של פסק הדין כיום. זו נובעת מחוסר יכולתו של בית המשפט העליון לקיים את הוויתו  – כפי שנטען בעיקר על ידי אלו שמצדדים בו במלחמת האליטות – כמגן החלשים וזכויות הפרט. זהו מקרה קלאסי של כוח ושררה אל מול האזרח הפשוט. נשיא של מדינה, האזרח מספר אחת, עומד אל מול שורה של נשים שעבדו תחתיו בתקופות שונות, והן כולן חוזרות עם אותו סיפור. מעבר לפלצות שמעורר סיפור זה, עלינו לזכור כי ישנן כאן נשים שעברו חוויה טראומטית, ואשר החליטו באומץ לב להתייצב ולהוקיע את האדם שפעל נגדן, ועליהן בתמורה הופעל מסע של השפלה ציבורית חשיפה בלתי חוקית שבסיומו הן שוב הרגישו את ההשפלה האולטימטיבית על ידי בגידתה של מערכת המשפט הציבורית כמו גם השיפוטית. אם ככלל עד היום נהוג לחשוב כי פחות מ-20% ממקרי התקיפה המינית מדווחים מה יהא עלינו מהיום והלאה? אותה קבוצה מוחלשת, הנשים, ספגה היום מכה ניצחת מבית המשפט העליון מאותו אביר הדמוקרטיה, ששוב נטש את תפקידו כמגן זכויות הפרט והמיעוט, ולרגע הפך לפטיש שתקע את המסמר האחרון בארון חירותן ושלומם של הנשים.

 

זו אמנם לא הייתה פגיעה בש"ס או מנהיגיה, או לחילופין עתירות של בני מיעוטים שנדחות חדשות לבקרים במוסד זה. הפעם מדובר בקבוצה שמהווה 52% מאוכלוסיית מדינת ישראל. שם נמצאות האימהות, האחיות, בנות הזוג והבנות של כולנו, ואת קבוצה זו הפקיר בית המשפט העליון היום.

 

אינני טוען בהכרח כי מר קצב אשם במעשים המיוחסים לו. אינני טוען כי מר קצב היה מורשע בסופו של יום בבית המשפט. כל שאני מבקש, בשם הציבור, הוא לתת לעובדות לעלות בבית משפט על מנת שבית המשפט יוכל לקבל החלטה, ולא 'לסגור' עסקת טיעון שמתקבלת בחדרי חדרים ללא נסיון לחשיפת האמת. עם כל הכבוד לפרקליט המדינה, במקרה זה אין מקום לחישובים של סיכויי הרשעה – יש כאן שאלה של התנהלות אנשי ציבור אל מול נשים, וזו צריכה להיות מובאת לפתחו של בית המשפט. טיעון זה מקבל משנה תוקף בהתבטאויותיהם של פרקליטיו של מר קצב לאחר ההחלטה באומרם כי אם בעסקת הטיעון יעלה נושא הקלון – עסקה זו מבוטלת. על אחת כמה וכמה, אם הם כל כך בטוחים בצדקת מרשם ובזכאותו הבא ונלך למשפט וניתן לבית המשפט להחליט – היום, לצערי, אינני בטוח שזו אופציה עדיפה, כפי שאומרים עדיף ציפור אחת ביד…

 

המאמר פורסם באתר NANA10 בתאריך 28-02-2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On פברואר 27, 2008 at 1:43 pm

    מסכימה עם האמירה שלך, אבל …
    תראה איזו הצטרפות מקרים – תוך כדי קריאה זימזמתי את המנון השיר של סנדרסון זה הכל בשבילך/דון קישוט (בעגה העממית), ואז הבחנתי שבדיוק ככה הגדרת את עצמך, אז לא נותר לי אלה להקדיש לך את השורות הפותחות את ההמנון "הו דון קישוט אל תהיה כל כך תמים,בעולם ילד אין מקום לסתם חולמים".

    ושיהיו לנו ימים טובים יותר

  • הני  On פברואר 27, 2008 at 1:46 pm

    אני אכן מבין את הצטרפות מקרים – אך לא מבין למה הפעם אני חולם? בכך הכל ניתחתי את הפסיקה מתוך עניים של שותפות אינטרסים. זאת ועוד, הנפגעות הן שוב הנשים אחת האוכלוסיות המודרות ביותר…

    אבל, גם אם אני סתם חולם ותמים, מעדיף ככה מאשר אחרת.
    מצטרף לקריאה לימים טובים יותר
    הני

  • איש!  On פברואר 27, 2008 at 1:59 pm

    זה מעבר לזה,ההחלטה של בג"צ רק מראה את כל הפרדוקס המתקיים בפיקצה שנקראת דמוקרטיה.זה רק עוד הוכחה שלא משנה איך נקרא לזה כל עוד יש "שיטה","תבנית" קבועה ואנשים שמהוים"מיעוט" שמחליטים על "הרוב" תמיד נחלת הניצחון ואפליית הצדק תהיה מנחלת האליטה.
    פסק הדין הראה שאפילו עיקרון הפרדת הרשויוןת ומלחמת בג"צ ביוזמת החוק שניתן לבטל בעזרת הכנסת פסיקה של בג"צ ומלחמתו של ברק ברשות המחוקקת והמבצעת כולן צבועות ומסווה מדהים לאליטה ששולטת באופי מונרכי על עדר עיוור של "עם" ששכח שהכוח בידו,הפגיעה המזעזעת והפולשנית בנשים,וליתר דיוק נשים שנפשן בותרה לגזרים ,נלקח מהן דבר שהוא הכי קרדינאלי ,"אמון",אמון באנשים,אמון במערכת,אמון בצדק,אמון בתחושה ההזויה שאיפשהוא ישנו צדק בעולם,והדבר הפרדוקסאלי הוא שהגוף שהיה אמור לבטא והוא מהווה את הכלי למימוש צדק ומצפון חברתי הוא זה שברגע הכי קרדנאלי ,בגד,בגד באמון של החברה,האנשים,הנשים,המופלים,המקופחים,המיעוטים,הצדק,החרות,הזכות לאוטונומיה של האינדבדואל, ובסופו של דבר הוא בגד באמון של הזולת לאחר.
    עצוב אך נכון האדם רע מטבעו.
    פסימיות זו אופטימיות עם ניסיון,ואנ מקווה שהניסון של כולנו מהאכזבה המתמשכת של המערכת תעורר בנו סוף סוף משהו שכולם שכחו,לקחת אחריות על העוול שקורה לכל אחד ואחד מאיתנו בעולמנו הפרטי שלנו ולהתעורר,

  • מגיבה  On פברואר 27, 2008 at 2:00 pm

    כתבת יפה, וקריאתך היא כמו אותו זמזום שממלמלים מאות ואלפי אנשים מאתמול בבית, אבל המצב הוא קצב, וקצב החליט שהוא יביס את המערכת מכל חזית אפשרית – שנים ידוע שמר קצב שולח ידיים ארוכות לכל מקום, רק אשתו הזדנבה מאחוריו כבובה על חוט, שנים ידוע מה עשה אך מסביבו החרישו , הוא סובב את כולם, עכשיו גם העליון מסתובב, קריאתך כאמור יפה וטובה אבל אין לזמזום הזה התייחסות, יום יום ושעה שעה מתפרסמות ידיעות על אונס של ילדות, נשים, רק היום ניסה לברוח עוד אנס ונתפש בדרך לחול, הוא אנס על בסיס יום יומי ילדה , בתו החורגת, משמלאו לה 9 שנים, שנתיים אחרי שאשתו התגרשה ממנו, היא סיפרה על המעשים האלה.

    כשמדובר בקטינות העולם עוד נחרד, כשמדובר בנשים בגירות נוח להאשים אותן ברפיסות ובעמדות רומנטיות ואז לקבוע שהן גם לא אמינות.

    מה שכן, העניין הזה לא יעבור בשקט, הוא יעורר זמזום גדול.

  • אדמית  On פברואר 27, 2008 at 2:06 pm

    אבל הנושא הזה לא כזה חשוב, הטרדה מינית, בטח לא בשביל להעמיד נשיא מול העם למשפט
    חוץ מזה, זו לא הפעם הראשונה שהחלטות שאמורות להרשיע בכירים בציבור נעשות בחדרי חדרים כדי להסתיר את הקלון, כך המדינה כולה מתנהלת בכל הדרגים, ואולי זה הקלון הגדול שעל כולנו. .

  • דפנה לוי (האחרת)  On פברואר 27, 2008 at 2:16 pm

    מערכת המשפט אכן מתנהלת כך שבעלי הממון יכולים לעשות בה שימוש לטובתם בעוד האחרים לא. .

    אולי יש לחשוב על משחק אחר. במקום משפט, הכרעה באמצעות חמש אבנים. אם כי גם פה יש מקום לחוסר שווין בלוט: אנשים שמפרקי הידיים שלהם זרירים יותר והקשר עין-מוח-יד פעיל, יוכלו לקבל פסקי דין טובים יותר

  • הני  On פברואר 27, 2008 at 2:17 pm

    איש, אני מסכים דמוקרטיה הוא ערך בעייתי, אך ישנן שיטות להתגבר על בעיית ביציגות בדמוקרטיות. מה עם שיטה כשיטת המושבעים? מה עם נסיון להביא את נציגי העם למצב של אחריותיות? ישנן דרכים, אל ייאוש. אם אנו נוותר מה יהא על כולנו?

    למגיבה, אכן, עצוב עצוב מאוד! זוהי תקיעת סכין בגב ציבור הנשים (שימי לב אחת מתוקעות הסכין היא אישה השופטת פרוקצה). עם זאת אני חושב שיש להבין כי אונס הוא אונס – ולא לגיל או מעמד חברתי כלכלי או פוליטי יש או צריכה להיות השפעה על מעשה נפשע מסוג זה…גם לא בחברה הישראלית.

    אדמית, אכן כן, וזוהי הנקודה המרכזית. הייתי מעדיף משפט עם מושבעים, אך אני מוכן גם לקבל משפט עם שופטים אליטיסטיים מורמים מעם, למה הטמטום הזה של עסקה? האם זה שיקול יש סיכויי הרשעה? טימטום. אני גם מבין ומזדהה עם הציניות שלך.

    שלכם
    הני

  • הני  On פברואר 27, 2008 at 2:20 pm

    אחלה רעיון, אני מצטרף אליו (פעם הייתי מה זה טוב בחמש אבינים) אני יכול לחזור ולהתאמן על זה. אבל לענינינו אפשר כל דבר, לא רק חמש אבנים אפשר גולים, קפיצה בחבל או אפילו סטנגה (השניים האחרונים גם יעזרו לנו לשמור על כושר:-(

    חייבים לשמור על מעט חוש הומור גם אם ציני אחרת נאבד את השפיות….
    הני

  • שפי  On פברואר 27, 2008 at 3:09 pm

    (ג'וני מיצ'ל)

  • אזרח.  On פברואר 27, 2008 at 3:49 pm

    בעבר,כתבתי תגובה ב"הארץ" בעקבות כתבה על המאבק שבין פרידמן לעומדים בראש מערכת בתי המשפט.הדברים היו נכונים אז,ועוד יותר, היום.קראתי(אז) את תגובות המגיבים(שהיו לצד זה,או לצד האחר)והגבתי כך:

    מצחיק.שתי קבוצות אלטיסטיות נלחמות זו בזו,והציבור חושב שהוא צד

    בעניין.
    חלק מהציבור בעד מערכת המשפט וה"צדק".והחלק האחר בעד פרידמן והחונטה שלו.
    בסך הכל,מי שינצח מבין שתי הקבוצות האלטיסטיות,הוא יהיה האדון החדש של הציבור.

    http://www.haaretz.com/hasite/spages/864091.html?more=1

    תגובה 8 ,אזרח. 28/05/07

    הציבור חייב להבין,שמבחינת ה"אליטות" ,הציבור הוא בסך הכל חומר גלם במאבק בין הקבוצות ה"אליטיסטיות". ה"אליטות" אינן "סופרות" את הציבור,ולא רואות את תפקידן כמגינות על המגזרים בחברה.ה"אליטות" מעוניינות אך ורק בשימור כוחן.ובעזרת המניפולציה הנכונה ,הן מצלחות לשנע את הציבור.פעם לצד זה,ופעם לצד זה.בדיוק כמו שכתב אוררול.

    http://www.orwelltoday.com/classes.shtml

    זו לא הפעם הראשונה בה בית המשפט מקבל "רגליים קרות" ומיישר קו.ראיתי זאת בכל תהליכי ההפרטה שעברו על הציבור,כולל בתהליך הפרטת בית הסוהר,בו בית המשפט מסמס את הנושא בכוונה תחילה,ובמה שכתוב בפוסט הזה.

    http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/gutwein.pdf

    מ"מהפכה חוקתית" ל"הפיכת נגד":
    ההיגיון המשפטי של משטר
    ההפרטה הישראלי.

    דני גוטוויין.

    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-27664-00.html?tag=15-46-52

  • שי  On פברואר 27, 2008 at 4:05 pm

    הרי ברור לכל שקצב לא עשה כלום, זו התקשורת והאספסוף שעושים בו לינץ' – תתביישו לכם, כל מה שאתם הוא אסופה דבילית של אנשים שרוצים לראות מנהיגים נהדרים תלויים בכיכר

    האמת, אני מעדיפה אותו כרות ראש, או כרות זין, לחילופין

  • הני  On פברואר 27, 2008 at 4:21 pm

    שפי, אחלה, לא יודע למה לא עלו לי שירים בראש, אבל זה בהחלט מצוין! תודה.

    אזרח, נכון האזרחים לא צד, אבל אני בתור אקדמאי חייב להשמיע את קולי ולהגיד משהו בנידון. משהו חייב להשתנות זה פשוט אבסורד….חבל דווקא היה לנו פוטנציאל.

    שי, הבנתי אבל לינץ פיזי? זה קצת קשה עבורי.

    הני

  • קורינה  On פברואר 27, 2008 at 4:43 pm

    העובדה ששתי אליטות נלחמות זו בזו, אינה מוחקת אותי ואותך מלהיות צד – עובדה שעל גבנו המלחמה הזו מתקיימת.
    עם זאת, לא צריך לראות צל הרים. לא שתי אליטות כאן אלא שתי כנופיות בתוככי אותה אליטה.

    ההחלטה שלך, למי להצביע בבחירות הבאות, היא שתקבע את המשך או חדלון קיומן.

    ובלבד ותהיה נציגות אמת לאמת שלי ושלך.
    שווה בדיקה.

  • איריס  On פברואר 27, 2008 at 10:49 pm

    הנפער בין רוב הציבור ובין כנופיות "הארזים" שנלחמות על הזכות לנקנק את האזרחים.

    קצב ניצל, מזוז ניצל, בית המשפט ניצל, כולם חוגגים על הגוויות. צדק ? זה לא "אין" לאחרונה, אלא סימן לפגם מוחי קל, הנקרא תמימות או אוילות בימים אלה.

    אי צדק והטמנת פחד יקוש לתמימים, לעומת זה, הוא סימן לבגרות, תחכום, קור רוח, וחכמה.
    מסימני הזמן הלא מוצלח הזה.

    צר לי להיות נודניקית, הפתרון אינו במניפסטים אלא בתמיכה בפועל "בקטנות" באופן שמעצים נשים שעובדות אצל אנשים כמו קצב. לפעמים זו מילה מחזקת, לפעמים יותר מזה, והכי הרבה – זה להחזיר את הרב מימדיות והאנושיות לנפגעות שכבר חופצנו. גם ל"א" יש עוד מימדים חוץ מאשר נאנסה או לא, ברגע שנוצר מקום לנפח אנושי מלא, קשה יותר לנצל אנשים, כי הם לא מוכנים לראות את עצמם כחפץ. אבל, אנחנו יצורים חברתיים, והדימוי העצמי שלנו נובע מההשתקפות הכוללות במבטו של "האחר".

  • הני  On פברואר 27, 2008 at 10:59 pm

    קורינה אכן שווה בדיקה הרעיון הזה שלך, יש הזדמנות ראשונה כבר בנובמבר הקרוב!

    איריס, אכן כן הדה-האנשה של נשים אלו מדהימה. יש לצאת חוצץ בעיקר נגד יועצי התקשורת למיניהם שמנסים לצייר מציאות כזו…

    הני

  • אהרון תמוז  On פברואר 28, 2008 at 9:24 pm

    סביר להניח שאדמית והני לא הסכימו עם דעתו של השופט אדמונד לוי בבג"ץ ההתנתקות וסוף סוף יש שופט מזרחי שראוי להערצה.השופט אדמונד לוי היה בדעת מיעוט בבגץ הנוכחי

  • סטודנט - מסלול ב'2  On פברואר 29, 2008 at 7:17 pm

    ד"ר זובידה,
    אפתח ואומר שאני מסכים עם הרשימה הנ"ל ושהיא אכן משקפת את המצב האבסורדי שנוצר בעקבות פסק הדין ולא יעזרו דבריו חוצבי הלהבות של אדמונד לוי.
    אני מסכים גם עם אחד מהטוקבקיסטים שטוען כי זו מלחמת אליטות והציבור הוא כחומר ביד היוצר.

    כעת, ברצוני לסטות מן הנושא.
    לאור דגל הביקורת (הבונה והפחות בונה) שמתנוסס לעיני כל הנכנס לבלוג, הייתי רוצה לשמוע את דעתך לגבי פרשת המרצה המטריד מינית (ששנינו מכירים אותו בשמו – אך בינתיים כל עוד פתוח מולו הליך פלילי אמנע מלהזכירו)
    ובנוגע להתנהגות המרכז למול אותו מקרה – הן כלפי הסטודנט והן כלפי המרצה.

    אני מצרף לינק אשר מתאר את אשר קרה:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/703/315.html

    תודה.

  • הני  On פברואר 29, 2008 at 7:57 pm

    אני המום! אני חייב לציין כי אין אני יודע דבר ולא חצי דבר על המקרה!

    מתחילת הסמסטר הייתי עסוק וטרוד במאות דברים ופרשיה זו נעלמה מעיני. כפי שאמרתי אינני יודע מאום על המקרה. אייני יודע אף במי מדובר, הייתי שמח אם היית שולח לי פרטים למייל הפרטי שלי, וכמובן שאני מבטיח חיסיון מלא. אני ביום ב' היום וביום א' אינני בקמפוס אבדוק את הענין.

    אני פשוט המום…
    הני

  • הני  On פברואר 29, 2008 at 7:59 pm

    אינני מבין מדוע השופא לוי אמור להיות נערץ? על שום מה? מה הופך אותו למזרחי מוצאו? האם הוא מתנהג ומנסה לשפר את מצב המזרחיים? אינני חושב כך, כל שעשה היה להשתלח בשר המשפטים בפסק דין שלא קשור במאם אליו!

    הייתי מציע שתקרא את דבריו ואולי תשקול מחדש…

    הני
    נ.ב. תגובתי זו אינה קשורה לפסק הדין בנושא ההתנתקות.

  • הני  On מרץ 3, 2008 at 5:13 pm

    היות ואני מנסה לקבל אינפורמציה על המקרה, ובחלקה אני מקבל דברים סותרים, וגם הסטודנט שהגיב כאן לא חזר אלי, הנה דעתי לגבי הטרדה מינית בכלל, כולל זו שכעת נמצאת תחת חקירה משטרתית.

    הטרדה מינית הינה בחזקת טאבו בעיני, מעבר להיותה עבירה על החוק שיש בצידה סנקציה משפטית, הטרדה מינית הינה חדירה לצנעת הפרט והפרת זכויות הפרט בדרך כלל מעמדת כוח. זו עבירה שאני מגנה בכל לשון ותוקף!

    הנושא הספציפי שנדון במרכז הבינתחומי נמצא בידי המשטרה, נפתחה חקירה בנושא, בעקבות תלונה רשמית שהוגשה על ידי הסטודנט ואין אני יכול לאמר מעבר לכך. לפי ממצאי החקירה יוחלט באם להגיש כתב אישום או לא.

    באם ימצא המרצה אשם בהטרדה מינית, יש להעמידו לדין ולתת לבית משפט לגזור את דינו, עד אז אמתין כמו רבים אחרים לסיום החקירה המשטרתית ולא אוסיף על המקרה, היות ואין עסקינן בלינץ, אלא רצוננו הוא לחשוף את האמת.

    הני

  • הסטודנט  On מרץ 4, 2008 at 10:28 pm

    הני שלום,
    אינני מעוניין להיחשף בשלב זה עקב היותי מודע לנקמנותם של גורמים פנימיים במרכז אשר לא יראו בעין יפה את העובדה שאני חושף לעין הציבורית את מה שהם כה עמלים לטייח, להסתיר ולהשקיט.

    ברצוני לחלוק איתך שאוכלוסיית הסטודנטים נסערת לאור התנהלות המרכז במקרה הנ"ל.
    אם האגודה לא הייתה אימפוטנטית כפי שהיא ומתמחה בעיקר בארגון טורנירי פלייסטיישן ומסיבות כבר היה עולה הרבה רעש ובלגאן במרכז.
    היות וכך הדבר רייכמן וליכט יכולים להמשיך לנום על משכבם בשקט.

    הדבר שולח מסר ברור לאנשים שמוטרדים מינית במרכז: "אל תתלוננו כי סתם תחשפו את עצמכם לטיפול כושל מבזה ומקומם".

    המרצה הנ"ל הודה לפחות בחלק מהעובדות ומה שהוא עשה עולה לכדי הטרדה מינית כמשמעותה בחוק – דברי דיקן בי"ס למשפטים עמיר ליכט.
    מעבר לעובדה שישנו כאן מרצה אשר ביצע עבירה פלילית (לדברי הדיקן) הוא עבר על סעיפים בתקנון.
    סטודנטים שרק "נחשדים" בהעתקה או שחלילה השאירו פלאפון דלוק בתיקם בעת מבחן זוכים לפסילת עבודות, מבחנים , קורסים שלמים ואף השעיה וסילוק מן הלימודים וכל זאת בלי הינד עפעף.
    מרצה שמטריד מינית או "רק" מתחיל עם סטודנט זוכה לנזיפה חמורה וקנס שלא מדגדג לו את חשבון הבנק – מכה קטנה בכנף וזה עובר.

    כיצד המרצה הזה עדיין מלמד? כיצד הוא עדיין בא במגע עם סטודנטים? מדוע התרופה היחידה לה זכה הסטודנט הוא שחרור מנוכחות בשיעוריו של המרצה (אשר גם כך ללא נוכחות חובה)?
    הוא עדיין צריך להגיש לו עבודות ומבחן.
    איני חי באשליות שהמרכז מנסה למכור לנו שהמרצים לא יודעים של מי המבחנים שעוברים תחת ידיהם או שאינם יכולים לבדוק זאת אם נפשם חשקה בכך.

    אולי זה מה שמגיע לנו כשנשיא מדינה שהטריד ואנס זוכה לעסקת טיעון.

    בתקנון כתוב "חרות ואחריות". כנראה שהכוונה היא חרות למרצים לעשות ככל העולה על רוחם ללא כל אחריות מצידם או מצד הקמפוס לכך.

    אם זו הדוגמה שנותנים ל"מנהיגי העתיד" , אנו יכולים רק להתקנא בעצמנו על מנהיגי ההווה, שכן העתידיים יהיו גרועים אף יותר.

    כל מה שנכתב כאן לא מתייחס לחקירה הפלילית אלא להתנהגות המרכז.

    אשמח לתגובתך.

  • הני  On מרץ 5, 2008 at 12:47 am

    ראה, אני מכבד את רצונך שלא להחשף. בשלב זה בשל צנעת הפרט והעובדה שהנושא נמצא תחת חקירה משטרתית, אינני יכול לקבל פרטים על הנושא.

    אני לא מסכים עם טענתך, ואינני חושב כי המסר הוא לא להתלונן על הטרדה מינית, בייחוד כאשר החקירה המשטרתית עדיין לא מוצתה.

    כל מה שכתבת על דיקן בית הספר למשפטים, ככל שאני יודע לא בא מפיו, יש המון שמועות בעניין ואינני מעוניין להיכנס לקלחת זו.

    שאלותיך הן רלונטיות מאוד, ולדעתי הן צריכות להיות מופנות על ידי גוף הסטודנטים לדיקן בית הספר והעומדים בראשות המרכז. היות ונציגי סטודנטים באגודה הם בסך הכל אמורים להיות עושי דבר הסטודנטים, צריכה לבוא דרישה לסוג כזה של הבהרה. הכוח הוא של הסטודנטים להביא לשינוי ולניקוי האווירה. הייתי מציע שתפנו לנציגים בבקשה לקבל הבהרות מן הנוגעים בדבר. למיטב ידיעתי רוב ההשגות על התנהלות המרכז באות מתוך שמועות על אופי הטיפול ולא מתוך ידיעה על אופי הטיפול. באומרי זאת, אין כוונתי שזו לא זכותם של הסטודנטים לקבל דין וחשבון על התנהלות המרכז בנושא.

    לגבי המקרה הייתי מציע שלא להיגרר אחר שמועות כאלו או אחרות, אלא להמתין לסיום החקירה המשטרתית. שאם תמצא את המרצה אשם אזי ימוצה עימו הדין בבית משפט.

    הני

Trackbacks

  • By studymode login on יולי 16, 2014 at 11:24 pm

    studymode login

    בית המשפט העליון – אכזבה! | ביקורת – ולא בהכרח בונה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s