ארבעת הבנים במציאות הישראלית

בתקופות של חגים אנשים עושים חשבון נפש, מנסים לערוך סיכומים ולקבל החלטות לעתיד. תקופת הפסח הבא עלינו, לחלקנו לטובה ולרובנו לא כל כך לטובה, אינה שונה במהותה.

כיצד אם כן, היה נראה סיכום הביניים של החברה הישראלית בעיני ארבעת הבנים מההגדה של פסח, שלתפיסתי הינם ארבעת הפנים של כל אחת ואחד מאיתנו, והאם יש לנו סיכוי לשינוי ומעבר למצב בו החג יבוא על כולנו לטובה?


יש בארבעת הבנים, חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול אספקטים שונים, ורבים הם הוויכוחים בנוגע למהותו של כל אחד. ברצוני לנתח את המצב החברתי, פוליטי, כלכלי במדינת ישראל דרך יישום של האספקטים השונים המתוארים בבנים ומתגלמים בכל אחת ואחד מאיתנו.


הנושאים לדיון רבים הם, ישנה הדמוקרטיה המתגוננת ונמצאת בקרב מתמיד על גבולותיה ועצמתה, ישנו המצב החברתי העגום, השסעים בין עדות שונות המתורגמים לשסע כלכלי שמאיים לטרוף הכל, ישנו המצב הביטחוני ועוד.


בכל אחד ואחת מאיתנו יש מכל הבנים, מה עושה את ההבדל בין הדמויות השונות? לדידי התשובה היא: דרך התייחסותם למצב הקיים וכמובן גם התוצר של אותה נקודת מבט. אלו אינן החלטות אינדיבידואליות, יש להן השלכה על הדרך בה אנו והחברה הישראלית נראים ומתנהלים. בוא ונתחיל בבנים, וננסה להבין את המקורות למצבנו.

 

החכם מול הרשע

ונתחיל בחכם – יש לו איכויות רבות, הוא מסוגל להתבונן על המערכת, לנתח את הקורה ולעצב לעצמו סט של תגובות לאירועים והתרחשויות. על פניו נראה כי הוא האזרח הדמוקרטי האולטימטיבי, מחובר פוליטית, פעיל ומגיב. אך לא כך הם פני הדברים בחברה משוסעת, שהרי החכם, אם אינו בא מהמחנה שלי הופך מייד לרשע! מדוע? שהרי הרשע הוא בעל אותן היכולת כחכם, גם הוא בעל איכויות בלתי מתפשרות, בעל יכולות שכליות המאפשרות לו לנתח את הקורה סביבו, ובנוסף הוא מעורב פוליטית.

התוצאה היא שהחלוקה העיקרית בין אותה קבוצה של פעילים פוליטית היא בין שחור ולבן, אם אתם מן המחנה שלי אזי חכמים אתם ואילו אלו מן המחנה האחר רשעים הם. חלוקה זו מביאה למלחמת כל בכל של החכמים/רשעים הפעילים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית, אלו שבמקום לנצל את יכולתם ולפעול מתוך ערכים דמוקרטיים משותפים, מעדיפים לשבור את הכלים.


לא לקדם את הדמוקרטיה בישראל, לא לדאוג לתחלואים חברתיים, העיקר שהדברים לא יעשו על פי דרכה של הקבוצה השנייה. מה זה אומר על חכמה בעידן המודרני בישראל, אשאיר לשיקולכם, חברתית זה מתרגם לחוסר אונים מערכתי אל מול שחיתות, ערכים רקובים ואיבוד ערכים דמוקרטיים בחברה מתפתחת.

 

התמימות וחוסר היכולת לשאול

אל מול אלו עומדים האספקטים התמימים שלנו, חלק מהציניות ואבדן הערכים שהשתלט על החברה מביא אותנו לזלזל באלו מאיתנו שאינם בטוחים בעצמם. התמימות נתפסת כטיפשות, ונתקלת בלעג וקלס. מעטים מאיתנו נשארו תמימים לאחר 60 שנות קיום המדינה. אותו עידן של ערכים נקיים ואמונה באידיאולוגיות, לדעת רבים פס מן העולם.

 

אלו מאיתנו שעדיין מוצאים את עצמם מידי פעם מנסים ליצור שיח ערכי מוקעים כנאיביים, ואין התייחסות רצינית לדבריהם. אלו מנסים לפעול, ורוב הפעילות שלהם הינה בשוליים, הם מנסים להיטיב מתוך נקודת ראותם את החיים, הם נלחמים עבור רעיונות ואידיאות אך הם חסרים את המסה הקריטית על מנת להפוך את אותם רעיונות למציאות, וכתוצאה מכך רבים וטובים מאבדים אספקט זה של דמותם, ואינם חוזרים אליו מבושה ופחד.


האספקט האחרון של דמותנו הוא זה שאינו יודע לשאול, רבים בחושבם על הבנים רואים בדמות זו שולית ומשנית. שהרי מי הוא זה שאינו יודע לשאול? זהו אותו חלק בדמותנו שאין לו ואין הוא מנסה להשיג את הידע על מנת לשאול את השאלות החשובות, ומכך אין ביכולתו לקדם את סביבתו החברתית, הפוליטית והדמוקרטית. לטעמי זוהי דמות המפתח.


רובנו, עם קשיי היומיום, ותחלואי המדינה הפכנו לאלו שאינם יודעים לשאול. עם ההתמקצעות והשימוש בטרמינולוגיות מסובכות החלטנו שקל יותר למסור את ניהול חיינו לפוליטיקאים, שופטים, כלכלנים, אדמיניסטראטורים ועוד. מדוע? משום שלרכוש ידע הינו תהליך קשה: צריך לקרוא, ללמוד, להתווכח ולגבש דעה.


בעולם כמו שלנו, בו אנו צריכים לעבוד חצי משעות היום על מנת להתקיים, תהליך זה הופך כמעט לבלתי אפשרי. וזוהי אם כל החטאות, זהו המילכוד שאותו מנצלים רודפי השררה על מנת לעשות ככל העולה ברוחם, ולהביא אותנו למצב בוא אנו נמצאים וזהו רבותי אינו סוף המדרון, האמינו לי.

 

על ארבע בנות

אם אתם מסכימים, מפציר אני בכם, קחו את דמות זה שאינו יודע לשאול ולמדו אותה. קראו עיתונים, ספרים ומאמרים, גבשו דעה בנושאים החשובים והשמיעו אותה. צאו להפגנות, הצטרפו לקבוצות מחאה, הדמוקרטיה שייכת לכולנו, ואין שום דרך לגרום לה להתחזק מלבד לאקטיביזם.


בואו ואת החג הזה שמכונה במסורת היהודית "חג החרות" נהפוך באמת לאקט של חופש. התנתקו מן הפחד וישמו את העיקרון המרכזי של חיינו, דמוקרטיה חופשית והשתתפותית. אל תשפטו את הצד השני, כל פעולה חברתית פוליטית הינה ברוכה גם אם אינכם מסכימים לה, עיקרון ההשתתפות חל על כולם ולא רק אלו שאתם מסכימים עימם.


ולסיום, ברוח הדברים ברצוני לציין כי אלו הם בנים ולא בנות, מי יודע אולי אם אלו היו בנות דבריהן היו נראים אחרת והצרות שלנו היו קטנות יותר. מי יודע אולי בשנה הבאה נקרא בהגדה אלטרנטיבית בה ארבע הבנות יעלו רעיונות להצלת המצב, אך עד אז חזון למועד.


חג חרות שמח ושקט לכל אזרחי מדינת ישראל ושכנינו.

 

המאמר פורסם לראשונה באתר NANA10 בתאריך 17-04-2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: