הרעבים הופכים לרעבים יותר

כעת, כשימי הפסח מאחורינו, ניתן לשחרר אנחת רווחה ועל הדרךגם את חגורת המכנסיים שהתפקעה מארוחות החג המרובות והדיאטה עתירת הקלוריות שרובנו עברנו במהלך ימי החג.

אבל רגע, לאכולם חייבים, יש כאלה שלא צריכים, ואני לא מדבר על אלו עם חילוף החומרים המעצבןשנשארים רזים ולא משנה מה הם אכלו. אני מדבר על אלו שלא היה להם. במדינת ישראלכשליש מהילדים חיים כיום מתחת לקו העוני, ועוד כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת, ואלוחברים, לא יפתחו את החגורות כתוצאה מאכילת יתר.
לעומת זאת, חלקם הגדוליסבול מהשמנת יתר, מגיפה – כפי שהיא מכונה בארצות הברית, שפוגעת בשכבות חלשות בשלתזונה לקויה, ולא אכילת יתר בהרבה מהמקרים.
אבל אנחנו הרי חברה שלא אוהבתלהשאיר את ענייה חסרי כל, ולקראת החגים אנו שולחים מסרונים, SMSים, עבור ארוחותלאלו שידם אינה משגת, תורמים אוכל במרכזי הקניות, ויש את אלו שמארחים בביתם לארוחתהחג משפחות שלמות.
אך טוב לב זה, נדיר וכביר ככל שיהיה, עומד כעת בפני משברשלא ידענו כמוהו וידינו כבולות – מחירי המזון בעולם קפצו בעשרות אחוזים. הבעיה היאשלא מדובר בשמפניה וקוויאר, אלא באורז, קמח, שמן ועוד מוצרי בסיס. הפעם ידיהם שלהאזרחים תקצר מלהושיע ויש צורך בעזרה ממסדית. אז מה הבעיה

אתםשואלים?

 

עוד מעט לא יהיה מספיק לכולם

 

ובכן, רבים צופים שמשבר מחירי המזון הוא רק תחילתו של גלהתייקרויות שלא יעצור בשנים הקרובות. ישנו ויכוח מר סביב הסיבות לעליית המחירים. יששטוענים כי הצריכה בסין והודו עלתה וזאת הסיבה, אחרים מאשימים את הצריכה הבזבזניתשל המערב. תומס רוברט מאלטוס העלה לפני מאתיים שנה את הטענה כי האוכלוסייה העולמיתגדלה בטור הנדסי ולעומתה כמות המזון והמשאבים גדלה בטור אריתמטי.
הדרךהפשוטה ביותר לומר זאת היא: אנחנו מתרבים בקצב מהיר מיכולתנו לייצר מזון, ועוד מעטלא יהיה מספיק לכולם! זה לא רק מזון, זה מים, דלק, רפואה ועוד ועוד. אני יכוללהתחיל בסקירה של העולם המתועש לעומת זה שאינו מתועש ולדבר במונחים גלובלים, אךברצוני להטות את השיח ולדבר עלינו, פה במדינתנו הקטנטונת.
מה אנו נעשה? האםניתן לעשירים את האוכל, המים והשרותים ולעניים ניתן למות? מה הפתרון? ובכן חברותוחברים, הפתרון הוא שינוי מדיניות וסדרי עדיפות. אני מודע לבעיות שיש לנו כיום, אךמבט מפוכח על המתרחש סביבנו אומר לי שקרוב היום בו יהיה לנו יותר מחקר על נשק וצבאמאשר על מזון ומשאבים אחרים.
יש צורך לנתב חזרה משאבים למחקר אקדמי בנושאחקלאות, לשנות את פרופורציות הגידולים, להתחיל בפרויקט התפלת מים רחב תקדים. לעבורשוב למשמעת מים, לתגבר את התחבורה הציבורית ועוד.

שהרי בסופו של יום כולנו נרדמנכסינו, וכסף לא יהווה מטבע סחיר. אני יודע יש כאלו שאומרים לי זה לא יקרה, ובכן, אני מציע לחזור לארכיון ולצפות בסרט משנת 1973, שבזמנו הוגדר כמדע בדיוני בתרגוםחופשי סוילנט ירוק בכיכובו של צ'רלטון הסטוןSoylent Green 

התרחיש העתידי מראה עולם חדש עם אנשים ללא מזון מלבד לסוג שלקרקרים ירוקים, שמניחים שהם עשויים מסויה. הגיבור מנסה לרדת לשורש מקור המזון, ואתהסוף לא אקלקל לכם, רק אומר, לא לעולם חוסן, תרחישים מוזרים מזה הפכו למציאות. לימים טובים יותר.

המאמר פורסם לראשונה ב-NANA10 בתאריך 04-05-2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליאורה  On מאי 4, 2008 at 9:14 pm

    ראיתי את הסרט הזה לפני המון שנים ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש עד היום.

  • הני  On מאי 4, 2008 at 9:36 pm

    אבל את יודעת למרבה הצער זה הופך למציאות היומיומית שלנו.

    השאלה שלי היא: הם נוכח למצב היום היית ממליצה להראות את הסרט שוב?

    לימים טובים יותר
    הני

  • ליאורה  On מאי 4, 2008 at 10:42 pm

    אני חושבת שהסרט חזק מדיי ולכן קשה לקבל אותו כמציאות אפשרית. אנשים יתייחסו אליו כאל מדע בדיוני וזה יפספס את המסר.

  • הני  On מאי 5, 2008 at 1:08 am

    גם אני חשבתי על זה, אבל מה מקריאה של המון מאמרים בנושא, זה נראה לי לפחות שזה לא כל כך רחוק ממצב שיכול להיות כאן עוד מספר שנים.

    מפחיד!!!!!!!!!!!!!

    לילה טוב
    הני

  • גולדי  On מאי 16, 2008 at 10:21 am

    אם העם היה רוצה שהמצב ישתנה היה מחליף פתק.

  • הני  On מאי 16, 2008 at 2:36 pm

    הלאווי וזה היה כל כך פשוט, הייתי ממליץ לעיין שוב במניפסט בעיקר על נושא התודעה הכוזבת.
    ואח"כ קצת על נושא אליטות ובחירות מפול קיים ומוטעה….
    אחלה יום
    הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s