מושחתים, נמאסתם?

אחת מבעיות הדמוקרטיה הבסיסיות הינה הדמוקרטיה עצמה, אני לא הראשון ובטח שלא האחרון להעלות נושא זה. בשנים האחרונות יש נטייה הולכת וגוברת בישראל, של אישי ציבור ופוליטיקאים, לקחת חלק במעשים לא חוקיים המסכנים את הדמוקרטיה.

זהו מעשה לא מוסרי בעליל, שפורס בפנינו שתי בעיות, הראשונה – נציגינו אינם ממלאים את תפקידם, ואילו השני, למרבה הצער אנו ממשיכים לבחור בהם, פעם אחר פעם. האם בחירה זו מקורה בטמטום שלנו הבוחרים, או קהות חושים וחוסר אכפתיות לגבי המתרחש? בואו וננסה להבין את המצב.


אנו חיים במציאות די בעיתית, אזרחי המדינה אינם חשים בשום בטחון שנציגיהם ייצגו אותם כראוי, ושכפיהם של הנציגים נקיות. לאור המתרחש לאחרונה, ריבוי ההרשעות של חברי כנסת לשעבר וחלק אף בזמן כהונתם, אמון זה הולך ומתדרדר. אינני מנסה לעסוק בעינינו של ראש הממשלה, אני בניגוד להרבה חושב שאדם הוא זכאי עד אשר הוכח אחרת.


נראה כי אנו פשוט ממתינים להרשעה הבאה; השאלה אינה אם יש עוד שחיתויות בממסד, אלא מתי וכמה יחשפו ועד להיכן מגיעה השחיתות. ובכן, כוח הוא גורם משחית, וזו אינה המצאה שלי גם כן, אזי בכל מערכת בה מעורבים כוח פוליטיקה והרבה מאוד כסף, אני אצפה למצוא שחיתות.

 

שכחתם איך עובדת דמוקרטיה

 

אם כן, חלקכם שואלים, מה הבעיה? הבעיה היא שברוב החברות המתוקנות בעולם אנשים אלו שנתפסו בקלקלתם מוצאים את עצמם מאחורי סורג ובריח. מה השוני מישראל? ובכן, המפלגה ששלחה אותם, ושימשה להם כאכסניה לביצוע אותם עבירות משלמות את המחיר.


כן חברות וחברים, גם את המפלגה מענישים, מצביעים לגופים חדשים שלא דבק בהם חיידק השחיתות. אם מענישים כל מפלגה שראשיה או חבירה הואשמו בפשעים ובשחיתויות, ילמדו מפלגות אלו לבקר את פעולת חבריהם באופן הדוק יותר, משום שבסופו של יום הן מבינות כי את המחיר ישלמו גם הן.

כן, אני מודע לעובדה כי רבים וטובים מכם מהנהנים בראשיכם ואומרים עוד נאיבי, הוא באקדמיה והם מנותקים מהעולם המעשי. ובכן רבותי, לא הפעם! אל תאשימו אותי, או את רעיונותיי באימפוטנטיות הפוליטית והחברתית שתקפה אותנו בעשורים האחרונים. את חוסר היכולת שלנו לשנות אל תאשימו באנשים שמביאים בשורה לשינוי. לא, אני גם לא מוכן לאותם טיעונים מוכנים מהמקפיא, אי אפשר להמשיך ולהגיד אין לנו מה לעשות, שום דבר לא ישתנה, ואנחנו לא משפיעים. זו תבוסתנות, שמביאה לחדלון ואי קיום פוליטי.

אז מה אני מציע? קודם תתחילו לשוחח על הדברים, תורו אחר עשרה אנשים שחושבים כמוכם במובן הפעילות הפוליטית שאתם מציעים. לאחר מכן, אם אחד מכל עשרה יגייס עוד עשרה, וכן הלאה והלאה, נגיע למסה קריטית.


אז החלו בפניה לנבחרים שלכם ואלצו אותם לתת לכם דין וחשבון, הם אולי צריך להזכיר, עובדים שלכם ועבורכם, אם אתם לא תהיו אין להם זכות קיום. ואם הם לא יצייתו, ויסרבו לקבל את פניותיכם, אזי השלב הטבעי הבא הוא להקים תנועה ולהילחם בהם בזירה הפוליטית ובבוא הזמן להחליף אותם.

לא, זו לא אוטופיה, זוהי דמוקרטיה. אני יודע רבים מאיתנו שכחו כיצד היא מריחה, טועמת ומרגישה, אולי הגיע הזמן להיזכר ויפה שעה אחת קודם.

המאמר פורסם לראשונה ב-NANA10 התאריך ה-14-05-2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מואיז  On מאי 14, 2008 at 4:10 pm

    בצרפת, שיראק הסתובב שנים עם גיבנת ואיש לא עשה כלום, יש לו שם חסינות פרלמנטרית גורפת על כל מעשיו בזמן כהונתו. בסוף נשיא צרפת נהנה מקופה (שהיא קופת שרצים) של מליוני יורו בשנה שאיתה הוא יכול לעשות ככול העולה על רוחו ולא לדווח לאף אחד. מדובר בעיקר בשוחד למנהיגים מושחתים במדינות אחרות, אבל הוא יכול גם להשתמש בזה לטיפול בפילגש.

    גם אחרי שכול העולם ידע שהוא קיבל שוחד מסאדם חוסיין תמורת מכירת של מיראז'ים ועוד מיני דברים מכפישים, עדיין הבוחר בחר בסרקוזי מהמפלגה שלו. ככה שלא תמיד מענישים את המפלגה.

    אבל זה לא אומר שצריך להשלים עם זה או עם מה שקורה בשיראל.

    חוץ מזה סורג ובריח (ולא סורג)

  • הני  On מאי 14, 2008 at 5:04 pm

    מואיז, תיקנתי את טעות הדפוס.

    שני, לא אני לא די טועה, אני לא טועה כלל, אתה פשוט מחליט להתייחס לקונטקסט הצרפתי, ושוכח שבמשך שנים הצרפתים הענישו את מפלגות הימין על חטאי מנהיגיהם שנתגלו….

    נכון, הפעם העם הצרפתי בחר בסרקוזי, אך זה קרה לאחר שהוא התנער לחלוטין ממורשת קודמו. ראה בישראל, מענישים את הליכוד, אך בוחרים בו באדרת אחרת תחת קדימה, וכך גם לגבי הגמלאים, ד"ש שינוי, וגם מר"צ.

    אך אני מציע פתרון חדש, אליו כלל לא התיחסת, אני מציע לאנשים להקים התארגנויות עצמאיות, ללא קשר לממסד הקיים.

    אבל כל אחד קורא מה שמתאים לו, וזה לגיטימי…

    הני

  • אסתי  On מאי 14, 2008 at 7:15 pm

    היא שגם את זה ניסינו
    זוכר את ד"ש שרובה המכריע לא היה מורכב מפוליטיקאים?
    זוכר את מפלגת המרכז?
    את צומת של רפול?
    את הגימלאים?

    מהרגע שהאנשים שחלקם טובים ביותר מגיעים למגע עם כוח ועם כסף… שויין, הטבע האנושי מתחיל לעבוד.

    לא שיש לי פיתרון אבל דבר אחד בטוח – העם שכח שהפוליטיקאים עובדים אצלו ולא הוא אצלם. כאן צריך להתחיל השינוי. בידיעה הזאת.
    אולי זה צריך להיות כמו באנגליה עם בחירות יחסיות ונציג אזורי שיודע שמחוז הבחירה שלו סוקר אותו בשבע עיניים.. ?

  • אזרח.  On מאי 14, 2008 at 9:01 pm

    אך אני מציע פתרון חדש, אליו כלל לא התיחסת, אני מציע לאנשים להקים התארגנויות עצמאיות, ללא קשר לממסד הקיים.

  • הני  On מאי 14, 2008 at 9:23 pm

    אזרח יקר, יש לי דוגמא, עדיין בחיתוליה עם הרבה מאוד ביקורת שלי, ואני גם חבר בתנועה.

    עיר לכולנו יש לי גם אתר לכוון וגם הרבה חומר לקרוא:
    http://city4all.wiki.co.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

    אסתי מצטער אבל לא מסכים כל הדוגמאות שלך הם של אנשי ממסד, וזו לא כוונת המשורר, אנא תני מבט באתר שצירפתי וחווי דעתך.

    בברכה
    הני

  • לש.א.פ  On מאי 14, 2008 at 10:02 pm

    לדעתי רוב האזרחים סולדים מהשחיתות הרבה אך עדיין לא מסוגלים (טמטום אמרת?) לקשר זאת למשנה פוליטית סדורה.

    למיטב הבנתי, יחס מחמיר לשחיתות הוא גם בעל גוון פוליטי כמו תמיכה בזכויות אדם למשוללי זכויות למשל.
    אם וכאשר רובו של הציבור יתעורר ויביע דעתו על נושאים בוערים לא פחות, השחיתות גם תמצא את מקומה מאחורי סורג ובריח.

    הצד השני של הטיפול בשחיתות שגם יכול לקבל ביטוי בקלפי, הוא לעניות דעתי הרתעה ע"י הגשת כתבי אישום, דבר שמוסמס בשנים האחרונות בנוגע לביבי, ברק ושרון, למרות ראיות דיי חותכות. אני מאמין שחוץ מטפיחה על היד, וגם זאת לאחר סיום הקדנציה שלו, גורלו של אולמרט יהיה דומה.

    נקודה נוספת עליה יש לשים דגש היא שגם כאשר פרשיות ספורות נחשפות, דבר זה נתפס ע"י הציבור כמעיד על כלל הפוליטיקאים והמפלגות. התוצאה היא שמפלגות שאמורות להתפס כמפלגות נקיות נכנסות גם כן לנישה הכה פופליסטית של "כולם מושחתים". בנוסף, התנהלותן הקולקלת של המפלגות עצמן לא מוסיפה, הן עושות טעות בכך שהן לא רצות על הטיקט של מנהל תקין, ואם הן כן רצות זה רק לצאת ידי חובה.

    הציבור מטומטם ולכן הוא משלם. אין ספק כי כיום הליכוד יכול להריץ קמפיין נגד קדימה כי היא היא המפלגה המושחתת, כשלמעשה רוב השחיתות בשתי המפלגות היא מאותו בית מדרש. אני לא אתפלא אם צבועים (גדעון סער למשל), שרגילים להתחסד מבלי להניד עפעף בנושאים אחרים ירחצו בטוהר מפלגתם וישמיצו מפלגות מושחתות לא פחות. דרך טובה להתגוננות כנגד רפש היא זריקתו בחזרה, עד שהציבור מסוחרר ולא מבין.

    אני איתך, הני, אינשאללה שהדבר ישתנה, גם בשינוי מלמטה של עשרה ועוד עשרה ועוד עשרה.

  • הני  On מאי 14, 2008 at 10:28 pm

    מעניין מה עומד מאחורי השם? סתם הרהור בקול, אני לא צריך תשובה.

    אני מסכים עם רוב הדברים, הערה אחת היא על המושג "לעניות דעתי" דעתו ש אף אחד אינה ענייה.

    לעניין הפוסט, אני בדיוק מדבר על הקמת המפלגות וההטיה של השיח ממפלגה למפלגה, וכינון הטוב מול הרע, לדעתי זו זריית חול בעיני הציבור. ואכן (כמו ששלום אמר) הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם (טוב שיש עוד מישהו שהבין את ההקשר) הדיכאון הוא שזה לא נראה באופק הקרוב, אבל כל יום טיפה זה מה שאני תר אחר כעת.

    הני

  • לש.א.פ  On מאי 14, 2008 at 10:55 pm

    תאמין לי שדעתי בנושא השחיתות דווקא כן ענייה. אני סבור כי מרכיב הכרחי בתופעה האוניברסלית של השחיתות הוא המרכיב התרבותי. אני חושב שהיהודים בישראל עוד לא עשו את הסוויץ' הרעיוני כי השלטון הוא שלהם ובעדם (לפחות על הנייר), והם עדיין עסוקים בלשפר את מצבם האינדיבידואלי הכספי על חשבון "הפריץ" הקולקטיבי.

    ולגבי הערבים בישראל, נו שוין, הם במצבם של היהודים עד לפני כמה עשרות שנים. (-:
    הלוואי והייתי אופטימי כמוך יא חביבי, אבל לצערי אני עדיין אופסימיסט, יום ככה ויום ככה.
    פתרון קונקרטי לדעתי טמון באכיפה ובהרתעה, ביום בו ירדפו עד חורמה פוליטיקאים מושחתים (ללא קשר למעמדם), וישתלם יותר, ציבורית וכלכלית לא ללקחת לכיס הפרטי, אז אני מאמין כי רוב רובה של השחיתות הסופנטנית שלא קשורה לעולם התחתון תבוער.

    -נ.ב
    השם הוא זכר להשתתפותי בבלוגים אחרים השייכים לימים מיליטנטים יותר. ימים בהם אישה אחת, גם אם פשעה, הפכה לקורבן מערכת הביטחון האימתנית, בשם ההרתעה המדוברת.
    לש.א.פ = לשחרר את פחימה, גם אם לא מקורי וילדותי, השם נדבק ב"עוגיות" בדפדפן, והחלטתי להשאירו גם כאשר אני מגיב כאן. אם תרצה, זוהי דרכי הפחדנית להזדהות עם נרדפי החוק.

  • אזרח.  On מאי 15, 2008 at 4:17 am

    מבורכים.האזרחים מבינים שהם חייבים לקחת את גורלם בידם.למרות שהתנועה בחיתוליה,כמו שאתה אומר,הרי זו כבר ההתחלה של החירות מהעול.וכמו שאמרה מרגרט מיד,:
    "לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם. זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי."

  • אהרון תמוז  On מאי 15, 2008 at 6:42 am

    אמר לשאפ

    לדעתי רוב האזרחים סולדים מהשחיתות הרבה אך עדיין לא מסוגלים (טמטום אמרת?) לקשר זאת למשנה פוליטית סדורה

    הפירוש

    אם אתה לא נמנה על חוגי השמאל הרדיקאלי משהו בתהליך החשיבה שלך דפוק

  • הני  On מאי 15, 2008 at 8:19 am

    לא קשור לעניין אבל אהבתי את המשמעות. אני "לצערי" תמיד משתמש בשמי האמיתי, כך גם בכתובות המייל שלי לא יודע תמיד נראה לי שאני בצד הצודק. אני חושב שזו נכות חברתית או מחשבתית, אבל אני תמיד עושה זאת. יכול להיות שזה אי-חשש מלעמוד אחרי דברי, דבר שיתברר ביום מן הימים כאסטרטגיה גרועה ביותר 🙂

    לגבי השחיתות, אני חושב שזה יקח עוד קצת זמן, זה שונה פה ממקומות אחרים, אך אני חושב שיש באוויר תקופת התפכחות, וזה יקרה, פשוט הפוליטיקאים בחלקם כל כך בטוחים שמה שהם עושים זה לגיטימי שזה מדהים אותי. אבל לא לעולם חוסן.

    אזרח, אני מסכים, לא כל כך בטוח שזו ההתארגנות שתעשה את השינוי הארצי אך זוהי בהחלט התחלה.

    אהרון חביבי, אם כבר מדברים בשמות וכינויים, אני אמרתי מטומטמים, והתכוונתי לכולנו, ואני כחלק מהקולקטיב, אנחנו עדיין לא מסוגלים לקשר את הסלידה למשנה פוליטית סדורה. ומתי כבר תבין אין לכך שום קשר לעמדות פוליטיות כאלו או אחרות. השיח מתמקד בדרך בה איננו מסוגלים לחבר בין השחיתות לאקט הבחירה והאחריותיות של הנציג כלפינו….

    בוקר טוב לכולם
    הני

  • לש.א.פ  On מאי 15, 2008 at 11:15 am

    לאהרון
    בוודאי שאני חושב שאני צודק, לא תמיד אך עדיין אני רואה את עצמי כאדם בעל משנה פוליטית סדורה, שכדרך אגב היא גם דינמית – רק חמור לא משנה את דעתו. אם תרצה להגדיר אדם שהוא סבור שהוא מיעוט צודק בעוד הרוב טועה, מטעה ובעיקר מטומטם כהתנשאות, סחה עליך.

    יש נושאים רבים שאני חולק על חברי בשמאל, אך אני בהחלט רואה עצמי חלק ממנו.
    אגיד לך משהו יותר מזה, אני סבור שמשנה פוליטית כוללת, לא קונספירטיווית אבל כזאת שמקשרת בין מצב כלכלי, חברתי ופוליטי ותולה את המצב הכללי באותם הגורמים, ולא כגורל שנגזר משמיים, היא משנה שקיימת כיום, כמעט רק בהשקפה הניאו-מרקסיסטית אך יתכן ואני טועה והיא גם קיימת בחוגי הימין הרדיקלי.

    להני
    אם השם שלי היה נתפס כמתריס כמו השם שלך, גם אני הייתי עומד מאחוריו במאת האחוזים. (:
    חלקם של הפוליטיקאים שסבור שהכיס הפרטי שלהם שווה לכיס הקולקטיבי, חוטאים בחטא ההיבריס, בדומה לאצילים של העולם הישן. ניתן רק לקוות שגורלם יהיה דומה בסופו של דבר.

  • איריס  On מאי 15, 2008 at 11:32 am

    דברים נכוחים, אבל לא ממש מציאותיים. המשטר כרגע הוא פיאודלי לחלוטין. תהליך הבחירה כפוף לו. לי כאזרח יחיד אין היום שום אפשרות לאלץ שליח ציבור וח"כ להתייחס אלי בכלל. החיברות ומערכות החיברות המשמעותיות הן חיצוניות להליך (חמולות, "הרומנים", כנופיית רחביה ושלטון החוק, התנועה הקיבוצית (כמיזם), כנופיית רייכמן-לאודר והבינתחומי וכולי), ועוד ועוד מיני התארגנויות שטרם הוגדרו על ידי אקדמאיים כמוך. תנועה פוליטית ? מה הבסיס הרעיוני ?

    וישנו הניסיון של עמישראל עם התארגנויות שבאות לשנות את השיטה…זה אף פעם לא עבד, והשמש תזרח גם מחר.

    "אמור לי מי כנופייתך ואמור לך מי אתה" וכולי

    ובלי פטרון עשיר ממילא אי אפשר, ואם לוקחים פטרון עשיר, מה חידשנו ?

  • הני  On מאי 15, 2008 at 1:48 pm

    לש.א.פ. ואללה! נכון השם שלי עושה הרבה בלאגן. היום בטלויזיה בתוכנית המקצוענים עוד הפעם הפכו אותי לערבי. חבר טוב החליט לקנות לי סט חולתות שכתוב עליו אני יהודי אבל זה לא כל כך משנה….

    לגבי הטיעון, אני מסכים עימך, עמדתו של אהרון היא לדעתי אינה ערכית אלא יותר נובעת מרגש ואי אהדה בסיסית (זאת בעידון הרב ביותר האפשרי) לשמאל הישראלי ולא כתוצאה מאידאולוגיה אלא הסטוריה בעיתית. אבל, ופה אני חושב עומד הטיעון החזק ביותר שהעלת, שבחוגי הימין הקיצוני אכן כן עושים את החיבור הזה וכיום הוא בולט לעין יותר ויותר. זה גם קורא בקרב ש"ס ועוד מפלגות של ייצוגים צרים לדוגמא ישראל בעלייה.

    איריס, למה ככה? למה לשים אותי בכנופיה, כשאני מרגיש כולם מתקיפים אותי? מה תבוסתנות על הבוקר ביום כל כך יפה? מותר לחלום לא? אבל לדעתי זה אינו חלום אלא משהו שיכול להתגשם, כלל המהפכות החלו ברעיון ומימושו. אני חושב שעל ידי התארגנות המונית זו הדרך היחידה לשבור את הדפוס הקיים.
    החידוש הוא שאני מציע אלטרנטיבה שכבר עובדת ובשלבי גיבוש (לא שהיא חפה מבעיות – עיר לכולנו) אולי מיזם כזה בהרבה מוניציפלים ואח"כ ברמה הארצית יכול להביא שינוי….

    המשך יום נעים
    הני

  • איריס  On מאי 15, 2008 at 10:53 pm

    הני, זה לא בלהעליב, אלא להקפיד על שיח שקוף וחף מאשליות והחלקות של מציאות. אני בדרך כלל הקול המיואש באופן כרוני, מוכנה בסוף להשתכנע שכדאי לנסות, ועדיף על כלום. אבל, תקרא אותי כקולו הדומם של הרוב הישראלי, ותיראה בזה שירות של "המבשר" בלי להרוג אותו או אותה.

    מה שכן חשוב, לדידי, אם בכל זאת הולכים מפוקחים אלי העתיד הלא ידוע, זה להקפיד לפחות להימנע מטעויות העבר, שזה הנטיה לחפף את המציאות באמצעות ססמאות. אתה כנופיה, אני כנופיה, כולנו כנופיה. זה חלק מהמבנה הנוכחי, ואני לא יכולה יותר לקבל את החלוקות לטהורים ונגועים, כאילו אפשר לתהחיל מהירח. בוא נתחיל מהמציאות, ונלך הלאה לעבר הכוכבים. ראשו בשמיים ורגליו באדמה…סולם יעקוב וכולי.

    הבעיה עם הקמפיינים ש"שרפו" אלנו את התקווה, היתה בדיוק השאליה שבהבל ססמאות אפשר להתעלם ממה שוקרה. אני עוד זוכרת את מטחי העגבניות שחטפתי וירטואלית ב"התלהבות האחרונה" כלומר עמיר פרץ, שלי יחימוביץ, נסה להיזכר בזה . אני כהרגלי הבעתי ספק כוסס מאד. אחרי שנה כולם זרקו עגבניות על פרץ, ודוקא אז אמרתי, ברחמנות, הוא לא עד כדי כך מפלצת. אז אני חושבת שהמעגלים האלה של מניה דפרסיה לא בריאים לדמוקרטיה. עדיף ללכת מתוך פקחון ומתוך אי ציפיה, ואם יקרה משהו, סבבה. אבל הכי חשוב, לא לעשות כאילו אין "היום" אלא רק המחר המיוחל.

  • תלמיד  On מאי 16, 2008 at 2:20 am

    איריס,
    אם הבינתחומי היה כנופייה – לא היו נותנים להני ללמד שם (תאמיני לי, את צריכה לשמוע אותו בשיעורים)

    🙂

  • ALC  On מאי 16, 2008 at 3:12 am

    מסכים לחלוטין שהכח לשנות הוא אצל הציבור – במסגרת הדמוקרטיה. זו הסיבה שפתחתי לפני כשבועיים במאבק למען סל התרופות. במסגרת המאבק – בלוגרים ועתונאים נקראים לכתוב על ההכרח בתקצוב הוגן של סל התרופות והציבור כולו נקרא לחתום על עצומה בענין זה.

    הגעתי לכאן, לאחר שקראתי את מאמרך מינואר 08, בנוגע לסל התרופות. ברצוני להזמינך לקחת חלק ולהצטרף למאבק הנוכחי שפתחנו בו, לשינוי החלטת האוצר האחרונה שלא להעביר 75 מיליון ש"ח שכבר התחייב להעבירם לסל התרופות, וזאת תמורת ביטול הביטוחים המשלימים של קופות החולים על ידי ועדת הכספים.

    כל הפרטים, לרבות רשימת הבלוגרים והעתונאים שמצטרפים למאבק וקישור ישיר לעצומה, נמצאים ברשומה מיוחדת שהקדשתי לענין, המתעדכנת באופן שוטף, כאן:

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1241567

    אודה לך ולכל הקוראים את תגובתי זו, אם תצטרפו למאבק על סל התרופות, תכתבו רשומות/מאמרים הקוראים לכולם להצטרף, לכתוב על כך, ולחתום על העצומה דלעיל..

  • הני  On מאי 16, 2008 at 8:05 am

    חייבת להבין שאני חס וחלילה לא התכוונתי מה שכתבתי באופן שלילי. אני מכבד מוקיר ומעריך את דעותיך. מה שקרה זה פשוט בא לי בהפוכה על הבוקר כאשר אני, לפחות ניסית, להיות אופטימיסט, ואת ישר החזרת אותי למבצ האופסימיסט….מעבר לכך אני מסכים, לא צריך לחשוב רק על מחר, חייבים להתחיל את הפעולה היום, ולגבי הכנופיות הבנתי מייד שזו מין קטגוריה חברתית פוליטית.

    לתלמיד:
    אני לא יודע אם להודות או לפחד, זה קצת לא ברור לי מהנוסח, מחמאה או שאני כל כך יוצא דופן שימי ספורים במרז. לטובתי אני מקווה שלא אני די נהנה שם.

    ALC

    אני מבטיח לקרוא את הבלוג ולהגיב עליו בהקדם האפשרי, על העצומה אני אחתום אין שום בעיה.

    לקראת סוף השבוע, שישהי יותר טוב מזה שעבר
    שלכם
    הני

  • איריס  On מאי 16, 2008 at 9:02 am

    אני בטוחה שאתה מבין את סוג הטענה, ומצטערת על המים הקרים (זה תפקידי). היינו שם בפוסט שלך על סוריה והשלום. הסכמתי שלצורך הדיון למה להתנגד ? (במילא זה לא יקרה :))

    התהיה הקבועה שלי אם יש נזק (או תועלת) בדיבורי אופטימיזם גם כאשר הם ניראים בעליל לא מציאותיים. המאמינים יגידו "תנו צאנס" והספקנים יגידו משהו אחר, שהתנפצות התקווה לפעמים מזיקה מאשר רמה קבועה של פסימיות זהירה. העייפות של היום היא קצת תוצאה של התפכחויות תכופות מידי שנבעו מתקווה שאולי לא היה לה מקום מלכתחילה. (עאלק האם תקווה שזה יפה או אופוריה, שזה בעייתי). כמו כן, יש אלמנט של יח"צ בשאיפות שלום שאין להן בסיס, כי הממסד (שלא רוצה שלום) משתמש בזה להראות לאומות העולם ש"עם ישראל רוצה שלום" אני לא יודעת אם כדאי לספק להם את הסחורה. אבל מצד שלישי, השיתוק…בקיצור, לא אמרתי כלום. מהרהרת

    האיפיון הכללי של כנופיית השווארמה של הבינתחומי הוא "מחלקת היח"צ של מכונת המלחמה" אבל אפשר לנצל כל פלטפורמה בצורה נכונה, במיוחד שווארמה.

  • גולדי  On מאי 16, 2008 at 10:31 am

    לא משנה מה הפוליטיקאי יעשה הוא יבחר מחדש: נאמר קצב יורשע באונס: יגזרו עליו כ10 שנים + קלון. חבריו בוודאות יסדרו הפחתה בעונש + הסרת קלון.
    הוא ירוץ ברשימה כלשהיא. הוא יבחר לתפקיד שר.
    אתה יודע למה? *רק כי* הוא מפורסם: ראו את פניו המון פעמים בטמבלוויזיה.

    פרטים נוספים ברשומתי הגאונית "נולד להנהיג"; הדורשת לשלול את זכות ההצבעה ממטומטמים:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=939007&passok=yes

  • הני  On מאי 16, 2008 at 2:44 pm

    איריס, בטח שאני מבין ולדעתי זה היה חייב לבוא אחרת אני הייתי צריך ליזום את המהלך. וגם אהבתי את רוח הטיעון.
    גם את מה שכתבת הפעם שנוגע ישירות לנושאי תודעה ובעיות של הבנה שיש לנו כאזרחים. דה-קוסטרוקציה של מבנים כאלו היא מאוד מסובכת, ואת רואה אותם בצורה הרבה יותר ברורה מהרבה אנשים שאני מכיר כולל אותי, לכן אני מאוד אוהב את ההתכתבויות בינינו.
    ההירהורים שלך מרכזיים בתשובות שלי, ובדרך החשיבה שלי, ולא הייתי מותר עליהם בעד שום הון בעולם.

    אז במקום להצדיק את עצמך, תמשיכי "לתת בראש", הכל באהבה.

    גולדי, אני מבין את הטיעון, ומבין את הלוגיקה המשפטית, ויש לי יותר מרשימה אחת שמבקרת את מערכת המשפט. אך ישאופציה. הביקורת של איריס כנגד הטיעון די זהה אבל מביאה מוטיבים יותר ניתוחיים ולא פשט. אני אקרא את הרשימה שלך ואשמח לעוד הבהרות

    סופשבוע נעים
    הני

  • תלמיד  On מאי 18, 2008 at 1:35 am

    רק מחמאות 🙂

  • הני  On מאי 18, 2008 at 7:47 am

    תודה.
    הני

  • Boondock Saint  On יוני 3, 2008 at 9:10 pm

    הני,

    אני מסכים עם דבריך בטור זה. אך למה לתור אחרי אנשים שחושבים ששחיתות זה רע?

    רוב האנשים חושבים ששחיתות זה רע.

    אולי בעצם שווה לתור וליצור מסה קריטית. אבל לדבר זה לא מספיק.
    צריך להתחיל לעשות.

    הנה למשל אתר שנלחם בשחיתות השלטונית :

    http://www.nakim.org

    שווה להיכנס אליו ולו רק ללמוד (ידע זה כוח) על חלק מהשחיתויות של בכירי השלטון ומערך הציבורי בארץ – כולל מערכת המשפט ושופטיה הדנים בשחיתותם של אנשי ציבור אחרים.
    ומי ידון אותם ?

    אפשר גם להתנדב בעמותה לאיכות השלטון

    ועוד ועוד ועוד.

    להעביר ביקורת זה יפה. לתת פתרונות מעשיים זה יפה אף יותר שכן (ואני כותב פה בשפה שאתה כה מרבה להשתמש בה)
    Actions speak louder than words.

  • הני  On יוני 4, 2008 at 1:05 pm

    אין שום בעיה אני מסכים איתך, צריך לעשות דברים, אני בנתיים חושף ובאופן פרטי פועל.

    אני מצטרף לקריאתך לפעול כנגד המצב הקיים, זוהי בושה וחרפה.

    תודה על האינפורמציה
    שלך
    הני

  • מושבניק  On ספטמבר 12, 2008 at 3:27 pm

    המצב המבייש של המערכת הפוליטית בישראל גורם לאנשים הטובים באמת לא לרצות להשתתף בפעילות פוליטתמכל סוג שהוא והכניס את עצמם למיטה חולה
    ועל ידי כך משמר את המצב בדיוק כמו שהוא
    ועד שלא יקום הגיבור שיעשה מעשה ויאמר חדל! הנוף הפוליטי במדינת ישראל ימשיך להראות אותו הדבר

  • הני  On ספטמבר 12, 2008 at 3:33 pm

    מאיפה אתה באת לי עכשיו?! 🙂

    עשה טובה קרא את הפוסט האחרון ואת השאלה המהדהדת שלי מה עושים?

    טוב, אולי אני לא האיש הטוב שאתה חושב עליו אבל אני מוכן לרוץ ולנסות לשנות, תעזור לי תסביר לי איך, תשתתף בדרך? יאללה לעבודה.

    באמת לא בציניות
    אחלה שבת
    הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s