מדברי נשיא אוניברסיטת תל אביב 16-05-2008

שימו לב לאמירות של פרופסור גלילי, שימו לב לשימוש בשפה, ושימו לב לעובדה שמספר ימים לאחר האמירה, הוא עדיין נשאר לבד במערכה ללא גיבוי של אף נשיא אוניברסיטה אחרת!
 
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גלילי אמר: "שממשלת ישראל עשתה פשע לאומי כנגד מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות. 25 אחוזים מהתקציבים שנלקחו ממערכת ההשכלה הגבוהה קוצצו בפרק זמן שבו המערכת למעשה המשיכה לגדול. זה לא שעוד מעט נגיד שהיה מאוחר מדי לעזור – כבר עכשיו קשה לתקן את מה נעשה"., טען בכנס של המל"ג.
 
מה הלאה?
 
קשה, מאוד קשה, בייחוד אל מול התופעה שבה רבים בציבור אינם מודעים לתרומה המכרעת של האקדמיה לחברה הישראלית ולא רואים בנושא מרכזי לדיון.
 
בתקווה לימים טובים יותר
הני
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On מאי 18, 2008 at 9:59 am

    איפה היה גלילי כאשר האוניברסיטאות היזנו את עצמן ויצרו מעמד של "עובדי קבלן" בסגל הזוטר והבינוני ? הם פעלו באי תבונה (לפחות, אם לא בזדון) כאשר הבכירים ביקשו לשריין לעצמם את ההטבות על חשבון הזוטרים, והסטודנטים. עכשיו הגיע הקוצץ ל"בשר החי" שזה תנאי השכר של הפרופסורים. ואז יש זעקה, אבל אז הציבור לא מקשיב, ובמידת מה בצדק.

    האקדמיה זנתה בשנים הקשות, לאוצר, לניאו ליברליזם, לתאגידים. לא הקפידה על כבוד עובדיה ועל חירות המחשבה האקדמית, מסרו עצמם לכל מיני "חוגים מקוצרים" לצה"ל , כך שהיום אין להם משענת ציבורית. דומה קצת למערכת המשפט. אלה מערכות שתלויות ברצון הטוב של הציבור, משמינות, מסתאבות, ואז מתפלאים שהציבור רוצה לשרוף את המועדון. אולי זו תגובה ילדותית מצד הציבור, אבל זה לא מפתיע, וצריך היה להילקח בחשבון כאשר זנו וסיאבו.

    אם אני לוקחת את לימודי המשפטים, הקסטור עבר תהליך סיאוב המדגים את הכלל. קודם פרש רייכמן להקים את הבינתחומי ולתמוך ב"מכללות" בשביל פרנסה, אחרי כן ביטלו מסלול ערב (לאנשים עובדים שקצת מגוון את הפרופיל הסוציואקונומי), אחרי כן הפריטו לדעת את ההוראה, ומילאו הכל ב"מורים מן החוץ" במעמד של עובדי קבלן. לא קידמו נשים, לא קידמו מקצועות קהילתיים וחברתיים, התעסקו בפוליטיקה פנימית נמוכה, לא הקפידו על חופש אקדמי, וזה היום פני המקצוע. לשאר זה לקח קצת יותר זמן.

  • הני  On מאי 18, 2008 at 10:24 am

    ולשאלתך, הוא היה בקולומביה. הוא עזב את הארץ, ואני בטוח שהוא ראה את כל אשר תארת ונחרד!

    אולי זה השינוי לו כולנו מייחלים, מי יודע?

    אני מסכים עם כל מה שכתבת, ולדעתי כעת הגיעה שעת חרום, וקצת קשה לי להגיד אמרתי לכם….מודה לך שאת אומרת.

    יומטוב
    הני

  • אזרח.  On מאי 18, 2008 at 12:36 pm

    מכאן והלאה.

  • סנדרה  On מאי 18, 2008 at 1:11 pm

    הטקסט שלך יצא הפוך. קשה לקרוא

  • איריס  On מאי 18, 2008 at 1:24 pm

    בקשר למה שיהיה או השינוי המיוחל וכולי (גם לשאלת האזרח). אני בתפקידי המסורתי. זה יהיה יותר גרוע בקרוב, ולהרבה זמן. המצוקה יוצרת תהליך הפוך מהבראה, כמו אצל אדם יחיד (בשר ודם) כך בארגון. האמון הפנימי יישחק עוד בגלל מיעוט המאשבים, שינוי רדיקלי אינו אפשרי כי זה דורש התערבות מבחוץ שתלויה ברצון פוליטי (שלא קיים).

    בעליל מוצע לראות את ישראל כמשתלבת במרחב. האוניברסיטאות הטובות שהולכות לצוץ בקרוב יהיו בקטאר, דובאי ועוד כמה מקומות כאלה, כדאי לראות את ההשקעה האמריקאית שם (שלוחות של המוסדות האמריקאים המשובחים ביותר). אם הייתי צעירה יותר הייתי מנסה להשתחל שם בסגל.

    בארץ כניראה ימשיכו להיות פקולטות לא רעות בתחום הטכני (מחשבים וכולי), ואולי עוד כמה תת מקצועות ששריינו לעצמם מעמד בינלאומי לא רע ועצמאי. מדעי הרוח והחברה שזה עמוד השדרה של האקדמיה זו גוויה סרוחה שגם החייאה מלאכותית כבר לא תעזור לה. חובבי הרוח הייתי ממליצה להם לחפש נתיב בתחום הדת ומורשת היהדות, זה תמיד יהיה די מפותח, וזה לא נורא, בסך הכל אפשר לנתב את הסקרנות לתחום הזה ולפתח אותו קצת.

  • אזרח.  On מאי 18, 2008 at 5:18 pm

    חמש שלוחות של אוניברסיאות מארה"ב עד עתה,והמס' רק גדל.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3359785,00.html

    מתוך הכתבה:
    ותיאבונו של האמיר אינו נעצר רק בנדל"ן. האמיר, ואשתו השניה, השייח'ה מוזה (שהיא היחידה מבין שלוש נשותיו של האמיר שמופיעה בפומבי) שוקדים בשנים האחרונות על הקמת קריה אקדמית בה כל מדינה מערבית תוכל להתקנא. האמיר ואשתו הציבו את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי והתוצאה – חמש אוניברסיטאות מובילות מארה"ב כבר מלמדות את תכנית הלימודים המלאה והמוכרת שלהם בדוחא, ואוניברסיטאות נוספות כבר נמצאות על הכוונת הקטארית.

    בקריית החינוך סיפרו למשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, על תכניתם להקים קריה למחקר ופיתוח טכנולוגי וכן בית חולים אוניברסיטאי בפיקוחה של אוניברסיטת "קורנל" בעלות של כשמונה מיליארד דולרים (!). "יהיו מספיק אנשים כדי לאייש את המיטות בבית החולים הזה?", שאל פרס בחיוך, למרות שהתרשם מאד מהשאיפות. "אין ספק, קטאר עברה פיתוח עצום מאז הביקור האחרון שלי כאן ואמרתי זאת לאמיר", הוא הודה.

  • הני  On מאי 18, 2008 at 5:28 pm

    מצטער על התשובות האיטיות אני פשוט גומר לעבוד על ספר וזה הורג לי המון זמן.

    לענינינו, סנדרה, ראיתי וסידרתי, מקווה שקל לך יותר לקרוא חומר כל כך קשה.

    לאזרח ואיריס, יש לי הצעה, אך היא בכיוון אחר משל איריס, שינוי בסדרי העדיפויות. במקום להשקיע מליארדים בצבא אפשר קצת פחות ולהפנות להשכלה, לא רק באוניברסיטה, אני חייב לציין, לדעתי יותר חשוב בתי ספר סמינרים למורים ועוד.

    בדבר סדר העדיפויות בתוך האקדמיה, אני מציע להתפכח מהר מאוד מהתפיסה שאנו מובילים בתחומים הטכניים, ראשית אין זה נכון, ושנית ללא מדעי הרוח והחברה זה ידרדר עוד יותר.

    הני

  • איריס  On מאי 18, 2008 at 10:53 pm

    סחטיין הני. חזון חזון.

    כן, זה בדיוק העניין. תקציב הצבא לעומת החזון, העתיד והחיים. זה ניראה אפילו יותר דמיוני. אבל אני אתך בתקווה שהמדינה תוחזר לבעליה החוקיים.

    בדיוק הרגע אני בעיצומו של ויכוחון תיאורטי עם "הממסד הצבאי" על "חופש אקדמי" (באימייל). המנטרה היא שכל מחקר או כיוון חשיבה שעלול לתת נשק רטורי בידי החמאס, הוא סיכון בטחוני. עם הגישה הזו, עדיף בקטאר, בשלב זה. כלומר, אין הערכה כרגע בחוגי הבטחוניסטים שרוח זה דבר חופשי וחשוב . הכל נמדד בקנה הרובה, ובאינטרסים מיידיים צרים שאגב זהים לחלוטין בראיה של החמאס ושל צה"ל. אותו אופק ושיתוף פעולה מסויים לקידום הסכסוך. כל מחשבה היא לוחמה פסיכולוגית פוטנציאלית, הכל אבל ממש הכל, זה צבא.

    קמפיין מוצע – להסיר את הקסדה מהמוח ולתת לו לנשום.

  • הני  On מאי 18, 2008 at 11:10 pm

    לא תאמיני, אבל אני קיבלתי הצעה מקטר, דרך ניו-יורק, הם מחפשים אנשים בטרוף.

    פתחו סניף של אמריקן יוניברסיטי, והכל הולך, אני רק בטוח שהם לא הבינו שאני יהודי (מה הפלא עם השם שלי).

    לשם העניין, מה רע בחזון, לפעמים גם מזה צריך.

    מצטרף לקמפיין – להסיר קסדה מהמוח ולתת לו לנשום 🙂

    נשמע לי מצוין ואטרקטיבי מאוד.

    הני

  • איריס  On מאי 19, 2008 at 12:01 am

    להעביר לך רזומה ? שם יש לי יותר סיכוי מאשר במכללת יזרעאל….

    האמת, לא ניראה לי שיש להם בעיה עם יהודים (זה בטוח) ואולי גם לא עם ישראלים. אלה שלוחות של מוסדות אמריקאים, ומן הסתם ההנהלה הראשית כוללת הרבה יהודים. הסיבה היחידה שהיתה מרתיעה אותי, בעצם שתיים, זה תנאי החיים מבחינה חברתית (זה גטו של "זרים" בלב מדינה מסוגרת) וגם הסיכון ששירותי הבטחון הישראלים יפנו "למתנודבים" מרצון או שלא מרצון, יענו "גיוס חובה" כלשהו כמקובל במקומותנו.

    צריך לפחות לאיים בנשק הזה על האוצר, יענו, אם ממשיכים עם "עובדי קבלן", באקדמיה, אזי יש אלטרנטיבה ריאלית…:))) לא רק ניו יורק.
    זה פותח אופציות…ויש דובאי ועוד כמה נסיכויות מהסוג הזה. הרי מרכז הליכוד עובר לשם עכשיו, אז מתוך אהבת ישראל וציונות מעשית, כדאי לעבור לשם עם ההשקעות החדשות של בוש.

    זה קצת ברוח הומוריסטית, לכבוד לג בעומר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s