התשקורת הישראלית

בואו ונתחיל במספר קלישאות. ראשונה וידועה מכל היא: התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, מעצמת העל החדשה בעולם המודרני היא התקשורת, הממלכה או היבשת השביעית ולסיום התקשורת מגינה עלינו משרירות לב הפוליטיקאים, הכסף והשררה.

 

איך אומר בני אוהד, אז למה כל הדברים הרעים קורים מבלי שאנחנו שומעים עליהם? ובכן אוהדי יקירי, וקוראים נחמדים, משום שהתקשורת בישראל ובעולם כולו כבר איננה כזו. יקומו כמה ויאמרו ראו את האידיוט הזה, הוא חלק מהתקשורת בעצמו. נכון, ואני מאמין שגורלי לא יהא כגורלה של רותי סיני כתבת הארץ, לכאורה העיתון השמאלני לוחמני של ישראל שאימץ לעצמו קו ניאו-ליברלי עם פתיחת מגזין דה-מרקר. כי אצלנו צורת ההתנהלות היא מעט שונה.

בהארץ לעומת זאת, הם שוברים שיאים של סתימת פיותיהם של כתביהם, עם השימוע והפיטורין של רות סיני, מינויו של דב אלפון לעורך העיתון, ההחלטות השנויות במחלוקת שקיבל לגבי החלוקה החדשה של העיתון ודחיקתם של כתבים חשובים וטובים לירכתי העיתון. אינני טוען שלא צריך לתת לקו הכלכלי הניאו-ליברלי להישמע, אך מדוע לעשות זאת ובמקביל לסתום את פיותיהם של אלו שאינם חושבים כמותו?

רבים מחבריי בימין טוענים כבר שנים באזניי כי התקשורת היא שמאלנית, ואילו חבריי בשמאל טוענים כי התקשורת היא מגויסת וימנית. ובכן חברים יקרים, התקשורת היא לא זו ולא זו, התקשורת הישראלית כיום כפופה לשיקולים מסחריים/פוליטיים/כוחניים וברוב המקרים אינה מסתירה או אינה יכולה להסתיר אותם.

כל עוד זה כך אז מה הבעיה? אתם שואלים. ובכן לדידי, בין העיתונאי הפובליציסטים וקוראיהם, צופיהם ומאזיניהם יש הסכם בלתי כתוב, משהו זהה לשבועת היפוקרטס הרפואית, אנו מחויבים לדווח לכם את האמת כפי שאנו רואים אותה ולא להתכופף בפני אינטרסים כלכליים, פוליטיים או אחרים. ומצד שני על העורכים להיות נאמנים לדרכם העיתונאית ולתת למגוון של דעות לחיות בכפיפה אחת תחת העיתון אותו הם מנהלים.

 

מצאנו את האשמים – ועדי העובדים!

 

האיזון התמידי לכל נושא זה היה רשות השידור הציבורית, זו היא שלנו האזרחים, אנחנו משלמים את האגרה והמיסים וממנה יוצאות המשכורות, נעשות ההפקות והמוצר אותו אנו מקבלים אמור להיות בפיקוח צמוד של גופים ציבוריים. זו אמורה להיות העיתונאות נטולת הפניות, כלב השמירה האמיתי שלנו, אך למגינת הלב דברים שקורים ברשות חורגים מכל גבול של דמיון פרוע.

ההנהלה שמונתה עשתה כל דבר על מנת להיכשל בתפקידה, אולי בכוונה או שלא, והביאה את רשות השידור שלנו למצב של קריסה: הגירעון לא נגמר וצעדי התייעלות בסכום של 40 מליון שקלים הפכו להכרחיים. ואת מי מאשימים? את ועדי העובדים! כן רבותיי, מצאנו את תחלואי המדינה, השחיתות, המוסר הקלוקל, האלימות הממסדית, האינפלציה, האבטלה ואפילו קריסת רשות השידור כולם באשמת ועדי העובדים.

במדינה בה נמדדים פערי ההכנסות הגבוהים ביותר, העובדים הם במצב הגרוע ביותר מבין המדינות המתועשות הזכויות שואפות לאפס, ועובדי קבלן הופכים לנתח מרכזי בשוק השכירים, את האשמה מפילים על ועדי העובדים.

ואני אומר שלציבור יש משקל במשחק זה. בראש ובראשונה ניתן למחות על פיטורי רות סיני מהארץ, לא לקנות את העיתון או לשלוח מיילים לעורך ומו"ל העיתון בדרישה להמשיך את העסקתה. לגבי הרשות זה אמור להיות הרבה יותר קל, היות שזו הרשות שלנו, בואו ונביע את דעתנו בנושא, נקרא לפטר את ההנהלה הכושלת, להציג בפנינו תוכנית הבראה, לבקש דין וחשבון על חלוקת כספי האגרה, וללחוץ על נבחרינו לשמור על רשות השידור שלנו. אני הזהרתי, עכשיו על כולנו לפעול.

המאמר פורסם לראשונה באתר NANA10 בתאריך ה-22-06-2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מוני יקים אנטי ציוני  On יוני 22, 2008 at 6:08 pm

    כל השאר זו שטיפת מוח שעתןנאים אשכנזים עורכים לציבור כולו כדי לשמר את מערך הפריבילגיות ולהעמיק פערים על רקע לאומי בין האספסוף האשכנזו/כוזרי לבין העם היהודי הספרדו/מזרחי.
    כל מי שאינו מסכים עם עובדות יסוד אלו הוא בהכרח משתף פעולה עם העשירונים העליונים העשירים והמאושרים.
    יש אומרים שצריך להקים תיקשורת מקבילה ואילו אני אומר שצריך לכבוש בכח הזרוע את התקשורת הקיימת שהוקמה בכספנו ובעקבות נצולנו הכלכלי, כלומר להלאים את התקשורת ולחלקה מחדש כמו גם את העוגה הלאומית.
    יסלחו לי כל האקדמים המתהדרים בשפה וניסוח וכללי נימוסין אבל זו האמת שלי ואף אחד לא ישלול את זכותי להביעה.
    בחורבן הציונות ושטיפותיה ננוחם.

  • אזרח.  On יוני 22, 2008 at 8:40 pm

    להשפיע על המערכת של ההון-שלטון.הצטרפתי ליוזמה של קוראי אתר "העוקץ",וכתבתי לעורך הראשי של אתר הארץ.
    ראה את תגובתו של עורך עיתון הארץ,לתגובות ששלחו אליו.

    http://haokets.com/article.asp?ArticleID=2669

    מצער,אבל אדם זה צדק,כשאמר:

    The economic anarchy of capitalist society as it exists today is, in my opinion, the real source of the evil. We see before us a huge community of producers the members of which are unceasingly striving to deprive each other of the fruits of their collective laborׁnot by force, but on the whole in faithful compliance with legally established rules. In this respect, it is important to realize that the means of productionׁthat is to say, the entire productive capacity that is needed for producing consumer goods as well as additional capital goodsׁmay legally be, and for the most part are, the private property of in Private capital tends to become concentrated in few hands, partly because of competition among the capitalists, and partly because technological development and the increasing division of labor encourage the formation of larger units of production at the expense of smaller ones.

    The result of these developments is an oligarchy of private capital the enormous power of which cannot be effectively checked even by a democratically organized political society.

    This is true since the members of legislative bodies are selected by political parties, largely financed or otherwise influenced by private capitalists who, for all practical purposes, separate the electorate from the legislature. The consequence is that the representatives of the people do not in fact sufficiently protect the interests of the underprivileged sections of the population.

    Moreover, under existing conditions, private capitalists inevitably control, directly or indirectly, the main sources of information (press, radio, education). It is thus extremely difficult, and indeed in most cases quite impossible, for the individual citizen to come to objective conclusions, and to make intelligent use of his political rights.

    Albert Einstein

    http://www.notes.co.il/yariv/45237.asp

  • אזרח.  On יוני 22, 2008 at 8:52 pm

    של ההון.

    "The Central Intelligence Agency owns everyone of any significance in the major media."

    William Colby
    former Director of the CIA

    "The corporate grip on opinion in the United States is one of the wonders of the Western world. No First World country has ever managed to eliminate so entirely from its media all objectivity — much less dissent.

    "Of course, it is possible for any citizen with time to spare, and a canny eye, to work out what is actually going on, but for the many there is not time, and the network news is the only news even though it may not be news at all but only a series of flashing fictions…"

    Gore Vidal

    "When I was Times bureau chief in Washington, I was a member of the League of Gentlemen [i.e., the established elite]; otherwise I never would have been bureau chief. Time after time, good reporters … complained about not being able to get stories in the paper. And time after time I said to them, 'You're just not going to get that in the New York Times… it's too reliant on your judgement rather than on official judgement, it's too complex, it contradicts the official record more flagrantly than the conventions of daily journalism allow.'"

    Tom Wicker
    New York Times columnist
    Guardian (London)
    February 13, 1985

    There is no such thing, at this date of the world's history, as an independent press. You know it, and I know it.

    "There is not one of you who dares to write your honest opinions, and if you did, you know beforehand that it would never appear in print. I am paid weekly for keeping my honest opinions out of the paper I am connected with. Others of you are paid similar salaries for similar things, and any of you who would be so foolish as to write honest opinions would be out on the streets looking for another job.

    "If I allowed my honest opinions to appear in one issue of my paper, before twenty-four hours my occupation would be gone.

    "The business of the journalist is to destroy the truth, to lie outright, to pervert, to vilify, to fawn at the feet of mammon, and to sell the country for his daily bread.

    "You know it and I know it, and what folly is this toasting an independent press.

    "We are the tools and vassals of the rich men behind the scenes. We are the jumping jacks, they pull the strings and we dance. Our talents, our possibilities and our lives are all the property of other men.

    "We are intellectual prostitutes."

    John Swinton
    New York Times editor
    in a speech before the New York Press Club
    1953

    "We paid $3 billion for these television stations. We will decide what the news is. The news is what we tell you it is."

    — station manager
    of a Murdoch/News Corp.-owned station in Florida

    The station manager is alleged to have said this to two of the station's on-air reporters, Jane Akre and Steve Wilson, when they refused to water down their investigative report on Monsanto's bovine growth hormone. When the reporters continued to resist management-ordered story changes which they felt were false and misleading, they were fired.

    Source: http://www.wsws.org/articles/2001/aug2001/cbs-a21.shtml

  • אהרון תמוז  On יוני 22, 2008 at 10:00 pm

    1. כלי תקשורת לא ייצא נגד תאגיד שמממן אותו באמצעות פירסומות. אבל מעבר לאותם תאגידים שיש להם שיניים יש הרבה נושאים שאפשר לכתוב עליהם ולא קשורים לאותם תאגידים.מספר פעמים הוצע לי לעשות מנוי לעיתון הארץ ומעבר לכך שעדיף שלא ייכרתו עצים נתתי לנציג העיתון תשובה מתריסה

    "אני אעשה מנוי כאשר גדעון לוי יפסיק לעבוד שם"

    ממי שניסה לשכנע אותי הבנתי שרבים משתמשים בטיעון זה

    נראה שכלי התקשורת מפחדים מהצרכנים יותר ממה שהם מפחדים מהמפרסמים

  • אזרח.  On יוני 22, 2008 at 11:37 pm

    שכן ידברו ויכתבו על הנושאים החשובים העומדים על הפרק.אבל אין לי אשליות.הרי אנו נמצאים וחיים בשלטון התאגידים.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA

    בידור עד מוות.(בויקיפדיה)

    http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/afalot/info1.htm

    אינפוטיינמנט.

    http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1128

    כנס אילת הראשון לעיתונות
    הון שלטון ותקשורת

    http://actv.haifa.ac.il/programs/List.aspx?li=35

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/886950.html

    איש הטלוויזיה מיקי רוזנטל

    http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-136843-00.html?tag=10-16-44

    מיקי רוזנטל: "התקשורת סותמת פיות"
    שנים אני מנסה לעשות סרט על מקורות הכסף של האחים עופר ואף אחד לא רוצה לשדר" – אומר רוזנטל.

  • דרומי  On יוני 23, 2008 at 8:28 pm

    אז בוא לשקוף.
    http://shakoof.org.il

  • יונתן  On יוני 23, 2008 at 8:50 pm

    הני, אני מאוד מסכים איתך.

    אני חושב שאפשר והבעייה עמוקה הרבה יותר. מאוד אהבתי את הניתוח הל טניה ריינהרט על התקשרות הישראלית (http://www.tau.ac.il/~reinhart/CLASS1.doc) הקורס הזה שלה מלפני יותר מחמש עשרה שנה ועדיין רלוונטי.

    היא טוענת, בעקבות חומסקי, שהתקשורת תמיד משרתת את הממסד והשלטון (כיום בעלי ההון) באופן מובנה, ע"י מיסגור של הדיון. באופן ספציפי, התקשורת (היהודית) בארץ היא מאוד ימנית. רעיונות של מדינת כל אזרחיה מקוטלגים כהזויים וכלא ראויים לדיון אפילו.

  • הני  On יוני 23, 2008 at 11:19 pm

    דרומי קראתי הוספתי לאתר שלי ואני אקרא עוד קצת ואחליט מה אני עושה במקרה זה. אני חייב לציין שזה מאוד נראה לי.

    יונתן, ההרצאה לא נפתחת לי למגינת ליבי. ולעניין ימין שמאל, ראה את הטיעון שלי, לדעתי לא כזו ולא כזו התקשורת בישראל אלא פשוט כזיקית מחליפה צבעיה ומשרתת את ההון השררה והכוח….

    מדינת כל אזרחיה בישראל – מה זה?

    לילה טוב
    הני

  • סטודנט  On יוני 24, 2008 at 12:25 pm

    אז מה אתה מנסה להגיד? נכון, התקשורת איננה טהורה ומונעת משיקולים שנויי מחלוקת כאלו ואחרים בדיוק כמו תחומים ציבוריים אחרים בישראל שמונחים כמו ערכים, הגינות וטוהר מידות זרים להם ממזמן. מה חדש? ואתה – אדם שבע עם משכורת שמנה שנושאת את שם המוסד שמבטיח זאת, אינך איש תקשורת. אינך שותף למצוקת העיתונאים כבולי הידיים שמנסים לשמור על פרנסתם,ובוודאי שקל לשאת דברים מנקודת ביקורת תחת מעטה מילים יפות. מעניין אותי כיצד אתה שקורא לרפורמה ומתיימר להשב את תשומת ליבנו לתחלואי החברה, היית נוהג כאיש תקשורת אמיתי מן השורה ולא כד"ר מרצה-קבוע עם משרד ממוזג עטוף במדשאות קמפוס יוקרתי, שקט כלכלי ולפטופ – כל אלו המכינים את הקרקע עבור "הוגה דעות" חובבן. באמת מעניין…

  • הני  On יוני 24, 2008 at 1:12 pm

    וברוכים הבאים.

    אני חייב להתחיל מהסתירה שיש בטיעונך, "מה חדש?" מול הביקורת שלי, אינני מבין את הנקודה, האם הביקורת לגיטימית אך לא ממני? או האם הביקורת עצמה אינה לגיטימית? אם רק לא ממני, האם זה בגלל שאני לא איש תקשורת? או בגלל שאני מרצה בבינתחומי? האם זה קשור להיותי מזרחי? גבר? אוהד הפועל? אינני מבין…

    אך גם לגופו של הטיעון המאוד אמוציונלי אגיב, אני מוכן לצאת מנקודת המוצא שלך ולהסכים לטיעונך כי אני אדם שבע עם משכורת שמנה – אך אין הכך לסתור את העובדה כי עם זאת אני גם איש תקשורת. אני בעל טור קבוע (לשעבר במעריב) וכיום בנענע וכמו כן, אני גם מתארח קבוע בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 "מקצוענים 10". אולי יש קושי בהבנה לגבי אנשים שכמותי, אך יש אנשים שמחזיקים ביותר מכובע אחד. אני חס וחלילה לא מנסה להאדיר את שמי, רק לבסס את העובדה שאני איש תקשורת כשם שאני איש אקדמיה. אם זה לא לרוחך, זו בעיה אחרת אך אלו הן העובדות.

    לגבי מצוקת העיתונאים שכבולים לפרנסתם, מעניין אם הייתי כותב על הרופאים זה גם היה הטיעון שלך, זהו טיעון ריק מכל תוכן. הזילות וההזניה של מקצוע העיתונאות נעשתה לא בשל הפחד מאבדן הפרנסה, אלא מתאוות הבצע והנסיון להתחבר לעטיני השררה ההון והכוח. אם יש לך קשר עם המקצוע ונפגעת באופן אישי אני מצטער, אך שוב אלו הן העובדות, לצערי (ואני חושב שהסכמת עימן בכותבך "מה חדש?). כמו כן ברור לי שלא כל העיתונאים הם מסוג זה, אך כלל זהו המצב.

    אני מבין את תסכוליך ממשרתי הרמה בתור מרצה בקמפוס מטופח, אני רק יכול לאחל לעצמי שקט כלכלי אך לצערי הרב מאוד זהו לא המצב (הייתי מאוד רוצה להראות את הכתבה למנהל הבנק שלי אך אני לא רוצה צרות – הוא עוד יחשוב שאני מסתיר דבר מה…), אך הייתי מצפה למשהו מעט יותר אינטלגנטי מאשר לתקוף אותי על בסיס אישי – בייחוד כאשר זה לא עוזר לביסוס הטיעון אם זה היה מסייע לך הייתי מבין אך לא כך הוא העניין – לפחות לדעתי.

    לסיום דבר מה קטן, אני מקווה שמה שסיימת איתו אינו המסר שעובר דרכי לגבי מחקר. בכל מקרה היות ואני רואה בעיה בהבנת המושג מחקר וביקורת, אני מציע לנתקן את הבעיה הבסיסית של ההבנה. זכותו של כל אדם לבקר כל אשר הוא רואה כעוול, אין צורך להציע פתרונות, ולא חייבים לבוא מתוך המצב. היינו לא חייבים להיות עניים על מנת להצר על מצב העוני בישראל ולא צריך להיות אשה על מנת להצר על מצב הנשים בישראל. בדיוק כשם שאני בחובבנותי יכול להצר על מצב התקשורת בישראל, לפחות אני מקבל במה לגיטימית לכך…..
    מי יודע אולי כך אגיע אל השקט הכלכלי שלי 🙂

    הני

    נ.ב. רק לשם גילוי הוגן, אין לי לפטוט, אני משתמש במחשב נייח במשרד ובבית. לפטופ יש לזוגתי ובני בכורי….אבל זה חלק מהשקט הכלכלי כנראה.

  • הספקן  On יוני 24, 2008 at 6:07 pm

    הני שלום,

    אני מסכים איתך שהתקשורת נכנעת לאג'נדות של בעלי מאה כאלו ואחרים, אך אני חייב לחדד משהו כללי לנושא הנטיות השמאלניות או הימניות של התקשורת.
    פרופ' גלנור ספרו "לא אדוני הנציב" מגיע להבחנה מעניינת ונכונה מעין כמותה לגבי מקומה של התקשרות. הוא מספר שלפני שנכנס לעבודתו כנציב הוא סבר כי ראשית קורה דבר מה מעניין ובעל חשיבות, בשלב הבא התקשרות מדווחת עליו ובשלב אחרון כולם מדברים עליו. הוא נוכח לאחר שנכנס לתפקידו שראשית התקשורת מחליטה על מה לדווח, בשלב הבא כולם מדברים עליו ורק אז הוא נעשה חשוב.
    רוצה לומר, התקשרות היום היא לא מגוייסת. התקשורת היא זו שקובעת את האג'נדה עבור נבחרי הציבור. התקשרות איננה כלב השמירה של הדמוקטיה אלא פעמים רבות היא הצרה של הדמוקרטיה. כלי התקשרות החזקים (ידיעות אחרונות, ערוץ 2) ממליכים ומורידים את מי שהם רוצים כראות עיניהן. הם מכפישים, מסלפים, משקרים, לא דואגים לסיקור הוגן, לא דואגים להשמעת הדעה הנגדית והכי בעייתי, הם אינם נושאים באחריות. נכון שראוי לדרוש מאיש ציבור לשאת באחריות לטעויותיו ולכשליו, אך מתי שמענו על בעלים של כלי תקשרות שנאלץ לתת את הדין על השקרים שנאמרו או נכתבו בכלי התקשרות שלו, אשר נתפסים באמת לאמיתה על ידי הציבור הרחב?
    התקשרות המתלהמת וצמאת הרייטינג זורה חול בעיני הציבור, תוך התעלמות מכל שיקול אחר (סיקור הנושאים שקשורים לחטופים הוא רק דוגמא לכך) ואני סבור שגישה זו היא חלק מהתופעה, אותה אתה מציין, של סתימת פיות פנימית במערכות פנימה.

  • הני  On יוני 24, 2008 at 11:58 pm

    עזוב טיעונים סיבוביים ודבר לעניין, אני כן מדבר על סתימת פיות פנימית, ראה מקרה עיתון הארץ!

    נראה לי שאתה יותר מידי מסתבך עם הטיעון שלך…עוד מעט נתחיל לדון במהי אמת ואם יש בכלל אמת אחת….

    עזוב את כל ברעש ותן טיעון אחד ולעניין, אני עדיין לא הבנתי אם אתה מסכים עימי או לא…

    הני

  • לש.א.פ  On יוני 25, 2008 at 1:12 pm

    The revolution will not be televised.

  • הני  On יוני 25, 2008 at 11:14 pm

    אין מהפיכה אז בתחום הזה אני לא דואג…הבעיה היא מה אכן משודר…

    הני

  • איתי  On יוני 29, 2008 at 10:35 am

    הני שלום,
    אני מקווה שזה בסדר לחזור אליך למייל, אם אתה מעדיף שאעלה דבריי לבלוגך, אז בכיף.
    עליי לפתוח בהתנצלות. אכן תגובתי אמוציונלית ואת הסיבות לכך אפרט בהמשך, אך לא היתה בכוונתי לפגוע – לא אישית ולא בשום דרך.
    אני מכבד אדם באשר הוא וחסיד הזכות לביטוי עצמי וחופשי, ומעבר לכך – אני מאוד מסכים עם דעתך!
    היות וזו הפעם השלישית שאני רושם שורות אלו, הרשה לי להיות תמציתי וישר לעניין.
    הני, אני מאוד אוהב את המדינה שלנו על כל קשייה. אני מוצא שזה מעין פלא עצם קיומינו בהתחשב במגוון האיומים מבחוץ, השסעים החברתיים, הממצוקה הכלכלית ופער המעמדות ובכלל הידרדרות ערכית במדרון תלול מאוד שמעלה תמיהה על עתידנו לא רק כעם אלא כבני אנוש בכלל.
    מנגנון הפיקוח והביקורת הוא קרדינאלי לחיים דמוקרטיים, אני מסכים. אך אינני מסכים עם המקום ממנו אדם מביע ביקורת לשם הביקורת כאשר הצעת פתרונות חלופיים או הצעות, או איזכורו של צידו השני של המטבע – מוזנחים כאילו אינם קיימים. הרי טענות, מענות תלונות וכו' שגור בפיו של כל אזרח במדינה ואין מה להרחיב בנושא. מידיי יום אזרחי המדינה נחשפים לזוועות היומיומיות בכלי התקשורת, כשלדעתי מזמן לא מעניין מהיכן הומצאו ומדוע הועלו לאויר, כל עוד יש אמת עובדתית בחדשה שרלוונטית לעניין הציבור. האדם הפשוט מולעט מידיי יום במידע שלדעתי רק מזין, משמר ומפתח את זעמו ותיסכולו מול הרשויות, הממשל, המוסדות וכו'.
    כאן אתה מצטרף לתמונה. הני, אני מאמין גדול בכך שאין תחליף לחינוך כמקור לתחילת רפורמה כוללת אמיתית. הרי ידוע ש"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" כדברי שלום חנוך, ולדעתי הדבר לא ישתנה לעולם כל עוד לא יתבצע שינוי תפיסתי אצל הזולת. החינוך כעקרון מעגלי, מלווה את האדם בהתפתחותו בעודו לומד על סביבתו, יחד עם ניסיון וטעיה נרכשים מחוויות היומיום – תורמים לעיצוב תפיסותיו, גישותיו, ידיעותיו ולבסוף גם מעשיו ומידת מעורבותו בעשייה הפוליטית בארץ.
    אתה כאיש אקדמיה, מחנך דורות של צעירים תחתך, אותם "דור ההמשך" או "מנהיגי העתיד" שביום מן הימים יוצבו בין כוונותיך הביקורתיות ויהפכו למושא המאמר הבא. יחד עם זכותך להביע דעה, ולשתף את העם בידיעותך הרבות (שזה משובח לדעתי – מכל מלמדיי השכלתי) אסור לך לשכוח את האחריות הכבדה שעל כתפיך כאיש חינוך ואוטוריטה אקדמית ומחקרית בפרסומך והשלכתם במסר שאתה מעביר, ונחדד – במידע שאתה מטמיע ומזין את הציבור. כאשר אני קורא ידיעה חדשותית, לרשותי אפשרות קבלתה או לא – בתהליך ההחלטה אשקול מי כתב? למה כתב? ואשווה לעמדתי עד כמה שהידע שלי מאפשר. בשלב זה, כאשר איש אקדמיה מוערך מביע באופן שיטתי ביקורת חריפה כלפיי העשייה במדינה במגוון תחומים, לדעתי הדבר עובר את משמעות הביטוי העצמי ו\או הצגת עמדה לשם הצגתה – ביקורת זו משמרת ומפתחת את זעם קהל ידעך שלהזכירך – אינך שולט בו! פירסומך עולים על מסכי המונים באמצעות צינור תקשורתי פופולרי ביותר, ואם במידה כשלהי דעתם היתה חלוקה, אינה מיושבת, ברת סיכוי לשינוי – הרי שאולי ונתת את הטון האחרון ויצרת עוד אדם פסימי שיצא לרחוב לזעום על הא ודה.
    תיסכולי נובע מהסכמתי איתך, המצב הבלתי נסבל מסכן אותנו יום יום. לכן, עוד מזמן עלתה בי המחשבה של ליצור שינוי תפיסתי במידע הזורם (לעיתים יתר על המידה) אל הציבור ולהזכיר גם את החיובי והאופטימי שנעשה בתחומים אותם אנו מבקרים. היינו אם בהמשך למאמרך שבו כל מילה – סלע! היית ממשיך ומוסיף מספר שורות מחמיאות לגבי העשייה התקשורתית אצל אותה גברת שפוטרה מעיתון "הארץ" או כל נושא אחר, כך שהקורא בשקיקה מאמרך ילמד גם על צידו השני של המיתרס, ימתן את דעותיו ויכיר בביקורת מאוזנת לשם קבלת תמונה רחבה יותר העושה צדק עם היקפו המלא של אותו נושא מדובר.
    הני, יש בליבי כעס רב על חוסר עשייה צודקת במגוון תחומים חברתיים בעיקר, שמתי לי למטרה להשכיל מספיק על מנת שביום מן הימים אוכל כמוך לשתף מידיעותיי בבלוג, אך יחד עם עריפת הראשים לדעתי יש וראוי להזכיר כי גם אפשר אחרת, במיוחד כזה מאוד ישראלי להתלונן ולהפגין חרון אפינו כלפי הכל בערך.
    אולי אם ננחיל משב רוח רענן בניחוח חדשני, לא הטמנת ראש בחול, אך הצפת הציבור ב"מידע מאזן" שאולי ילמד וישכיל את האג'נדה הציבורית לעשייה אופטימית יותר, לקירוב האזרח ולפיתוח מוטיבציה חברתית. כאשר אותם פרסומים "לא פורמליים" בדומה לבלוג, פרסומת, קמפיין וכו' ייטו לעקרונות הוגנים כלפי הביקורת התמידית, לדעתי יחול שינוי מסויים עם הזמן.
    בימים האחרונים בוודאי שמעת על חיקוק חדש בפרלמנט הרומני שקבע כי על חצי מחדשות היום להיות אופטימיים. האם יש משהו בדבר?
    בתקווה לימים טובים יותר,
    המשך יום נעים.
    איתי.

  • הני  On יוני 29, 2008 at 1:20 pm

    רק למען הסדר הטוב אני את הקוראים ואת עצמי, אתה הוא זה שהזדה בתור הסטודנט (אני הוספתי לוחמני). אני חייב לציין שתגובתך זו היא שונה במאה ושמונים מעלות מתגובתך הקודמת, מבחינת העמדת הדברים וגם קצת מבחינת התוכן, אך עדיין אינני מסכים עם הדברים לחלוטין.

    אתה איכשהו מתחבר לשיח שהוא לאומי, "אני מאוד אוהב את המדינה שלנו על כל קשייה" לפחות אתה לא מדיר אותי מהמדינה, אפילו אתה טוען שהיא של כולנו, אך אינך אוהב את דברי הביקורת שלי, אתה חושב שאינני אמור לבקר, אני אמור להיות יותר בונה, אתחיל ואומר זכותך. אך עם זאת זכותך לאמר זאת ולא מעבר כפי שזכותי לא להסכים עימך. אתה אולי לא מצליח להביט על כל התמונה, אך אני בהחלט מציע אותה, זה קשה ב450 מילה לצייר את כל העולם, אך עצם הכתיבה שלי מראה את הצד השני של המשוואה. לגבי הפתרונות, זכותי לא להציע אותם, לא לך ולא לכל אחד אחר, אני חושב שהשלב הראשון הוא ההכרה בבעיה, רוצה פתרון, תתאמץ ותציע אחד. אל תנסה לכבול אותי לדרך החשיבה שלך.

    אני לא מחנך, ההשכלה הגבוה לא באה לחנך, והיא גם לא באה להעניק ידע ברמה בסיסית, לדעתי, ההשכלה הגבוהה באה לפתוח צוהר לעולם חדש שבו אנו מעניקים לתלמידנו כלים לניחות וחשיבה ביקורתית. הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לחשוף אתכם לכמה שיותר כלים מתוך חשיבה לפתח כמה שיותר את היכולות שלכם לנתח ולהבין, את שתעשו עם הכלים איננו יכולים לצפות אך אנו מקווים לטוב.
    לנסות ולכבול אותו לדרך חשיבה מסוימת בשל המיקום שלי (ורק אזכיר חלק מהאמירות שהיו בתגובה הקודמת – אני חייב למען הגילוי הנאות להגיד הם העלו על פני חיוך גדול – "אדם שבע עם משכורת שמנה" ו-"כד"ר מרצה-קבוע עם משרד ממוזג עטוף במדשאות קמפוס יוקרתי, שקט כלכלי ולפטופ") זהו סרוס מחשבתי וערכי. אכן אני עומד מול סטודנטים ומנסה לחשוף בפניהם עולם תוכן חדש, אך אני גם עומד בזכות עצמי ודרך החשיבה שלי לא נתונה למיקוח. אני מזמין אותך להמשיך בלימודים הגבוהים ולהיות זה שיתמודד על אותם ערכים שאתה מנסה להנחיל, או לחלופין להתחיל בלוג משלך ולעודד את דרך החשיבה שלך. אך לנסות להראות לי את האור בשל אהבת המדינה (איכשהו נראה לי שהטיעון בסופו של יום היה הולך למקום שאני לא אוהב מספיק את המדינה אבל ניחא…) או משום שאני אמון על חינוך, זה קצת בעייתי.
    הייתי הרבה יותר שמח לשמוע ממך אלטרנטיבה לדברי, ולא נסיון לעשות לי רהביליטציה ו/או להראות לי את האור. רוצה להראות דברים חיובים פתח בלוג בשם חדשות חיוביות, או נסה לקדם אגנדה, אך לא בבלוג שלי, לצערי אני לא רואה יותר מידי דברים חיוביים שקורים בארץ, ואני מרגיש כי פחות מידי אנשים מתריעים על אותם עוולות, וכך אני מצאתי את מקומי. אך כפי שאמרתי זוהי רק נקודת הראות שלי, ואינך צריך להסכים עימי.
    לפני קירוב הלבבות, בוא ונעשה משהו לסגירת הפערים בחינוך בהכנסות ועוד, אחרי שזה יקרה אולי נשיר קומביה ונראה חדשות טובות, עד אז אשאר ביקותי ולא בהכרח מציג פתרונות.

    אני מסכים עימך רק בדבר אחד אבל במאת האחוזים: בתקווה לימים טובים יותר
    הני

  • איתי  On יוני 29, 2008 at 2:52 pm

    דבר ראשון אני חייב להתחייס לאמירתך בנוגע לניסיוני לכבול מחשבתך לשלי. אין כך הדבר ואף לא יהיה! כפי שציינתי בתגובתי הקודמת – עצם חופש הביטוי והסובלנות לכך, עקרון מהותי ונר לרגליי.
    אין בכוונתי אלא להציע, לחשוב, להרהר לגבי צורת חשיבה ביקורתית אולי "משודרגת". ייתכן ואינני רואה את תמונה הכללית כפי שאתה רואה, ולכן התפיסה שלי אחרת – כאן אין נכון או לא נכון. אני בא ממקום טוב של הצעה ועצם אי קבלת דבריי, סבירה ולגיטימית.
    לגבי נושא "אקדמיה חינוכית", הייתי מאוד שמח לחשוב כי אותו מרצה החושף בפניי את אותו הצוהר לעולם חדש יחד עם כלים לחשיבה כזו או אחרת, אין בכוונתו לזרוק אותי אל המים העמוקים בלבד, אלא גם להאיר עייני לדברים שאולי לא אחשף אליהם אם לא הייתי פונה אל האקדמיה. כלומר עצם היותך מרצה (ונניח את שם המוסד כרגע בצד) כדאי ששינבע ממקום של שליחת ערכית מסויימת, ומבדיל עצמך משמעותית ממורה בתיכון (עם כל הכבוד) בכך שתפקידך אינו מסתיים ב"צלצול" – אלא יש ערך מוסף לדברים.
    לדעתי ישנה הזדמנות פז דוקא בתחום האקדמי לבנות חופש מחשבה יוצרת, אך בכדי שהתמונה תהיה מלאה, עם בשר, עליי להכיר את התמורות השונות בתחום, לקבל מידע אובייקטיבי וסובייקטבי כך שהסקת המסקנות, עיבודן, עיצוב דעה ודרך פעולה יהיו שלמות וכוללות ניתוח מידע מקיף והולם.
    האם יש בך לנסות ולשנות את תפיסת עולמם של הסטודנטים שלך לגבי תחום התקשורת ו\או הממשל? האם תעדיף "לגדל" דור אחר שיכנס בעוד שנים בודדות לתחומים שאותם אתה נוהג לבקר? היכן אתה מבטא את החתירה לאותם ימים טובים יותר שאנו מייחלים אליהם? ברור לי שכל סטודנט יעשה כרצונו בכלים שמקבל, אך האם כלים אלו אובייקטבים או מושפעים מעולמו הסובייקטבי של המרצה? האם ההשכלה האקדמית מתעוותת בהתאם למאוותיו של המרצה או מעסיקיו?
    הני, האם גם אתה חוטא בדומה לעיתונאי שעליו כתבת ואותו ביקרת?
    לך הזכות המלאה להטיל ביקורת כראות עינייך ולא להציע חלופות או פתרונות לעולם – על הכיפאק. אך אני מרגיש כי משהו חסר לי בתמונה שאתה מציג, נכונה שתהיה, אך משהו חסר. שוב, זה בסדר להציג רק חלק מהתמונה, זה מקובל להציג דעה אחרת, שונה ומהפכנית. אך האם כאן מסתיים תפקידך? כלומר, ועכשיו מה ציפייתך ממני לעשות עם הדברים?

  • הני  On יוני 29, 2008 at 3:03 pm

    מה שאתה קורא 'משודרגת' אני קורא כובלת או מכפיפה, ובא נסכים לא להסכים גם על נושא זה.
    לגבי הטיעונים עצמם, אין נכון או לא נכון, וזה בדיוק מה שאני מנסה להראות, יש צורות ניתוח שונות. לדידי אפילו לחשוב כי קיימת צורת חשיבה אובייקטיבית הינה חשיבה בעייתית, כל דבר בא מתוך עולם התוכן שלנו, שלי כמרצה שלך כסטודנט ועוד מיצבים רבים שלנו כאנשים. דווקא לגבי האבחנה שעשית בין מורה למרצה אני חושב שהפכת את היוצרות, מורים הם אלו שבאים מתוך תחושת שליחות גדולה הרבה יותר ממרצים, מרצים בעיקר באים מתוך חיפוש אחר אמת מסוימת ונסיון להבין טוב יותר את העולם. הם גם חונכים סטודנטים אל תוך דרך חשיבה זו מתוך נסיון לקדם את הנסיון שלהם לחתירה אל ידע חדש זה. אני חושב שלעומתנו למורים יש את תחושת השליחות היות והם לא אמורים ללמד רוב הזמן אלא לחנך ולהקנות ערכים….אבל יכול להיות שאני טועה…
    לגבי הדרך בה אני מלמד, כמובן שאני מלמד מתוך עולם הידע והנסיון שלי, אך עם זאת אני מקפיד להציג את שני הצדדים בקריאות ובביקורת שאני מבקש מהסטודנטים להכין. אך לעולם לא טענתי כי אני אובייקטיבי. האם אני חוטא כפי אותו עיתונאי שאני מבקר, אני בטוח שבעיני חלק מהאנשים אני עושה זאת, ללא שום ספק, וזה היופי שבדיון. האם אני רוצה לכוון אותך לדרך פעולה מסוימת, לא!!!!

    זו כבר העבודה שלך, אתה קום צא ולמד, ואז תכנן את דרך פעולתך. זה לא בית ספר וגם לא האוניברסיטה, זהו הבלוג הפרטי שלי, היומן האישי שלי בו אני משתף קוראים אני לא מנסה לשכנע אתכם לחשוב כמוני, או לפעול, אני משתף בדעותי ומנסה ללמוד מאחרים ולעיתים גם להתווכח.
    אתה עשה ככל העולה על רוחך, מחוק, שרוף, או התחל לפעול, זהו כבר אינו תחום אחריותי, אני רוצה לגרום לך לחשוב, ואני חושב, אם יותר לי, שדי הצלחתי לפחות עם הפוסט הזה 

    שלך
    הני

  • איתי  On יוני 29, 2008 at 4:44 pm

    אכן הצלחת!
    גרמת לי לחשוב וזה חיובי מאוד לדעתי, גם אם נסכים על חוסר הסכמה בנינו.
    אסכם את דבריי בכך שגם עם כל הביקורת ולעיתים הכעס שבי לגבי עשייה כזו או אחרת בחברה הישראלית, תמיד אחפש את הנישות בהן אוכל לתרום את חלקי למען שיפור מינורי ככל שיהיה.
    אני שמח על עצם קיום בלוג זה כמקום שבו ניתן להחכים ולשתף, אני בעד קיומו ומחזק את הרעיון.
    הני, אני מכבד אותך כמרצה, כאוהד הפועל, כמזרחי, ושאין לך לפטופ.. אך מעל הכל כאדם חופשי ודעתן – וכן, אני תופס אותך שייך מאוד למדינה ולחברה. אמשיך לקרוא בבלוגך מידיי פעם, ואשמח להמשיך ולשתף את שיהיה על ליבי ברשותך כמובן.
    איתי.

    נ.ב. – נהניתי מהקורס לך, למדתי המון!

  • שלמה אלפסי  On אוגוסט 21, 2008 at 8:56 am

    אמיר חצרוני, מרצה בכיר לתקשורת במכללת יזרעאל, כתב ב"דה מרקר" מאמר "הגיע הזמן לטלוויזיה מסחרית של ממש"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1011493&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=9

    אם אנשי התקשורת אינם ממלאים את חובתם הדמוקרטית לקיים דיון ציבורי אמיתי המכיל את כלל האינפורמציה המהימנה, הבוחרים אינם יכולים לקיים החלטה מיודעת (Informed Decision) בקלפי.
    התוצאה הישירה היא שהממשלה אינה ממשלה נבחרת ולפיכך אינה ממשלה לגיטימית.
    והמשטר אינו משטר דמוקרטי.

    אין בסמכותה של ממשלה לא לגיטימית להחליט ולו החלטה אחת הנוגעת לחייו של הציבור. קל וחומר שאין לה שום סמכות כלשהי להחליט להשליך את הציבור לתוך התופת של מלחמות עקובות דם, או כל החלטה מן הסוג הזה שעניינה הוא חיים ומוות.

    עד כדי כך הרי חשובים תפקידיה אלו של תקשורת דמוקרטית, חיים ומוות.
    ולא של אינדיבידואלים בלבד, של חברה שלמה.

    תפקידה הדמוקרטי של תקשורת בדמוקרטיה הוא הכרחי, מכריע ובאופיו אף מגדיר את משטר המדינה כולו. וודאי שהוא אינו עניין של דיעה… כפי שמוכר לנו מר חצרוני… ומפגין בכך בורות תהומית שגורמת לכל משלמת ומשלם מיסים להתפלץ בתיעוב למקרא דבריו.
    אקדמאי בכיר בתחום התקשורת שעושה רדוקציה לתפקיד התקשורת בדמוקרטיה לבידור קל בלבד עושה מלאכתו רמייה ועליו ללכת הבייתה.

    אקדמאי כזה שהפקדנו על חינוך הדורות הבאים בתחום התקשורת בדמוקרטיה והוא ממחריבי הדמוקרטיה הוא אסון לחברה, הינו מועל בנו ובתפקיד שהטלנו עליו, ועליו להיות מפוטר.

    אתה מפוטר מר חצרוני! אתה עובד אצלנו וזה ברור ואינו מצריך הסברים מיותרים!
    אנחנו משלמים את משכורתך, ופירנסנו אותך במשך שנים רבות. זרקנו את כספנו לחינם על השכלתו ומחייתו של אקדמאי שהוא רמאי, מסתבר שהיה זה לחינם, השקענו באיש הלא נכון ואיננו מעוניינים להמשיך בזאת.

    לא יעלה על הדעת שנואיל להמשיך ולפרנס אקדמאי, מרצה לתקשורת, בחברה הזו שאנחנו מקיימים פה בתנאים קשים, שישקר במצח נחושה ויכחיש את התפקידים שייעדנו לתקשורת שלנו בחברה דמוקרטית, שהם בנפשנו. בראש ובראשונה עליה לקיים בפועל את עמוד התווך ונשמת אפה של כל דמוקרטיה, שאיננה יכולה להיות מוגדרת כשכזו בלעדיו- קיומו וטיפוחו בפועל, יום יום ותמיד, של ד-י-ו-ן צ-י-ב-ו-ר-י פתוח, בטוח, משתף כל, ונגיש לכל.

    כמו גם המטלה שבה היא מחוייבת כלפינו, לספק ולהשיג את המידע ההכרחי לדיון הציבורי. ולהוות את צינור העברת האינפורמציה המהימנה הראשי והמרכזי לכלל האזרחים, על מנת שיוכלו להדריך את חייהם וגורלם על הדרך הטובה ביותר עבורם. בכל אספקט של החיים בכלל (מידע נחוץ בנחלת הכלל על מזון, קונפליטים מזויינים או פשע, וכיו”ב), ובהחלטה מיודעת של הבוחר בפרט, ההחלטה בהא הידיעה, שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

    מה עשית בכסף שהענקנו לך על מנת ללמוד מקצוע, להשכיל וללמד? בכסף שהפרשנו עבורך מעבודות מפרכות ותובעניות ויכולים היינו להשקיע בקורת גג, תזונה, מלבוש וחינוך טובים יותר עבורנו ועבור ילדותינו וילדינו? ביזבזת אותו על מסיבות בקמפוס? על בחורות, בילויים ושתייה חריפה?

    יושב לו אדם שחי ברווחה על חשבוננו ועושה מלאכתו רמייה, מטעה, מוליך שולל את הציבור ממנו הוא ניזון ואותו הוא מחוייב לשרת.

    מחנך כלב השמירה שמינינו ובו נתנו אמון מרעיל אותו. ופותח את השער לגנבים לחדור ולעשות ככל העולה על רוחם.

    עליו ללכת הבייתה!

    עומד בפנינו הצורך הבהול לבער את נגעי הבערות והשחיתות מהחברה שלנו על מנת להבריא אותה.
    לנכש עשבים שוטים ולנקות את בארותינו מרעלים.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s