הי מישהו שומע אותי?

אני יליד שנות השישים, וככזה יש לי רפרטואר של מוזיקה, סרטים, תרבות וסלנג מסוים. בשנות התשעים להקת איפה הילד יצאה עם אלבום מצוין, "זמן סוכר". באותו אלבום היה שיר עם השורה "הי מישהו שומע אותי?". כיום בישראל שאלה זו הופכת למרכזית סביב פרשת ההאזנות של המשנה לראש הממשלה, חיים רמון. אז מה היה לנו שם?

 

נתחיל בפרשה שעד היום רבים וטובים חלוקים בדעתם עליה, נשים וגברים כאחד. ובכן חיים רמון, שר המשפטים לשעבר, הורשע בעבירה של הטרדה מינית. השאלות שעולות כעת מתמקדות בעיקר במהלכי החקירה. יש לציין כי אלו אינן שאלות חדשות, כבר במהלך החקירה הורמו גבות רבות, כשחוקרים נשלחו למקומות נידחים בעולם לקבל עדויות. כמו כן, רבים חלקו על ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לתבוע את חיים רמון בגין הטרדה.

לכל אלו יש הוסיף את העובדה כי אלו היו ימים של תביעות נגד אישי ציבור שמעלו באמון, בעיקר בתחום עבירות המין, ראו מקרה קצב. לימים הורשע חיים רמון, שעזב את משרד המשפטים עם ההחלטה להעמידו לדין, הרשעה זו חצתה את המחנות השונים בין מצדדיה לבין אלו שחשו כי הוא הורשע בעיקר בשל מעמדו הציבורי.

לימים התברר כי היו אנשים המקורבים לרמון שפעלו ללא ידיעתו כדי לקעקע את אמינות המתלוננת ועוד דברים רבים ומשונים, שהרגשתי היא כי טוב היה אם אלו היו נפקדים מדמוקרטיה מתקדמת, כפי שישראל מתיימרת להיות. אך אלו הפכו את הפרה לבסיס מצוין לטלנובלה.

 

הפרשה נוהלה ברשלנות

בימים האחרונים, כאילו אין משבר שבויים וגלעד שליט כבר לא נעדר שנתיים, והכלכלה שלנו לא דוהרת במדרון אל פי תהום, עלו ממצאים חדשים. מסתבר כי היו האזנות סתר בפרשה ואלו לא נמסרו להגנה, מה שהופך את התהליך ללא חוקי. נתחיל בכך כי זכויות נאשם לקבלה מלאה של חומרי התביעה נגדו היא בסיסית בכל משטר דמוקרטי, בלי קשר למעמדו.

כאן קבעו שופטים כי הפרשה נוהלה ברשלנות, מחד קבע שופט בית המפשט המחוזי כי ההעלמה נעשתה על מנת להעלים עדויות מהלחץ שהפעילה המשטרה על המתלוננת להתלונן. כמו כן המליץ נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר – זיילר, על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן כיצד קרה הדבר.

אז מה הבעיה? שופט ממליץ, שר המשפטים מקבל, והדבר הוא בהחלט בתחום שיפוטו, ללא שום צורך להתייעץ עם היועץ המשפטי או המשטרה. הבעיה היא פוליטית, ועדה מסוג זה יכולה לכונן תקנות חדשות בדבר זכויות הנאשמים, ועל הדרך יערפו ראשים, בפרקליטות ובמשטרה. התגובה הייתה מהירה וחדה, של מי? של מני מזוז, ושל אבי דיכטר. הם יצאו נגד הוועדה מתוך מטרה להגן על אנשים, מזוז על אנשי הפרקליטות ודיכטר על השוטרים. כל זה טוב ויפה אך מה עם הצדק? האם לחיים רמון לא מגיע טיפול הוגן? האם זכותו למשפט צודק לא נפגעה?

 

זכויות למשפט צודק

 

קשה להתמודד מול טענות אלו אז כולם עוברים למטרה קלה יותר, השר פרידמן. אותו אדם שמותקף חדשות לבקרים על כל מהלך שהוא מנסה ליישם בתור שר במדינת ישראל הפך למטרה הלאומית. היועץ המשפטי משתלח בו ללא רסן, בעוד כולם עומדים מן הצד, השר דיכטר עושה שביתה איטלקית ולא מוכן לקחת חלק במינויי הוועדה. ממש שכונה! וכן גם לוקחים בחשבון שרמון הוא איש מחנה אולמרט, ואם אפשר אז למה לא לבעוט במחנה ואנשיו כל עוד הם למטה, מריחים את ריח הגוויה הפוליטית, ולא חוששים.

בתוך כל זה נשכח דבר אחד, לא מדובר בדמות הפוליטית, או במקרה הספציפי הזה, מדובר בזכויות של נאשמים למשפט צודק, בגילויים נאותים. מדובר במערכת המשפט של כולנו, ואם יש צורך לבדוק לחקור ולרדת לשורש הבעיה, אז עדיף מוקדם ממאוחר. במקום לתקוף ולטייח הביאו לנו את האמת, לעיתים היא כל אשר אנו זקוקים לו. הי, מישהו שומע אותי?

 

המאמר פורסם לראשונה באתר NANA10 בתאריך 06-07-2008

 

הנה הקליפ של מישהו שומע אותי נוסטלגיה….

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת מהצפון  On יולי 6, 2008 at 3:48 pm

    אתה כותב:
    "לימים התברר כי היו אנשים המקורבים לרמון שפעלו ללא ידיעתו כדי לקעקע את אמינות המתלוננת ועוד דברים רבים ומשונים, שהרגשתי היא כי טוב היה אם אלו היו נפקדים מדמוקרטיה מתקדמת, כפי שישראל מתיימרת להיות. אך אלו הפכו את הפרה לבסיס מצוין לטלנובלה."

    ובהמשך לא מתייחס לכך כלל. אז חוץ מהרגשתך, קעקוע האמינות הוא דבר חוקי? באיזו צורה זה נעשה? האם איו זה הפעלת לחץ על עד? מישהו עשה עם זה משהו? ומהיכן אתה בטוח כי רמון לא ידע על כך? קשה לי להאמין.

  • איריס  On יולי 6, 2008 at 3:56 pm

    מה חשוב משפט וחוקים. העיקר מדעי החברה :)) וקצת אנרכיה עם רוונות טובות.

    לגופו, כל עמדה שמישהו נוקט, כולל שלך, חשודה ב"לקיחת צד" אינטרסנטית, מדוע ? כי באמת שני הצדדים בסכסוך רמון ממש לא צדיקים. ולכן, כדאי לשפוך שמן על המדורה בשני צדדיה, כי אז לפחות שומעים לפעמים קצת אמת מהמערכות האלה.

    כן לחקירה, וכן לפיטורי פרידמן. אפשר ? אפשר שניהם ? וגם כן, כן לפיטורי מזוז . זה בטוח לא יזיק. כל המערכת המשפטית הזו כולל מבקריה מבפנים ומבחוץ, רקוב מאד.

    למה לא שומעים ממך על השערוריה בחוג לסוציולויה בהר הצופים ? תגיד משהו.
    מחכים למשב רוח רענן של "גישה אחרת" ושקולה.

  • הני  On יולי 6, 2008 at 4:15 pm

    אחת מהצפון, זוהי לא הנקודה שהמאמר מתמקד בה, זו הייתה סקירה קצרה של כל קורות הפרשה. מצטער לא יכול להכניס הכל למקום אחד. אבל יכול לענות לשאלותיך:
    1. קעקוע אמינות הוא חוקי, זאת כל עוד לא משתמשים באמצעים לא חוקיים. למשל האזנות סתר. כמו כן יש קעקוע אמינות שהוא חוקי אך לא מוסרי, ראי דוגמת נשיא המדינה מול א', מה שמשרד יחסי הציבור שלו וצוות מרעיו עשו לאותה אישה היה לא מוסרי ולעיתים אף על גבול הפלילי (חשיפת שמה באינטרנט ועוד).

    השאלות העוקבות שלך הן השאלה על החוקיות של המעשה ולזה כבר עניתי.

    לגבי הבטחון שלי שהוא לא ידע, הוא לא קיים, אני רק מתייחס לחומר החקירה והראיונות שלפים נקבע כי לחיים רמון כי לחיים רמון לא הייתה יד בדבר. אני מבין שקשה לך להאמין, אך אני לא בוחן לב וכליות ועל כן אצמד למה שידוע לי. אלא אם יש לך משהו לחדש לי….

    איריס, למה תשובה? אני עדיין יוצא נגד מערכת המשפט אך מכיוון אחר זכויות הנאשם, שימי לב "כל "מערכת המשפט" מנסה לטרפד את המהלך….

    לגבי ליבוי האש, לא יודע לפעמים האש יוצאת מכלל שליטה, ואנו נמצאים בימים רגישים מאוד…

    לגבי מה שקורה בחוג לסוציולוגיה בהר הצופים (את יודעת שבת זוגי סוציולוגית?) מגעיל לי את הנשמה, וטוב שזה יצא. זה צריך לצאת לתקשורת הארצית וגם צריך להדיח את המרצה אם זה נכון, שהרי הוא עבר על החוק (ואללה חזרתי בתשובה:-). מה עוד שמגוננים עליו שזה בדיוק מה שציפיתי שיעשו, שהרי יכול מאוד להיות שאם הוא יצא בחוץ הוא יתחיל לנענע את הספינה ואז יכול לצאת הרבה לכלוך החוצה.

    בתור מרצה, אני חייב לומר שזה נראה לי לא נאות ולא יאה, יחסים אלו הם יחסים כוחניים כאשר ברור שיש צד אחד חזק ומנצל ושני מנוצל, ואני סולד מכך מאוד.

    מקווה שעניתי לרוב הדברים
    ממתין להכרעה
    הני

  • איריס  On יולי 6, 2008 at 5:30 pm

    כן, הפוסט והשיח שלך הפך משפטי, אני מתחילה לדאוג לבריאות. "זכרויות הנאש" זה בשר מבשרה של מערכת המשפט, כולל עיוותיה לטובת בעלי הכוח…טוב, נו הבנתי שהכל לצורך הויכוח. זה בסדר.
    במקרה של מערכת המשפט, ניראה כמו מקרה שכל נזק משני משריפה לא מבוקרת עדיף על מה שקיים. אך לפני יומיים כתבה לי אורית קמיר בתגובה להצעה דומה באימייל, שאני חסרת אחריות. נו שוין.
    אראה את זה כמחמאה בימים אלה שהאחראים משתמשים במונח כדי להנציח פריווילגיות המייצרות סבל שלא יתואר בקרב כל כך רבים. עבור כל כך מעטים.


    לא ידעתי שאשתך סוציולוגיות. עכשיו זה מסביר את השתיקה. לא מדובר על מרצה אחד שמטריד, לגביו יתקיים הליך, אלא על טענה של "בית זונות" רחב ידיים בקשר להקצאת מלגות, משרות וכולי, לא מרצה אחד ולא שניים. טיסות לחו"ל לצורך "בילויים" ומעילה בגרנטים לצרכי בילוי.
    נשמע כמעט כמו לשכת הנשיא, אך המדהים הוא הפער בין "השיח" והמאמרים הגבוהים שיוצאים ממקומות כאלה לעומת הרמה האנושית הירודה עד מאד. דומה לחווייה שלי מהפקולטה למשפטים. כאשר מגיעים לשם, בהתחלה, הולכים בחיל ורעדה לשמע השמות שהערצת מהלימודים, אך במהרה מתחוור שמדובר בחיות טרף, אין מילה אחרת, ותככים של טלנובלה ירודה במיוחד, כולל מין, שחיתות, וכל מה שצריך.
    הלקח – לא להתרשם כל כך מהמילים של אחרים, ולא מה"ברק" וה"למדנות" והספרים, וה"עילוי" אלא איך מתנהג בביתו, למשפחתו, למזכירתו ותלמידיו. בזה, הר הצופים לא ממש חזק. ובכלל , האליטה שלנו, מתברכת במילים יפות, ותו לא.

  • הני  On יולי 6, 2008 at 5:53 pm

    את יכולה לשלוח לי מידע על החוג לסוציולוגיה במייל הפרטי שלי?
    תודה
    הני

  • אהרון תמוז  On יולי 6, 2008 at 6:07 pm

    גם יפה וגם חכמה אשריך הני שזכית

    http://www.vanleer.org.il/eng/videoShow.asp?id=409

  • טל ירון  On יולי 6, 2008 at 6:09 pm

    הי הני,

    העניין הזה עם המקורבים לרמון שפעלו לקעקע את אמינותה של המתלוננת, מזכיר לי את סיפור החיסולים של בית שאול בידי בית דויד "ללא ידיעת דוד". מוזר שבסוף בית שאול חוסל. מעניין איך זה קרה בלי שדוד ידע.

    סתם אנקדותה משעשעת שמראה שההיסטוריה חוזרת.

    הני,
    עם כל משחקי הכוחות הללו, איך אתה מצפה עדין למדינה דמוקרטית? המשחקים הפוליטיים הם עתיקים, כמו המקצוע העתיק ביותר. הדרך להפסיק אותם, היא לקחת את הכוח מהאנשים הללו. כל עוד הם מרכזים כוח, הם יעשו בשלטון כטוב בעינהם, ללא צדק וללא משפט.

  • מודי תולשששש  On יולי 6, 2008 at 6:49 pm

    התנהלות גרועה של מערכת התביעה כל-כך נפוצה בארץ, כל שחקירת חוזרת רק בענין רמון היא לעג לרש. הכל רקוב מהיסוד.

  • הני  On יולי 6, 2008 at 7:27 pm

    ואלהי אהרון הפעם השארת אותי ואת אביבה פעורת פה, לא ידענו על קיומו של וידאו זה.
    הפעם ללא כחל וסרק אני מסכים עימך, אכן זכיתי, חוץ מהמעלות שאתה מנית היא גם חברה מדהימה (הכי טובה שלי) ואמא יוצאת דופן. תודה על ההפתעה הנעימה.

    טל, יא חביבי, אכן כן, זה מה שנקרא טוטאל דינאביליטי (הכחשה מוחלטת לא מסתדרים לי הפונטים באנגלית….) אכן כןף אבל כפי שאמרתי בתגובה הקודמת אינני בוחן לב וכליות, מה שאני יודע זה מה שאני אומר ואני מעדיף להישאר עם העובדות….

    לגבי הדמוקרטיה, ואללה מה אני אומר, אתה צריך לרוץ 🙂 או אולי אני? לא יודע, משהו צריך להשתנות….

    מודי (אש יא) תולשששש,

    החקירה היא לא בדבר רמון אלא בדבר זכות נאשם למידע וגילוי נאות. חוץ מזה שאני מסכים עימך על המקרה הספציפי….

    הני

  • מעיר  On ספטמבר 2, 2008 at 3:47 am

    מ94
    ולא מזמן סוכר, 93

  • הני  On ספטמבר 2, 2008 at 8:57 am

    הני.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s