שלושה סוגים של דו-קיום – האמנם?

האם הדו-קיום בין הכלכלה הישראלית והאמריקנית נמוג? האם אנחנו הפכנו החזקים וכבר לא מושפעים מהם יותר? האם הדו-קיום בחברה היהודית יופר דווקא ביום הכיפורים? והאם לאור אירועי עכו ניתן בכלל לדבר על דו-קיום בין יהודים וערבים בארץ? כמה נקודות למחשבה.

 

אירועים שונים שקרו השבוע העלו בי מחשבות נוגות על המושג דו-קיום, השבריריות שבו והשקר שבדך כלל אנו מספרים על מנת להביא אותנו לאמונה שהוא קיים. האירועים המדוברים הם המשך ההתרסקות הכלכלית העולמית, יום כיפור, והמהומות בעכו.

 

אתחיל בראשון. מזה שמונה חודשים אני מתריע על המפלה הכלכלית הממשמשת ובאה עלינו לרעה. בכל אותו זמן נראה כי כל הכלכלנים, העוסקים בפיננסים כולל נגיד הבנק ושר האוצר וחבורתו ואני לא חיים באותו העולם. הם מדברים על יציבות, תמו המילים "אנו חלק מהעולם המתועש" כעת אנחנו טובים יותר ממנו, אנחנו יציבים והם לא! בעוד בארה"ב מתמוטטים בנקים אחד אחרי השני, שר האוצר מרגיע: "אצלנו זה לא יקרה". ואני שואל מה לא יקרה? האם אנו מחוסנים? האם יש משהו שאתה יודע ולא מגלה לנו? דבר, תרגיע אותנו. אני כבר לא מבין כלום. פעם דיברו על דו-קיום כלכלי – הכלכלה שלנו נסמכת על זו של ארה"ב, הכל מחושב לפי הדולר ועוד ועוד. ופתאום לא, התהפכו להן היוצרות, אנחנו הכרישים והם דגי הרקק. לא יודע, או שאני השתגעתי או שראשי הכלכלה בישראל ובראשם שר האוצר קצת איבדו את שיקול דעתם הישר, ימים יגידו. למרבה הצער נראה לי שמי שישלמו את המחיר יהיו שוב אנחנו האזרחים הקטנים. אז שוב אדוני שר האוצר והנגיד, אנא אם יש משהו שאתם יודעים ואנו לא שתפו אותנו שהרי זהו עתידנו שמונח על כף המאזניים.

 

האירוע השני הוא יום הכיפורים. בני אוהד שגדל בארה"ב עדיין לא מאמין. עבורו זהו יום החג הטוב ביותר בעולם, הכול סגור כולם נחים אין מכוניות על הכביש והכי חשוב המשפחה מבלה ללא טלפונים, טלוויזיה ועוד. והדובדבן שעל הקצפת הוא כמובן רכיבות ארוכות על אופניים ללא חשש מצפצופים של מכוניות ונהגים עצבניים. אלא שיש כאלו שהיום הזה בוער בעצמותיהם והם חשים כי עליהם להפגין בו את חילוניותם בצורה המוחצנת ביותר. אני אומר, תרגיעו, קחו אויר. אני חילוני בכל רמ"ח אברי, אך אינני רואה בפגיעה בזולת ובאמונתו שום דבר מוסרי או ראוי להצדקה. מה כבר קרה? יש יום אחד בו ניתן לשקוט, רוצים טלוויזיה בבית, רוצים לשתות בבית, עזבו אותנו בשקט ותנו להמשיך את הדו קיום שלנו. חגיגות בספרה הפרטית. בציבורית אני ועוד רבים מאוד נהנים מהשקט, אז אל תפריעו בין כניסת החג לצאתו.

 

אחרונה, ובמקרה הזה לא חביבה לגמרי, היא ההתלקחות שהתחוללה בעכו ביום הכיפורים. איך נאמר, לא רוצה להיכנס לפרטי המקרה של הוא אמר והשני אמר וזה צודק והשני צודק, זה לא העניין, המצב הוא סבוך הרבה יותר. התמונה היא לא רק של עכו. דו הקיום שעליו מדובר הוא בכל המדינה הקטנטונת שבה אנו חיים. יש בעיה, יושבים זה לצד זה ערבים ויהודים, ולצערי לא יותר. אנחנו לא מכירים זה את זה, ברובנו אנו פוחדים זה מזה. מנסים למכור לנו דו-קיום בערים מעורבות – זוהי פיקציה, גם בערים אלו יש שכונות ערביות ויהודיות ובתוכן כמעט שאין עירוב. כל אחד בתוך הגטו הפרטי שלו. למגינת ליבי, כאשר יש מגע בין שתי האוכלוסיות הוא בד"כ מסתיים בצורה לא נעימה. לעיתים החלפת עלבונות הדדיים ולעיתים מהומות סטייל עכו 2008.

אני מזהיר מעל גבי טור זה – זהו מצב לא בריא, זוהי חבית נפץ חברתית! על מנת לנטרל את המצב יש ללמד את הקבוצות אחת על השנייה, ליצור מסגרות של אינטראקציה פתוחה בין ילדים מהקבוצות כמו גם בין מבוגרים. ראו, אפשר להיות בנות יענה ולא להתייחס לקיומה של הקבוצה השנייה, או שאפשר לדבר מילים יפות על דו-קיום, אך לא זה ולא זה הוא המצב האמיתי. אני אומר שאולי הגיע הזמן להתעורר ולהתחיל לטפל בבעיה על מנת שלא נופתע גם בפעם הבאה.

חג שמח ושנה טובה לכולם.

 

המאמר פורסם לראשונה באתר נענע10 בתאריך 13-10-2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מישהו  On אוקטובר 13, 2008 at 9:48 am

    אין אף מזרחי שמורד במסורת??
    אין אף מזרחי חילוני אמיתי שלא מלא בהערצה, התמוגגות וסגידה לדת???
    אין אף מזרחי בעל אופי מרדני????

  • הני  On אוקטובר 13, 2008 at 10:01 am

    לא הבנתי את השאלות מצטער…אני כלל לא מדבר על מסורת אלא על כיבוד האחר ולתת לי ולעוד כמה לעבור את יום הכיפורים בשקט. בדיוק כמו שהייתי כותב על חודש הרמאדן אם הדברים שנעשו ביום הכיפורים היו נעשים ברמאדן….

    אבל נחמד מידי פעם שקוראים לי ראקציונר דתי, והכי נחמד בעילום שם.
    תודה
    הני

  • מישהו  On אוקטובר 13, 2008 at 11:00 am

    השאלה היא עומדת בעינה, האם אתה מכיר מזרחים שלא צמים? מזרחים שמורדים במסורת? מזרחים שלא מלאי הערצה, התמוגגות וסגידה לדת? מזרחים בעלי אופי מרדני במקצת?

  • הני  On אוקטובר 13, 2008 at 3:18 pm

    התשובה היא כן!
    הני
    לרגע חשבתי שאתה מנכס את המרדנות לאשכנזים, ונחזור אחורה ותאמר שכל המזרחים מסורתיים, יש עוד כמה סטריאוטיפים אבל אפסח עליהם
    חג שמח

  • מישהו  On אוקטובר 13, 2008 at 4:47 pm

    האם רוב המזרחים הם לא מסורתיים? האם זהו רק סטריאוטיפ?

  • אזרח.  On אוקטובר 13, 2008 at 5:49 pm

    כשקוראים את שכתבת כאן,ובתגובה מס' 8 שלך,רואים שצדקת

    http://www.notes.co.il/hani/40526.asp

    שים לב לקישורים שהבאתי בסוף תגובה מס' 6 ,במיוחד הקישור הראשון והשלישי.כמה הם צדקו.
    גם כעת אתה מדבר דברי טעם.
    האם מישהו מקשיב ? לא נראה לי.נראה לי שהמישהו מתעסק/ים בטפל.לצערי, לא נראה לי שאלה הנמצאים בראש הפירמידה יבצעו שינויים מהותיים בנושאים הכלכליים והחברתיים שאתה מדבר עליהם.אם יהיה שינוי,הוא חייב לבוא מלמטה.ואם השינוי לא יבוא מלמטה,הנתינים ימשיכו לסבול.

  • הני  On אוקטובר 13, 2008 at 9:56 pm

    אני שמח שיש מישהו שזוכר את הדברים אך היתרון הפעם אזרח הוא שהכול כתוב!
    רק מלמטה…
    הני

  • אהרון תמוז  On אוקטובר 14, 2008 at 6:40 pm

    ב 25 השנים האחרונות המצב נעשה יותר רע
    ביטול הנפקת אג"ח יעודי לחיסכון והפקרת כספי הפנסיה לבורסה
    העלאת גיל הפרישה ל 67
    קיצוץ בקיצבאות
    חיסול העבודה המאורגנת

    יוחזר הסוציאליזם

  • הני  On אוקטובר 14, 2008 at 9:00 pm

    כיף אל חאל? אני פשוט מסכים עם כל מילה שלך!

    ומה שנותר לי לעשות הוא לאחל לך ולכול אהוביך שנה טובה ומלאת נחת וסוציאליזם
    הני

  • מוני יקים אנטיציוני  On אוקטובר 16, 2008 at 11:57 am

    אתם לא משתעממים מהמישהו שעדין תקוע בקונכיה האשכנזית

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s