חזרה לשגרה?

ובכן נתבשרנו על ידי כמעט כל אמצעי התקשורת בישראל כי חזרנו לשגרה – יופי! החיים חזרו למסלולם עד לקסאם/גראד/קטיושה/אר.פי.גי ו הראשון…ומה מביאה עלינו אותה רגיעה, את כל התחלואים של החברה הישראלית ישר לפנים. פתאום כולם שוחרי שלום, זה לא כאילו שהייתה מלחמה שבה נהרגו מאות אנשים ועוד עשרות אלפים חיו בטראומה מוחלטת. עזה זה הבעיה שלהם, וממה שראיתי ואני קורא אלו שנפגעו בצד שלנו זו גם הבעיה שלהם כי מס רכוש כהרגלו מעכב משנה ואינו מוכן לשלם את מה שהוצא על ידי האזרחים, והטיעון נו אתם יודעים ככה עובדת הבירוקרטיה. ובכן, לא! כך אינה עובדת בירוקרטיה, כך עובדת בירוקרטיה אטומה, מילה אחת מהשר המיועד הייתה פותרת את כל הבעיה, אך אצלנו הבחירות חשובות יותר, ונפגעי המלחמה הם החדשות של אתמול, היום יותר חשוב להתעסק בהומוסקסואליות, והמשבר הכלכלי, בדרום יש שקט! אחלה!

 

אז כולם עוברים עכשיו, ככה חד וחלק, ללא שום עיכובים חרטות או נסיון להבין מה קרה אצלנו או אצלם שם בעזה , ללא הקדשת זמן ומשאבים לעזרה לאזרחנו או לשכנינו, פשוט וחלק…מה עושים ישר לקמפיין בחירות, וזה מה אומר מדהים, כולם עברו מלהכות בעזתים לחבטות אחד בשני. קלאסי! המשכיות ללא עכבות. ברק חובט בכולם, הרי הוא ממקום שלישי מבין המועדים אזי הוא לא בוחל בשום טקטיקה, והוא הרי כמעט הבטיח לעצמו את משרת שר הביטחון, שהרי אחרי "המצבע" בעזה הוא שוב חזר ללב הקונצנזוס, והוא בל נשכח היחיד עם נסיון צבאי, מושלם, העבודה עושה את דרכה חזרה לקואליציה, כנראה עם ליברמן, מעניין מה יומרו על כך אופיר פינס ובוז'י הרצוג….מישהו אמר כבר הקמפיין היקר בתולדות ישראל? ב"מבצע" צבאי השיג לעמצו אהוד ברק את תיק הביטחון…

 

לעומת ברק, ליבני אינה מביטה מטה, מהחשש שזו תהפוך לתחרות על המקום השני, היא חובטת בביבי ללא לאות, צודקים היועצים שלה בכך שהם יועצים לה לתקוף רק מעלה, כך הם לפחות על הנייר מבססים תחרות על המקום הראשון. אולם לפעמים הקריאות שלהם דרכה שולחות ריקושטים ישר לגופם, הדוגמא היא הנסיון להביא את ביבי לעימות, הרי לכולם ברור שזה לא יקרה, אולם ליבני ממשיכה לקרוא לעימות, וביבי יושב ומגחך הרי למה לו הוא מוביל, למה לו לטעות ולשלם מחיר? אז מה ברק עושה הוא מוציא הזמנה רשמית עימות מול ליבני, והיא הרי לא רוצה להתעמת עימו, למה להילחם על מקומות 2,3 היא הרי רצה לבכורה, וזה לא נראה טוב…..

 

לבסופו של דבר, יש לנו את ביבי, עוף החול, האדם שחזר מהמתים ומוכן למלוכה שניץ. מה קורה כאן? חצי מחברי הליכוד לא כל כך אוהבים אותו, ועדיין נותנים לו שקט וטווח פעולה, למה? כי הוא היחיד שיכול לנצח! ביבי לשלטון, יופי. מה יש לנו שם, אדם שמכר נכסי מדינה בנזיד עדשים, הרס לחלוטין את מעמד הבניים, יקבל שוב הזדמנות לעשות זאת, והפעם באופן מוחלט וללא עוררין על ידי קולותיהם של מעמד הביניים, חבל, זה עצוב, ואני לא ציני.

 

ולסיום, האנקטודה של השבוע, כולם הפכו לכלכלנים, ליבני וברק מבקרים את מדיניות של הממשלה בה הם חברים. על פי ליבני הם לא עשו מספיק, למה לא אמרת זאת לפני שנה? ולפי ברק יש לשנות את דרך השקעת הכספים, זה בא מאדם ששיעבד את התקציב הבא למילוי מחסני הצבא? וביבי, חברות וחברים, היכונו לשוייץ בישראל, הוא יוריד את המס המקסימלי בעשרים, כן אתם קוראים נכון 20 אחוזים! גדול, רק מעניין מניין הוא יביא את הסכף להמשיך את הצמיחה ולהשקיע מיליארדים של דולרים במשק הישראלי.

 

חברות וחברים, צפו למערכת סופר מענינית בשבועיים הקרובים, ולהרבה מרורים בסופה, עם הבטחה אחת ממני, את כול המרורים נוכל אנחנו, כלום לא יעלה למעלה.

 

שבוע טוב

לכולם

הני

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On ינואר 24, 2009 at 12:42 pm

    והנמוך)
    יאכלו.

  • חסיד חופש  On ינואר 24, 2009 at 2:53 pm

    "רק מעניין מניין הוא יביא את הסכף להמשיך את הצמיחה ולהשקיע מיליארדים של דולרים במשק הישראלי."

    הני, הכסף לא בורח לשום מקום!, הוא פשוט נשאר בידיים שהרוויחו אותו.

    מה שכן, לממשלה יהיה פחות כסף לדאוג למי שאתה מגדיר כ"קפיטליסטים", אתה צודק, יש להפריד בין שלטון והון, אבל מקום להרחיק את "בעלי ההון" אפשר פשוט להרחיק את "ההון"

  • יוסי שורץ  On ינואר 24, 2009 at 7:53 pm

    יהודי איטליה חשים מאוימים ובצדק משום ההחלטה של הוותיקן להחזיר לחיקו ארבעה בישופים מזרם ימני רדיקאלי כולל מכחיש שואה. זו החלטה המשקפת את האופי הריאקציוני במיוחד של האפיפיור הנוכחי. אולם אם יהודי איטליה מבקשים להלחם בילויי האנטישמיות שהולכים ומתרבים משום פשעי מדינת ישראל כנגד הפלסטינים טוב יעשו אם ייצאו למאבק כנגד התנועה הציונית ומדינת ישראל משום שאלו הם הזרוע היהודית של האנטישמיות. הפשעים של מנהיגי תנועה זו שופכים שמן על המדורה האנטישמית. הציונים באיטליה התומכים בפשעי מדינת ישראל ובשואות שהיא מעוללת נתפסים ובצדק כצבועים חסרי תקנה בעיני רוב האיטלקים ועל כן למחאתם אין ל ערך.

    צביעות ציונית זאת מתגלה בקרב הציונים בקהילה היהודית בניו יורק הדורשים לפסול את השתתפותו של נשיא עצרת האו"ם, מיגל ד'אסקוטו ברוקמן בטקס יום השואה העולמי משום הצהרותיו האמיצות בזמן מלחמת ישראל בעם הפלסטיני.

    "ההצהרות האנטי ישראליות הקיצוניות שנשיא העצרת השמיע באחרונה מפירות בעליל את עצם משמעות זכר השואה", נאמר בהודעת ועידת הנשיאים היהודים . משמעותה של הצהרה ציונית צינית זאת כי לדעת צבועים אלו מותר למדינת ישראל לרצוח מאות ילדים אך אסור לגנות פשע זה. הציונים הופכים להיות מכחישי שואה עקביים שכן הטבח ההמוני שביצעה המדינה הציונית בעזה היא המשכו של הטיהור האתני ב47-8.
    בעולם התפרסמו תמונות הזוועה של תומכי המדינה הציונית במלחמה נגד הילדים הפלסטינים הרוקדים על דם הילדים המופצצים ממטוסים ותותחים. הפעם אין זו עלילת דם נתעבת של שונאי יהודים, אלא מציאות ממשית. לא במקרה כתב העיתונאי הליברל העקבי גדעון לוי:
    הרוב המוחלט הריע בקול גדול, המיעוט המבוטל זעק בקול מושתק, כשורק באפילה. הרוב המוחלט רק רצה עוד ועוד, המיעוט המבוטל רק רצה די. הרוב המוחלט הולעט, הזמין פיצות וסרטי הפצצה ב-VOD, ועמד על הגבעות מסביב לעזה עם הילדים לראות במו עיניו את הטבח, עונג של שבת ויום חול. המיעוט המבוטל ניסה למחות, מתכווץ מבושה ורגשות אשם נוכח כל תמונה שהגיעה מעזה.

    מאז קיץ 1967 לא הייתה לנו מקהלה כה אחידה, וגם אז היא לא הייתה כה לאומנית ובהמית, אטומה ועיוורת. אבל עכשיו, כשהאבק מתפזר מעל ההריסות והתחבושות לא מצליחות לכסות על הפצעים כולם, בתי הקברות מלאים ובתי החולים מתפקעים; הנכים, הגדועים, הכרותים, ההלומים, השכולים, אלפי הפצועים ורבבות חסרי הבית החדשים מנסים לשקם בחוסר ישע את מה שניתן בכלל לשיקום, …..

    גם אין זה מקרי כי מזכ"ל האו"ם באן קי מון המשרת הגלוי של האימפריאליזם והציונות ישתתף מחר (שבת) בתפילת שבת בבית הכנסת האורתודוקסי "פארק איסט" במנהטן, זאת לכבוד התחלת אירועי "יום השואה העולמי" שחל לפי החלטת האו"ם ב-27 בינואר. מן הדין שביום שואה עולמי זה יציינו קודם כל את מעשי הטבח הטריים שביצעה מדינת ישראל. היהודים של היום הם הפלסטינים והציונים הם הטובחים.

  • טל ירון  On ינואר 25, 2009 at 1:00 am

    וואלה, הני, אינני יודע מדוע אתה טוען שביבי פגע במעמד הביניים.

    אפשר להגיד שהוא פגע בשכבות החלשות, על ידי קיצוץ קצבאות, תוכני ויסקונסין ועוד. אבל על פי מה ששמעתי מאנשי עסקים וסתם אנשים שמבינים בכלכלה, ביבי הקפיץ את המשק הישראלי. הוא נחשב מבריק כלכלי (נדמה לי שהוא היה מצטיין באחת האוניברסיטאות של ייל). וואלה, עם המשבר העולמי, הוא נראה לי הדבר הדרוש ביותר לשיפור מצב המשק הכלכלי. הרי לא הינו רוצים שלסטודנטים לא יהיה כסף לשלם למרכז הבין-תחומי.

  • יונתן שחפ  On ינואר 25, 2009 at 2:03 am

    היי טל,

    במסגרת מאמצינו המשותפים לשכלול השיח הציבורי – תוכל לתמוך ולפרט את הטענות שהבאת?

  • הני  On ינואר 25, 2009 at 7:24 am

    אם כבר MIT ולא ייל.
    בנוסף הוא ודרך ניהולו פגעו אנושות במעמד הבינוני שלא קיים כבר בישראל.
    לגבי מה ששמעת, הרי שזה טיעון לא תקף, כי אני שמעתי בדיוק להפך….

    אך די לראות את תוצאות ההפרטה והתוכניות שהחלו בזמנו על המשק כיום ולהבין. לסיום נראה לי שבקדנציה הקרובה הוא לא יהי שר אוצר…

    הני

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 25, 2009 at 12:26 pm

    מה כל העיסוק בכלכלה שוה אם באופן מגמתי ועיקבי הפערים גדלים העשירים מתעשרים והתקציבים הולכים להתנחלויות ולא לעיירות הקיפוח ושכונות המצוקה.
    זה עוני מתוכנן הנובע מהעקרון הציוני ששמו "ההגמוניה האשכנזית"זה לא עוני נורמלי שפוגע בקורבנות הקפיטליזם החזירי הוא פוגע בשחורים ויותר ויותר משנה לשנה …בחורבן הציונות ננוחם.

  • דפנה לוי  On ינואר 25, 2009 at 6:01 pm

    לא נראה לי. צפוי, בוודאי. מייאש – ברור. מתסכל – נו, ככה זה פה בשדה הציבורי. אבל שום דבר מכל זה לא מפתיע.

  • הני  On ינואר 25, 2009 at 6:43 pm

    "אבל שום דבר מכל זה לא מפתיע" – וזה הכי עצוב!!!

    הני

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 25, 2009 at 8:11 pm

    יוסי אתה הגדול מכולם רק בבקשה תקצר
    מסכים איתך שברית בין המדוכאים קורבנות הקפיטליזם האימפריאליסטי החזירי שמזין את החונטה הכוזרואשכנזית היא האמצעי הפוליטי החזק ביותר לשבירת המצור הציוני.
    לא מבין מה הגזענית דפנה לוי נכנסת לכל דיון בלי לתרום שום כלום.
    בחורבן הציונות ננוחם.

  • הני  On ינואר 25, 2009 at 8:27 pm

    אני חייב לציין שתרומתך האחרונה הינה מהמרהיבות שראיתי, העומק ויכולת הניתוח שלך מדהימות, בייחוד איך שקלעת לגבי הדיון, באמת תודה, כולנו אבל כולנו מודים לך שלקחת מזמנך לכתוב את גגב המילים הזה על מנת שנוכל להזין בו את עינינו.

    שלך
    הני

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 25, 2009 at 9:23 pm

    עבדך מכיר בנחיתות האינטלקטואלית שלו מי אני לידך הדום לרגליך.
    עם כל הפרסים וההצטיינות האקדמית אפשר לצפות ממך להתייחסות פחות מתנשאת כלפי פשוט עם כמוני עילג וצולע שבקושי מחבר אותיות למילים ומילים למשפטים.
    חשבתי שאולי יש לך מילה או שתיים על תרומתה
    המרהיבה והמרנינה של דפנה לוי הגזענית שגורלן של השכבות הפרענקיות הנמוכות כה מעניין אותה לאחרונה…שוב הדום לרגליך …בחורבן הציונות ננוחם.

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 25, 2009 at 9:36 pm

    אבל אתה כלל לא זקוק ללגיטימציה שלי, לגיטימציה אתה מחפש אצל אשכנזים/יות , רק אצלם תוכל לככב
    כפרענק מחמד שגם הצליח באקדמיה וגם מדבר בטונים הנכונים ולא נכנס יותר מידי לעצמות של מכונת הגזענות שבנו הפרידמנים וביום אחד גם ישתלב כבורג במכונה, הם צריכים כמה כהי עור אומרי הן שלא מסכנים את ההגמוניה האשכנזית וכדי שעם העבדים ימשיך לקבל הוראות ולמלאן .
    תמיד איתך …בחורבן הציונות ננוחם.

  • הני  On ינואר 25, 2009 at 11:16 pm

    חסר מילים בפני התובנות המדהימות שיש לך לחלוק עימנו.
    תודה רבה
    ולילה טוב
    הני

  • תמר בורסוק  On ינואר 25, 2009 at 11:34 pm

    האינתיפאדה של הפנתרים השחורים

    ב-1971, ספרדים ממחוז מוסררה בירושלים הרכיבו את ארגון המחאה הגדול ביותר – הפנתרים השחורים. הם אימצו את שמו של אחד הארגונים השחורים באמריקה בגלל שהם האמינו שלא היה הבדל יסודי בין האפליה נגד השחורים בארצות הברית ובין האפליה נגד הספרדים בישראל בתחום התעסוקה, החינוך, הדיור וכדומה. הם נערכו לקריאת תיגר על תפיסות ממסד "העבודה" לגבי "שיווין", "סוציאליזם", "דמוקרטיה", "שחרור יהודי" ו"קיבוץ גלויות".
    אחת הפרובוקציות הגסות ביותר שהביאה לעלייתו של ארגון אתני זה הייתה האופן שבו מהגרים אשכנזים מרוסיה היו מתקבלים: במרץ 1971 הם קיבלו קבלת פנים מלכותית על ידי הממשלה והסוכנות היהודית, העניקו להם דיור מרוהט ועבודות שתאמו את כישוריהם. ראש הממשלה (הרוסייה), גולדה מאיר, מיהרה לשדה התעופה בלוד בימי שני וחמישי בעיניים מלאות דמעות וקול סדוק מהתרגשות לקבל את פניהם: "אתם היהודים האמתיים. חיכינו לכם 25 שנה. אתם מדברים יידיש!" היא הוסיפה "כל יהודי נאמן מדבר יידיש, כי מי שלא יודע יידיש הוא לא יהודי.8 אתם זן עליון – אתם תעניקו לנו גיבורים."9 קבלת הפנים הזאת עוררה זעקת זעם בקרב הספרדים אשר קיבלו את זה כעלבון שגולדה הפרידה את היהודים לשני חלקים: היהודים האמתיים שדיברו יידיש, והמעמדות הנחותים, זאת אומרת הפסיאודו-יהודים שדיברו ערבית במקום יידיש, היהודים השחורים מהמזרח התיכון. קבלת הפנים שערכו מנהיגי המדינה למהגרים החדשים האשכנזים שבאו הכעיסה ספרדים שקבלת הפנים שהם קיבלו בשדה התעופה, כשהם הגיעו לארץ, הייתה שריססו אותם בדי.די.טי.
    המהגרים החדשים מרוסיה קיבלו גם כן את המענקים הבאים:
    1. משכנתאות נמוכות ריבית וארוכות טווח. זה אפשר לכל משפחה לשלם פחות מרבע מהמחיר (של דירה). תשלומי המשכנתא אחרי כן הצטמקו מכעט לכלום בגלל האינפלציה הכרונית
    2. דירות פאר. כל משפחה של שלושה קיבלה דירה עם שני חדרי שינה גדולים, בדרך כלל בערים הגדולות. גודל הדירה היה 80 מטר מרובע, בעוד שלספרדים עם משפחות גדולות הקציבו דירות 30-40 מ"ר בממוצע. בתל-אביב, המהגרים האשכנזים שוכנו בפרבר המפואר, נווה שרת, אשר שוכן בסמוך לאזור שכונת עוני ספרדית של שכונת הארגזים.
    3. דחיית שירות החובה בצבא, בעוד שהמדינה שלחה את הספרדים ישר לחזית, שם הם מתו באלפיהם ב-1948.
    4. פטור ממס הכנסה לתקופה מסוימת.
    5. פטור ממכס או ממס יבוא, זאת אומרת שכל רוסי יכול לקנות מכונית או מקרר בפחות מחצי המחיר בתשלומים.
    6. תעסוקה ההולמת את כישוריו של המהגר.
    למרות שהפריבילגיות הללו עלו לעם, שברובו היו ספרדים ופלסטינים, יותר מ-25,000$ למשפחה,10 המהגרים החדשים התייחסו לשכניהם הספרדים (והפלסטינים) בתיעוב. הם שלחו פטיציות לעיריית תל-אביב להביע את התמרמרותם על כך שהם צריכים לחיות על יד יהודים "שחורים" שלטענתם היו "לבנטיניים" ובלתי מתורבתים, והם איימו לעזוב את המדינה.11 הרשויות האשכנזיות נענו לכמה מן הדרישות שלהם והוציאו את הילדים הספרדים מבתי הספר וממועדוני הנוער האשכנזיים, ובמקומות מסוימים אף לא נתנו להם להיכנס לבריכות השחייה המקומיות. אמצעים מזעזעים אלו הובילו כמה מתושבי השכונות להשליך אבנים על המהגרים החדשים מרוסיה, שרבים מהם עזבו את ישראל לאמריקה בחיפוש אחר רמת חיים גבוהה יותר.12
    אחד המהגרים, אולצ'יק מסוים, הפך ידוע לשמצה. אלצ'יק הזה קיבל דירה מפוארת ומרווחת בפרבר האמריקאי המטופח של קירית יובל. הוא מצא עבודה בחברת סולל בונה – והוא לא סובל ספרדים. כשאמרו לו שישנם שמונים אלף ילדים שאין להם מיטה לישון בה, הוא התפקע, "אתם עושים את כל הילדים האלה ואחר כך מבקשים ממני לשלם עבור החינוך והאוכל שלהם? זה עניין שלי שאתם מוכרחים להביא עשרה ילדים?" בתקופת חופשת הקיץ סולל בונה מעסיקה מספר ילדי בית ספר בשכר יומי של 12 לירות ישראליות ביום, אבל הבן של אולצ'יק קיבל 47 לירות ישראליות. צ'ארלי ביטון, מנהיג הפנתרים השחורים טען "אם ההגירה הזאת תמשיך, תהייה מלחמת אזרחים."13
    למרות שמהגרים רוסים אלו נולדו וגדלו בברית המועצות הסוציאליסטית הם, יחד עם קיצונים כמו הרב כהנא, הרכיבו את הימין הגזעני והם עמוד השדרה של ההתיישבות הציונית בגדה המערבית הכבושה.
    בנוסף לגל פרובוקטיבי זה של מהגרים, היה עוד גורם להתפשטות התמיכה בהתקוממות של הפנתרים השחורים אשר היה הקשר להאציל את מוסררה עבור האשכנזים. לאחר כיבוש העיר העתיקה בירושלים ב-1967, מוסררה לפתע הפכה לבעלת חשיבות כלכלית, ממוקמת כמו שהיא בין הערים העתיקה והחדשה, וזאת הסיבה שהממסד השולט רצה לגלח את הבתים הערבים הישנים ולהפוך את מוסררה ל"אזור פיתוח מחודש" עם דירות פאר לאשכנזים. מכך משתמע גירושם של הספרדים העניים. משפחות ספרדיות שהיו צריכות להיפרד ביניהם ולהצטופף במגדלי קוביות מכוערים שנבנו מסביב לירושלים הערבית. עלינו להוסיף שרוב הספרדים התנגדו באופן להתיישב בשטחים ערביים כבושים, ייתכן בגלל שהם הבינו שההתיישבות נבנית על חול, והחול במזרח הוא הפכפך!
    היה עוד גורם פרובוקטיבי אחר: מרבית הצעירים של מוסררה והספרדים משכונות העוני האחרות היו מורכבים מאלה שלא למדו, לא היו להם עבודות ולא שירתו בצבא. המשטרה הייתה מתגרה בהם, עוצרת אותם וחושפת אותם להשפלה, לעינוי ו"מכות יבשות", ובכלא הם היו חשופים למעשי סדום. בגיל ארבע עשרה, צ'ארלי ביטון חבר כנסת התנסה בטיפול הזה על פשע שהוא לא ביצע. בתי המשפט היו מטילים עליהם את העונשים החמורים ביותר עבור עבריינות בעוד שהם היו נוהגים במידת הרחמים עם פושעים אשכנזים גדולים, שולחים אותם חופשי למוסד נפשי במקום לכלא. בהתאם לכך, הנוער הספרדי ממוסררה ומאזורי שכונות המצוקה התחילו לראות את המדינה כאויבם הראשי והעוין את החברה הספרדית ככלל. נוער זה שמע גם כן סיפורים ארוכים מהוריהם על הטיפול שהם קיבלו מהסוכנות היהודית וממשלת ישראל לאחר שהם היגרו לישראל אחרי 1948.
    לבסוף, הנוער הזה הושפע על ידי ההתקוממויות שארגנו השחורים באמריקה, דרום אפריקה והעולם השלישי נגד גזענות והתנחלות. המתיישבים האשכנזים "סייעו" לנוער הזה לקבל אופי פוליטי על ידי כך שקראו להם "שחורים", "שוורצס", "ערבים" וכדומה.
    התנאים במוסררה לא היו טובים יותר מאשר באזורי השחורים בארצות הברית. ס. מלכה תיאר האזור ואת התנאים הקיימים שם: "מוסררה היא אזור השייך לתוך תחומי ירושלים היהודית ועל סף העיר העתיקה. היא הוקמה בחופזה ביומה השני של שנת 1948 כדי לשכן בה מהגרים ממרוקו ומעיראק. באותו זמן הרשויות לא שמו לב אליה והיא נותרה במצב של הזנחה. אבניה הכהים…הכביסה בחוץ מדברת על עוני וייאוש? … מתנפנפת מהחלונות וברחובות. הבתים הרעועים נשענים אחד על משנהו ובתוכם התושבים חיים שישה או שבעה בחדר… סובלים מעוני וממצוקה. המשפחות כאן הן גדולות… כשבני המשפחה מפוזרים בשלוש או ארבעת קומות הבניין. רעש מורט עצבים עולה מהפטפוט הבלתי פוסק של האנשים בחוץ. חוסר מעש שוחק את האנשים, ולבסוף ישנו הפשע. כלומר התוצאה הטבעית של בתים עלובים והחומר האנושי: רובם ממעמד הפועלים, עובדים זרים, מובטלים, מעמד שלם ללא כישורים… חברה שלמה הסובלת מקיפוח כלכלה, בחברה ובחינוך… מוסררה היא ממלכת העניים – של הספרדים."14
    באותו זמן שהספרדים (והפלסטינים) היו חייבים להסתדר עם תנאים אומללים כאלה, יהודי אשכנז היו נהנים משגשוג מהיר וחסר תקדים בעקבות כיבוש שאר השטחים הפלסטינים הנותרים בגדה המערבית, רצועת עזה פלוס סיני ורמת הגון הסורית. הם שיפרו בלהיטות את מצבם החומרי, הם חטפו מכוניות, טלביזיות ומערכות סטריאו (היי-פיי). מעמד עשיר חדש התעורר בריצה מטורפת לעבר ספסרות האדמות ופעילות פיננסית מבשרת רעות. האינפלציה עלתה במהירות והייתה עליית מחירים שהתוותה בחדות יתר את קווי המתאר של אי השוויון החברתי והקיטוב האשכנזי/ספרדי (כאשר תופעה זו הופיעה בצורה יותר דרסטית אצל הפלסטינים).
    זו הייתה הקרקע שבה התהוו והצליחו הפנתרים השחורים. הם לא נאבקו עבור הספרדים בלבד, אלא גם עבור הזכויות של הפלסטינים והערבים. המנהיגים שלהם התחילו להיות גאים במוצאם המזרח-תיכוני ובאתניות הערבית שלהם אשר שיגרו צמרמורת בתוך הממסד השולט האשכנזי, אשר סמך על "הפרד ומשול". זה היה במיוחד המקרה של האשכנזים השמאלנים קיצונים שהתיימרו לחבב את הפלסטינים. להלן כמה מטענות השמאלנים האשכנזים לגבי הסיבות להופעתם של הפנתרים השחורים:
    1.תושבי שכונות המצוקה התחילו להתעמת עם הסכנה שהפועלים הערבים הזולים מהשטחים הכבושים הציבו. (העובדה היא שמרבית העובדות שבוצעו על ידי הפועלים הערבים מהשטחים היו עבודות שהספרדים סירבו לעשות, שהבינו שהפקעת אדמות הפלסטינים והקמתם של יישובים ידחוף את הפלסטינים לשוק העבודה בישראל.) במטרה ליצור פילוג בין הספרדים והפלסטינים, "ידידים" אלה הוסיפו שהכיבוש משרת את האינטרסים של הספרדים בעוד שהאמת היא בדיוק הפוכה, היות והמדינה מוציאה מיליונים על התיישבויות האשכנזים בשטחים הכבושים על חשבון השירותים החברתיים ועל חשבון הזנחת אזורי שכונות העוני ועיירות הפיתוח ששם הספרדים חיים.
    2. ניצחון ישראל ב-1967 עודד את הספרדים לדרוש את חלקם בשלל, היות שנלחמו נגד הערבים. האמת היא שמרבית הנוער בתנועת הפנתרים השחורים ותומכיהם לא לקחו חלק במלחמה. הם סירבו לעשות שירות צבאי והממסד הצבאי לא יכול היה להכריח את "אנשי השוליים" האלה לתוך השירות הצבאי.

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 26, 2009 at 1:17 am

    המדהימות שאינטלקטואל אדיר כמוך צריך לספק לקוראיו, עד עכשיו התובנה העיקרית שאני קורא היא של קו די מתרפס לקורקטיביות שאתה מחפש אצל האשכנזים.
    תקרא את תמר בורסוק ואולי תמצא אצלה את התובנות שלא מצאת אצלי…בחורבן הציונות ננוחם.

  • הני  On ינואר 26, 2009 at 7:29 am

    אין בפי מספיק מילים להודות לך על ההכוונה והתבונות אני חושב לאכול גבס על מנת להתחזק ולא להיות רופס.
    תודה
    הני

  • מוני יקים אנטיציוני  On ינואר 26, 2009 at 10:32 am

    בחורבן הציונות ננוחם.

  • מאור  On פברואר 11, 2009 at 2:20 am

    אם גם לכם נמאס מהשטויות שלו, בואו לדבר על זה איתנו בקומונת פורשי מחסום!

    http://www.tapuz.co.il/communa/usercommuna.asp?communaid=33967

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: