שכונת חיים

כאשר אני מלמד את תלמידי אני נוקט בקו קשה וטיעונים קיצוניים, לשאלה מדוע? אני משיב משום שבדך זאת אני מחייב אותם לחשוב, לטעון כנגד ולהשתחרר מהכבלים של חיי היומיום. אחד התחומים בו אני מרגיש שאין צתורך בקיצוניות הוא התקשורת. זו עם השנים הפכה ליותר אליטיסטית, יותר ריכוזית, כזו שאינה אוכפת את אמות המידה הבסיסיות של תקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, וזה כואב. דוגמאות לא חסרות, הסתאבות השידור הציבורי, המעבר לערוצי תוכן דרך כבלים לוין וזליגת תכנית מתמדת עד לכדי ריקון הערוצים מתוכן על מנת לגבות כספים נוספים בערוצי תשלום (ראו מקרה ערוצי הספורט) וכמובן התדרדרות התכנים בערוצים המסחריים. אני לתומי, מרגיש כבחור אנלוגי בעולם דיגיטלי, ממשיך להתכוונן לחדשות בשעה תשע בערב בערוץ אחד, נהנה מהחדשות בערוץ המקומי, בקיצור לא מחובר או דור ישן.

 

אך בימים אלו אנו עומדים אל מול גל של הכרעות חשובות בעלות השפעה מכריעה על פרצוף התקשורת הישראלית. את האמת יש לומר כי שר התקשורת הנוכחי, משה כחלון, הוא האישיות המועדפת עלי בכסא הנהג עם הגיעו לצמת הכרעה חשובה זו.  כחלון הינו אחד האנשים שמבטאים את התקווה שזקוקה במדינה שלנו, הוא משלנו, הוא בא מקרבנו מבין אותנו ופתוח לשמוע את רצונותינו, אז בשבילך משה הנה מספר נושאים שכדאי לשים אליהם לב. ירית הפתיחה כבר על פתחנו, ביום ראשון הקרוב יעלה בוועדת השרים דיון בדבר עתידם של החדשות המקומיות, כן אני יודע מי בכלל מסתכל, ובכן בפריפריה זו שאינה מחוברת לעטיני הציר האורבני של ירושלים תל אביב-יפו וחיפה, אנשים נוטים לצפות בחדשות המקומיות. חדשות אלו מהוות פתח של תקווה לאותם קבוצות מוחלשות אלו שנדחקו לשוליים, כאן יש פתחון פה לבעיות של שרירות לב העירייה, בעיות של דיור, רמת הוראה נמוכה ועוד שאר מיני בעיות שלא נמצא אותן במהדורת החדשות המרכזיות הארצית, אך להן יש משמעות קהילתית לא פחות חשובה לאותם אנשים מהפריפריה.

 

ישנן דרכים רבות לנסות ולרפות את ידי הטיעון שלי, כלכלית זה לא משתלם, זוהי הוצאה ללא צפי של הכנסה, כמובן שרבים יטענו כי זה בא על חשבון דברים אחרים שניתן לשפר, ולבסוף כמובן משלמי המיסים מממנים חדשות מקומיות סקטוריאליות, מדוע? ובכן, חברות וחברים, הסיבות הן רבות, אחל עם העובדה הבסיסית שחברה אמורה לדאוג לסך כל חבריה ולא רק לרוב, או לקבוצה שטוענת חזור ושנה שהיא מייצגת את הרוב, זןהי הדמוקרטיה האמיתית. שנית, אם נביט לעבר נגלה שלא לפני זמן רב ערכיה המרכזיים של החברה היו ערבות הדדית וקהילתיות, אם נמשיך לדבוק בערכים אלו הרי שלקהילות פריפריאליות יש מקום חשוב בפאזל, ומה יותר חשוב מתקשורת קהילתית. ולסיום, אני ועוד רבים מבני דורי זוכרים בערגה את התכנים והתוכניות של פעם, רגע עם דודלי, זהו זה, וכן גם שכונת חיים, מה רע, קצת טכנולוגיה הרבה תוכן וחיים פשוטים וטובים הרבה יותר ללא המרדף היומיומי של היום, אולי הגיע המן לעצור לרגע את קרוסלת הטכנולוגיה ומה שאנו אוהבים לכנות "קדמה" אך לי נראה כרגרסיה, ולתת ביטוי לשכבות המוחלשות.

 

אתה משה כחלון מסמל יותר מכול את התקווה, אתה שגדלת על שכונת חיים, בפריפריה ומכיר את המצב ויודע שיש דרך לשנות לצאת ולהשפיע, גורל השידור הקהילתי נח היום יותר מכול בידיך, כולנו תקווה שתוביל אותנו בדרך הנכונה, אמרו כן לשידור הקהילתי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s