Where to begin?


The Israeli Palestinian conflict seems to be at a halt – however, no negotiations are taking place, even when there are 'talks' and meetings between the sides it seems like no one believes in the next step honest negotiations – the question is why? Or can we do something to change this pattern.


I have to admit that I have been trying to solve this puzzle for a while, meeting the Elders brought me to rethink the issue again, this time I wanted to concentrate on finding a solution not for the entire process, this time I wanted to focus on how to kick start the process in good faith. Thinking about the conflict resolution process in general, and specifically the Israeli Palestinian one, I reached the understanding that one needs to decompose the entire process. If we try this we find that there is a per-negotiation stage, which is usually led by international mediation; this part is almost a 'built-in' portion of every negotiation/conflict resolution process. Thereafter, we have the bilateral talks; this stage presents the two sides joining forces in an attempt to find a formula that will help resolve the issues at hand. However, in this conflict we rarely get to overcome the first stage, it seems that there are always issues that hinder the sides' ability to get to the negotiation part.


It is important to stress that I am not trying to 'pin' the blame on one side; I found that each side in this conflict is trying to impose problematic pre-conditions to the negotiations that serve as a barrier between the pre-negotiation and negotiation stage. Two examples for good measure, the Israeli side demands that the 'import-export' activity via the tunnels in Gaza come to a halt; the Palestinian Authority would like Israel to stop all settlements and the list goes on. While it is, for various reasons, the position of each side that these terms are impossible to fulfill, each and every time they serve as an obstacle to the main item on the agenda peace talks and true attempt at solving the problems.


I hereby suggest that both sides abandon and pre-conditions they would like to impose on the other and concentrate on achieving a peace treaty, good faith and clean slate is what we need not impositions on the other side. Whereas this might not solve the entire conflict it surly will aid in starting a discourse that will have the probability of ending it, and I think in the current situation this is much more than what we have now.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.


  • גירשטיין  On ספטמבר 22, 2009 at 1:23 am

    פתאום באנגלית אתה נשמע כזה מהוגן ומתון ושקול. מה קרה שבעברית אתה מתחיל להתחרפן?

  • גלי  On ספטמבר 22, 2009 at 8:14 am

    בנאום של נתניהו בבר אילן הוא נתן רשימה שלמה של דרישות קדם:
    תנאי לשלום – הכרה בישראל כמדינה יהודית
    נתניהו אמר: "אני פונה מכאן למנהיגי מדינות ערב ואומר: בואו ניפגש. בואו נדבר שלום. בואו נעשה שלום…
    אני פונה אליכם, שכנינו הפלסטינים, בהנהגת הרשות הפלסטינית: בואו נתחיל משא ומתן מיד, ללא תנאים מוקדמים".
    אבל הוא נתן תנאים.
    נתניהו אמר בנאומו:
    "כדי שהכרזה זו תהיה בעלת משמעות מעשית, דרושה גם הסכמה ברורה לכך שבעיית הפליטים הפלסטינים תמצא את פתרונה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. שכן ברור לכל שהתביעה ליישב את הפליטים הפלסטינים בתוך ישראל סותרת את המשך קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי".
    הוא צודק אבל זהו תנאי מוקדם ולכן כבר זהו משא ומתן עם תנאים מוקדמים!
    ונתניהו המשיך בנאומו ההיסטורי ואמר:
    "עד כאן דיברתי על הצורך של הפלסטינים להכיר בזכויות שלנו"
    הרבה מאוד תנאים מוקדמים.
    אופס… נתניהו פלט עוד תנאי מוקדם:
    "העיקרון השני הוא – פירוז. בכל הסדר שלום, השטח בידי הפלסטינים חייב להיות מפורז".
    והוא הוסיף:
    "בלי שני תנאים אלו קיים חשש אמיתי שתקום לצדנו מדינה פלסטינית חמושה, שתהפוך לבסיס טרור נוסף נגד ישראל".,
    נכון מאוד. אז הוא בא עם תנאים מוקדמים.
    ואז הוא אמר:
    "לכן, כדי להשיג שלום צריך להבטיח בין היתר שהפלסטינים לא יוכלו להכניס לשטחם רקטות וטילים, להקים צבא, לקיים מרחב אווירי שסגור בפנינו או לכרות בריתות עם גורמים כמו איראן והחיזבאללה".
    נכון תראו נתניהו צודק באמת והוא מנגן על פחד שלנו שיהיה כאן איראן לידנו.
    אופס עוד תנאים מוקדמים.
    ראו כאן:
    ולא הבאתי כאן את הרשימה של הפלשתינים שהיא אולי יותר ארוכה מזו של נתניהו.
    ולכן נתניהו ילך לאובמה ולא יצא שם כלום.
    מה שמוכיח שנורא קשה לעשות גישור עם שני עקשנים.

  • מוני יקים אנטיציוני  On ספטמבר 22, 2009 at 4:15 pm

    כוזרואשכנזי אופייני

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s