שכול, מיתוסים, אליטות פוליטיות ואגנדה בטחונית

עבר שבוע ומחצה, ורונה רמון צריכה להתרגל למציאות נוראית: היא שכלה בן זוג, ומספר שנים לאחר מכן היא שוכלת את בנה. אין ספק, זו טרגדיה נוראית, אישה שכוס יגונה לא רק מלאה אלא גולשת. ליבי עליה וכולי תקווה שלא תדע עוד צער, אך מה שעשו במערכת הפוליטית ממוות זה היה קרקס תקשורתי ורגשי שאין לו מקום בינותינו. בטור זה אין בכוונתי להתייחס לבעייתיות במה שהתרחש סביב מוות זה: ההפרדה שנוצרה בין דם לדם, וביזוי מאות הנופלים ובני משפחותיהם שלא "זכו" לתגובה תקשורתית או פוליטית זהה. עדיין נבצר ממני להבין את שהתרחש, אך אנסה להציע ניתוח פוליטי של המקרה.

 

אכן, כמעט כולם הוכו בהלם עם ההודעה על מותו של אסף רמון, חניך מצטיין בקורס הטייס, ובנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון. הרגשות עבדו שעות נוספות, התקשורת פימפמה סרטים, ראיונות, תוכניות ומהדורות חדשות מיוחדות ומורחבות. הרחוב היה בשל, משהו עמד באויר. ואז החל מצעד הגנרלים, במהלכו כולם ללא יוצא מן הכלל עלו לביתה של הגברת רמון. אלו, ידידיי, הם הפוליטיקאים של העתיד. כמעט שליש מבית הנבחרים שלנו מורכב מאנשי המנגנון הצבאי/בטחוני לזרועותיו. הם זיהו את הרגישות של הנושא ובחרו כולם כאחד, מהרמטכ"ל ועד ואחרון הקצינים, להגיע לבית האבלים לניחום, מתוך התפיסה כי זהו אירוע לאומי. לא אכנס לנושא השכול בצה"ל רק אבטיח לקוראים כי אין זהו מעשה שבשגרה: לא לכל בית שכול מגיע מפקד חיל האויר, הרמטכ"ל ומרבית קציני המטכ"ל הבכירים. אם בכך הייתה תמה לה הסאגה, הרי אולי הייתה בכך טעות של שיקול דעת, אך לא היה זה הסוף, אפילו לא קרוב.

 

ביום למחרת, עם פתיחתה של ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, החליט לו ראש ממשלת ישראל, נציג הציבור מספר אחת בישראל, מר בנימין נתניהו, להעמיד את כל הועדה לדקת דומיה לזכרו של אסף רמון, ולכנות את היום "יום אבל לאומי". להזכירכם חברות וחברים, יום אבל לאומי ניתן לקבוע רק באמצעות חקיקה, ואת הנתון הנ"ל אמור לדעת ראש הממשלה טוב מכולם. ולמרות זאת, הוא מכריז קבל עם ועדה, ובעיקר סביב הועדה "החשובה" בכנסת, כי זהו יום אבל לאומי. ומה פוליטי בכך? ובכן, הכול!

 

עצם הגדרת מות חייל, טייס בחיל האויר, כיום אבל לאומי, נעשה מעשה ראשון במעלה להמשיך ולחזק את בסיס הכוח של האליטה הצבאית הקיימת ואת הקשר הגורדי שלה עם המערכת הפוליטית. כמו כן, ניתן איתות לכל אלו המנסים לקדם אג'נדה חברתית – לא בבית ספרנו! כאן, קודם כל הביטחון, זהו הנושא המרכזי ואנחנו נמשיך לתחזקו ככול העולה בידינו. אך הטראגי מכול הוא שאליטה זו משתמשת במוות של בחור צעיר על מנת לבסס את המיתוס השחוק של "הטובים לטייס" (שמיושם גם על אלופים ובוגרי סיירות ושרותי הביטחון למיניהם). זוהי אותה אליטה צבאית ששולחת את מיטב בניה לפוליטיקה, בין אם מקומית או ארצית, לניהול הכלכלה הישראלית וגם למגזר הניהול הציבורי. אם תביטו סביב, קרוב לודאי שתמצאו יוצאי צה"ל בראש העירייה או המועצה המקומית שלכם, כמנכ"ל הרשות המקומית שלכם או כחבר כנסת או שר. לסיבור האוזן, מתוך 120 חברי כנסת יש לנו 32 חברים וחברה אחת, בדרגות רב סרן ומעלה, ובקרב חברי הממשלה יש לנו 10(!) שרים שהם מדרגת רב סרן ומעלה. מימי סיום כהונתו של אהוד ברק כרמטכ"ל בשנת 1995, כל הרמטכלים המכהנים עברו מיידית לתפקיד מיידי של שר בכיר (מלבד דן חלוץ שנכשל בתפקידו). והתמונה כמוה כאמירה, לי היא די ברורה, המערכת הפוליטית ברמה הייצוגית והחשיבה הינה הומוגנית ובעלת אורינטציה ביטחונית. משאבים ותרחישים עתידיים נסובים אך ורק סביב תמת הביטחון.

 

אם אנו רוצים שינוי בפוליטיקה הישראלית ובסדרי העדיפיויות שלה יש להתחיל בבית פנימה, יש לקדם אנשים נקיים מעבר בטחוני, ללא משקעי עבר "ביטחוניסטיים". יש להביא רוח חדשה למערכות הפוליטיות, לנסות ולאזן את השלטון באנשי האג'נדה החברתית, שיהוו משקל נגד הולם לאנשי המערכות צבאיות. ויש לזכור כי דרגת תת-אלוף או אלוף, אינה קריטריון או הבטחה להצטיינות בתפקיד נבחר ציבור. איש צבא לשעבר במערכת הפוליטית יבטיח לנו את שני הבאים: המשך הדומיננטיות של התפיסה הבטחונית, וירידה נוספת בחשיבות הנושאים החברתיים. דבר אחד ניתן לומר באופן ברור על בחירה "בטחוניסטית". המשוואה הפוליטית תחת הנחות אלו תהא: סוציאליזם, לא נראה לי, בטחון, כן והרבה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן ר-פ  On ספטמבר 27, 2009 at 1:15 pm

    מדהים עד כמה שהמציאות טופחת לנו על השכם חדשות לבקרים, וכל מה שאנחנו עושים זה להביט בהשתאות על מקבל ההחלטות הללו, שאני מאד מעריך, מכבד ולפעמים אף מעריץ על התרומה למדינה ושנים של לחימה והובלת לוחמים. יחד עם זאת, מדינה דמוקרטית עם חשיבה אזרחית מתקדמת אינה יכולה להרשות לעצמה תהליך רציף שכזה בו אנשי צבא בכירים יותר ובכירים פחות, מובילים גם את הדרגים האזרחיים ברמת השלטון המקומי והשלטון המרכזי. מדינת ישראל אכן נמצאת תחת איום ביטחוני מתמשך ולפיכך הנושא הביטחוני ממוצב כאקוטי ביותר, אך נושאים אזרחיים הם, הם אלו שיקבעו את הדרך אליה המדינה הולכת. על כך צריכה החברה הישראלית לתת את תשומת ליבה כשהיא בוחרת את נציגיה. לגבי המקרה של אסף רמון אין עוררין על הטרגדיה והעצב, אך מה שהתרחש במסדרונות השלטון היה מביך, וגם מכעיס אפילו כשרואים את השימוש שעשו בטרגדיה נבחרי ציבור וקציני צבא.

  • יוסי  On ספטמבר 27, 2009 at 1:25 pm

    לקדם עניין זה נבנתה מערכת הגימלאות הצבאית בישראל שאין כמותה בעולם. בהוצאת סכומי כסף אדירים שידוע שהמדינה כבר לא מסוגלת לעמוד בהם יוצאים משרתי הקבע לגימלאות בגיל 45 לערך כשעתידם הכלכלי מובטח ב 100% . רובם [נסה להשיג ערך מספרי ולא תוכל ] ישבו במשרדים ושכחו מאיזה צד רובה יורה. הגיל הצעיר והגב הכלכלי מאפשר להם להתמודד במערכת הפוליטית כאשר מי שלחם כחפ"ש וכאיש מילואים נאבק על השרדות כלכלית בסיסית. מערכת זאת מביאה לראש רשות העתיקות, שמורות הטבע נמלים חופים קצינים שמביאים עוד קצינים כאשר לרובם אין כל נסיון אמיתי בשטח שאותו הם מנהלים. משום כך הם עוסקים לא בעניין עצמו רק בביורוקרטיה ודיונים על סמכויות. מכתבנו מתאריך מכתבך מתאריך. במקום אחר ברשת זו נכתב על מערכות קשרים לא פורמליות וכך קצין ממביא קצין מביא רס"ר מביא רס"פ כשאר לכולם זו משכורת שניה אם לא שלישית. חלקם יוצא ישר מצה"ל למשב"ט – שערוריה בפני עצמה. אין ספק שהצבאיות במערכת השלטונית זו אחת הרעות היותר חולות בישראלץ הנה נושא נוסף חיוני שהדיון הציבורי בו כמעט ולא קיים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ספטמבר 27, 2009 at 1:26 pm

    הני אתה טועה בדבר אחד,
    לא בדובר בביטחון אלא במלחמה. חיילים עושים מלחמה. קצינים, מה שהם לומדים זה איך עושים מלחמה. ביטחון זה דבר אחר לגמרי שלא קשור לקצינים.

  • תמי  On ספטמבר 27, 2009 at 1:50 pm

    אני רוצה להימנע מציניות ולהאמין שהקצינים והבכירים שערכו ביקורי תנחומים עשו זאת מפני שהרגישו צורך לנחם ולא מפני שיקולים פוליטיים עתידיים. אני חושבת שאפשר לתת להם את הקרדיט הזה. ויותר מכך, אם לא היו עושים כך כבר היו מבקרים אותם על זה. זהו מקרה יוצא דופן, אין פה הפרדה בין דם לדם לדעתי ואני אומרת את זה כאחות שכולה.
    אנשים שממשיכים לקצונה ולקריירה צבאית הם
    אנשים שבד"כ מעונינים בפעילות ציבורית וזה אך טבעי שאחרי השחרור הם ימשיכו בפעילות כזו או אחרת, מה גם שלרובם כבר יש איזה נסיון בניהול אנשים ומערכות גדולות
    הייתי מאד שמחה לו האג'נדה החברתית היתה במרכז במדינה הזאת אך לדחות את יוצאי הצבא רק בגלל שהם יוצאי צבא נראה לי לא הוגן.
    חוץ מזה, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "יש לקדם אנשים נקיים מעבר בטחוני"? איך בדיוק עושים את זה?

  • סתם אדם  On ספטמבר 27, 2009 at 2:16 pm

    צודקים, צודקים אבל לצערינו עדיין מאד בשוליים.

  • הני  On ספטמבר 27, 2009 at 4:02 pm

    אבחנה מעניית – לא חשבתי על כך אנשי צבא הם באמת אנשי מלחמה ולא ביטחון…על זה אני צריך לישון קצת ולהבין מהן המשמעויות משום שלדעתי הן מרחיקות לכת….

    תמי, בבקשה, אנא היי תמימה עד כמה שאת רוצה, אך עם כל רצון, זה לא עובד ככה. אני לא טוען באופן גורף כי כל אנשי הצבא צריכים להימנע מכניסה למעכרות פוליטיות אבל מה עם תקופת צינון? האם אהוד ברק אמור להמשיך לקבל פנסיות משולשות ומרובעות? כרמטכ"ל, ראש ממשלה + משכורת של שר? מה הקטע? אולי איש צבא שיכנס לפוליטיקה יוותר על הפנסיה הצבאית שלו כולל ההטבות נראה אז מה יקרה…

    לגבי קידום אנשים "נקיים" מעבר בטחוני את זה צריך לעשות בשיטתיות מתוך המפלגות על ידי תובנה ותודעה של הציבור.

    יוסי ויונתן, נו אלו הם החיים ואזרח לצערי אתה עדיין צודק הכול בשוליים, מי יתן ולבלוג שלי ועוד עשרות כאלו יהיו מאות אלפי כניסות אולי אז נתחיל בשינוי….

    חג שמח
    הני

  • א.צ  On ספטמבר 27, 2009 at 6:55 pm

    זה היית אתה שאמרת בכיתה שהסיבה שלא היתה הפיכה צבאית בישראל זה בגלל שהצבא לא צריך הפיכה צבאית.
    אם אתה זוכר את מי ציטטת, זה יהיה נהדר אם תזכיר.
    חבל שהפסקתי לקרוא את הבלוג שלך, אני צריך לעשות את זה יותר.

  • גיל  On ספטמבר 27, 2009 at 8:15 pm

    מתייחס למה שאני חושב שהיא השורה החשובה בדבריך: היות אדם איש צבא, לא מבטיח שהוא יהיה איש ציבור טוב או הצלחה בתפקיד איש ציבור.

    ובכן, אתה צודק.

    אבל גם להיות סתם חבר בתנועה חברתית-אזרחית ופעיל של גרינפיס לא מבטיח שמישהו יהיה שליח ציבור טוב. גם השכלת דוקטור לא מבטיחה שמישהו יהיה פעיל ציבור טוב.

    מה מבטיח איש ציבור טוב ?
    על זה אתה מוזמן לכתוב. על דרך החיוב אם תוכל.

  • תמי  On ספטמבר 27, 2009 at 8:23 pm

    אני מסכימה איתך לגמרי לגבי תקופת הצינון והפנסיות אבל חושבת גם שיש רבים וטובים בצבא ולדחות את הכישורים שלהם רק בגלל שהם באים ממערכת הביטחון זה פריבלגיה שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו.
    ו"קידום אנשים "נקיים" מעבר בטחוני צריך לעשות בשיטתיות מתוך המפלגות על ידי תובנה ותודעה של הציבור" נשמע שוב כמו סיסמא. צר לי, אבל עדיין איני מבינה איך אתה מציע לעשות את זה. שלא תבין אותי לא נכון, הלוואי ונגיע למצב שבו אנשים רצים על "טיקס" אזרחי אבל כל זמן שאנו במצב מלחמה אני לא רואה את זה קורה.

  • הני  On ספטמבר 27, 2009 at 8:57 pm

    א.צ. אכן אני אמרתי בכתה, אכן השוותי לטורקיה, אבל הפעם אני חושב שהם חצו את כל הגבולות וזה די הרגיז אותי מכאן בא הפוסט…תודה על המחמאות לבלוג אתה מוזמן להירשם אני מוציא עדכון עם כל פוסט….(אני חייב לציין שאני לא יודע מי זה שלא יחשבו שאני שותל כאן תגובות).

    גיל, אני לא אמרתי את מה שאתה מייחס לי לגבי פעילים אזרחיים, אולי אתה מרשה לך לקרוא מבין השורות אבל לא לכך התכוונתי, כל מה שרציתי לומר הוא שנציגים מבסיס אזרחי יוכלו לקדם אגנדות שהן לא בטחוניות וזה מה שצרעך כאן.

    ואני מסכים בהחלט תארים רשמיים כמו ד"ר או פרופ' אינם ערובה לשום דבר גם לא נציגי ציבור טובים….

    איש ציבור טוב צריך לייצג את האינטרסים של הציבור שלו נאמנה, הוא צריך לדעת להתעלות מעל האינטרס הצר שלו אבל הוא בעיקר צריך לחשוב על טובת הכלל….אולי צריך להקדיש לזה טור שלם או מספר לא יודע אחשוב על כך, אתה יודע היה נסיון כזה לבנות את הפוליטיקאי המושלם ראה את הנסיך של מקיאולי….

    תמי, מצטער לא מסכים איתך, מי שהקדיש את חייו למלחמה (ראה אנונימי אני לומד) לא צריך אותו שינהל את חיי האזרחיים. אני יודע שאנו עושים זאת כבר שנים אבל זה דבר פסול וצריך להפסיק זאת ויפה שעה אחת קודם. החלטת צבא אחלה אין לך מקום בפוליטיקה….דרך אגב זה המצב בהמון מדינות שונות אחרי חיי הצבא פורשים לאי קייט כזה בלי לחדור לחיים הציבוריים.

    לגבי קידום אנשים נקיים, אם נעשה את א' אזי זה הפתרון…ולא אנחנו לא כל הזמן המלחמה רוצים שנאמין שאנחנו כל הזמן במלחמה יש על זה אפילו אחלה מאמר של דני בר-טל ודני יעקבסון "תחושת המצור של הציבור הישראלי" שמוזנת ומנופחת על ידי אנשי הצבא ותעשיות הבטחון….

    זהו
    הני

  • א.ב.  On ספטמבר 28, 2009 at 5:49 am

    מדוע (רק) יוצאי צבא לא יביאו את המהפכה
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1214486

    גמר חתימה טובה

  • גלי  On ספטמבר 28, 2009 at 7:14 pm

    ביום שישי. והיא נראתה פשוט זוועה. אין לי מלים אחרות לתאר זאת. פשוט נורא. חרב עליה עולמה. היא לא נראתה ככה אחרי שאילן רמון נפל. אבל אחרי שהבן שלה נפל היא פשוט נראתה שבר כלי.
    לא יכולתי ממש להביט עליה מרוב שהיא נראתה נורא.וככה נראית אמא שעוברת כזה אסון.
    זאת אמא באשר היא מכל מקום בארץ.
    באשר לבנימין נתניהו. ממשלת הליכוד היא ממשלת אליטות. למעשה בהגדרה הליכוד הוא ממשלת אליטות. הוא לא ממשלה חברתית מעצם הגדרתו.
    הימין הוא ביטחוניסטי ולא בעל תפישה חברתית.
    אז כאשר מישהו בכפר שמריהו או בצפון תל אביב מצביע לליכוד, אני מבינה את זה. כי שם יושבים בעלי הבנקים או אלה שמעוניינים בכלכלה חופשית וחיזוק האידאלים של המעמד הבינוני הגבוה.
    אבל אם מישהו מעיירת פיתוח מצביע לביבי נתניהו וחבורתו, את זה אני לא מבינה. הוא גם מחזק את החזקים במילא, וגם מרחיק את האידיאלים החברתיים. ולכן הימין וכל הטקסיות שלו וההערצה אחר האידיאלים הבטחוניים… ככה זה.
    מי שהוא גנרל ומצליח ככזה… נערץ על ידי הימין. ומי שהוא בא משכונה נחשלת והוא מסכן… לא נערץ לפי האג'נדה של הליכוד.
    פעם הבאה, בבחירות הבאות העבודה ושמאלה צריכים להסביר טוב יותר את מהות האידיאלים החברתיים. זה הכל. הכל טמון בהסברה נכונה של מהו הליכוד באמת!

  • הני  On ספטמבר 28, 2009 at 7:33 pm

    אנחנו חיים באותה מדינה? מה כפר שמריהו ופריפריה? אנחנו מדברים על איזה שמאל? העבודה? הם מעולם לא היו שמאל! הם היו יותר ליברלים מהליברלים בעצם ורק החזיקו כמה קיבוצים על מנת להשקיט את מצפונם.
    מה היה שמאל בהם? הם אלו שהחלו את ההתנחלויות, הם אלו שאכלסו את שדרת הפיקוד הצהלית והיו האליטה הפוליטית הכלכלית והצבאית שמדרה את אותם אנשי פריפרה מהמרכז וגרמה לפערים שאנו רואים אותם היום….

    די כבר עם מצגת השןןא הזו, אין ולא היה שמאל בישראל, תמיד היו קבוצות אליטה שדחו את הפריפריות אך אחת מהן השכילה לתת לאנשי הפריפריה תחושה של שותפות וזה השתלם לראשונה ב-77 ולאחר מכן הכול כבר היה גמור….

    אם תספרי תראי שב"שמאל" יש יותר ליברלים עשירים מבימין והם אלו שעושים את הסלט הזה יותר מכולם….

    אין מה להסביר אם יסבירו באמת כולם ילכו הביתה…

    שבוע טוב
    הני

  • יוסי  On ספטמבר 28, 2009 at 8:44 pm

    התמימות של גלי עשויה להכעיס אבל היא שאלה את השאלה שלי. בהנחה שכל מה שאמרת נכון, אני חושב כך. איך זה שקודם הליכוד ואח"כ ש"ס לקחו מכם את המלים והמשפטים וטון הדיבור של המזרחיות והגיעו להיכן שהגיעו ואני ואתם נכשלנו כישלון מוחלט להסביר לדפוקים מי דופק ומי נדפק.
    אני חושב שנושא המזרחיות היה אחד המכשילים היותר גדולים של כל הנסיונות להשכיל את האנשים וסולידריות לאומית יהודית וכלכלית מעמדית, בסדר זה היה עובד טוב יותר, אבל מה אני יודע?

  • הני  On ספטמבר 28, 2009 at 8:53 pm

    לא כועס אבל נפעם מגל התמימות )לפחות שלך גלי)

    אני לא מבין, מה השאלה…למה קשה להבין כי משטר דיכוי של מפא"י דחק את המזרחים לידי הימין המיליטנטי? למה קשה להבין כי "רק בשביל לקבל חיבוק" זה עבד והביא את בגין לשלטון, למרות שהוא היה ראש הממשלה הגרוע ביותר למזרחים בפרט ולשכבות החלשות בכלל? על איזה הסבר אתה מדבר? מי הסביר ומה?

    על ידי דפיקה חזקה יותר ושלחיה לפריפריה? על ידי בניית מפלגת אעלק שמאל מר"צ (שמעדיפה כל נושא לפני המזרחים בין אם פלשתינאים-ירוק או גאים ועם כל אחת מהקבוצות יש לי סמפטיה עמוקה) ובה כולם אליטיסטים אשכנזים רצו לנשוא חן בעיני המזרחים? את הקרב על הדור שלי והדור ביניים הפסדנו כעת יש רק לעבוד עם הילדים — אבל שיהיה ברור רק ביושר בלי שקרים, מזרחים מודעים בחזית ואגנד'ה נכונה זו הדרך היחידה כי נטעה הפעם אפשר לסגור את הבסטה.

    כפי שאמרתי מעולם לא היה שמאל אמיתי בישראל הכול סתם כסות – אז אולי הגיע הזמן (גלי אם פגעתי אני מצטער זו לא הייתה כוננתי – סתם מחדד דברים…)
    הני

    יוסי יותר ברור? אם לא אשמח להמשיך לדון בעניין….

  • סתם אדם  On ספטמבר 28, 2009 at 11:28 pm

    תגדיר לי מי מזרחי היום?
    כמה מזרחים אסלים כבר תמצא?
    הילדים שלך מזרחים? הילדים שלי?
    נראה לי שאזכנזי קשה יום משדרות, אופקים או כל עיירת פיתוח הוא יותר "מזרחי" מאיתנו.
    בסופו של יום, זאת סתם גזענות במסווה של תיקון פערים סוציו אקונומיים.

  • סטודנט להיסטוריה  On ספטמבר 28, 2009 at 11:39 pm

    להני ולגלי שניכם מפספסים בין השורות כמה עובדות. סביב הרבה מאוד עיירות פיתוח שהתרוקנו ממפעלים תעשייתים קמו בסיסי צבא שמעסיקים הרבה אזרחי עובדי צה"ל ואנשי קבע זוטרים בעיקר נגדים. אם ייסגרו את הבסיסים או אפילו יצמצמו אותם העיירות הללו יספגו מחיר כלכלי קשה כך שהם בעצם מצביעים בעד האינטרסים הצרים שלהם.
    דבר שני, הליכוד מושך בפרפריה את קולות המעמד הבנוני-נמוך של עצמאים זעירים, ושכירים במגזר השירותים. מעמד שהיסטורית בכל מקום נמשך אל הימין הפופלסטי. באשר לעניים המרודים חלקם התאיישו מהבחירות, וחלקם מצביעים לש"ס בגלל אנשי השטח שלה שמספיקים תמיכה דתית, ותמיכתה בקצבאות הילדים למשפחות מרובות ילדים שרובן עניות.

  • הני  On ספטמבר 29, 2009 at 8:59 am

    עזוב את התואר סטודנט הסטוריון זה מספיק טוב 🙂

    מה השקר בין תעשיות צבאיות למצב האומה. ראה אם יורידו את תקציב הבטחון ניתן יהיה לשדרג את התעשיה בישראל בשנות אור במהלך פחות מעשור, אתה שוכח כי כמעט 50% המתקציב מופנה לנושא הבטחון, אז העובדה שאתה מדבר עם מחיר כלכלי אינה כל כך רלונטית והייתי אף טוען כי היא מנוגדת לחשיבה שאתה מציג….

    מה שהליכוד משך בפריפריה לא היו קולות מעמד הביניים, אין כזה כמעט בפרירפיה (ראה את הדו"ח השנתי של הלמ"ס), הוא משך את כל(!) הפריפריה את מדבר על ש"ס אבל עם כל הכבוד מציביעי ש"ס הם מצביעי ליכוד קלאסיים, מכך שבעצם ש"ס היא זו שמצליחה לזנב בליכוד ולא להיפך.
    שים לב רוב הפתרונות הם פסיכולוגיים (חברתיים) או כלכליים….מה שמפלגה סוציאליסטית טובה הייתה אמורה לעשות בעצמה….

    הני

  • TIBERIVS GRACCVS  On ספטמבר 29, 2009 at 9:05 am

    אתה מתעלם ממה שהתחיל את כל מחול השדים סביב מותו של אסף רמון וזה התקשורת שזיהתה פוטנציאל לסיפור סוחט דמעות ומרובה רייטינג (בגלל אביו וכו') לאחר שהתקשורת ניפחה את הסיפור אנשי הצבא והפוליטיקאים פשוט נגררו אחריהם.

    בקשר לפוליטיקאים אתה מתעלם לדעתי מן העובדה שקציני צבא לשעבר (ד"א אני לא חושב שדרגת רס"ן יכולה להיחשב כדרגת קצונה בכירה) הצטרפו למפלגות מכל הקשת הפוליטית מהשמאל הקיצוני עד לימין הקיצוני. האם הייתה אומר לדוגמה שמשה סנה או מתי פלד היו מעוניינים ל"תחזק" את הקונצנזוס הציוני סביב מערכת הביטחון? ברור שלא! אולם מנגד אפשר למצוא בקלות ח"כים ששירתו שירות צבאי רגיל (או שלא שרתו בכלל) ושכן מעוניינים בכך. כך שהבחינה הפוליטית צריכה להיות לגופו של אדם.

  • סטודנט להיסטוריה  On ספטמבר 29, 2009 at 9:54 am

    בטווח הארוך כמובן שהשקעה תשפר את מצבם של רוב אזרחי מדינת ישראל. אבל בטווח הקצר אותם בני עיירות פיתוח רואים אבטלה וייאוש בכל מקום אותם בסיסים צבאים הם מקור לתקווה שהילד ימצא שם עבודה, ובהרבה עיירות פיתוח זה כבוד לעבוד שם. אני עצמי בתור חייל בסדיר עבדתי עם אנשים שגרו בעיירות הפיתוח הסמוכות והרוויחו משכורות של מעמד בנוני בין ששת אלפים ולעשרת אלפים שקלים ( היו לנו יחסים קרובים והם היו מראים לי את התלושים שלהם).

  • הני  On ספטמבר 29, 2009 at 11:29 am

    זה לא נכון, עוןד לפני שיצא משהו בתקשורת כל אנשי הצבא רצו לשם ללא אבחנה, היה כאן משהו שאני עדיין לא מצליח להסביר גם כל הפוליטיקאים עשו זאת….אי אפשר להאשים את התקשורת בכול דבר לצערי….

    לגבי דרגות ואגנד'ה, אני בטוח שתסכים עימי שמי שלקח חלק בצבא מקורב יותר לעמדות בטחוניות מאשר אזרח שלא עשה שרות קצונתי…רוב אנשי הצבא (הדוגמאות שלך מצוינות אך כלל לא מובהקות על כל שם שאתה מעלה אני יכול להעלות 30 של כאלו שלא רק רוצים אלא הלכה למעשה מחזקים את הקוננצנזס)הם המנוע מאחורי התפיסות הבטחוניות בישראל. ולא הבחינה הפוליטית לא חייבת להיות לגופו של אדם ניתן למצוא דפוסים ככה זה, זה מה שאני עושה אתה לא חייב לקבל 🙂

    להסטוריון, העברת כספים מהביטחון לחברה וכלכלה תפתור את בעיית התעסוקה כבר בטווח הקצר בטווח הארוך היא יכולה למחוק פערים, דגש על היכולה, משום שיכול להיווצר מצב הפוך בו היא תרחיב את הפערים. תעשיות צבאיות תורמות לקיבוע המוחלשות והנצחתה ולא לפרנסה בכבוד, שים לב רוב העוני בישראל ממוקד בפרירפיה היכן שתעשיות אלו יושבות, מכך שאין הם תורמות לכלום מלבד לכמה אנשים שמקבלים שכר "הוגן"….

    הני

  • מוני יקים אנטיציוני  On ספטמבר 29, 2009 at 12:01 pm

    לכל אותם בני בורגנים כוזרואשכנזים שכל מטרתם
    הנצחת הפערים והעוולות .

    כי שני עמים אויבים אנו

    עם עמל שחור ועם טפיל כוזר

    בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

  • TIBERIVS GRACCVS  On ספטמבר 29, 2009 at 4:49 pm

    מקבל את התיקון שלך בקשר לאסף רמון (כמובן שזה לא עושה את הטיפול התקשורתי בפרשה פחות בזיוני).

    לגבי צבא ופוליטיקה: ברור שאתה צודק וסנה ופלד הם לא מקרים מייצגים את הפוליטיקאים שבעבר היו קצינים בכירים אבל באותה מידה דב חנין ומאיר וילנר לא מייצגים את הפוליטיקאים חסרי עבר בטחוני – מה שאני רציתי לומר הוא שהקונצנזוס משקף את דעת הרוב בחברה (אחרת לא היו קוראים לזה קונצנזוס…) רב"ט בדימוס אביגדור ליברמן לא פחות מסכים עם הקונצנזוס הזה מרב אלוף בדימוס אהוד ברק.

    מקריאת הבלוג שלך אני נוטה לחשוב שתעדיף לראות בכנסת את משה סנה, מתי פלד, מאיר פעיל ורן כהן מאשר את יובל שטייניץ, אביגדור ליברמן ואהוד אולמרט.

  • גלי  On ספטמבר 29, 2009 at 6:30 pm

    תקרא את המאמר הזה ואולי יתבהרו לך כמה דברים על אליטות אשכנזיות:
    http://acheret.co.il/?cmd=articles.252&act=read&id=1427

  • הני  On ספטמבר 29, 2009 at 6:54 pm

    גראכוס, אין קשר אני חושב שליברמן מתאפשר בזכות דיין אלון ודומיהם. אני מעדיף כנסת עם אנשים חברתיים, כאלו שלא עולים על הגל הבטחוניסטי.

    אבל לשאלה מי אני מעדיף שינהל את הבטחון חד משמעית לא ליברמן שטייניץ ואולמרט, את זה אני מעדיף להשאיר לאנשי מקצוע, בדיוק מאותה סיבה שאת הכלכלה אני רוצה שינהלו אנשי חברה ולא בטחון וגם לא כלכלנים…..

    גלי, אחלה! 🙂 למה לא פרסום זה טוב, בטח גם קיבלת כמה עשרות קליקים לאתר שזה יופי מפתחים קהילה. אך למען האמת לא הבנתי את ההפניה למאמר של מני, למה? באיזה טיעון זה תומך? שלי? שלך? של ההסטוריון? מה שכתוב אני יודע….אנא הבסר.
    תודה

    הני

  • שי כחלון  On ספטמבר 30, 2009 at 4:08 am

    דבר הראשון שעבר לי בראש ברגע ששמעתי על הטרגדיה הזו היה אלוהים למה הם היו צריכים את זה ? כוונתי למה צהל משפחת רמון חיל האויר כולם כמו שאומרים. למה לקחת ילד יתום שהאבל הלאומי על מות אביו לא השאיר לו טיפה אויר לאבל פרטי ולשלוח אותו לטוס ? ובאמת ? הילד הזה יכל ליפול מקורס טייס ? ישר עלה לי בראש הבן של דוד עברי. הבן של רפול. הבן של בגין ומן הסתם יש עוד כמה שמות פחות מפורסמים לכלל אך במסדרונות הרלוונטים הם מותגים. שחבר סיפר לי על המקרה של רמון ישר אמרתי לו. נו עוד בן של ששלחו למוות. הוא אמר לי שי מה קורה איתך ? הם ייתנו לאדם לא מתאים אף 15 ביד ? אמרתי לו כן בהחלט.
    למחרת דוד עברי(מפקד החייל לשעבר)חזר על דבריי חברים הוא אמר. בוא נפסיק עם החארטה העצמית שלנו. חברים הכשרון להיות טייס חיל האויר על פי הקרטריונים הידועים לנו הוא נדיר. ועוד יותר נדיר שהם עוברים בירושה. רק שיטת השטייטל הישראלית אשכנזית עוברת בירושה. ושוב למען הסרת ספק קל שבקלים. אני מבכה את מותו של הבחור הצעיר והיפה הזה. קורע את הלב. אין מילים.

  • TIBERIVS GRACCVS  On אוקטובר 1, 2009 at 1:32 pm

    אלמלא בן גוריון.

    כמו שפרופ' ארנון גוטפלד אמר פעם במהלך שיעור: הבעיה של אנשי מדעי המדינה שהם מנסים למצוא חוקיות בהתנהגות בני אדם שהם היצורים הכי לא צפויים בטבע (-:

  • הני  On אוקטובר 1, 2009 at 2:27 pm

    אני שמח שאתה בונה סולם היררכי של אם לא היה לנו, אתה יודע אם לא היה לנו את אדם וחוה או אולי איזה תולעת/אמבה (תבחר אתה) אז….

    אבל הכי נחמד זה שאתה משתמש בגוטפלד – הסטוריון – לעשות דיס-קרדיטציה לכלל מדעי החברה (כן לא רק אנשי מדע המדינה עושסקים בהתנהגות בני אדם) ועוד על בסיס של מי 🙂

    משעשע…
    הני

  • שימי  On ינואר 30, 2010 at 12:06 pm

    המאמר שופך אור על מצבינו בחברה ,גם אם לא כלכך נעים להסכים עם הכותב אין ספק שהכיוון נכון !

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s