איך הפך כלב השמירה לחתלתול שמנמן

דוברים ואמצעי תקשורת הולכים ביחד כמו גלידת שוקולד וגלידת וניל. קיימת סברה שהיחסים ביניהם הם יחסי קח ותן ברורים לשני הצדדים, וכי יחסים אלו מעניקים לציבור אינפורמציה שוטפת על נושאי היום. למרבה הפלא בשנים האחרות ישנה סטיה מהמודל שהוצג לעיל, והיחסים הופכים להיות חד סטריים וכוחניים; הדוברים כוחניים והעיתונאים מתרפסים.

 

וכי על מה ולמה אני מלין? על התוצאה: "כלב השמירה של הדמוקרטיה" הפך לחתול שמנמן ושבע שנח לרגלי אדוניו, הדוברים, ומגרגר וממתין לליטוף או פירור שיפול מצלחתם.

 

ובכן, יש להבין בראש ובראשונה את תפקידם של הדוברים. הדובר משמש פה למשרד, ו/או האדם ו/או הארגון שהוא מייצג. הוא אמור לשמור על האינטרסים של אותו ארגון ולשטוח בפנינו, אנשי התקשורת, את עמדת הארגון אותו הוא מייצג. הוא כמובן שומר מכל משמר על כבודו מעמדו ותדמיתו של הארגון אותו הוא מייצג.

 

מנגד עומדים אנו העיתונאים, תפקידנו גם הוא ברור כשמש, אנו אמורים לשאול, לנבור ולחפור על מנת להגיע לאותן אמיתות מטרידות ולחשוף אותן בפני הציבור. תפקיד העיתונאות הוא לא לשמור על בטחון המדינה (אם כי ישנם מספר סייגים ולא ניתן לפרסם כל דבר) וגם לא על תדמית ארגון או שר מסוים. התקשורת מחוייבים לציבור, לדיווח אמין ונכון. כל זאת כמובן ברמה התיאורטית. בפועל, המציאות עגומה ביותר.

 

בחינה של יחסי העבודה בין דוברים לעיתונאים מגלה תמונה מטרידה של המתרחש. דוברים לא מוכנים לשוחח עם עיתונאים, ישנה מדיניות של אי מענה לטלפונים או מסרונים בעת התרחשות. דוברים מונעים מהארגונים/אנשים שהם מייצגים להתראיין, והם בעצמם מוציאים הודעות לאקוניות בדבר נושאים בוערים.

 

ומה קורה כשעיתונאי עולה על ידיעה חשובה ופונה לדובר לתגובה, (1) המצב ההגיוני והנדיר הוא תגובה מסודרת של הדובר. (2) הדובר אינו מתייחס לעניין ולא מוכן להגיב (שכיח מאוד). (3) הדובר פונה לעיתונאי ומתחיל לנהל סחר ומכר בדבר הידיעה הלא רצויה. הוא מבטיח בלעדיות בנושא עתידי בתמורה ל"קבירת" הידיעה. (4) והחמור מכול, הדובר מתקשר ישירות או עקיפות לעיתונאי ו"מאיים" עליו, שפרסום האייטם יפגע ביחסיו עם הארגון/משרד/אדם. הפרסום יהפכו לאישיות לא רצויה, והוא ינותק מכול המידע הזורם ממקום זה מעתה ועד עולם.

 

לעיתים איומים כאלה רק מדרבנים את העיתונאים להמשיך ולנבור בנושא, אולם ברוב המקרים – בהם מדובר בארגון או נושא משרה רב השפעה – העיתונאי מעדיף לסגת מהנושא על מנת שלא לסכן את המשך זרם האינפורמציה העתידי. מעטים הם המקרים בהם עיתונאי יוצא בריש גלי למרות סכנות אלו. ומי מפסיד? כמובן הציבור. דברים לא לגיטמיים מתרחשים, הידיעות נקברות, ודוברים הופכים למכתיבי סדר יום.

 

מקרה בולט הוא התייחסות דובר צהל תא"ל אביהו בניהו אל הדו"ח של חיילי "שוברים שתיקה". באמצעות מכבש של לחצים על כלי התקשורת, הצליח דובר צה"ל לחנוק את הדיון בעניין מבלי שענה ולו תשובה רלונטית אחת לעניין. אינני טוען כי צד אחד צודק ושני טועה בעניין, אולם אני בטוח כי על דובר צהל לנפק תשובות רלונטיות לטענות ולא לאיים לסחוט ולהטות את השיח הציבורי למקום בו העובדות אינן רלונטיות.

 

כאשר אנוו העיתונאים מתקפלים, אנחנו חוטאים לתפקידנו ומשחקים את המשחק שמכתיב הדובר. ויש, כמובן, עיתונאים שאף מרחיקים לכת עד כדי כך – כמו עירית לינור וקובי אריאלי – שתגובתם כללה הסתה לתקיפה פיזית של חברי הקבוצה. בעניין זה אין מה להכביר מילים – הם מבזים את עצמם בעיקר ואותנו אנשי המקצוע.

עם עיתונאות מתרפסת ודוברים אנטי דמוקרטיים, אל לנו להתפלא בכול פעם שמתפרסם דו"ח המשמיץ את ישראל, כדוגמת דו"ח גולדסטון (ולא הוא לא אנטישמי, שונא ישראל, פרו ערבי, סוכן של אשף – זו רק דרכנו שלא להגיב לדברים עצמם). אולי אנחנו ערים למציאות וניזונים אינפורמטיבית מחצאי אמיתות? ואולי הגיע הזמן לתבוע שתתקיים בארץ עתונות רצינית שתמלא את תפקידה כהלכה, כל שאולי בפעם הבאה אולי לא נופתע מול דו"ח גולדסטון הבא…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שונרא  On נובמבר 12, 2009 at 6:09 am

    העיתונות קרסה, נכון לגמרי. המצב הוא כפי שאתה מתאר אותו.

    ואולם: אף חתול לא היה נותן לזבוב לזמזם בטווח כפו כמו שהעיתונאים נותנים לטומני-ידיהם-בכיסי-הציבור נותנים. לא חתול בית שמן ושבע ובוודאי שלא חתול בר זריז.

    ה"עיתונות" הפכה לסוג של ז'אנר בידורי. אם היית מחליף את רוב המערכות בחתולים היית רק משפר את המצב, משום שהם לא היו יודעים לפרסם את מה שהכתיבו להם מקורותיהם.

    אולי כלב השמירה הפך לסוג של תוכי? (לא, גם התוכים לא מועלים בתפקידיהם כמו העיתונאים. ובארה"ב – אותו דבר, רק יותר בגדול.)

  • סתם אדם  On נובמבר 12, 2009 at 9:53 am

    כבר מזמן שה"עיתונות" בארץ צהובה. אנשים לא רוצים לקרוא על שיטת השקשוקה, זה דורש זמן, מחשבה, ניתוח (ולו שטחי) של עובדות.. תן להמון לקרוא על איש שנשך כלב, על רציחות, על… אקשן!
    מופע הגלדיאטורים של רומא הפך ברבות השנים למה שמכונה פורנוגרפיה חדשותית.
    אם זה מה שהציבור רוצה, זה מה שהציבור יקבל…

  • דוברת לא ממשלתית  On נובמבר 12, 2009 at 11:03 pm

    סליחה, אבל אתה מכפיש באופן גורף את כל ציבור הדוברים

    הדברים תקפים לגבי דוברים של ארגונים ממשלתיים, כדו"צ למשל. ואלה באמת מרשים לעצמם לההנהג כמו אפנדים כי הם רגילים שעיתונאים אוכלים להם מהיד, ואז פונים לאיברים אחרים שלהם כדי לעשות עוד קצת עם הלשון. אין כמעט עיתונאים שעושים תחקיר אלמנטארי ומצליבים עם עוד מקור או שניים נוסף לבניהו, וגם אם כן העורכים שלהם מותירים להם חלקיקי אייטמים לשם כך.
    דוברים של ארגונים לא ממשלתיים, לעומת זאת – מתחננים למסור מידע, להפגש עם עיתונאים, לתת תגובות, ולרוב נענים בכתף קרה, גם כאשר מדובר במידע שסותר את הגרסאות ברשמיות.
    בניהו ניבזה במיוחד, אבל הוא לא יכול היה למעוך את שוברים שתיקה כפי שעשה ולסתום את הגולל על כל דיון ציבורי על התנהלות צהל בעזה אלמלא השת"פ המחפיר שהוא זכה לו מכמעט מאה אחוז מהעיתונאים והעורכים הרלונטיים

  • הני  On נובמבר 13, 2009 at 1:40 pm

    שונרא, מצחיק :)) לא חשבתי על זה, אתה יודע מערכת הדימויים הזאולוגיים שלי מאוד מוגבלת…תודה על ההארה וההערה.

    סתם – לא מסכים, יש אספקט צהוב אך זה לא המרכיב העיקרי העיתונאות הישראלית.

    דוברת, אני לא מכפיש באופן גורף, אני מנסה לתאר תמונת מצב שכיחה….נושא הדוברים הלא ממסדיים הוא אכן בעייתי, אך אזלת ידם וחוסר יכולתם להתארגן ולצאת חוצץ נגד מה שקוקרה היא על ראשם בלבד, מה עם אתר אלטרנטיבי, מה עם עיתון שונה? למה לפטיש היה מקום והיום אין כלום? למה לא לחשוף את זחיחות העיתונאים? שת"פ….אז יאללה לעבודה מדיה אלטרנטיבית שאולי תותנע על ידי דוברים לא ממסדיים….אני מצטרך!

    שבת שלום
    הני

  • סתם אדם  On נובמבר 15, 2009 at 2:28 pm

    כואב שהעיתון הזה נעלם.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s