היום הבילאומי למאבק באלימות נגד נשים – להפיץ להפיץ

כל אחת היא אור קטן
ביחד אנחנו אור איתן
די לאלימות כלפי נשים, די להטרדות האין סופיות, די להטרדות המילוליות, די לנגיעות הקטנות – "מה כבר עשיתי?" , די למעשים מגונים,
די לאונס, די לאלימות, די למכות, די לרצח נשים על ידי בן זוגן, די להשפלות, די לאבא אונס, די לדוד אונס, די לדייט – ראייפ, די לפחד ללכת לבד, 
די לפחד לשלומנו ולבנותינו, די להתבייש, די לשתיקה, די !! נמאס כבר עד מתי ?
 
במוצ"ש ה- 28 לנובמבר  ב-18:30  מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית  ת"א  
 מארגן מצעד לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים
 

בואו לצעוד אתנו  – חשוב !!!!! 
חשוב שכולנו נצעד ביחד, ארגונים, נשים, גברים, ילדות, ילדים, כול אחת ואחד וכולנו ביחד
בואו, בואי, בוא – תפיצו ותבואו. מחכה לראות אתך אתנו. 

  • ניפגש בכיכר רבין בתל אביב ב18:30
  • נצעד לאורך אבן- גבירול ושאול המלך עד רחבת מוזיאון ת"א 
  • תביאו שלטים, תביאו פליירים, תביאו תופים ומשרוקיות, תביאו את סבתא וסבא גם, ואת השכנה וכל החברות וחברים, תביאו את המשפחה או שתבואו לבד,
  •  נקיים עצרת  בהנחיית גל גבאי ברחבת המוזיאון  
  •  ונסיים עם הופעה של לאה שבת   
 
 
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 10:09 am

    מספיק עם הקשקוש הזה. "די לשתיקה,? מי שותק בכלל! חבורת הליצניות הצעקניות האלה ממלאת את כל הרשת בצעקות על תופעת האלימות כלפי נשים וססמאות פמיניסטיות מוזרות ואי-אפשר להימלט מזה. עם כל הכבוד, לא ברור לי האם יש מקום להפגנה ועל מה ועל מי המחאה.

  • סתם אדם  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 11:48 am

    כשנשמע על גברים שנרצחו ע"י נשותיהם בדקירות או מכות פטיש,
    כשנשמע על גברים הנאנסים תדיר ע"י נשותיהן בגלל "זכותן לסקס",
    כשנשמע שהרבנות פועלת כנגד גברים שהם בושה לאנושות ומגנה על הנשים שלהם,
    אז תהיה צודק.

    בינתיים אתרי החדשות והעיתונים מלאים בכתבות על אלימות במשפחה מצד גברים, על רצח של ילדות (כמו מעיין ספיר ז"ל), על אונס של נשים בידי גברים.

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 12:14 pm

    לגמרי לא קשור. נוכן שהבעיה קיימת ויש לטפל בה. אבל בסך הכל, זו בעיה חסרת חשיבות שמנופחת על-ידי חבורת אינטרסנטיות. העיתונות באופן טבעי משתפת פעולה, כי סיפורי אלימות אונס ורצח עוזרים למכור את העיתון. אבל בסך הכל המשטרה מטפלת בדברים האלה, היקף התופעה יורד – כמו הפשיעה בארץ בכלל, למרות הדיווחים בלתי-פוסקים על זוועות חדשות – ולא ברור מה כל הצעדה הזאת וכל הפעילות המשונה הזאת. אם המטרה היא לתת במה לגל גבאי או לכל דוגמנית זורחת אחרת אז שיגידו את האמת ולא יבלבלו את המוח בססמאות.

  • הני  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 1:12 pm

    כרגיל דברים לשמור ולחיות לפיהם…

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 1:18 pm

    אני משתדל, הני. ואם תתחיל לחיות לפי העיקרון שמיטב היצירה האנושית נוצר בארץ שאיננה עיראק ושעדיף היה למזרח התיכון להתקיים תחת כיבוש בריטי או אמריקא מאשר תחת שליטה של משטרים ערביים, אראה מלאכתי גמורה ושלמה.

  • סתם אדם  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 1:34 pm

    מכאן שגם גלעד שליט ושאר השבויים, חטופים ונעדרים הם בעיה חסרת חשיבות שמנופחת מעבר לכל פרופורציה שהרי חלקם באוכלוסיה אפסי בהשוואה…

    והתקשורת משתפת פעולה איתם יותר מאשר עם הנשים, הנכים, ניצולי השואה וכל אחד אחר.

    היקף התופעה אינו יורד, האלימות היא לא תאונות דרכים. על כל סיפור שמגיע לתקשורת, יש עשרות טרגדיות מושתקות. לך להורים של מעיין ספיר או לכל קורבן אחר ותספר להן שלנשיות שלהן אין קשר לטרגדיה ושבכלל הן סמם צווחניות מפונקות.

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 2:00 pm

    אתה צודק. השבי של גלעד שליט זה דבר נורא, אבל מדינה שאיבדה יותר מאלף הרוגים בפיגועי התאבדות והחרישה שנים עד שהגיבה לא צריכה לצאת מדעתה בגלל חטוף אחד. התקשורת משתפת םעולה משיקולים שונים, השיקול המוסרי הוא האחרון שבהם. לגבי נכים, ניצולי שואה וקבוצות "מקופחות" אחרות אתה צודק גם. מי שעומד מאחורי כל מאבק כזה הוא בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים סמויים שלא קשורים לקבוצות עצמן.

  • הני  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 2:07 pm

    מחלת הרדיפה או תחושת קונספירציה….אפשר להיבדק….

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 3:16 pm

    זו לא תחושה, הני, זו מציאות. כאשר קוראים בעיתון שמאחורי מאבק כזה או אחר עומד אדם כמו מוטי מורל או אחד מדומיו מובן שאין כאן חמלה ורגשות, יש רק כסף. בימינו כל מאבק ציבורי הוא בעצם מסע שיווק וכל קבוצה יכולה להעסיק יחצ"ן ולהכריז על עצמה כמקופחת וכבעלת זכויות מיוחדות. כך גם נשים

  • סתם אדם  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 3:45 pm

    הן (למעלה? מ) 50% מהאוכלוסיה.

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 3:55 pm

    לא משנה, תבחר מילה אחרת. פלח אוכלוסיה, שכבה, קבוצה, חלק… מה שיותר חשוב הוא שאין שום הוכחה ש-50% האלה מהאוכלוסייה מזדהים עם ססמאות המושמעות בשמם. ההיפך, קבוצה (שוב, קבוצה) קטנה מתוך 50% האלה משתלטת על הדיון הציבורי באמצעות מסעות שיווק ממומנים וכופה את הססמאות הנבובות והשקריות האלה על הציבור. אין זה עובדה מוגמרת שהנשים כולן מקופחות או שהן מרגישות מקופחות. זה גם לא עובדה מוגמרת ש-79% מהרווקות סבלו מהטרדות מיניות בעבודה, מה שהתפרסם לא מזמן. ה"עובדות" האלה מצוצות מאצבע ומופצות על-ידי גורמים מפוקפקים שלא קשורים למצב הנשים האמיתי.

  • סתם אדם  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 4:07 pm

    נראה לי שדי ברור שלא מעט גברים תומכים בשוויון זכויות לנשים. לא מעט מאיתנו גם נוטים להאמין באשמתו של אנסי לשעבר משה קצב.
    לגבי 80% הטרדות, זה דווקא נשמע הגיוני.
    מספיק שאחד מעשרה גברים הוא חסר טאקט וכבר יש לך הטרדה (ולו מינורית) של נשים מסביבו. עכשיו תעשה סטטיסטיקה של כמות הגברים במקומות עבודה, ותניח שרוב הנשים סביבם הוטרדו (כן, גם אלה שלא בדיוק מושכות. בדיחה סקסיסטית גםיכולה להחשב הטרדה).

    דוגמה זריזה לאיך אני באחת מטריד את רוב מבקרות הבלוג הזה:
    אין דבר כזה נשים מוכות, יש נשים שהסבירו להן חזק.

    ואם זה לא הספיק אז משהו שראיתי על חולצה בעזריאלי:
    אלימות במשפחה – כי -גבר- לא צריך להסביר את עצמו פעמיים.

    ראית כמה קל?

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 4:15 pm

    צחקתי בכנות, וחייכתי באופטימיות. שנינו מסכימים שסיפור ההטרדות הוא בולשיט. כי אם בדיחה יכולה להיחשב הטרדה אז כל הסיפור לא רציני.

  • סתם אדם  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 4:39 pm

    כי לפעמים, רק לפעמים, בדיחה כזאת מתפרשת לא טוב ע"י מישהי יותר מידי רגישה (במקרה הטוב), ולא משנה אם סתפ רגישה או אחת עם היסטוריה, או ע"י איזה אידיוט שיחשוב שזה באמת צודק, נכון והגיוני (במקרה הרע). וכן, אדיוטים כאלה קיימים והם הרבה יותר נפוצים ממה שנעים לחשוב.

    אז צחוק צחוק וקטעים עם שמישהי מתחילה לחטוף הקנטות, ואש עלבונות, ואז מיהו מחליט שבאמת הגיע הזמן להסביר למטומטמת (רק) קצת יותר חזק…

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 4:56 pm

    ברור, אבל כל זה קורה לעתים נדירות. לא 79% מהרווקות ולא בטיח. לרוב, הגברים לא מתכוונים למשהו רע כשהם מספרים בדיחות גסות ולא מתכוונים להטריד מינית ולפגוע ברגשות כאשר הם מחייכים או נוגעים ביד או בכתף, למרות שאני אישית נגד מחוות גופניות. צריך להירגע עם המאבק הצעקני הזה. זו סתם התנהגות חברית. בשנים הרבות שלי בצבא ובעבודה לא הבחנתי באיזו הפקרות פראית או אלימות מיוחדת כלפני נשים.

  • סתם אדם  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 5:23 pm

    אתה כותב פה מנקודת מבט גברית שבאה מחברה פטריארכיאלית. למה זה אוטומטית הופך אותך לצודק ונורמלי?

    מה, מה רע באיזה בדיחה סקסיסטית קטנה או באיזה טפיחת חברית על השכם? או חיוך וקריצה? נו אז מה אם המבט קצת פזל למטה?
    תחשוב לרגע איך היית מרגיש אם זה היה קורה לך (מגניב!) אבל כשזה בא מגבר אחר, לצורך העניין גבר שאתה יודע שהוא הומו ואולי מעוניין בך.

    מרגיש טיפ-טיפה מוטרד?

  • מיכל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 7:25 pm

    באיזה גן עדן נהדר אתה חי? תן לעצמך תרגיל, טוב? קח עשר נשים שאתה מכיר, אחיות, חברות, קולגות, אישתך או החברה שלך, וכו', ותשאל אותן באמת, מתוך רצון להקשיב, אם הן הוטרדו פעם. אולי תהיה לך הפתעה? לכל אישה יש סיפורים כאלה, צריך רק להקשיב באמת.

  • מייקל  ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 8:40 pm

    שוחחתי עם יותר מ-10 נשים שאני מכיר והקשבתי להם בכנות. לא הגעתי למסקנה שתופעת ההטרדות או, חלילה, אלימות היא כל כך נפוצה. זה קיים ברמה נקודתית, במגע עם גברים חצופים או חסרי נימוס או רגישות. אבל שוב, ברמה נקודתית, בקטנה. זה לא מחייב מצעדים והפגנות ולא צריך לנפח את זה לאסון. 79% מהרווקות מוטרדות מינית בעבודה? זו המצאה חסרת קשר למציאות. איפה ההוכחות לזה, חוץ מפטפטת חולנית של כמה פסיכיות? ולמה אני לא רואה את ההצקות וההטרדות האלה סביבי?

  • רון  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 12:15 am

    בעבר בדיחות גסות ויחס שובינסטי היה הסטנדרט וזה לא הפריע לאף אחד, נשים ידעו מה מקומן וזה התאים להן כמו כפפה ליד(שזה גם מה שהן צריכות במטבח) ואילו היום? נשים חושבות להיות נשאיות ללמוד באוניברסיטה ועוד כול מיני שטויות, אז אני אומר חאלס נשים צריכות לחזורל מעמדן הקודם זה עדיף לנו ולהן.

  • הני  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 6:48 am

    שאני משאיר את התגובות המחפירות הללו היא לעדות לדראון עולמים – מי שלא חושש ממה שהוא אומר או כותב היה מזדהה בשמו המלא….

    רון – אני מקווה שזו צניות ארסית כפי שאני מתרגם אותה…

  • מייקל  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 9:56 am

    הני, מייקל הוא שמי האמיתי. אין לי מה להסתיר וממי להסתתר. ותסביר לי בצורה היגיונית מה מחפיר בדעות שלי? מה מחפיר בזה שלדעתי סיפורי האלימות וההטרדות הם בעיה חסרת חשיבות ולרוב זה המצאות וקשקושים? זו דעה לגיטימית

  • הני  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 12:04 pm

    שאתה לא יודע דבר וקצהו של דבר על נושא האלימות נגד נשים גם אם תשאל 1000 נשים שאתה מכיר עדיין לא תכסה את הספקטרום, הייתי מציע שתבדוק עם מרכזים כמו תמורה, אדווה ועוד את נושא האלימות נגד נשים.

    כל דעה היא לגיטימית, אך בורות והבאת נתונים משובשים ללא שום תוכן זו כבר בעיה אחרת.

  • מיכל  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 4:48 pm

    הראשון הוא לרון, לא הבנתי באמת אם אתה רציני או ציני…
    השני הוא למייקל, אמרת שדיברת עם עשר נשים אבל לא אמרת מה הן סיפרו לך, וזה דווקא מעניין. אלא אם כן אתה לא רוצה ש"יבלבלו אותך עם העובדות"…

  • רון  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 6:06 pm

    כול העניין הזה של נשים ושיוויון זכויות עבר מזמן את גבול הטעם הטוב.

  • הני  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 8:44 pm

    למה להפסיק להטריד, להכות, להפלות ואפילו לאנוס אם אפשר להמשיך את הכיף? רק כמה נשים שנמאס להם באות לקלקל לנו את החגיגה, לא ככה "גבר"?

    אז האמת היא שלא, ובייחוד לא כך המקרה בצבא שנחשב לחממת ההטרדות והאלימות המינית והפיזית כנגד נשים…

    בחייכם עשו טובה לעצמכם צאו לקראו מעט, זה אולי יביא אתכם לתובנות מסוימות.
    וכמובן כמו שאני תמיד מזכיר לכולם יש אמא ולחלק מאיתנו אחות, אז לא הן זה גם אנחנו.

    שבת שלום
    הני

  • רון  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 11:54 pm

    או לפגוע בהן באיזשהי צורה, אני דורש שהן יחזרו למטבח ויתעסקו בדברים שנשים התעסקו בהן מאז ומעולם, נשים צריכות לדעת לקרוא ולכתוב מן הסתם אבל לא הרבה מעבר, ואם נהיה כנים מבחינה אינטלקטואלית הן מאוד מוגבלות אז? אנחנו עדיין אוהבים אותן ותמיד אהבנו אותן.

  • הני  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 8:09 am

    הנשים שאתה נתקלת בהן הן מוגבלות – לא יודע אמא, אחות, בת זוג או כל הסביבה הקרובה שלך של נשים – או שזו סתם התפיסה בראשך.

    הנשים שאני הייתי סביבן – אמא שלי, אחותי בת זוגי ועוד רבות אחרות – הן נשים מבריקות ומדהימות בעלות יכולות לא נופלות משלך או שלי.

  • מיכל  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 3:55 pm

    אני באמת משתדלת, אבל יש גבול ליכולת שלי, למשל לאהוב אותך בחזרה, אדון רון … ממה אתה כל כך פוחד? אתה אוהב נשים? חה חה חה, אתה אוהב אותנו אולי בתור חיות מחמד, או בתור מבשלות/מטפלות/מכבסות/נותנות שירותי מין… זה מאוד מאוד מעצבן, לשמוע גבר מדבר ככה עדיין בימינו.

  • רון  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 6:29 pm

    העובדה שאני יודע שאתן נחותות אינטלקטואלית מגברים לא פוגמת כהוא זה באהבתי למין היפה. אתן יפות וחמודות אבל שכל זה לא הצד החזק שלכן אז? אתם תורמים לאנושות בהמון דרכים אחרות.

  • מיכל  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 7:35 pm

    מי לא תורם לאנושות שום דבר?
    אתה, רון.

  • רון  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 9:10 pm

    אבל את? ממש לא במקום ללכת למטבח ולהיות אישה טובה לבעלך ואם טובה לילדייך את משחקת משחקים.

  • סתם אדם  ביום נובמבר 29, 2009 בשעה 10:45 am

    http://en.wikipedia.org/wiki/Marie_Curie
    עכשיו תפתח ספר תנ"ך או היסטוריה ותקרה על נשים דגולות אחרות שללא האומץ והשכל שלהן לא היית פה.

  • מיכל  ביום נובמבר 29, 2009 בשעה 1:30 pm

    אני מאוד מצטערת, אבל זה בטח יהיה לך שוק ממש גדול, כי אין לי בעל ואין לי ילדים, מה שהופך אותי באמת לפושעת כנגד המין האנושי. לעומת זאת, לך בטח יש אישה נאמנה ושאינה מתיימרת, וילדים טובים. בעיקר ילדות. שבשבילן אתה מייצר עולם בו יהיה להן מקום אחד בלבד.

  • הני  ביום נובמבר 29, 2009 בשעה 2:49 pm

    אנא צרי עימי קשר ישיר דרך המייל שבאתר…
    תודה
    הני

  • תמי  ביום נובמבר 29, 2009 בשעה 7:35 pm

    אני מעריכה את היכולת שלך להיות נוכח עם כל האטימות והאלימות שמביאים לכאן אנשים (?) "אוהבי נשים" ואוהבי אדם בכלל. כל עוד גברים חושבים שאלימות נגד נשים וילדות היא בעייה שלא קיימת או מוגזמת, ובעיקר – בעיה של נשים ורק שלהן ולא של חברה שלמה שמאפשרת ויוצרת את זה, נמשיך כנראה להתקל שוב ושוב בתגובות שמרוב דחייה ותהייה קשה להאמין שהן לא נכתבו בציניות…
    ורון – קרא שוב את המשפט שכתבת:"שכל זה לא הצד החזק שלכן אז? אתם תורמים לאנושות בהמון דרכים אחרות. "
    מצא את השגיאות הלשוניות המבלבלות זכר ונקבה, וחשוב , אם יש באפשרותך לעשות זאת, על מה בדיוק אתה, שמשתייך כנראה לאיזה "אתם" שבטי, תורם לעולם, מלבד הגיגים עלגים.

  • רון  ביום נובמבר 29, 2009 בשעה 10:34 pm

    הייתי צריך לכתוב אתן תורמות ועדיין אני עומד מאחורי מה שכתבי מבחינת ההיגיון.

כתוב תגובה למיכל לבטל