שיטת בחירות אזורית, האם זהו הפתרון?

רבות הן הדעות לגבי שיטת הבחירות המוצעת לישראל, אולם, מסקירת ההצעות העומדות לדיון אני חושב שדי ברור כי ההצעה הפופולרית ביותר עם וריאציות שונות הינה החלוקה לאזורים – היינו בחירות אזוריות. על מה ולמה? מהו הרציונל מאחורי צורת בחירה זו?

 

ברור כי יהא זה יומרני מידי לנסות ולהביא את כל היתרונות והחסרונות, תוך כדי שילוב של דיון מעמיק בשיטה. על כן ברצוני לדון בעניין בצורה מעט יותר ממוקדת, כאשר עיקר ההתמקדות הינה בשני אספקטים, משילות והיתכנות. אם תשאלו את בני בן הארבע וחצי מהי בעיית הממשל בישראל אני כמעט בטוח שהוא יצווח "משילות אבא משילות". וכך כמעט כולם מדקלמים את אותה המנטרה: לנו יש בעיית משילות, ואולי לא? אולי הנבחרים שלנו פשוט לא רוצים להחליט? אולי הם נמנעים מלתכנן מדיניות ציבורית ארוכת טווח בעיקר בשל חששם שאת הפירות יקצרו אחרים? אך, הבה לשם העניין התיאורטי נניח כי הבעיה הינה משילות. אם כן מהו הפתרון המוצע, בחירה לפי איזורים. היתרון הברור הוא באיזורים בהם תהיה בחירה לנציגים יהיה מנצח ברור, האם זה מבטיח משילות? אני יכול כמעט בוודאות לומר כי הסיכוי הוא חמישים-חמישים. האם זהו סיכוי טוב? לא כל כך…

 

למה? ובכן, השיטה מבוססת על בחירת נציגים באופן אישי. נניח כי השיטה היא שישים מושבים בחירה באיזורים ושישים בייצוג יחסי (זוהי אחת השיטות שעומדות על השולחן בשמה "ייצוג שלם"). חסם הכניסה המתוכנן הוא מינימום ניצחון בשלוש מערכות בחירות אזוריות וכמו כן זכיה בשלשה מושבים בבחירות היחסיות. מי אומר שלא יווצרו קואליציות על בסיס בחירות על מנת לעבור את החסמים ולאחר מכן בכנסת עצמה יתפקדו סיעות אלו בסיעות יחיד? האם זו אופציה? כמובן שכן, מה יהא עלינו לאחר מכן, האם נקבל כנסת של שלושים עד ארבעים סיעות יחיד? האם זה יקל על קבלת החלטות ותכנון מדיניות לטווח ארוך? אני לא כל כך בטוח. כמובן שאני מנסה לתאר את המצב ה"בעייתי". לעומת זאת יתכן מצב בו בסיכום היום יבחרו רק שלוש מפלגות – אחלה של משילות! האם אנו רוצים דמוקרטיה של שלוש מפלגות? זו השאלה, אנא ראו מקרה "ימי תאצר העליזים" של בריטניה…

 

נושא אחר שעומד על הפרק הוא החלוקה לאזורים או בשמה הלועזי גרימנדרינג. הבא ונתייחס למקרה ארה"ב. בארה"ב יש חלוקה היסטורית לאזורים, בל נשכח כי 13 המדינות המקוריות היו כולן עם סמכויות רבות והקונפדרציה צמחה מהן. כתוצאה מכך כוחן לקבוע את אזורי הבחירה היה כמעט בלתי מוגבל. רוצים לראות כמה מגוחך הפך העניין? הביטו בתמונה למטה המציגה חלוקה לאזורים, והבינו עד כמה מגוחכת היא החלוקה לאזורים במדינות מסוימות, כאשר ברור שמדובר בניסיון "לדלל" את כוחן של קבוצות מסוימות.

 

המצב בישראל שונה לחלוטין. כמובן הכוח המרכזי המניע בישראל היה המדינה, שהייתה ועדיין נשארה מאוד ריכוזית עם אליטה פוליטית בראשה. אליטה זו מייצגת אספקטים שונים בחברה הישראלית: דתיים, חילוניים, ערבים, עולים חדשים ועוד. מדוע אם כן יסכימו אלו להשתית שיטה שיכולה לפגוע קשות בייצוגם במחוקק? מה תהא שיטת החלוקה? האם היא תהיה כזו שתשמר את הייצוג של הקבוצות כפי שהוא נראה כעת או שתשנה אותו? אם הייצוג ישמר, במה הועילו חכמים בתקנתם? אם הייצוג ישתנה, מה יפגע מהשינוי? אם במקרה זו הקבוצה שלה אתם שייכים האם תתמכו בהסכם? אך לפני שתשיבו זכרו פעם אני פעם אתם, המשחק הפוליטי הוא כגלגל- יום למעלה יום למטה. כעת חשבו והשיבו על השאלה.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ניקיון בקליק  On דצמבר 1, 2009 at 7:37 pm

    אין ספק סקטורים מסוימים יאבדו כוח
    אבל בחירות אזריות יאפשרו לנו להצמיח מנהגים
    חדשים וזה בדיוק מה שחסר לנו

  • דוד  On דצמבר 2, 2009 at 1:30 pm

    ברור שסוגית החלוקה לאזורים היא הבעייה החריפה ביותר של הבחירות האזוריות. דמוגרף טוב יכול ליצור אזורי בחירה בדרכים שונות, שיובילו כל אחד לתוצאות שונות מאוד.
    אבל יש בעייה נוספת, שכמעט ולא מתעכבים עליה, אותה ציינת – אם נלמד מתחום הבחירות המוניציפליות, כמעט ודאי שתהיה "אטומיזציה" של סיעות – בכל אזור תוקם מפלגה ("אזרחים למען קרית קריניצי מערב") שכמעט תמיד תהיה יותר אטרקטיבית לבוחר המקומי הממוצע, מאשר קדימה או הליכוד, הסוחבות עימן גיבנות לרוב. הדרך שבה אתה מציע להתמודד (זכייה בכמה אזורים כרף מינימלי) אינה ראויה, כי תוביל למצב בו הבחירה השנייה, ואולי השלישית או הרביעית של אזרחי האזור, היא שתייצג. קל גם לעקוף את הצעתך – תוקם מפלגה שהיא לא יותר מקונפדרציה רופפת ואד-הוקית של סיעות ("אזרחים למען קריית קריניצי, רהט, באר שבע מערב והגליל העליון").

  • אנה  On דצמבר 7, 2009 at 11:07 pm

    לדעתי זה רעיון גרוע במיוחד בקונטקסט הישראלי
    אם הבנתי נכון את ההצעה שתיארת, רוצים משהו דומה לשיטה הבריטית
    בבחירות אזוריות הנבחרים צריכים לקבל תמיכה של מספר קטן יותר של אזרחים כדי להיבחר מאשר בבחירות יחסיות כמו שיש היום.
    זה בד"כ נותן עדיפות לאינטרסים פרטיקולריים על פני נבחרים שמחויבים לנושאים "ציבוריים" יותר..

Trackbacks

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s