מיום עיון בדורה ועד לעובדי הנקיון — קשר קוסמי!

השבוע האחרון היה רווי בחוויות חדשות ומעצבות – החל מסיום סמסטר הלימודים וכלה בנסיעה לשכונת דורה בנתניה ומפגש עם חברות צעירים מדהימה שהחליטה למרות כל המחסומים לחזור למאבק הסיזיפי ובעניים מפוקחות להציע אלטרנטיבה למצב הקיים.

 

חברות וחברים, השבוע היה לי שבוע מיוחד לאחר מספר שבועות אישיים קשים של העננים החלו להתבהר ודברים הפכו לפחות נוראיים. חברתי לקשת הדמוקרטית המזרחית, יעל בן יפת הציעה לי להצטרף ליום של סדנאות בשכונת דורה בנתניה. לפני מספר שנים הקשת החלה פעילות חינוכית בשכונה בשם "מדרש קשת", פעילות זו כללה הרצאות בנושאים שונים ומגוונים כמו: מזרחיות, ומודעות חברתית לנושאי אי שיויון, כלכלה ועוד רבים אחרים. ועוד כאן אני חייב להוסיף כי לפני כחודש ביליתי סופשבוע בנתניה, לבנם של חברי הייתה בר מצווה (מזל טוב בן!) וכל המשפחה נסעה לנתניה, טיילת חדשה, שכונות מפוארות ומדהימות, מה אומר עיר ואם בישראל. כל זאת עד שמגיעים לשכונת דורה בנתניה, הכניסה לשכונה אינה מבשרת על שנראה שם, אך על כך בהמשך.

הסיפור המקוצר הוא שלאחר יום עיון קודם ויוזמה של שגיא להחלפת שיר של ח**ה אלברשטיין במצגת בשיר של עמיר בניון, והתגובה לעניין — לקח על עצמו שגיא (המדהים!!!) סטודנט לחינוך במגמת צדק חברתי לארגן יום עיון לחבריו ללימודים. שגיא החליט עם חבריו רחלי ליאת ועוד אחרים (מדהימים!!!) מהשכונה לקיים את יום העיון במתנ"ס בנתניה בניהולו של רכז הפעילות במתנ"ס אריה (המדהים!!!). יש כאן דפוס חוזר אני יודע אבל האנשים האלו הם מדהימים, הם בעיני מייצגים את פלפל הארץ (לא עוד מלח הארץ, מעתה אמרו פלפל הארץ וזאת לבקשת שגיא שמנסה להטמיע לשון חדשה- לדעתי זה אלחה כי יש בה יותר טעם, חריפות וגוון אחר…) – מדינת ישראל היפה, הפעילים החברתיים שנלחמים בכל האמצעים העומדים לרשותם לשנות ולהביא לעתיד טוב יותר לכולנו!!!

יום העיון כלל סטודנטים מהמגמה לצדק חברתי כמו גם סטודנטים להוראה שלא מהתוכנית, הסדנאות השונות היו בנושאים שונים: מזרחיות בחינוך, פמיניזם מזרחי, משפט מזרחי ועוד לפירוט על היום המעניין ראו קישור).

היום היה מעניין ובסדנה הראשונה שנכחתי בנושא מזרחיות בחינוך נדונו שאלות שונות לגבי תמות במערכת החינוך, המתח היה גבוה ועלו המון שאלות לדיון כאשר לי היה ברור שיש כאן שתי קבוצות שונות החברה של צדק חברתי ולעומתם המגמה הכללית. למרות המתח עלו קולות שונים בכבוד הדדי ולא הייתה חריגה מכללי הנימוס הבסיס למרות שעלו דעות שונות והאווירה הייתה די מתוחה.

לאחר הסדנאות הללו עברנו לחלק הסיורי של היום, אני הצטרפתי לסיור בהדרכתה של רחלי (המדהימה כבר אמרתי?!@#) בשכונת מגוריה. בקצרה, רחלי הינה ילידת השכונה, בה היא גדלה וכיום היא חיה בשכונה ויחיד עם חבריה לומדת לקראת תעודת הוראה כמו גם פעילה חברתית בשכונה. הסיור החל בחלק האחורי של שכונת דורה, או החצר האחורית תרתי משמע, הכניסה לדורה הינה יפה ומטופחת, ישנן כיכרות ועליהן שתול דשא ועליו הונחו פסלים סביבתיים כאלו של פרחים מגדלים (אני קורא להם פרחים על סטרואידים), וזה נראה ממש כאילו נכנסת לשכונה של המעמד הבינוני – יופי! אך זו לא התמונה שרצו רחלי וחבריה להראות, הם לקחו אותנו לחלק האחורי של השכונה, שם נתגלה שדה פתוח נדיר במחזותינו — אך לא מופשר לבנייה לרווחת תושבי השכונה, אולי לכשתעובר השכונה ג'נטריפיקציה יופשר השטח לתושבים עמידים יותר כעת אין זה נראה לעין – ושם היכן שרוב ילדי השכונה משחקים נגלה לעינינו מחזה מביש, יש מיני מזבלה כזו שנראה בבירור כי ההזנחה אינה בת יום או יומיים. רחלי, עמדה וניסתה להסביר כי בשכונה אין מספיק פחים, והפחים שיש אינם לכול בניין אלא ישנם צפרדעים לכמה בלוקים ואלו אינם מספיקים לכמות הזבל שמייצרים עשרת אלפי תושבי השכונה! וכי איסוף הזבל הוא חד שבועי, ובלית ברירה הפכה אחורי השכונה למזבלה מאולתרת. כמו כן, נסיונות לפנות לעירייה לאיסוף הזבל נתקלו בקיר אטום, כך גם הנסיון לקדם שני איסופי זבל שבועיים (במהלך הסיור נתקלנו במשאית איסוף זבל רחלי ניגשה אליהם לבקש שיאספו את הזבל מאחורי השכונה ונענתה "כי אסור לנו לאסוף שם זבל בהוראת ראש העירייה" מרים פיינברג).

בעוד רחלי עומדת ומנסה להסביר על הקשיים שיש לתושבי השכונה, עלו מספר שאלות מקהל החברים כאלו שנגעו לשרותי העירייה ולנושאים שונים. חלק מהשאלות שעלו היו בדבר יכולת תושבי השכונה "לקחת אחריות על גורלם" – למה אתם לא אוספים את הזבל? עלצה השאלה – ובכן השיבה רחלי נניח שנאסוף, היכן נרכז אותו? אין מקום בשכונה – ועוד ועוד. ואז יצא המרצע מן השק, "זה הכול חינוך" טענה מישהי מהקהל, "צריך לחנך את הילדים ואנשי השכונה שאסור לזרוק זבל ברחוב" – בשלב זה אני קצת התקוממתי, ושאלתי "מדוע זה נושא של חינוך?" נענתי כי מי שמחנכים אותו לא לזרוק זבל לא יעשה זאת, ובכן אמרתי נניח שזה נכון מה קורה כאשר אין היכן לזרוק את הזבל, הרי התושבים שמים שקיות מלאות סביב הפחים וגם אותם לא אוספים, מדוע. העלתי את דימוי האונס, וטענתי כי יש בטיעון זה הקבלה להאשמת הנאנסת באונס, שהרי תושבי השכונה משלמים מיסים וזכאים לאותם שרותים כמו כל תושב אחר בעיר כולל איסוף זבל בצורה שתתאים לצרכי השכונה – ולא ניתן להאשים אותם במצב הגרוע של השכונה – בדיוק כפי שלא ניתן להאשים נאנסת במעשה, גם טיעונים כמו לבוש פרובוקטיבי או כל טיעון ריק אחר אינם עילה להיפוך האשמה.

בשלב זה הסיור הפך להתגוששות בין אלו שלא כל כך "נהנו" מהמראות לבין ילידיי השכונה שרצו לחשוף את מצבה, חלק הגדילו ויצאו "להגנת" התושבים וטענו כי "אנחנו כמו מסיירים בגן חיות ומביטים על התושבים כאילו בכלובים" רחלי שלא איבדה את קור רוחה הבהירה כי שיקול זה עמד לנגד עיניהם של המארגנים אך למרות תחושה זו הם החליטו לקיים את הסיור על מנת להמחיש את מצב הקיים וכי לדעתם תמונה אחת שווה אלפי מילים שלא לומר סיור שלם בשכונה מוחלשת שעושה הכול על מנת לצאת ממצבה למרות התנהגות הרשויות המבישה.

סיכום היום שלי היה בצפייה בסרט ילדי הגזזת – אותה שואה העברה על ילידי המזרחים על ידי מנכ"ל משרד הבריאות דאז ד"ר שיבא גזען מהדרגה הירודה ביותר ואדם שירד לדראון עולמים בהסטוריה של מדינת ישראל כאחד הטיפוסים הנאלחים והמזיקים ביותר ולא יעזרו עוד עשרות מרכזים רפואיים על שמו כל אלו לעולם לא ימחקו את שעשה בתקופתו באלפי ילדים מזרחיים עם ההקרנות שהעביר אותם. ועל כל אלו החטא הגדול ביותר הוא של ממשלת ישראל שמעבירה את אנשים אלו מיליוני מדורי גיהנום  מתוך אי רצון להכיר בהם. הסרט מומלץ לכולם על מנת להבין ולראות מה עלולה גזענות ומעט כוח לגרום.

לאחר שיחה עם חברי התוכנית לצדק חברתי, רק הם נשארו לצפות בסרט אלו שלא היו חלק מהתוכנית נטשו את הסרט מספר דקות לאחר תחילתו – נוצר שיח מעניין בין הסטודנטים והרבה מורת רוח הובעה מתפקודה של המדינה אז והיום ולדעתי זה יותר ממה שניתן היה לצפות — שיח ביקורתי בנושא. חשתי כי יש גרעין חדש של לוחמים לצדק חברתי – ויצאתי מעודד עד מאוד. בטוחני כי זהו אינו המפגש האחרון שלי על גיבורי החברה והתרבות משכונת דורה בנתניה, חזקו ואמצו אתם, רק אתם מחזיקים בידיכם את עתידה של מדינת ישראל כמדינה צודקת ושיונית לכל אזרחיה.

 

בהמשך שבוע זה מיד יום לאחר מכן עלה לכותרות נושא עובדי הנקיון, בישראל יש כיום כ-77 אלף עובדים בענף הניקיון, והם בין העובדים העניים ביותר במשק. היות ומשהו השתבש אצלנו במדינה בסדרי העדיםויות החליטו באוצר (איזה פקיד אידיוט) כי אין לתת לעובדים אלו העלאה בשכר למרות שהמעסיקים הצטרפו לבקשה וכל זאת מהשיקולים הבאים: "חשש מאינפלציה, חשש מפיטורין עקב הכבדת העלויות על מזמיני השירותים, חשש מקריסת חברות ניקיון קטנות, חשש מהרחבת המהלך לענפים נוספים ועוד." אידיוט אמרתי?!@#$

אז מה ניתן לעשות?

1.      לקרוא טור אינפורמטיבי בעניין בעבודה שחורה

2.      לחתום על עצומה לטובת החלת ההסכם החדש

3.      וכמובן לשלוח מכתבים לשרים שטייניץ ובן אליעזר (מיילים נמצאים בפוסט של עבודה שחורה) ולהפעיל עליהם לחץ להכיל את ההסכם.

אולי לאחר זאת יוכלו עוד עובדים בארץ לעבוד במשרה מלאה ולא להיזקק להשלמת הכנסה, ואולי נראה פחות עוני ופחות זבל ברחובות!

לימים טובים יותר (עם החבורה מדורה זה יקרה מהר מכפי שייחלתי)

הני

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ינואר 20, 2010 at 1:49 pm

    הני, מה קרה לך? למה לקרוא אידיוט לפקיד באוצר שחושש שהעלאה במשכורת של עובדי נקיון תביא לאינפלציה ולפיטורין המוניים וגם לקריסת החברות הקטנות? החשש הזה הוא מוצדק. יש לי סימפטיה רבה לעובדי ניקיון (הייתי אחד מהם כשהייתי סטודנט) אבל דבריו של הפקיד נשמעים נבונים. אגב, על פי דו"חות הלשכה לסטטיסטיקה העובדים העניים ביותר הם עובדי ענף התיירות ומלצרים דווקא.

  • מייקל  On ינואר 20, 2010 at 1:50 pm

    הני, מה קרה לך? למה לקרוא אידיוט לפקיד באוצר שחושש שהעלאה במשכורת של עובדי נקיון תביא לאינפלציה ולפיטורין המוניים וגם לקריסת החברות הקטנות? החשש הזה הוא מוצדק. יש לי סימפטיה רבה לעובדי ניקיון (הייתי אחד מהם כשהייתי סטודנט) אבל דבריו של הפקיד נשמעים נבונים. אגב, על פי דו"חות הלשכה לסטטיסטיקה העובדים העניים ביותר הם עובדי ענף התיירות ומלצרים דווקא.

  • אזרח.  On ינואר 20, 2010 at 2:39 pm

    אי אפשר להעסיקו בחברה?!"

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100111_1141660

  • הני  On ינואר 20, 2010 at 3:09 pm

    מייקל לא טענתי שהם העניים ביותר אלא בין העניים ביותר!
    שנית, וזה העיקר, זהו עדיין טיעון מטומטם וריק מתוכן! העלאת השכר רק תפגע במכרזים המבישים שיותאים ממשרדי הממשלה ופוגעים האוכלוסיית המדינה! בושה וחרפה.
    הני

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ינואר 20, 2010 at 6:00 pm

    "לקחת אחריות על גורלם"
    "זה הכול חינוך"

    הדברים נשמעים כקלישאה ואולי הם כאלה ובכל זאת , כמו שקורה בעניין הקלישאה " העיקר הבריאות" יש בזה משהו.

    צריך לדרוש מן העירייה לספק אתהשירותים בדרך הנאותה ובסדירות הכרחית עם זאת נדרש גם חינוך לשמירה על הסביבה הקרובה וללקיחת אחריות על הגורל והחיים.
    דחיית האופציה הזו מספקת למתקשים לקחת אחריות על חייהם את התירוץ שלא להתאמץ לפעול לשינוי חייהם וסביבתם. אנשים אלו גם יתקשו לבוא בדרישות ענייניות לרשויות.

    אני גרה בשכונה הנחשבת לחלשה ולשמחתי אציין שברחוב שלי שרותי ניקיון פועלים על בסיסי יום יומי ואם יש צורך אפשר להתקשר ל106 לפינוי אשפה נוסף.
    אני גרה מול הפח המשרת את הרחוב שלי וחלק מרחוב סמוך ובו גם נאספות כל הגרוטאות מרחובות סמוכים. אמנם במרחק כמה מאות מטרים ישנו ריכוז של כארבעה פחים אך אנשים לא מטריחים את עצמם לכך.
    כך קורה שרב הזמן סביבי הפח שנמצא על כביש מתגוללת אשפה וגרוטאות רב שעות היום.

    במשך השנים אני מצלמת את מה שהתרחש מתחת לחלוני , סביב הפח. אני מתלבטת לגבי הצגת התמונות.

    .
    ידוע לי שישנם מקומות שבהם הרשות מודיע על ימים ושעות פינוי קבועים ובמועדים אלו האנשים מביאים את כל מה שבישו לזרוק. אצלינו זה לא יכול לקרות כי אף אחד לא ישע לכך בלי הבדל מין דת וגזע.
    בנוסף, כל אחד מן הבניינים שלנו מוקף בשטח גדול שבו אפשר היה ליצור גינה. רק בבניין אחד זה קורה בזכות גברת אחת " המנהלת" את הבניין שלה ביד רמה במשך שנים.

    אחת הבעיות בשכונות אלו הוא , תתפלאו לשמוע, העדר סולידריות בין דיירי השכונה ודיירי הבניין שרובם מחכים שמישהו יעשה משהו , למשל אחד השכנים , יעשה משהו בשבילם.

    היו זמנים שבהם עמידר ניהלה את העניינים ואז עוד היה גינון. אמנם לא מפואר אך נקי ולעתים גם ירוק.

    טוב יהיה אם סדנאות קשת יבואו גם לשכונה ג' , בבאר שבע . משום מה השכונה לא זכתה ליחסי ציבור כמו שכונה ד' והיא לא נהנית מהטבות ללימודים כמו שכ' ד, למשל.

    בעניין עובדי הניקיון. צריך לשלם להם וגם לעובדים האחרים העוסקים בעבודת שרות משכורות הרבה יותר גבהות. אם יאזנו את ההוצאה בהורדת מעט ממשכורות המנהלים ובעלי התפקידים הבכירים לא תשתנה הוצאה הציבורית וגם המפעלים לא ינזקו .

  • רני  On ינואר 20, 2010 at 6:42 pm

    לא יצא מזה כלום אבל כלום. מזרחי? תשובה הזיליונר מזרחי, פרץ בוני הנגב וש"ס ועוד ועוד מה לרב עובדיה ולדורה? מה לשיטרית ואשתו מיבנה ולדורה מה לסיליביין התוניסאי החלקלק מידיעות אחרונות ולדורה. הכל אבוד מראש כל זמן שתשחקו את משחק ההפרד ומשול, כמה אתיופיים היו ביום העיון?, כמה ערבים?, רוסיים?, סתם אשכנזים וכמה עובדים זרים? אם הם לא שם לא יצא לכם כלום

    להפרד ומשול האין סופי עוד פיצול ועוד פיצול תוסיפו עוד מיני מיניים זכרים נקבות וכל מה שבאמצע את הירוקים שאינם ירוקים בכלל, את השמאל בסגנון "הארץ" שטרסלר ושוקן ואת הבן של גברת אלוני שיחד עם "הארץ" וכמה מליונרים הולכים לשבור את ארגון המורים כמו שיוסי שריד וחבריו יחד עם רמון עשו להסתדרות

    אם כל הדפוקים לא יתחברו ביחד על הנושא הכלכלי שכר מינימום, ארגון עובדים ארצי, ועדים בכל מקום, חוזה קיבוצי, שמונה שעות, יום מנוחה, ימי הבראה, בלי הבדלי צבע, מוצא כת, כיתה, העסק אבוד לחלוטין.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ינואר 20, 2010 at 8:44 pm

    לאירגון המורים. סה"כ מתנהלים שם בחירות

    לדעתי תנועת ש"ס גורמת נזק למזרחיים. מעניין מניין היא שואבת את הקולות הרבים כל כך שהרי אין כל כך הרבה חרדים . האם יכול להיות שרב החרדים הם ממוצא מזרחי.
    לי נראה שרבים מצביעים לש"ס כאקט מחאה חברתי ומקבלים תנוע המפלה , גזענית הדוחפת מזרחיים להתנהל על פי המודל המזרח אירופאי שעבר זמנו .

  • רני  On ינואר 20, 2010 at 10:38 pm

    ניתן לומר על רן ארז מה שרוצים הוא הנו מנהיג שכירים אוטנטנטי. המערכת פועלת בהתמדה לרסק בכל דרך את כל ארגוני העובדים החל במשטרה ואלימות וכלה בשוחד של דור א דור ב. בבחירות הנוכחיות הוצב מול רן ארז נציג של חלק מהמורים, כמה מיליונרים ישראליים שבאים לנקום את נקמת דוברת, הם נותנים כסף ונעזרים בשמאל אקדמאי ישראלי כולל בן של גברת אלוני ועוד שמאלנים של סביון וכפר שמריהו כל זאת בתמיכת הארץ וידיעות אחרונות.

  • אזרח.  On ינואר 21, 2010 at 7:23 am

    *

  • רחלי  On ינואר 21, 2010 at 2:15 pm

    אז רני ביום העיון היו אתיופים, ערבים, חרשים, פליטים, אשכנזים, ומזרחים.
    זה מספיק בשבילך?

  • יניב  On ינואר 22, 2010 at 12:21 am

    לשמחתי הרבה גם אני הייתי נוכח ביום העיון שהיה בשכונת דורה, גם בסיור וגם בהקרת הסרט על ילדי הגזזת.
    אני מסכים שהמארגנים ובינהם רחלי הם מדהימים !!!! זה באמת נותן תחושה שיש עוד כמוני שמוכנים להיות שם ובמת לעשות שינוי.
    ישר כח.

  • יונתן שחם  On ינואר 22, 2010 at 1:15 pm

    איכשהו – תמיד יש טיעון "רציונלי" מדוע לא לשפר את מצבו של מי שנמצא בתחתית, ותמיד צריך "עוד בדיקה" ו"לבחון לעומק" אבל כשבאים לעזור למי שנמצא למעלה – זה קורה מהר מאוד ובלי התלבטויות, נגיד כשמורידים את מס החברות.

    הטענה שלשלם יותר לעובדי ניקיון זה אומר אינפלציה היא מוזרה משהו. לכל היותר מדובר על תיקון חד פעמי במחירים וגם זה לא בטוח: כמו שכשמורידים מע"מ המחירים לא יורדים מיד באותו שייעור כך כשמעלים מחירי תשומות המחירים לא עולים מיד בשיעור הייקור.
    כדי לקבוע מה יהיה צריך לעשות איזשהו מחקר – לא לשלוף תסריטים מהשרוול.

    ובכלל – פעם הסבירו שאם לא יהיו עבדים אז חקלאות דרום ארה"ב תקרוס והבגדים של כולנו יעלו יותר חלילה וחס.

  • הני  On ינואר 22, 2010 at 10:11 pm

    בראש ובראשונה, אתם מוזמנים לעיין בתמונות במיום העיון (אחלה תמונות כל הכבוד ליורי שצילם!)

    יניב וחלי שמח לראותכם כאןף העונג היה כולו שלי ואני בטוח שנכונה לנו עוד עשייה רבה משותפת בהמשך.
    יונתן לקחת לי את המילים מהפה…זה מדהים עד כמה התרוצים שניתנים לעזרה לחלשים הם מפגרים ולעומת זאת מיליארדים מוקצים לשכבות העשורות ללא הניד עפעף, מעניין מה יאמרו לאחר שיאשרו חצי מיליארד דולר לאינטל….טימטום אמרתי?
    שבת שלום לכולם
    הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: