עץ נופל ביער, לא שומעים — מה קורה כשכול היער מתמוטט?

הבה ונניח מצב היפותטי, מתקיים מבצע צבאי באזור מסוים, נניח בדרום הארץ. הצבא מחליט על איפול מוחלט של האזור, כתבים אינם מורשים להיכנס לאזור הלחימה ואין סיקור מן השטח. נכון, לפני כמה עשורים זה היה נשמע מגוחך, מה זאת אומרת סיקור מן השטח בזמן מלחמה? האם יש כזו חיה? ובכן יש ויש, מזה כשלושה עשורים אנחנו ממש חיים את המלחמה מתוך הקרבות עצמם. לא עוד הסתמכות על דוברים צבאיים ומקורות, הכתבים בתוך השטח. ובכן נחזור לשאלה המקורית, השטח סגור, מה כעת? ובכן לא מזמן מצב כזה התרחש והתוצאה הייתה דיווח בלתי פוסק דרך אמצעים בלתי ישירים. עיתונאים עמדו על גבעות וניסו לצלם, חלק מהעיתונאים הזרים ניסו בכול כוחם לחדור לשטחי הלחימה, ראיונות טלפוניים וסיקור כמעט מלא של כל המתרחש.

היום קוראות וקוראים יקרים מתרחשת דרמה לא פחותה במשקלה במדינת ישראל, אולי אפילו מלחמה! זוהי מחמתן של הנשים באשר הן לסביבת עבודה בטוחה, ליחסי עבודה ללא חשש מתקיפה או התעללות וכל זאת כנגד אחת מאושיות השלטון הישראליות לשעבר – והתקשורת הס! חלילה מלהזכיר. במה אמורים דברים? כאמור בימים אלו, בהחלטה חסרת תקדים של בית המשפט, מתקיים משפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב בדלתיים סגורות!

הרבה "היסטוריות" נעשו סביב תיק זה. בראש ובראשונה לראשונה בתולדות מדינת ישראל הצעירה מועמד נשיא מדינה מכהן למשפט באשמת אונס. השנייה, למרות הסכמת המתלוננות למשפט בדלתיים פתוחות החליט בית המשפט באופן תמוהה ונדיר לקיים את המשפט בדלתיים סגורות. שלישית, אותו נשיא ועורכי דינו, המאוד יקרים וידועים, החליטו לקבל על עצמם עסקת טיעון, שאך לפני ההודאה כחלק מעסקה זו החליט הנשיא לשעבר לחזור בו מעסקה זו ולגשת למשפט. כל אלו, ועדיין אינני מתייחס לעובדה כי אותו נשיא לשעבר, קצב, מואשם באשמות אלו לא רק מתקופת כהונתו בבית הנשיא, אלא האשמות אלו עוקבות אחריו דרך קבע כמעט לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו.

אודה ואתוודה, הנני עוקב אחרי המקרה בצורה קרובה ומנסה להבין את ההשלכות החברתיות פוליטיות של מקרה מסוג זה, כמו גם ההשפעה העצומה שתהיה למקרה זה על מעמד הנשים בישראל ויכולתן להתלונן ולעמוד על שלהן במקומות העבודה השונים שלהן. בתחילה הכול התרחש כמו בספר, הנושא סוקר בהרחבה, הדברים הועמדו אל מול עיני הציבור הבוחנות, והדבר נחשף ברבים. חשיפה זו הביאה עוד מתלוננות כנגד קצב, כאלו  שביססו דפוס פעולה לאורך שנים. ואז פתאום הכול השתנה.

זה החל ב"מופע האימים" של קצב בבית הנשיא, כן אותו אדם שהואשם באונם ומקרי הטרדה רבים השתמש בבית הנשיא שלנו, לצאת למתקפה חזיתי על כולם – כולל התקשורת. ונציגי התקשורת כולם מלבד לאחד עמדו ולא אמרו מילה. זה עבר לראיונות במדיות השונות בהן הועלו שמות המתמודדת למרות חיסיון שהטיל בית המשפט בנושא, וכלל סיקור מעמיק של מופעי היחצנו"ת של קצב שכללו בעיקר הטלת רפש על המתלוננת העיקרית נגדו.

על כל אלו יכולתי למחול, אך על העובדה שבימים אלו מתנהל אחד ממשפטי התקיפה המינית החמורים ובעלי הפרופיל הציבורי הגבוהים ביותר ואנחנו לא שומעים מילה, לא על העניין ולא על התנהלות בית המשפט, על זה אינני יכול למחול. כבודן של נשות ישראל זועק מדומיה זו – בושה זו תחרט לדראון עולם בימי דברי התקשורת הישראלית ללא שום קשר לתוצאות המשפט.

הטור התפרסם לראשונה בירחון סטטוס — אפריל 2010

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 28, 2010 at 4:23 pm

    נובמת,

    הני, איפה הפרופורציות?

    רוצח מכהן כשר ביטחון ואתה מדבר על דלתיים סגורות?
    , ומה הקשר ל"כבודן של נשות ישראל?
    יללה שיגמרו כבר עם המשפט הזה

    זה נשמע כמו מודעה במאה שערים…

  • שאול  On מרץ 28, 2010 at 5:05 pm

    אתמול התבשרנו שנעים חלסצ'י הלך לעולמו בגיל 80 בקווינס ב 6 למרץ 2010.הוא היה מהפכן רומנטיקן אמיתי שבחזונו היו גם מיתוסים שמתאימים לרומנטיקן. מקומו הטבעי היה עם אלברט קוג'מן ושמעון בלאס אבל הוא הצטרף לציונים בעיראק.

    בניגוד לשלמה הלל וחבורתו שנקנו בכסף והפכו למזרחים משתפי פעולה הוא אמר את האמת שלו שקיעקעה את "ירח הדבש" בין העולים מעיראק למדינת ישראל. אחריו הוציא נעים גלעדי ז"ל את הספר מחלוקת בציון בקהיר. האמת על הניחשול ,האפליה והקיפוח של המזרחים אינה כבר "תורה שבעל פה" של "אסטרונאוטים". האמת יצאה לאור כי הסדק שפתח נעים חלסצי בחומת השקרים של התעמולה הציונית אשכנזית הפך לבקע גדול

    רוח אלהים תניחנו בגןעדן

  • סתם אדם  On מרץ 28, 2010 at 5:20 pm

    אנס לא פחות קטן ושודד עתיקות. שלא לדבר על תבוסתן גלותי שמכר את המדינה והפיל הכל על דדו.
    ומה הוא קיבל? רחובות על שמו!

    ולכל אלה שמפארים את שמו על ניצחון ששת הימים, אסתפק בקלישאה ידועה:
    בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף.

    אם לא הוא, מישהו אחר היה עושה את העבודה.

    • שמעון שטרית על עמנואל מטלון  On ספטמבר 5, 2010 at 1:04 am

      ספר חדש בשם "ניפגש במקום שאין בו חשיכה זיכרונותיו של גנב ספרים" מספר על כנראה נעים גלעדי היות והוא מצולם בעטיפה הפנימית של הספר כשהוא נואם בשנות החמישים. הספר מספר על תנועות השמאל, על שיטות הקיפוח השיטתית-פיטורין של אשה עיראקית מפרנסת בשל נטיותיה הפוליטיות, הניכור של השומר הצעיר והשלטון האשכנזי במישרין אליה בשל מוצאה, על מק"י, על העולם הזה, הפנתרים השחורים ועוד. הספר מספר בפירוט מרגש, באותנטיות על גירוש ערביי מג'דל ועוד. הספר מסופר כסיפור מתחת ושבמרכזו האהבה לספרים של האשה העיראקית המופלאה. סיפור חזק, מרגש, תשאלו את מנחם בן, את עיתון מעריב ואתרים אחרים. אגב, יש קטע מרגש ומזעזע על מצעיד אחד במאי בשדרות ירושלים ביפו בשנות החמישים ומה שקרה באמצעה. שווה קריאה

    • עמנואל מטלון  On נובמבר 4, 2010 at 12:15 am

      נעים גלעדי הזה ז'ל ל א כ ת ב את הספר מחלוקת בציון!!
      ב א ח ר י ו ת!!

  • דוד  On מרץ 28, 2010 at 7:15 pm

    חשבתי שמוספד אללה ירחמו חזר למולדתו האהובה עירק. מה בדיוק היה לו לעשות בקוינס? איך התרבות המזרחית פורחת שם.

  • מוני יקים אנטיציוני  On מרץ 28, 2010 at 8:20 pm

    לא צריך להוסיף פרט לכך שנעים גלעדי ז'ל שבנעוריו נפל קורבן להזיות הציונות הגזענית ועבר תהליך מהיר של התפכחות במעברת מג'דל אשקלון .

    בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

    • שמעון שטרית על נעים גלעדי  On ספטמבר 5, 2010 at 1:06 am

      בספר של עמנואל מטלון מסופר בדיוק מה קרה לנעים גלעדי ולפמלגות השמאל כמו מק|"H ואחדות העבודה במעברת אשקלון אבל ב ד י ו ק!!
      נעים גלעדי לא חזר לעיראק, הוא נפטר בקווינס. לשם עבר לא בגלל שנאתו לישראל שלא היתה ולא נבראה אלא במוחם הקודח של ימניים-אלא בשל קשר רומנטי עם מי שהפכה להיות אשתו השלישית. בשביל אהבה אפשר להגיע גם לאלאסקה…או למעברת אשקלון

      • עמנואל מטלון  On נובמבר 4, 2010 at 12:19 am

        נעים גלעדי עבר התפכחות לא במעברה אלא ב'העולם הזה' כשפוטר על רקע גזעני לכל הדעות יחד עם שלום כהן לטובת הסיגרים של אמנון זכרוני וכשניסה מאוחר יותר להשלים בין התככים הקטנים והלא חשובים של הפנתרים השחורים-רק אז התפכח ונסע לאמריקה..

  • סתם אדם  On מרץ 28, 2010 at 11:23 pm

    עוד נועם חומסקי בגרוש…

    מתוך התגובות ב: http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=2581

    מריון וולפסון היא עיתונאית מגוייסת לעניין הערבי כבר זמן רב.

    סיפרה, שהופיע ב-1980, מבוסס על אותם ה'מקורות' שנעים גלעדי ודומיו מפיצים זה יותר מ-50 שנה – דו"ח כביכול של המשטרה העיראקית המתבס על ההודאה שנסחטה בעינויים במרתפי החקירות של משטרת בגדד מאחד מפעילי העלייה האומללים שהוצאו להורג בבגדד.

    סיפרו של גלעדי 'יהודי עיראק' הופיע בשנת 1998, כלומר 18 שנה אחרי הפירסום של וולפסון, והוא מפרט שם את ה'מקורות' שלו.

    לא מיותר לציין שמחברו של ה'ספר' השני שאתה מזכיר, Ben-Gurion's Scandals : How the Haganah and the Mossad Eliminated Jews.
    הוא שוב אותו נעים גלעדי (הספר הופיע ב-1992).

    כ"א יסביר לך שאין היגיון בציטוט פירסומים מוקדמים יותר כאשר פירסום מאוחר של אותו 'מקור' מביא את אותן ה'הוכחות'.

    גם אם תצטט עוד ועוד פירסומים של גלעדי משנות ה-60 או ה-50 זה לא ישנה את המצב. זה כמו שתצטט מהדורה של ה'פרוטוקולים' מ-1905 כדי לתמוך באמינות של מהדורה מ-2004.

    אם לעומת זה היית בודק ביושר את תולדות יהודי עיראק ומשתחרר מעולם המזימות והקשרים שלך היית רואה בנקל שהחל משנות ה-30 ננקטה בעיראק מדיניות אנטישמית שהלכה והחריפה והגיעה לשיאה בפוגרומים של הפרהוד של 1941 שבהם נטבחו מאות יהודים.

    בשנים שלאחר מכן, ובפרט ב-1947/8, נמשכו הרדיפות ונחקקו חוקים אנטי-יהודיים בדומה לגרמניה בשנות ה-30. אחרי זה החרימו את רכוש היהודים, תלו את מנהיגיהם ולסוף גרשו אותם.

    בעקבות ה'פרהוד' פנו צעירים יהודיים רבים הן לציונות והן לתנועה הקומוניסטית המחתרתית כי היה ברור להם שקיומם של היהודים בעיראק נתון בסכנה.

  • שאול  On מרץ 28, 2010 at 11:57 pm

    נעים חלסצ'י הוא זה שאחראי לכך שבהיסטוריה שנכתבה במכון בן גוריון לחקר ישראל כתוב במפורש על דיכוי מזרחים על רקע אתני. חוץ מנעים היו עוד שניים או שלושה שאמרו בקול רם המלך עירום. כאשר אני מדבר על המלך עירום אני מתכוון לנסיון של מפאי לשכתב את ההיסטוריה ולנקות את ההסתדרות הציונית,מדינת ישראל והסוכנות היהודית מפשעיהם.
    הפשעים כלפי המזרחים התבטאו בתיעדוף מזעזע של עולים מברית המועצות ,רומניה ופולין על פני עולים מארצות האיסלאם.

    נעים גלעדי הציג תיזה פוליטית שמקובלת עליו אבל חשף לעיני כל את גזענותה של הציונות האשכנזית.

    • עמנואל מטלון  On נובמבר 4, 2010 at 12:22 am

      אדשוני מבלבל בין שני נעים גלעדי. נעים גלעדי מקוינס אינו נעים גלעדי שכתב את הספר שהזכרת\ףהוא כתב אך ורק את 'הסקנדלים של בן גוריון'!אך ורק!!!

  • מוני יקים אנטיציוני  On מרץ 29, 2010 at 12:09 am

    אתה מבלבל בין תקופות וכותבים , ספרו של נעים גלעדי הוא "הסקנדלים של בן גוריון" ויש גם את ספרו של מי שהיה ראש הסי איי איי באותה תקופה בבגדד "חבלי החול" פגשתי אותו ב 81 והוא אישר באוזני שהפצצות הושלכו ע'י המחתרת הציונית ואישור לכך נתן גם מרדכי בן פורת ראש התא המחתרתי שגם הסגיר אותו במתכוון לשירות החשאי העיראקי.
    אף אחד ממנהיגי יהודי עיראק לא ניתלה ע'י השלטונות מי שניתלו היו שניים מהמחתרת הציונית שביצעו פעולות טרור נגד אזרחי עיראק.
    ה "גרוש" של יהודי עיראק היה קנוניה בחסות הבריטים בין נורי סעיד לנציגי המדינה הציונית ולא סתם החרמה אנטישמית של רכוש היהודים .
    קיומם של יהודים והקהילות המפוארות בארצות ערב הועמד בסכנה ע'י הפעילויות הציוניות של נישול והשמדת ערביי פלסטין תוך הקפדה אשכנזית ציונית ליצירת זהות בין הציונות ליהודים כדי לכפות על היהודים מצב בו יוכלו להציע להם את הפתרון הציוני למילוט נפשם.
    מה שקרה בעיראק הוא עוד פרק אפל בתולדות הציונות הכוזרואשכנזית אויבת עם ישראל הספרדומזרחי פרק שנוכלים כמו סתם גזען מנסים לערפל תוך העלמת האמת ההיסטורית שהאויב של היהודים זו הציונות הכוזרואשכנזית ולא עמי ערב.

    בחורבן הציונות ננוחם

    כי שני עמים אויבים אנו

  • מוני יקים אנטיציוני  On מרץ 29, 2010 at 12:49 am

    קראתי את התגובה המקורית אותה מביא כביכול כציטוט מקורי ואמין ולהפתעתי נעשה מעשה נבלה של השמטת הפסוק האחרון שבתגובה המקורית דבר שהוא מאד משמעותי כיוון שיש בו כדי להציג את המצב באור שונה ממה שהתכוון מחבר התגובה עצמו.

    בחורבן הציונות ננוחם.

    • גדעון גלעדי  On ספטמבר 14, 2010 at 1:30 am

      אתה בטוח שבן פורת אישר את עניין הפצצות? איפה הוא אמר את זה?נעים גלעדי ובן פורת שטמו אחד את השני כמו שני תרנגולים מכסיקניים. בן פורת תמיד ניסה לסתור את תפיסותיו של גלעדי.

  • סתם אדם  On מרץ 29, 2010 at 12:52 am

    אתה בהחלט מוזמן לקרוא את הטור של חיים ברעם ולהסכים עם כמה ממנו שתרצה.

    למוני:

    http://www.e-mago.co.il/phorum/read-6-35816-35816.htm

    • גדעון גלעדי  On ספטמבר 14, 2010 at 1:31 am

      שכחתי, זה גם מוזכר בספר של עמנואל מטלון

  • סתם אדם  On מרץ 29, 2010 at 1:19 am

    http://www.iflac.com/ada/heb/booksheb.files/hagira.htm

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-22615-00.html?tag=20-25-53

    ולבסוף, דיון בנושא:
    http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=649&MessageId=120097370

    ותגובה אחת חזקה:

    "המאמר לא מיצג אותי. אני עליתי ארצה בגלל שהשלטון העיראקי מירמר לי את החיים, אבל העם העיראקי היה חלק מכל העניין, והעם העיראקי ידו היתה קלה על ההדק בכל מה שקשור ליהודים. אני גם הייתי מאוד מאוד גאה בישראל, אני ייחלתי לתקומתה של ישראל, ושתיתי את המידע עליה בגאווה. יש במאמר הזה שוב את הכיווון שבסיס הסכסוך היהודי עיראקי, עומדת הקמתה של מדינת ישראל שהיא מדינה שעושקת את אנשיה ואת אויביה, זאת מדינה מפלצת…….. אני לא מסכים להגדרה הזו ואני לא מסכים עם היהודים הקומוניסטים שהם כאילו מציגים אותי.
    אני אהבתי את בגדאד, אבל אני אהבתי גם את ישראל, אני מתגעגע לבגדאד, אבל תודה לאל 20000 פעם שעליתי ארצה ולא שהלכתי למדינה אחרת………..

    המשחק הזה שאנחנו הערבים נהיה חברים שלכם ונוהב אותכם בתנאי שתוקיעו את מדינת ישראל……… בכלל לא מקובלת עליי.
    ב1931 הרופא סולימאן דרוויש מספר בספרו, שלא הסכימו להעסיק אותו בתור רופא בגלל שהיה יהודי.

    אנחנו היהודים דרשנו מעצמינו שנהיה חזקים פי 10 בלימודים כדי שנגבור על המתחרים המוסלמים.

    ומה זה הקישקוש הזה שהפרהוד אורגן ע"י מדינת ישראל.

    אז אנחנו מנסים להיות פוליטיקאים כדי להגיד כן כן אתה צודקת, כל העולם בסדר ואנחנו בסדר זה רק המדינה, מדינת ישראל הדפוקה, לא לא חס וחלילה, תודה לאל 20000 פעם שמצאתי את דרכי למדינה, ושאני מתלטף עם האותיות העבריות בין ידיי, וכל אלה שירדו ממדינת ישראל…………… שיהיו בריאים.
    שלא ידחפו מילים בתוך הפה ושלא יהיו הנציגים שלי ושלא ידברו בשמם של יהודי עיראק. סיכויים גדולים שהיינו עולים ארצה ב51 על כל מקרה אבל עם הרכוש שלנו, הכריחו אותנו לוותר על הרכוש שלנו. זה מה שלא היה בסדר, רצינו לעלות לארץ ישראל והכריחו אותנו להשאיר את הרכוש שלנו, ועלינו לארץ ישראל בגלל שהיינו צריכים לתרום את חלקינו לתקומתה של מדינת ישראל, בגלל שרצינו להיות חלק מכל זה, רצינו מדינה משלנו שבירתה ירושליים, רצינו, רצינו, רצינו, חלמנו על זה, ערגנו לזה, וכשקמנו לעשות את זה אמרו לנו תצאו בלי הרכוש שלכם………..
    רצינו לעלות לארץ ישראל, התנועה הקומוניסטית היהודית האנטי ציונית שהיתה ב 48 היתה מיעוט, מיעוט , מיעוט, ואין להם שום זכות לבוא ולהגיד שאנחנו מדברים בשמם של יהודי עיראק, האחים אלכוויתי עלו ארצה לא בגלל שהכריחו אותם, זה קישקוש, עלו ארצה בגלל שמשטר התנכל להם ובגלל שרצו להיות חלק ממדינת ישראל, ציונים. ושסמי מיכאל ירד מהארץ אם הוא חושב שאנחנו ברברים כלפי הערבים, אאם המדינה הזו היא כל כך רשעית, מה הוא עושה כאן, מה הוא מפרסם ספרים בעברית."

  • שאול  On מרץ 29, 2010 at 2:56 am

    אם התגיבה שלך באה להצדיק מתן נדלן בעל ערך גבוה לאשכנזים בתוספ0ת משרות ראויות בעוד שהעיראקים קיבלו מעברות ועבודות בעקירת פרדסים אז התעוד שלך לא משכנה

  • ניר  On מרץ 29, 2010 at 5:49 am

    שמע, איזה אוסף סהרורים קיבצת לך כאן… יאה ונאה.

  • הני  On מרץ 29, 2010 at 8:23 am

    ראו את הפוסט….זה פשוט מגוחך שבזמן שנשיא מדינת שיראל עומד למשפט על אונס אתם מתעסקים בנושאים מסוג זה עם כל הכבוד למורשת האישית שלי

    אתם פשוט מאבדים כיוון….זה מה שיש לכם להגיד על מצב הנשים? אולי באמת יש כאן בעיה….

    הני

  • שאול  On מרץ 29, 2010 at 2:51 pm

    מלחמת וויאטנאם סוקרה בתקשורת בצורה חופשית והגיעה לכל בית. אולי זאת אחת הסיבות להתנגדות האמריקאית למלחמה.

    ממשלת הוד מלכותה סגרה בשנת 1982 את המלחמה שהתנהלה במאלווינס ב 1982. גם צבא ארה"ב למד לקח מויאטנאם וסגר את שתי המלחמות בעיראק.

    מה שאני אומר זה לא דיעה אישית שלי אלא עובדות.

    נכון גם שללא צורך הוטל חיסיון ללא הצדקה על עדויותיהם של גולדה,דיין ודדו בפני ועדת אגראנאט.

    לגבי משה קצב אין לי מה להגיד כרגע

  • טל  On מרץ 29, 2010 at 3:02 pm

    דווקא לטובת המתלוננות.

  • אהרן ב  On אפריל 1, 2010 at 10:10 pm

    מחסור במחקר משפטי. חבל.

  • הני  On אפריל 2, 2010 at 7:36 pm

    אינני מבין למה אתה מתכוון, הטור הוא ביקורת על התקשורת ולא על מערכת המשפט…ולא חבל על כלום 🙂

    טל — לא נכון, המתלוננות נחשפו כבר בכול דרך שניתן לחשוב עליה! כעת ההשתקה היא חלק מהנסיון להפוך את המשפט ללא נראה ציבורית…
    הני

  • שמעון שטרית על נעים גלעדי  On ספטמבר 5, 2010 at 1:10 am

    נעים חלאסצ'י-גלעדי פרסם ספר אחד בלבד!הסקנדלים של בן גוריון.
    את השם גלעדי הוא קיבל מבן ציון תומר שרצמה להפקיד אותו כאחראי בצפון הארץ, באיזור כפר גלעדי ומכאן שמו. על כך תוכלו לקרוא בספרו של עמנואל מטלון.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s