הדור הבא / שגיא אבודרהם ורחלי יוסף

הן מדהימים, הם מוכשרים, הם אינטליגנטים, הם אינטלקטואלים, הם מוצלחים והם מאוד אבל מאוד יפים מבחוץ והמון מבפנים. אלו הם החברה של שכונת דורה מנתניה. מה שאומר עליהם אינו עושה עימם את החסד הראוי. עם חבורה זו נפגשתי לפני כחצי שנה לערך ביום עיון במתנ"ס השכונתי דורה נתניה, הם באו עם אור בעיניים, ולא סתם באו הם פתחו את ליבם ובתיהם לחבריהם מהתוכנית לימודים על מנת להראות להם מה באמת קורה, היכן נמצאת ישראל השנייה ומי הם אותם תושבי השכונה…

ומה מצאתי, ובכן מצאתי חבורה של נשים גברים / ילדות וילדים מדהימה, בעלי מודעות חברתית-פוליטית שלא הייתה מביישת את אריות המאבקים החברתיים. הם ישבו שם ואני לא הבנתי עדיין שחיי עומדים להשתנות, ופתאום שאלתי תגידו מה אתם עושים? והם ענו, אנחנו לומדים בסמינר הקיבוצים. ואני ממשך: לומדים מה? והם ענו: הוראה! אני: הלם! מי היום לומד הוראה? ועוד חברה מוכשרים, למה לא משהו "פרקטי" עאלק? והם אמרו עם אור בעיניים, אנחנו לומדים הוראה על מנת לחזור וללמד בשכונה את דור ההמשך, על מנת שהם יוכלו להיות דור העתיד האמיתי של המדינה! ואני השתנתי לעד…

אני יודע זה לא בדיוק פייר, אני מאוהב! אני מאוהב בנשים/ילדות והגברים/ילדים של שכונת דורה, אני רואה בהם את מה שלי לא היה, אני רואה בהם את היכולת לעשות את שאני לא השגתי, יש בהם תום אך הם מאוד מפוקסים ויודעים מה הם רוצים ולאן הם הולכים. ואני, אני מודה על כך שיש לי זכות והעונג להיות חלק מחייהם.

אם אתם רוצים להתאהב, קראו את הטור שלהם ואולי גם אתם תראו את האור כמוני….

שלכם

הני

לינק לטור של החברות והחברים מדורה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רחלי  On מאי 5, 2010 at 2:55 pm

    הני אני רוצה לשתף אותך בכמה תחושות שמתעוררות בי אחרי הקריאה על עצמי מנקודת מבט של מישהו אחר.
    אני קוראת את מה שאתה חושב עליי ועל החברים שלי ואני מצד אחד מסמיקה ומחייכת מאוזן לאוזן שיש מי שמעריך את הדרך שלנו ואת האמת שלנו, מצד שני ההתפעלות והערצה (ולא חלילה שאני אומרת את זה משחצנות)יוצרות תחושות של צפייה, אני מרגישה שמצפים ממני.
    לא שזה רע אבל זה מפחיד, יצאנו למסע ואין דרך חזור. זה מסע רציני אמיתי וקשה אני שואלת את עצמי לא פעם אם נצליח.
    אם אנשים יראו את מה שאנחנו מציגים אם אנשים יתחברו לדרך שלנו.
    אם אנשים יבחרו בנו להוביל? ואם לא אז כל הדרך הזאת לחינם?

  • hani24  On מאי 5, 2010 at 7:11 pm

    הי רחלי, את יודעת זה אחד הדברים שמתלווים להצלחה או תקווה, האחריות והחשש. אין שום בעיה היישירי מבט לעבר העתיד ועשי את הטוב ביותר שאת יכולה על מנת להגשים את יידועך, ותני להסטוריה לשפוט.
    בעיני, ולא משנה מה יקרה, את כבר הצלחה אדירה, את פשוט עדיין לא מזהה את השינוי ומה שהבאת עימכם.
    אל חשש, אני בטוח בהצלחתכם
    ממני בהערכה
    הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: