נתן זך ושומרי הסף

חברתי אורלי נוי כתבה טור בתגובה למאמרה של אבירמה גולן בהארץ (קישור בגוף התגובה), את הטור לא הסכימו לפרסם בהארץ כמות שהוא, לשם העלו גירסא חיוורת של המכתב שמוכיחה אחד לאחד את טענתה של אורלי…מומלץ ביותר לקריאה ומחשבה. שבוע משובח

הני

אבירמה גולן במאמרה היום בעיתון "הארץ" מסתייגת מקריאתם של ארגונים ואנשי רוח מזרחים לשר החינוך להסיר את שיריו של נתן זך מתוכניות הלימודים בעקבות התבטאויותיו הגזעניות נגד המזרחים ותרבותם. אפשר להבין את גולן. קריאה זו יש בה כדי לעורר אי-נחת בכל אדם הדוגל בחופש הביטוי ומבכר את הדיון הציבורי על פני אינדוקטרינציה כוחנית של עמדה מסוימת אחת.

ואולם בכדי להבין את הבחירה שעשו הארגונים המזרחים במקרה זה, צריך לעמוד על מידת יכולתנו לעורר דיון ציבורי מבלי להידרש לסנקציות וחרמות. למרבה הצער, אפשרות זו כמעט ואיננה קיימת בישראל כיום. אמנם ברוך קימרלינג הכריז כבר לפני כעשור על "קץ שלטון האחוס"לים", ואף גולן סבורה כי "האחרים" בחברה הישראלית הצליחו לדחוק את "חבורת הגברים הלבנה" הצידה, אך אלה ממשיכים להחזיק בפועל במושכות החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים בישראל באופן כמעט בלעדי.

במשך עשורים, אנחנו המזרחים חיים ברחובות הנושאים את שמותיהם של אישים שהפגינו גזענות בוטה – בדיבורים ובמעש – כנגד מורשתנו; צופים באישים בולטים כגון חיים חפר, יגאל תומרקין ונתן זך צועדים על השטיח האדום בדרך לקבלת עוד כיבוד ממלכתי על רקע התבטאויות חמורות נגד מזרחים; רואים את דמותנו הבבונית משתקפת בקופסה השחורה של מי שנחשב לגדול הסופרים הישראליים כיום; מגחכים במבוכה למראה דמותן של הליטל-מעתוקיות למיניהן בתוכניות המתיימרות להוות סאטירה, ומושתקים. אנחנו מושתקים, בין היתר, מפני ששומרי הסף של השיח הציבורי בישראל הם בדיוק אותם אנשים שיפתו את נתן זך ודומיו למלכודת הדבש הגזענית בכדי להרוויח עוד פיסת רייטינג יומי.

תהיה זאת טעות קשה להניח, כפי שטוענת גולן, כי פרקטיקות ההשתקה הן נחלתו הבלעדית של הימין. רחוק מכך. מי שחוסם את דרכו של השיח המזרחי אל הפלטפורמות המרכזיות איננו הימין, אלא דווקא גורמים המזהים עצמם במובהק עם השמאל, לפחות זה המדיני. המחיקה הסיסטמטית ביותר של המזרחיות בישראל נעשתה בשנות מפא"י העליזות, כשישראל הראשונה חגגה את מוסריותה הסוציאליסטית בגאון. טעות נוספת תהיה להניח כי כל זה הוא נחלת העבר, וכי הדיכוי המזרחי תם ביחד עם ימי בכרותה של המדינה. די לעיין בנתונים מתוך הדוח שפרסמה קואליציית הארגונים המזרחיים לפני כשנה בנוגע לחלוקת משאבי התרבות בישראל, בכדי להבין את עומק מחיקת התרבות המזרחית גם היום.

בעולם אידיאלי, פני הדברים היו בוודאי אחרת. בעולם קצת פחות אידיאלי, אפשר היה לקיים דיון ציבורי על עוולות ולהילחם בהם כך. במציאות הישראלית כיום, הדרך הזו חסומה בפנינו למעשה כמעט לחלוטין. באופן אירוני, הדבר היחיד שהצליח לעורר דיון כלשהו סביב התבטאויותיו של זך היה אותה קריאה שכנגדה מתקוממת אבירמה גולן. ובזה מתמצה, אולי, הסיפור כולו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורלי נוי  On אוגוסט 8, 2010 at 12:24 pm

    תודה הני.
    מעניין מאד לעמוד על הקו העריכתי במערכת הארץ: הם הורידו מהמאמר המקורי את כל השמות שציינתי מפורשות (חפר, תומרקין) או במשתמע (עמוס עוז דרך קופסה שחורה). זה הרי ברור כשמש: מותר לנו להמשיך "להתבכיין", אפילו רצוי, כי זאת הפוזיציה ההולמת מזרחי מצוי, אבל חס וחלילה לא להעליב את אבות המזון והציונות הלבנה, כי בכל זאת מדובר בעיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים.
    פאתטי, עלוב ומדכא.

    • hani24  On אוגוסט 8, 2010 at 12:34 pm

      אורלי אני מניח שזה ממשיך את הקו שעליו אנו משוחחים כה רבות, יש בעיה עמנו הדור החדש של המזרחים שמתריסים נגד הממסד, אני חושב שאנו מפוצצים בועה והסטורית זהו תפקיד מאוד בעייתי וכפוי טובה.
      אבל כמו בשאר המלאכות הסיזיפיות של חיינו אנו נמשיך, בסוף זה יקרה.
      ולגבי הגועל של הארץ שהקוראים יחליטו….

      • AbeBird  On אוגוסט 12, 2010 at 1:55 am

        מה יצא קיצפכם על נתן זך? סוף סוף יש אשכנזי אחד שוצה גם לשנוא מזרחיים, אז למה לא לתת לו? ולמה להחרים אותו בשל כך?

        האם אי פעם אתם תמכתם או התרעתם על כל המשוררים והסופרים, העיתונאים ופלגיאטורים המזרחיים שכותבים דיברי שטנה נגד האשכנזים בוקר וערב בקשת של אתרי תרבות מזרחית?

        תתחילו להסתכל במראה.

  • איתי אשר  On אוגוסט 8, 2010 at 12:50 pm

    אני מזדהה מאוד עם התכנים של המכתב (ג"נ – אבא עראקי, אמא ייקית). אני חושב שהמכתב הזה חכם בהרבה מן הקריאה לחרם שלגביו אני חצוי וחבל מאוד שהוא צונזר.

    למעשה יותר משהייתי רוצה להוציא את שירי נתן זך מתוכנית הלימודים בספרות הייתי רוצה לחייב הכנסה של דברי הבלע של נתן זך לתוכנית הלימודים באזרחות. הדיון על גזענות שבאה מלב הממסד, מיקירי הממסד, ובלשון שיכולה במקרים מסוימים להיות מאוד "תרבותית" ו"נאורה"
    הוא דיון חשוב מאין כמותו.

  • tamers1  On אוגוסט 8, 2010 at 1:34 pm

    מתקיים דיון ער בעניין. כל הכבוד לנו.
    אורלי אני מאמין שזו התחשבנות במקביל להתבכיינות, הגם שהיא לגיטימית- כמחאה דמוקרטית.

  • גולדבלט משה  On אוגוסט 9, 2010 at 9:38 am

    קיימת כאן בעיה ביחס לתגובה. תגובת היעלבות ודרישה לסנקציות היא בדיוק "אפקט ההיעלבות נוסח דוד לוי" שאלו שיצרו את הסערה התקשורתית המבוימת הזאת מיחלים לו . תגובה "מזרחית" מהסוג שאני המלצתי עליו, כלומר שנתן זך הוא דווקא משורר חשוב ואוויל בכל מובן אחר שלא ראוי להתייחסות מיוחדת[כולה משורר] הייתה שוללת את העוקץ התקשורתי ומעידה על התקדמות משב העלבון שאף פעם לא קידם דבר. סוג כזה של תגובה מעיד על חוזק פנימי.

    • hani24  On אוגוסט 9, 2010 at 7:15 pm

      משה זכותך להעלות כל תגובה שאתה חושב לנכון זה שיש כאלו שלא מסכימים עמך הוא לגיטימי לא צריך לכנות בשמות…
      הני

  • מיכל  On אוגוסט 9, 2010 at 4:52 pm

    לא כל אמן הוא בן אדם! נחצית הדרך בין האמנות לאדם ברגע שיצאה לאויר העולם התרבותי, אחרת היה עלינו להחרים את ביאליק כמו רבים אחרים.
    הספר גאונות ושגעון של אליעזר ויצטום וולדימיר לרנר רק מדגיש את
    הפער בין היוצר לאדם.
    בעזרת הפרובוקציה מנסה זך לחזור אל השיח הציבורי ובמקרה שלו נעוריו וזקנתו מביישות את חייו. כמה יוצרים ואנשי רוח היללו ומהללים אותו בשתיינותו וניבולי הפה.
    צריך מחאה שתאמר בקול גדול, אבל חרמות ציבוריות לא באמת מועילות. ממילא מכתיבי התרבות בעיתוני ארצנו ימשיכו להתייחס בסלחנות לאנשי הקליקה לחלק פרסים ולקיים ערבי הוקרה …

    • hani24  On אוגוסט 9, 2010 at 7:16 pm

      מיכל אולי רק בשל המשפט האחרון שלך כן צריך לבקש חרמות? מה את חושבת?

  • מיכל  On אוגוסט 9, 2010 at 9:44 pm

    הלוואי והייתי מאמינה שיש בכוחה של החברה בימינו יכולת להשפיע/לשנות.
    "אנשי הקליקה"/ העיתונאים הצעירים שרק בקעו מהביצה הפכו "מובילי דעת קהל" מקדשים את האריזה, מחפשים סיפוק, מקבלים פידבק מהקולגות וממהרים לעבור לאיטם הבא. מרוב טקסים כבר אי אפשר לדעת במה מדובר. אפילו הפרסום שבעבר בא לשרת את היצרנים הפך נושא לפרס ועכשיו גם מדרג עצמו בטקס משל עצמו. אגו, אגו אגו.
    אנחנו שבויים בידי יחצנים ואנשי שיווק שמעלים ומורידים דברים לסדר היום עפ"י מקרא של מפת הכסף(ראה "משבר" הנדל"ן)והכוח.(מסמך גלנט שהיה או לא. ראה מאמרו של יעקב אחימאיר בישראל היום מהיום).
    אני מאמינה במילה, בדוגמא, בשינוי/חינוך הסביבה הקרובה וכך חיה.

  • איתי אשר  On אוגוסט 10, 2010 at 1:40 am

    הני,
    אני מאמין שהדרישה לחרם נובעת בחלקה מן הידיעה (שמוזכרת פה שוב ושוב) שזו דרישה תיאורטית בלבד. קל לדרוש אותה כשאתה לא חלק מקבלת ההחלטות, ואני מאמין שאילו אתה היום שר החינוך, היד שלך על הכפתור היתה רועדת ומהססת לפני שהיית מצנזר אדם באשר הוא אדם (לא מדבר על זך ספציפית, אני לא חובב שירה, כך שאמנע מחזרה על קלישאות בעניין יצירתו הנהדרת).

    לדעתי זה הרבה יותר מועיל להביא לתלמידים במערכת החינוך את שתי הפנים של זך בו זמנית – מחד משורר מחונן ומאידך גזען חשוך.

    נדמה לי שעל שתי האבחנות הללו יש קונצנזוס ולכן זה מאוד מתאים לתוכנית הלימודים.

    • hani24  On אוגוסט 11, 2010 at 5:51 pm

      איתי אני מסכים ככלל אני נגדצנזורה אם כי במקרה דנן או שהייתי מצנזר או שהייתי מחייב ללמד אותו עם כוכבית ולהסביר קודם מה הוא אמר ולמה הוא אידיוט!

  • אחד  On אוגוסט 11, 2010 at 5:15 pm

    בלי קשר למה שאמר, אף פעם לא הבנתי מה מוצאים בשירה של נתן זך. תמיד כשקראתי את השירה שלו (וכן, אפילו יש לי שני ספרים שלו בבית) הרגשתי שיש בה משהו גס. יש לו כמה שירים יפים, אבל רובם מעידים על אדם שלא הייתי רוצה להכיר.

    • hani24  On אוגוסט 11, 2010 at 5:56 pm

      ראה, אני אציין שאיננני מכיר את שיריו מלבד לשירים מאוד פופולריים, אך אקבל את דעתך במקרה דנן היות ואני לא אנסה אותו 🙂

  • ד"ר אהרון יצחקי  On אוגוסט 12, 2010 at 8:35 pm

    הדרישה להוציא את נתן זך מתוכנית הלימודים
    לאיתי אשר, אומר: אתה טועה. מדינת ישראל מצנזרת ומתירה ללא כל היסוס. המותר והאסור להכניס לתוכנית הלימודים, הוא לרוב בחזקת אכסיומה, שאינה מחייבת חתימה או הליכים בירוקראטיים. הסיבה לכך היא קיומם של קווים ברורים וחד-משמעיים של מותר ואסור, אבהיר:
    אין מעלים בתוכניות הלימודים נושאים, עמדות ויצירות של אישים, ששמדינת ישראל סבורה שאנשים אלה מבטאים בפרהסיה ערכים שנוגדים את הקונסנסוס הערכי, בלועזית: הנורמטיבי, שעליו מושתת מדינת ישראל. לעומת זאת ניתן להעלות נושאים שנויים במחלוקת, במסגרת הלגיטימיות הערכית של המדינה. דוגמה לכך דיון על המפלגות בישראל. הוויכוחים יכולים להיות לוהטים. ויכוחים אלה הם במסגרת הלגיטימיות המקובלת על מדינת ישראל. וגם זאת לא בכדי להטות תלמידים למפלגה מסוימת. המטרה היא למידע ולחידוד הכשרים של התלמידים, וגם לצורך החינוך על ערכי הדמוקרטיה, במסגרת המגבלות שמדינת ישראל קובעה.
    דיונים יכולים להתקיים על מהות הדמוקרטיה והעמדות השונות ביחס אליה. אפשר להעלות נושאים כמו קפיטליזם, סוציאליזם, בעיות חברה וכיוצא בכל אלה. יש אין סוף נושאים, ובכללם כאלה השנויים במחלוקת, שיכולים להעלות ומעלים, במיוחד בשיעורי האזרחות או בשיעורי המחנך.
    לא מכניסים, כשנויים במחלוקת ערכית, נושאים כמו רצח, וביצוע פשעים, כגון: גנבות, הונאות, זיוף מסמכים ועניים אחרים רבים בתחום הפלילי והמוסרי.
    אותו המצב בדיוק קיים במישור האידיאולוגי. לא מכניסים יצירות של אנטישמים או נאצים, תהיינה עילאיות וניטראליות ככל שתהיינה. בשל כך, לא מעלים את יצירות וגנר, מהמוסיקאים המוכשרים בכל הדורות.
    אותו הדין צריך לחול על הגזענים, ובכללם נתן זך, שעד כמה שידוע לי, אין מי שחולק על העובדה שהוא גזען. ויותר מזה, הוא מבסס את תפיסתו הגזענית על תואנות עיוניות. הוא טוען שהוא פרופסור, דבר שמכשיר אותו כביכול לקבוע חד משמעית בצדקת ההתנהלות הגזענית ותורת הגזענות ביחס אל המזרחים.
    כפי שאין להעלות את נושא הנאציזם ואת הנאצים, כנושא לגיטימי למחלוקת בין תלמידים, כך ביחס לגזענות ולגזענים, ובכללם כמובן נתן זך.
    אני נאלץ לחלוק גם על הני שמוכן להביא יצירות של זך בפני תלמידים בתנאי שבו בזמן לציין את אופיו החשוק והגזעני. את נתן זך יש אך ורק לגנות ולהוקיע, מבלי להביא את יצירתו, ועדיף לקבור את שמו בעולם הנשייה. בחברה מתוקנת מקומו בבית הסוהר ולפחות הוא צריך להיעלם לחלוטין מהבמה הציבורית, ואם שמו ייזכר, הוא ייזכר לגראון עולם.
    את הגזענים יש לפסול ולגנות בכל לשון של גינוי, ללא קשר עם יצירתם ומעמדם. אם הם גזענים, יצירתם אינה צריכה לעניין אף אחד, כיוון ששמם, מופיע ועליו מתנוסס הדגל השחור של הגזענות.
    ידו של שר החינוך תרעד. ולא זו בלבד, הוא גם יימנע מלהוציא את נתן זך מתוכניות הלימודים, אם לא יהיה לחץ ציבורי חזק מאוד, במידה שהמשך המצב הקיים לא יהיה אפשרי. ידו תרעד לא מהסיבה שאיתי מציין. הסיבה היא העובדה המצערת, שערכי היסוד של מדינת ישראל בנויים על הגזענות, אידיאולוגית ואסטרטגית. זו גם הסיבה לכך שמדינת ישראל מתגמלת את הגזענים בתארים, באתנן, ביוקרה ובפרסים. והבולטים ביותר בהם מונצחים בכדי שיהיו מופת לדורנו ולדורות הבאים.
    ובכל זאת אסור לנו המזרחים להירתע. אנחנו חייבים במאבק נגד הגזענות בכל תנאי ובכל מחיר. זהו חלק בלתי נפרד מהמאבק למען הדמוקרטיה בישראל. כל בר דעת יודע שלא תיתכן דמוקרטיה, הומניזם וצדק חברתי ובו בזמן לחסות בצילה של הגזענות.
    אנחנו המזרחים סובלים מהגזענות. בשל כך, בתוקף מעמדנו, נכפה עלינו להיות בחזית המאבק למען דמוקרטיה אמיתית ולמען אחידות הפרמטרים – המדדים, של מדינת ישראל ביחסה כלפי כל מרכיבי האוכלוסיית המדינה.

  • מוני יקים אנטיציוני  On ספטמבר 7, 2010 at 11:08 pm

    כי שני עמים אויבים אנו !

    הציונות היא מעשה הונאה מראשיתה עד סופה והעובדה שיש שני עמים
    האוחזים בדת היהודית אינה אומרת שהם עם אחד .גם אם נניח בצד את
    שאלת האמת ההיסטורית בדבר טענת הכוזרואשכנזים להיותם יהודים הרי
    שבמבחן מה שקרה במפגש בין שני העמים לא ניתן שלא להגיע למסקנה
    שבני עם אחד אינם נוהגים כפי שנהגו האשכנזים.
    כמו שיש מלחמות בין עמים נוצריים לעמים נוצריים אחרים או בין עמים
    מוסלמים לעמים מוסלמים אחרים יש לקבל את העובדה שזהות דתית כזו או
    אחרת אינה הופכת בהכרח לזהות לאומית משותפת .
    וגם שני עמים האוחזים בגירסאות שונות של הדת היהודית יכולים
    להיות במצב פוליטי של אויבות ולהלחם אלו באלו .
    ואם עם אחד חש שהאינטרסים שלו ניפגעים באופן מתמשך וקיומו
    הפיזי בסכנה הרי שמחובתו להלחם על זכותו להגדרה לאומית
    ניפרדת ולא לקבל הר כגיגית את התכתיבים הפוליטיים שכופה עליו
    החונטה השלטת הכוזרואשכנזית בשמם של אינטרסים צרים לשמירתה
    של אותה הגמוניה אשכנזית גזענית.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s