אדום מקנאה

וואללה לא מבין, לא מבין איך זה יכול לקרות שם ואצלנו כלום. מה פתאום הם עושים את מה שצריך לעשות, כאשר אצלנו כבר יותר משלשה עשורים אנו נטחנים, כולנו מלבד מיעוט קטנטן, בקלות כזו מפחידה, ואנחנו לא עושים דבר? מה אנחנו טיפשים? עיוורים? מטומטמים? מה הבעיה?

ני מדבר, כמובן, על מדינה קטנה בשם צרפת –  שם העובדים, האזרחים והסטודנטים, רחמנא ליצלן, עומדים על זכויותיהם. שם הם מתפרעים אם מגרשים מהגרים חוקיים ולא חוקיים, שם גם מהגרים מוסלמים יוצאים לאינתיפדה מקומית נגד המדינה עקב אפליה, העובדים משתקים את המדינה אם פוגעים בזכויותיהם הבסיסיות כמו העלאת גיל הפנסיה ואפילו מפגינים נגד קיום פסגת נאט"ו בצרפת!

מדוע אצלנו אי אפשר? בואו ונבין כמה נושאים, ראשית, בצרפת האיגודים המקצועיים הם אימפריה. הם מה שאולי היה לנו כאן פעם, אבל תחת החסות של מפלגת העבודה לגלגוליה, שם הם של העובדים! הם מאחדים את כולם, הם עוצמתיים והם לא עושים חשבון לאף אחד. נקודה שניה היא הסטודנטים, אני הייתי סטודנט שנים רבות, אני חייב לציין כי גרעין מאיתנו ניסה להילחם, איגדנו את הסטודנטים שעבדו כעוזרי הוראה, שינינו את הסטטוס שלהם מעובדי קבלן לעובדי אוניברסיטה ועוד, אבל לא הצלחנו אף פעם לצאת מגבולות האוניברסיטה, וגם לא הצלחנו לאחד את כל הסטודנטים בישראל. עברתי תהליך זהה לזה בארה"ב. שם הייתי חלק מהתאגדות הסטודנטים הראשונה באוניברסיטה פרטית בארה"ב, יצאנו נגד NYU  וקיבלנו מעמד של עובדים אך לצערי זה לא תפס, ומאוחר יותר הפסיקה שונתה. למה, אם כן, זה מצליח שם?

הפגנת עובדים בעיר רן שבצרפת -- למה לא אצלנו? סיבות לא חסר....

אולי זו ההיסטוריה, אולי זה דני האדום שלא קם אצלנו? לא בדיוק יודע… שלישית, האזרחים! אצלנו יש הפגנה וכולם, בראש ובראשונה התקשורת, מסבירים כמה זה פוגע ב"אנשים הפשוטים", אין מזוודות, לא יוצאים לחופשות מאחרים לעבודה ועוד שטויות כהנה וכהנה, למה זה הופך לעיקר הדיווח? לא יותר מעניינת העובדה ששבירת השביתה, או ההפגנה תפגע בעובדים בשני העשורים בקרובים? וכמובן לעגלה זו מצטרפים בשמחה עוברי אורח, אזרחים עובדים למיניהם שצועקים למצלמות/מקרופונים "נמאס לנו…כל שני וחמישי זה קורה די כבר…חסמו לנו את המדינה…" ועוד אמרי שפר כאלה ואחרים.

ואני אומר: די כבר! תראו את הצרפתים, נהגי המשאיות סוגרים את הכבישים כולם מצטרפים, ויש על מה, לא יתנו להעלות את מחירי הדלק, לא יסכימו להעלאת גיל הפרישה, לא גרוש בני הרומה וגם מצטרפים למחאה נגד האפליה, הגזענות והדיכוי כלפי המהגרים מאפריקה! אדום מקנאה כבר אמרתי?

אז מה אצלנו, סיבות להפגנות יש למכביר והנה כמה לא בהכרח לפי סדר החשיבות:

  1. חוקים פשיסטיים שמאיימים על כולנו
  2. חשש לגורל הדמוקרטיה בישראל
  3. מעמד האישה הולך ומתדרדר בישראל
  4. הפערים בין מזרחים ואשכנזים לא נסגרים
  5. גונבים לנו את המשאבים הקולקטיביים ה – הגז וכמובן שוד הקרקעות הגדול
  6. והפריפריה עדיין תקועה מאחור, אך יש נסיונות לדוגמא מרד תשלומי מים בדימונה
  7. זכויות עובדים
  8. מהגרי עבודה וילדיהם

באמת הרשימה היא אינסופית, הבעיה, לדעתי הינה פוליטית, הקבוצות הותיקות לא מוכנות "למחול על כבודן" להודות בטעויות העבר ולצאת לדרך חדשה, האיגודים המקצועיים מסואבים, אני מעריך שיש אותן בעיות בצרפת, אך אינטרס העובדים קודם לפוליטקה פנימית שם, לצערי לא כך המקרה הוא בישראל. והסטודנטים הם ישנים מידי, הם שמרנים על סף הריאקציונריות, אני לא מאשים אותם – אחרי 12 שנות מערכת אינדוקטרינציה ואז עוד שלוש שנים של פקודות הם מקובעים.

אם יש את מי להאשים זה את המחנה הלוחם, יותר מידי פיצולים, יותר מידי מטרות, חוסר קישור בין המטרות השונות וסיבוך המציאות הקיימת מביאים אותנו למצב בו מרוב עצים לא ניתן לראות היער, והמצב רק הולך ומחמיר.

ואני, מה בסך הכול אני מבקש? לא רוצה מליונים אפילו לא מאות אלפים שיבואו רק 99,000 מפגינים למחות על נושא אחד, משם הכול כבר יתגלגל…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סתם אדם  On אוקטובר 24, 2010 at 11:20 am

    שתי בעיות אצלנו:
    1. ה-מ-ו-ן הפגנות קטנות וסקטוריאליות שלא מעניינות אף אחד אחר.
    2. חוסר סולידריות (ראה 1)

    אחיך אמר פעם בויכוח על הפגנות הסטודנטים נגד העלאת שכר הלימוד (עוד כשהיינו בצבא) שילכו ל_____. למה? כי זה כל מה שהם מפגינים בגללו. גם הוא ציין את צרפת כדוגמא בה המעורבות הקהילתית היא לחם חוקה של אגודת הסטודנטים. "כשהם (הסטודנטים) יצטרפו למאבק והפגנות למען הנכים, אני אפגין יחד איתם להורדת שכר הלימוד".

    לגבי נקודה מספר אחת: כל שני וחמישי מפגינים בעד משהו, חוסמים צמתים, מונעים מאנשים קשי יום להרוויח את הכסף שהם כ"כ צריכים – בין אם לשלם חשבונות, שכירות, משכנתא, תרופות וכיו"ב. הממשלה והבנקים מחזיקים 3/4 מדינה בביצים ככה שאם אתה רוצה את הסולידריות שלהם, במקום להפגים 8 פעמים ומנוע מהם פרנסה, תפגין פעם אחת ותן להם להרגיש שהם באמת חלק מזה.

    לא יודע איך עושים את זה, לא יודע איך גורמים לאנשים מיואשים וקשי יום "להתחמם" ולהרגיש שייכים, מספיק כדי לסכן את עצמם כלכלית לזמן קצר, זה התפקיד שלך אני משער. בהצלחה.

  • ora21  On אוקטובר 24, 2010 at 12:46 pm

    שאלות טובות אתה שואל. נראה לי שהסיבה העיקרית שבגללה ישראלים לא יוצאים להפגנות, היא כי לא איכפת להם. הפכנו לחברה שבה כל אחד דואג רק לעצמו, או בשפה מכובסת 'עושה לביתו'. שלי יחימוביץ' צועקת והשיירה עוברת. אין אף מפלגה עם אג'נדה חברתית סוציאליסטית שמצליחה להמריא- מה זה אומר עלינו? למעשה, מאז הפנתרים השחורים ה'לא נחמדים' לא קם בחברה שלנו בסיס מאבק מוצק שיכול להוציא אלפים לרחובות- מלבד מפגיני גוש קטיף שניהלו מאבק עד חורמה (מוצדק בדיעבד)ונשלחו לכלא או נזרקו לכלבים. פרצוף מכוער יש לנו.

    • hani24  On אוקטובר 24, 2010 at 5:34 pm

      אהלן אורה, את יודעת יש דברים בגו'.
      נראה לי שפשוט נושא השלום השתלט על כל חלקה טובה ומלבדו אין מקום לשום דבר אחר, אנו שבויים של הביטחוניסטים ואנשי תעשיית השלום (בעד ונגד), ובתוך כל הבלאגן גונבים לנו את המדינה בין הידיים.

      זה כמו הקטע עם שני שודדים שנכנסים למרכול, אחד עושה מהומת אלוהים בחלק אחד של החנות בעוד השני מרים את הקופה, כך זה מרגיש בישראל.
      נושא גוש קטיף הוא לחלוטין חלק מתעשיה זו…
      לגבי הפרצוף המכוער שלנו, אין לי אלא להסכים, לצערי….
      אבל את יודעת יש דור חדש של פנתרים, הקשת הדמוקרטית המזרחים, עבודה שחורה ועוד מיני ארגונים חברתיים מצויינים, צריך מצטרפים ולאט לאט תבוא הגאולה….אני מקווה 🙂

  • מוני יקים אנטיציוני  On אוקטובר 24, 2010 at 3:05 pm

    אורה תדייקי

    מאבק מפגיני גוש קטיף היה נטול כל צדק .
    אלו מתיישבים בחסות השלטון ומימונו שעשקו את קופת הציבור
    ושיעבדו מדינה שלמה לחמדנותם המקרקעית והתקציבית.

  • Rani  On אוקטובר 24, 2010 at 8:52 pm

    הלכתם לבלעין ונתקעתם שם. לא שם? מיצג אתכם המהגר שהתיאש מכולכם מוני יקים. גם בצרפת הם לא מפגינים בשביל המוסלמים. הם מפגינים עבור פנסיה. והם כולם אבל כולם פטריוטים צרפתיים. ההסתדרות הייתה רקובה, אני יכול לספר לכם על ארגוני עובדים מושחתים במרסיי. במקום לתקן במקום להשתלט ריסקתם פוררתם, עבדתם בשביל לפיד, שוקן, שטרסלר ודומיהם וכן מוני יקים צודק חלקית אבל צודק כששטרנהל וזוברקרנץ ודומיהם הלכו להגן על הפלשתינים ובאשדוד בנמל היו מחבלים וטילים אז כל השחורים והאפורים והבאמצע הלכו להצביע ליכוד. אם בשביתה אחת באשדוד כל מפגיני בלעין היו באים לשם ועוד פעם ועוד פעם אם התופרות האומללות במצפה רמון היו זוכות שיפגינו עבורם מול משרד הביטחון שיקנו טקסטיל מהם ולא שיפגינו מולו בשביל החמאס אולי ייתכן שדברים היו נראים אחרת.

    • hani24  On אוקטובר 24, 2010 at 10:54 pm

      ואללה רני, שלום!!!
      לא הבנתי אותך, מה אתה בעצם אומר תפשט את זה למזרחי כמוני שאוכל להבין אותך השתמש במילים ברורות לא יותר משתי הברות, ועם פיסוק ברור. אני קצת מבולבל, בבקשה….

      לתומי, אבל זה רק אני, אני מעדיף ארגוני עובדים משוחתים והסתדרות רקובה על שלטון הון כמו זה שהתקבע בישראל…אבל אתה יודע אני המזרחי הלא משכיל וחסר הידע מה אני מבין אה סהיב….מילים פשוטות, בבקשה.

  • להב  On אוקטובר 24, 2010 at 8:58 pm

    לי דוקא יש תחושה, ככה מהרחוב, שבשנתיים-שלוש האחרונות יש איזה התחזקות של גרעין קשה של כוחות שמאליים שאינם מתעסקים רק בסכסוך (כן, זה גם קשור להצלחתה היחסית של עיר לכולנו, שאני נמנה על פעיליה).
    תוך כדי אחת ההפגנות הגדולות נגד המלחמה האחרונה (נדמה לי שזה היה, מלחמת עזה, לא? :-)) החתמתי עם עוד חבר, א/נשים על עצומה למען הפארק בקרית ספר, ולטענת מיעוטם, כי אנו מערבבים "שמחה בשמחה" – השבנו, כי לא כך הוא "אנו מערבבים עצב בעצב".
    זה בדיוק העניין של הסכסוך כחזות הכל.
    לפעמים נדמה לי, שאנחנו רק במרחק "סלוגן" חריף, חזק וחם מהפתרון.
    אולי אלה רק הרהורי ליבי ותקוותי.
    יש הצעות?
    נ.ב.
    זה לא אמור להיות ירוק מקנאה?
    אתה לא מסוגל להיות ירוק מכלום, אפילו לא מקנאה?
    יאללה פ"ת.

    • hani24  On אוקטובר 24, 2010 at 10:42 pm

      ואללה חשבתי שזה צ**ב מקנאה, או י**ק מקנאה אז החלטתי ללכת עם הצבע היפה…זה רק מראה שאתה מכיר אותי היטב…
      הני 🙂

  • מוני יקים אנטיציוני  On אוקטובר 24, 2010 at 9:02 pm

    בקיצור רני אתה מדבר על בגידת הסמול

    אותו סמול אשכנזי שמתיימר להיות שמאל והשתלט על החלק השמאלי של
    המפה הפוליטית כדי להשליט אג'נדה של אפרטהייד להפרדה בין יהודים
    לערבים תוך שמירת האופציה של התעמרות מעמדית ולאומית בפרענקים.
    לכן הסמול תומך ברעיון השקר של שתי מדינות ובורח מכל דיון בדבר
    הפתרון היחיד של מדינה אחת חילונית ודמוקרטית מדינת כל אזרחיה
    שבה לאף אשכנזי לא תהיה פרוטקציה והוא יצטרך להתמודד על מקומו כשווה בין שווים דבר שהוא חלום הבלהות של כל אשכנזי במציאות הציונית.

  • מוני יקים אנטיציוני  On אוקטובר 24, 2010 at 9:17 pm

    בסיס כוחו של הימין הפאשיסטי הציוני

    הוא היחס חסר הפרופורציה של ארגונים מפלגות ויחידים המונים עצמם
    על "מחנה השמאל" שפעילותם ב 100 % מתמקדת בסכסוך בין הציונות
    האשכנזית לעם הפלסטיני תוך התעלמות מודעת ומתנשאת מכך שבסיס
    הכוח של שמאל צריך להיות מושג מהאינטראקציה של אוונגארד פוליטי עם המעמדות הפועליים שבמקרה הנדון הם הערבים והיהודים הערבים .
    השמאל שאיבד את הפרופורציה הזו דוחק למעשה את הפרענקים לזרועות
    הימין הפאשיסטי שלכאורה מזיל דמעות תנין של הזדהות .
    במקרה הזה הלאומנות הפופוליסטית גוברת על ההגיון ומשתלבת עם אינטרסים מעמדיים גזעניים השואפים להנצחת פערים והעמקתם.

  • עירית  On אוקטובר 24, 2010 at 10:45 pm

    הני יקר, תודה על הבלוג המצוין. אני רוצה להוסיף סיבות מדוע בישראל אין הפגנות גדולות עליהן כתבת בעבר והן חשובות או מצערות באותה מידה: בלבול או סלידה מן הפוליטי (אורה כתבה על הסימפטום ש"אנשים עושים לביתם") והשני, אי היכולת לראות את עניינו של האחר שלא דרך קטגוריות של "מה זה נוגע לי" (או בגרסה שנייה: "מה היציאה שלי לרחוב תשנה"), אם זה מרגש מספיק ולכמה זמן. בלי שני הנושאים המהותיים האלה ואחרים שנמנו כאן, לא יכולה להיות סולידריות סביב נושאים מהותיים או לכאורה פעוטים. מובן ש(1)דמוקרטיה, (2)חשיבה וחינוך פוליטי ו(3)ראיית האחר ארוגות זו בזו.

    • hani24  On אוקטובר 24, 2010 at 10:57 pm

      הי עירית, תודה (אני מסמיק אבל לא רואים עלי 🙂
      אני חושב שיש המון בדברים שאת מעלה. אך לשני אלו חייבים לצרף גם את העובדה שאנשים בקושי מתקיימים כאן, כלכלית! וזה מתיש, הנסיונות הללו לקיים משפחה בכבוד לדאוג לקורת גג, אוכל, בגדים זה בלתי אפשרי ולצערי זאת המציאות של כ-40% מהעם ועוד כ-20% מתנדנדים סביב אותה צרה….אנשים חיים חיי דחק וקשה להם, נמאס להם ואין להם קול…מי יודע אולי זה יבא לשבר ואז הכול יתפרץ….
      הני

  • להב  On אוקטובר 24, 2010 at 11:06 pm

    לזה הני ועירית, אני ממש מתחבר.
    קראתי השבוע ששליש מבתי האב בישראל מתנדנדים מעט מעל קו העוני.
    אני יודע, אישית, שכל פעם שאני יוצא מהבית, זה פוגע בי פרנסתית באופן ברור. ישירות או בעקיפין.
    ברור, שבסוף זה יתפרץ, ישטוף הכל.
    משהו יחבר הכל, לכלל תנועה שתסחף את כולם לתובנות משותפות של מה צריך לעשות, בדגש על לעשות.
    סלוגן, לעזזאל, מה הסלוגן? נו כבר.

    • hani24  On אוקטובר 24, 2010 at 11:24 pm

      אדום עולה!
      להב אתה מבין זה הסלוגן אדום עולה!

  • להב  On אוקטובר 24, 2010 at 11:33 pm

    וואלה אחי, איך לא חשבנו על זה קודם. האמת עליי זה עובד, אתה יודע שזה עובד עליי, אבל על המוני בית ישראל, אלה שמרחפים מעל ושוקעים מתחת, לקו העוני?
    אה אה, לא נראה לי. מצטער.
    האמת היא שיש לי משהו..
    אבל בשביל זה תצטרך להזמין אותי לקפה. נקודה.
    🙂

  • מוני יקים אנטיציוני  On אוקטובר 25, 2010 at 11:00 am

    לא צריך סלוגן

    צריך מהפכה תודעתית שתוציא את ציבור המנוצלים מתודעת השקר הציונית
    לאומנית פופוליסטית של קיומו של "עם אחד" מול אויביו הערבים.
    העוני הניחשול קבעונו והעמקתו הם פרי תיכנוני כלל ציוני אשכנזי
    המשך היסטורי לשיטות "שלטון הקהל" ממזרח ארופה.
    דיבורים על מאבקים נקודתיים וועדי עובדים הם אופיום לפרענקים
    שמחלקים משת'פים כבר 120 שנות ציונות אשכנזית .
    התעקשות הסמול האשכנזי ושאר "שומרונים טובים" להתעלמות מהחפיפה
    בין עוני ושיוך אתני הם למעשה תמיכה ברורה בשאיפה להנצחת העוני והעוולות הגזעניות הכרוכות בו.

  • מוני יקים אנטיציוני  On אוקטובר 25, 2010 at 11:26 am

    לא צריך סלוגן 2

    ובפרט לא סלוגן ילדותי שמתאים למשתכשכים בבריכות צפון ת'א.
    צריך שבסמול האשכנזי יבינו שהשלום עובר בשכונת התקווה באשדוד
    בקטמונים ובעיירות הקיפוח.
    ניראה לי ואני מקוה שאיני טועה שרק רני מתחיל לקשור את הקשר בין
    גזענות הסמול והתעלמותו מהחפיפה העדתית מעמדית לבין העלמותו
    הצטמצמותו של מחנה השמאל לאפס כמעט מוחלט ובמקביל התנפחותו של
    מחנה הימין הקיצוני מלא השנאה לכל מי שאינו יהודי המאוכלס בפליטי
    ההזנחה של מניפי דגל השמאל.
    כדי לחסל את העוני צריך לחסל גם ובעיקר את הציונות האשכנזית
    ואת זה אפילו הני לא התחיל להבין.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: