גז, הלם וסולידריות: אום אל פאחם ה 27.10.2010

מידי פעם אני מארח טורים אורחים בבלוג, מסורת שהופכת אט אט למשהו ממוסד. הללי פינסון חברתי היקרה, ד"ר לחינוך XXXXXXXXXXXXXX, כתבה את הטור הבא שכבר פורסם באתר סולידריות שיח ג'ארח:  http://www.justjlm.org/646. אני חושב שזהו טור חשוב מספיק לעלות שוב. הייתי רוצה להגיד קריאה נעימה אך זו לא אמורה להיות כזו.

יום רביעי, שעת בוקר כבר לא כל כך מוקדמת, אנחנו מטפסים בארבע מכוניות לאורכה של אום אל פאחם. אני שונאת לנהוג באום אל פאחם, אני מסבירה ליושבים ברכב, שילוב בין נהיגת שטח, לונה-פארק ומערב פרוע, תוצאה של טופוגרפיה והעדר השקעה בתשתיות.

באנו להפגין סולידריות עם תושבי אום אל פאחם למול הפגנת הכוח הפרובוקטיבית של מרזל, בן גביר וצאן מרעיתם. אני מתייצבת היום לא רק מתוך מחויבות למאבק פוליטי משותף. אום אל פאחם בשנתיים האחרונות הפכה לי בית מחקרי, ו"תושבי אום אל פאחם" הם לא גוף אמורפי, אלא שמות, פנים, אנשים שהקדישו לי מזמנם וחלקו איתו את תובנותיהם. המושג סולידריות מקבל משמעות הרבה יותר קונקרטית מבחינתי היום.

באזור בו החנינו וברחוב ליד ישנן קבוצות של שבאבניקים. אנחנו תוהים האם זה סימן ל"בלאגן" הקרב ובא. אולם מאה-מאתים מטרים הלאה, למול כוחות המשטרה, ההרכב משתנה. מלבד מספר פעילי שמאל וקבוצה של נטורי קרתא, ניתן למצוא בעיקר אנשים מבוגרים, מיושבים. גם הצעירים יותר שביניהם אינם רעולי פנים, וכל אימת שהם מנסים אפילו להתחיל בקריאת קריאות הם מהוסים ע"י המבוגרים. ח"כ עפי אגברייה ואחרים מסבירים לנו שישנה החלטה לשמור על מחאה כמה שיותר שקטה ולא להיגרר לפרובוקציה של הימין, לכן גם לא הכריזו הפעם על שביתה כללית. אבל מולנו ניצב כוח משטרה רב, לא פרופורציונאלי לכמות האנשים הנוכחים במקום או להרכב האנושי.

קשה להישאר אדיש למול ים של לובשי מדים שחורים, עטויי מגנים, חלקם רעולי פנים, ובעיקר מחומשים בנשק, סליחה, אמצעים לפיזור הפגנות, מכף רגל ועד ראש. בגוף עוברת תחושת צמרמורת. שרון, אסתר, ואני מתמקמות בשורה הראשונה מול כוחות הימ"מ, במרחק נגיעה מהשורה הראשונה של הכוחות. עוברת לי בראש עוד מחשבה נאיבית, שאם תהיה התלהטות, אולי יהיה משהו "מרגיע" בנוכחות שלי בחזית מול המשטרה. אבל בינתיים, בכל מקרה, שקט, ואנחנו עסוקות בעיקר בלקשקש, לעשן, לתקוע מבטים חזרה לימ"מניקים שספק מנסים לקרוא את הכיתוב על החולצות ספק תוקעים מבטים לא ראויים, ולתהות האם השקט יישמר, האם העובדה שבשורה הראשונה של השוטרים ניצבים בעיקר קצינים היא סימן לרצון של המשטרה גם לשמור על רגיעה.

אולם ככל שהשקט גובר והזמן עובר, כך מתרבים כוחות המשטרה, נוספים פרשים, וזרנוקית או בואשית (יש חילוקי דעות), ובעיקר ניכר כי גוברת דריכות כוחות המשטרה. הם מהדקים שורות, מדי פעם מרימים מגנים, וכמו נחיל של נמלים, מתפשטים שמאלה וימינה וכבר לא עומדים רק מולנו אלא מקיפים אותנו משלושה צדדים, ומתפשטים לגבעות שליד, לצידי הבתים.

אני תוהה האם הדריכות הזו מסמנת שצעדת הימין הגיעה, מנסה להתמתח ולראות מבין ים לובשי השחורים. מאחור מצד ימין נשמע כאילו יש התרחשות. מאוחר יותר יסתבר כי אנשי המקום זיהו מסתערב, שניסה להלהיט את הרוחות, ודרשו ממנו להזדהות. ואז זה מתחיל.

גז, הלם, כדורי ספוג נורים לכל עבר, צללי פיצוץ ושריקת הרימונים באוויר. אני זוכרת בעיקר את ההלם. לפני שאני פותחת בריצה אני שומעת את שרון לידי צועקת, ספק לעצמה ספק לשוטרים "אבל למה? לא קרה כלום!". אני לא למודת גז, אבל אני לא צריכה את הניסיון המוקדם הזה או את ניסיונם של אחרים על מנת להבין שנורת כאן כמות חסרת תקדים. אני רצה. משהו פוגע בי בקרסול, הסימן העגול הכמעט מושלם שהוא מותיר כנראה מלמד שזה כדור ספוג. עוד כמה צעדים ומשהו פוגע בי גם בקרסול השמאלי, בצד האחורי שלו, ותוך כדי הריצה שוקעת התובנה, שעל מנת לפגוע בי בזוית זו, משהו כיוון אלי מאחור, מהגב. אין לאן לברוח, גז, הלם וספוג מכל עבר, מאחורה, מימין ומשמאל, גשם של עצמים מתעופפים באוויר, רודף אותנו לכל מקום ועכשיו (רק עכשיו!) גם מתווספות האבנים.

ישנה הפוגה קטנה. אני חוצה בריצה את הרחוב לצד השני במטרה לנסות להיכנס לאחד הרחובות הפנימיים. שוטר מכוון אלי נשק וצועק עלי ללכת מפה, אני משיבה לו "מה נראה לך שאני עושה?", וחוברת לגיל ולשרון. מתחיל מטח נוסף. בזווית העין אני רואה בית שהקומה הראשונה שלו חצי בנויה. אנחנו רצים לתפוס מחסה בתוך המבנה, גז בריאות וידיים מעל הראש, מגנות פני עצמים מתעופפים. נכנסים למבנה החצי בנוי, אבל רימון גז רודף אחרינו ומתפוצץ ממש לידי. האפקט של הגז בתוך מבנה חצי סגור רק חזק יותר, ואני צריכה להזכיר לעצמי שאני לא באמת נחנקת. האלכוהול שמרחתי לא ממש עוזר, ואולי זה מכיוון שלא ממש הייתה שהות למרוח אותו מראש. חוצים את הרחוב  שוב, ומבין הדמעות אני קולטת בזוית העין שוטר נוסף המכוון עלי נשק, אני צועקת לו שאני הולכת מפה ושיוריד את הנשק, הוא מספיק קרוב בשביל לשמוע, ותודה לאל גם להוריד את הנשק. רצים לתוך הרחוב ומישהו דוחף לי בצל ליד, אדי הבצל עושים את העבודה, ואני מתחילה להרגיש הקלה. ממשיכים לעומק הרחוב. מחכים, ברקע פיצוצים ותמרות עשן, מדי פעם חבורת צעירים רצה פנימה ובעקבותיהם דולקים כוחות המשטרה ואנחנו רצים עוד לעומק הרחוב.

בתום שעה נראה כי שכחו הרוחות. חוזרים לנקודת ההתחלה, כוחות המשטרה נעלמו כלא היו, על הקרקע שטיח של תרמילים, קלעי ספוג ושרידי רימוני הלם. מתכנסים ליד המכולת השכונתית. מבטי הכרה, לחיצות ידיים, חיוכים של שורדי קרב משותף. גם זו דרך ליצירת סולידריות.

בדרך חזרה לבועה התל-אביבית חלקי הפאזל של היום הזה מצטרפים לכדי תמונה מדאיגה. התובנה שהמשטרה פעלה ליצור אסקלציה של המצב שוקעת, וההסבר כי אולי היה כאן לא יותר ולא פחות מאשר ניסיון לתרגל ב"חי" השתלטות על מחאה ברחוב הערבי, בהמשך "לתרגיל הטרנספר" לפני כחודש, נראה לי הגיוני מרגע לרגע.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סתם אדם  On נובמבר 9, 2010 at 10:39 am

    הראתם את אותה סולידריות כשהתפוצצו מקומות ב"בועה" התל אביבית?
    ביקרתם מי מקורבנות מייק'ס פלייס או הדולפינריום?
    למה אסור למשטרה, הרשות המבצעת של המדינה להכנס ליישובים מסויימים בשטח מדינת ישראל? למה מותר להפגין בלב ה"בועה" התל-אביבית, לטרנספר את מתיישבי גוש קטיף ולהעליב את תושבי אריאל, אבל אסור להפגין בעיר ערבית?
    די כבר עם המוסר הכפול.

    • hani24  On נובמבר 9, 2010 at 2:57 pm

      כמה מטומטמת תגובה יכולה להיות? מה אתה עונה אוטומט? אתה בכלל קורא? אני יודע שאתה מגיב על כל פוסט, ובד"כ אני נמנע מלענות עקב אותו דיון הסטורי, אבל הפעם אתה ממש עובר ל גבול!

      האם אי פעם הפגנת יהודים פוזרה באלימות מסוג זה?
      מה הקשר לקורבנות הפיגועים? מה הקשר לפיגועים?
      האנלוגיות שלך מראות על לקות בהבנה בסיסית של הנושא. האם מפגינים בלב בני ברק נגד החרדים (הסטודנטים רצו, אך הבינו מהר מאוד את גודל הטעות), אני פשוט נבוך…..
      הני

      • סתם אדם  On נובמבר 10, 2010 at 12:55 pm

        http://www.google.com/images?hl=en&q=עמונה

        שאלת, קיבלת.

        • סתם אדם  On נובמבר 10, 2010 at 12:58 pm

          וכשתסביר למה מותר לכולם להפגין בת"א ולי אסור להפגין באום אל פחם, או למה לרשות המבצעת של מדינת ישראל אסול להכנס ליישובים כאלה ואחרים, אני אטרח להסביר מה הקשר. כי יש קשר מאוד ברור בין ריבונות, דמוקרטיה וסטנדרט אחיד. אבל מה, יש חלק בארץ שלא רוצה לדעת.

        • hani24  On נובמבר 10, 2010 at 6:15 pm

          טוב שהזכרת לי, ובעימותים הללו נהרגו אזרחים יהודים, נכון כ-50 בעשור האחרון, בדיוק כמספר הערבים שנהרגו בהפגנות מידי משטרת מדינתם בעשור האחרון….
          לא מונעים מאף אחד כלום, אך לא אסכים למצעד הגאווה בבני ברק או מאה שערים, בדיוק כפי שאני לא אסכים להפגנת הימין האום אל פחם.
          אך כנראה שהשיח עמך הוא עקר וחסר כל תוחלת, אני חוזר לשתיקתי, תהנה….

  • mr.globy  On נובמבר 10, 2010 at 1:46 am

    שאלה
    מה היה קורה לדעתך מר הני אילו היו תושבי אום אל פאחם מתבוננים בצועדים של מרזל בלכתם ברחוב ולא מגיבים.
    לא מגיבים בזריקת אבן, צעקות, הנפת דיגלי אשף ועוד כהנה וכהנה.
    האם גם אז היתה מתפתחת ההפגנה לכדי אלימות?

    • הללי  On נובמבר 10, 2010 at 9:15 am

      האם קראת את הפוסט? תושבי אום אל פאחם עמדו מול החיץ שהציבה המשטרה שלא ממש איפשרה "להתבונן" בצועדי הימין, בשקט גמור, דוגמאת מופת למחאה שקטה. הפרובוצקיה החלה ע"י מסתערב, והאבנים הראשונות נזרקו אחרי, ואני מדגישה אחרי, שהמשטרה החלה לזרוק כמויות אדירות של גז, הלם וכדורי ספוג.

      • hani24  On נובמבר 10, 2010 at 10:24 am

        הללי עזבי למה לבלבל עם העובדות? מי שלא תהיה — זה באמת ישנה מה נאמר? האם יש סיכוי שתקבל את הדברים או שתמשיך להתקיף ולא משנה מה? אתה יודע הרי לא יודעים מי אתה אז אפשר לומר את האמת…אם יש על מה לדבר אשמח להסביר.

        • mr.globy  On נובמבר 10, 2010 at 10:57 pm

          מר הני.
          קראתי את הפוסט.
          שאלתי שאלה.
          משום מה אתה מתחמק מתשובה.
          לא שאלתי מי פתח ראשון במהומה.
          לא באתי להתקיף.
          באתי לקבל תשובה פשוטה לשאלה פשוטה.
          האם תוכל בבקשה לענות?

          ולהללי
          אין אני חפץ לפתוח דיון בנושא מה גרם למה.
          אם ברצונו של מר הני להקצות לכך מקום בבלוג שלו אשמח ליטול חלק בדיון. אך, כרגע אי נמצא בעמדת אורח מגיב וככזה אני מגביל את תגובתי לקיצור הכרח.
          ואי אפשר בלי הערה
          הערכות משטרה מוגברת גרמה למניעת הפגנה שקטה או
          ידיעות קודמות וניסיון קודם עם מפגינים ערבים היא הסיבה להתלקחות.
          חושבני כי האמת נמצאת אי שם באמצע.

          • hani24  On נובמבר 11, 2010 at 9:13 am

            גלובי, אם כבר שמות תואר אז ד"ר הני, אבל הכי טוב רק הני….דבר שני יש מצב שאתה לוקה בהבנת הנקרא או אי קריאת החומר?
            פסקה 7!!! הבלאגן התחיל לא בשל איתמר הגזען ומריעיו אלא בשל הלהטת הרוחות ע"י אחד מאנשי המשטרה מסתערב….ואם אני מבין, היית מצפה שהם ישבו בבתים ולא יעשו כלום? יענו יבואו ניאו-נאצים לביתך, יפגינו למען חיסול היהודים ואתה בבית, כלום?!@
            אני מקווה שתוכל להבין מה שכתבתי….ואם זה קשה אני יכול לכתוב את זה עם ניקוד!

            • mr.globy  On נובמבר 12, 2010 at 2:34 am

              ד"ר הני

              "מאוחר יותר יסתבר…"

              למיטב הבנתי זו השערה ולא עובדה.

              לפיכך לא קיבלתי תשובה לשאלתי.

              • hani24  On נובמבר 12, 2010 at 11:11 am

                בחיי שאתה לוקה בהבנת הנקרא! זהו תאור של מה שקרה, אתה באמת שואל את זה? הייתי מציע שיעור אוריינות בסיסי….במצב זה אין לי מה להוסיף מלבד לזאת….

                • mr.globy  On נובמבר 12, 2010 at 8:40 pm

                  חוסר ההבנה הינו שלך לא שלי.
                  אחד משעורי העברית הראשונים שלי היה אודות זמנים.
                  עבר, הווה ועתיד.

                  מורתי לימדני שכאשר מתארים דבר שארע בעבר יאמר "המעשה שהיה כך היה…".

                  וכאשר רוצים לומר על דבר מה שיקרה בעתיד יאמר "במידה ולאחר בדיקה יסתבר כי…"

                  אז היכן חוסר ההבנה שלי.

                  כל טוב לך ד"ר הני

                  שלום ולא להתראות

  • שונא שמאלנים  On יולי 23, 2014 at 7:17 pm

    סע לאום אל פאחם דר נכבד!!ותשאר שם
    שמאלני מטומטם
    אהבה עיוורת לערבים
    לאן תגיעו לאן???

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s