זוג צעיר מחפש מדינה לגור בה

לאחי הצעיר חיים יש בלוג "האזרח זין", הוא לא כותב מספיק למרות שהוא מוכשר בטירוף! אבל כשהוא כותב אני בד"כ מעלה את הפוסטים גם לכאן, אם לא מתאים לו שיתבע אותי! בהרבה אהבה, געגועים ושמחה שאוטוטו תחזרו לכאן לסבול יחד איתנו…הנה הטור החדש של חיים זובידה

לכל מדינא דבעי

עוד מעט אנחנו חוזרים לארץ, עוד מעט כמעט. אין לנו דירה אבל אנחנו חוזרים עם שתי בנות. אין לנו רכב אבל יש לנו חתולה. אנחנו רוצים לקנות דירה, לא בית פרטי ולא פנטהאוס, לא חצר, לא גינה ולא חניה מקורה, רק דירה. פשוטה כזו עם חלונות (אשתי מתעקשת), שתהיה לפחות דלת אחת שנוכל לצאת ולהיכנס ושנוכל לשים עליה שלט שמשקר לכולם "כאן גרים באושר ועושר", חדרי שינה שנוכל לשים את הראש אחרי יום עבודה, מטבח שנוכל לבשל לקטנות אוכל. על מרפסת אנחנו מוכנים להתפשר, נשים את ארגז החול של החתולה במקלחת ונחייה עם הריח. אבל אנחנו רוצים דירה.

שנינו ילידי הארץ, היא כבר כמה דורות ואני… טוב אני זה היה ממש קרוב… שנה אחרי שההורים שלי עלו לארץ אני נולדתי, דור ראשון, צבר. אני מאוהב בעיר שבה גדלתי, כיום היא מפלצת ענקית שגודלת לרוחב ולאורך, מתפרסת לרחובות וסמטאות שאינני מכיר, כמו עכביש ענק שהשתלט על גוף זעיר של מושבה. אבל ברחוב שבו גרים הורי הפנסים שדולקים בלילה הם אותם פנסים שדלקו בילדותי וזה די נעים. למרות שאני עושה לה רומנטיזציה אני אוהב את העיר שבה גדלתי.

היא פורחת בכל פעם שהיא מגיעה למושב. אני תמיד נוהג לשם והיא תמיד מסתכלת בחלון ומסבירה לי בכל נסיעה כמה שהיא אוהבת את הנוף הצהוב וההררי שעוטף אותה. כשאנחנו יוצאים מהרכב ואני כמעט מתעלף מהחום, היא דוהרת לבית ותוך שניה יוצאת עם חולצה קצרה מכנסים קצרים וסנדלים (שאני שונא שנאת מוות) או עם נעלי הבית החומות של אבא שלה ואומרת לי דווקא יום נעים לא? לא יקירה 50 מעלות בצל זה לא יום נעים.

לילדות שלי יותר פשוט עם עברית. הן יודעות אנגלית, ערבית יוונית אבל הכי מסתדר להן עברית. כשהגדולה הייתה בביקור בארץ הכנסנו אותה למשך שבועיים לגן, כשהגננת דיברה איתה עברית היא קרנה מאושר. היה לה כל כך קל להסביר את עצמה בשפה שלה מבלי שתצטרך לחפש את האלטרנטיבה באנגלית או יוונית. לצערה של הגננת הבת לא סתמה את הפה העברי במשך השבועיים האלו, סליחה מיקי.

אנחנו מתים לגור בארץ, הבעיה היא שהיא לא כל כך רוצה שנגור בה.

ההורים שלנו נאמר בלשון זהירה, לא מבוססים עד כדי כך שיוכלו לממן לנו דירה ולא ניראה לי שהם גם צריכים לעשות את זה. אני עובד והיא עובדת והאמת שנחזור עם חיסכון לא רע לארץ וזה צריך להספיק… אבל זה לא מספיק.

אני מסתכל על שוק הדירות ועל המחירים – מליון ומשהו לדירה. מליון ומשהו לדירה אומר שכמעט כל מי שיש לו דירה הוא מליונר. אני לא מליונר. אני צריך לקחת משכנתא. המשכנתא שהמדינה שלי נותנת היא רק 70% מערך הנכס. כלומר אני צריך להביא 30% מאיפה? המדינה לא עונה. שלושים אחוז ממליון ומאתיים לדירה יוצא שלוש מאות ושישים אלף שקל. מהיכן להביא שלוש מאות ושישים אלף שקל? החסכונות בסביבות המאתיים גם אם אני נותן הכל….

וצריך גם לשלם גן וחשמל ומים וארנונה וגז ו….

בכל אופן המדינה שלי מעדיפה תושבים אחרים. המדינה שלי מעדיפה אזרחים עשירים. מצבור דירות ענק בירושליים נמכר במחירים מטורפים לאזרחים מחו"ל שמגיעים לשם כמה חודשים בשנה. תל אביב מזמן הפכה לתרנגולת המטילה ביצי זהב לכל מי שרכש "דירה להשקעה". מונח מקסים "דירה להשקעה", הדירה אכן משקיעה את הדיירים השוכרים עמוק למצולות האוברדרפט.

והנגיד והאוצר ומשרד השיכון? אני מניח כי לרוב האנשים שעובדים שם יש כבר דירה אז זוגות צעירים הומלסים לא מעניינים אותם במיוחד. אבל במקום לעזוב אותנו בשקט הם מטילים עלינו כל הזמן מגבלות ומיסים ושינויים. לשם מה? הם טוענים שהמטרה היא הורדת מחירי הדירות. מחירי הדירות לא יורדים סטנלי ממש לא מבין מה הוא עושה החברים שלו באוצר די דבילים אם הם חושבים שזה מה שיוריד את ערך הדירות ומשרד השיכון נלחם עם קק"ל והקרקעות השייכות לעם לא מגיעות לחלקו הניזקק אלא לחלקו המזוקק.

בכל אופן המדינה שלי לא רוצה שאגור בה, היא לא רוצה אותי בתור אזרח כי אם הייתה רוצה הייתה יכולה:

להחליט שיש החזר מס לדירה יחידה עד 90% מגובה החזר המשכנתא.

החזר משכנתא צמוד לשכר המינימום, ניראה את הנגד מעלה את שכר המינימום עכשיו.

להחליט שדירה שניה להשקעה תרכש רק במקומות מיועדים – נגב גליל צפון דרום, נראה אז מישהו משלם 5000 ש"ח על דירת שני חדרים דולפת.

ולבנות עוד דירות.

אני מת לגור בפריפריה, תנו לי לגור בעמק יזרעאל ועשיתם אותי מאושר. אבל צריך עבודה, צריך אוכל צריך לשלם מיסים. מצבה של התחבורה הציבורית בארץ כל כך גרוע שאפילו כיום 63 שנה אחרי קום המדינה, צריך חמישה אוטובוסים ושעתיים וחצי להגיע משם למרכז. מדוע עדיין אין רכבת לפריפריה? אפילו רכבת פרוורים אין!!! מדוע המחירים של התחבורה הציבורית כה גבוהים? לשר כץ הפתרונות.

כי המדינה מזמן החליטה של מחדלי ההנהגה ישלם העם. אין מספיק מים, לא צריך להתפיל יכולים לגבות עוד עבור כל קוב. עשירים ימשיכו לצרוך כרגיל והמעמד הנמוך והבינוני ישלם עבור מחדל ההתפלה. מכרו את הבנקים את קופות החולים את האוויר שלנו לחברות הסלולריות ועם מה אנחנו נישארנו? האם יש תחרות בין הספקים? האם אנו נהנים מתעריפים מוזלים? נו בחייכם אנחנו מגש הכסף שמוגש ללוביסטים מטעם חברי הכנסת.

אז אם את מדינה נחמדה, לא גדולה מדי לא עמוסה מדי, אם את לא עסוקה מדי במימון ביטחון או מלחמות, אם יש לך רזרבות במאגרי הביטוח הלאומי שאת מבינה שצריכים לחזור לרווחת האזרחים, אם את רוצה להשקיע בנו כדי שניגדל ונחזיר גם לך,  אם את רוצה אזרחים שיכולים לנשום ברווחה כלכלית ולגדל ילדים ברוגע, אם את רוצה אזרחים שיהיו לצידך כמו שאת היית לצידם צרי קשר ונחזור, כרגע אנחנו לא בבית.

חיים זובידה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אמיר  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:03 am

    מליון מאתיים אלף זה לדירה טובה מאד. אבל אפשר למצוא גם בפחות. בתור זוג צעיר שגם כן חוזר לארץ בקרוב ואפילו מאתיים אלף אין לו, אני אומר שלא הכל אבוד, כל עוד מוכנים להתאמץ קצת. נכון שזה לא "קל" כמו פעם (אפילו שאף אחד לא הוכיח שבאמת היה קל פעם, תמיד התלוננו) ונכון שיש עוד כמה תשלומים לשלם, אבל אם לא מתעקשים לאכול עוגה יחד עם קצפת ודובדבן אלא רק עוגה וגם ממנה אפשר להשאיר גם לארוחה הבאה, עדיין אפשר להנות.

    • hani24  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:14 am

      אני בטוח שאחי "ישמח מאוד" לקרוא את התגובה המושכלת הזו, מעניין איפה יש בפחות ועל כמה תשלומים מדובר ובאמת הכי מעניין זה כמה ההורים שלך יכולים לעזור…..אבל למה להתעסק בזוטות, שהרי זה כולה עוד כמה תשלומים…..בלי קצפת בלי דובדבן ולפעמים בלי לחם ובשר…שטויות!

  • אמיר  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:31 am

    הני, כמו שכתב לך טל ומשום מה אני לא רואה את זה פה, אבל הנה כיוון – באר שבע היא דוגמא אחת מיני רבות של ערים שאפשר למצוא בהן אחלה של דירות, אמנם לא תמיד חדשות מהניילון או אפילו קצת יותר מבנות 10 שנים (יש כאלה שזה בשבילם דיל-ברייקר, אני לא) והנה לנו דירה מצויינת לפני שמדברים על תמיכה מהורים שאין.
    עם כביש 6 אתה תוך פחות משעה בתל-אביב ומבלי לצאת ב5 בבוקר מהבית. יש מוסד אקדמי מוצלח מאד בעיר והחברה תוססת ונעימה, אפילו שיש שם גם כמה בדואים (רחמנא ליצלן, וכמובן שהדברים נאמרים כי יש כאלה שגם זה דיל-ברייקר בשבילם)

    ואם לא היה ברור אז אני אדגיש – אין תמיכה מההורים, גם לא בעשרות אלפי שקלים, שלא לדבר על מאות אלפי שקלים כמו שיש לברי המזל פה ושם.

    כנס לאתר דירות באינטרנט, תגביל את הסכום הרצוי או לפחות את כמות החדרים הנחוצים ותראה שהעולם לא כזה שחור.

    קח דוגמא –

    דירה ברמת גן (!!!!), רחוב משה דיין, קומה שלישית בלי מעלית , 4 חדרים, 110 מטר עם 3 כיווני אויר, בניין די ישן אבל בסה"כ מטופל וקיימת אופציה לתמ"א 38 (שזה אומר שידרוג המבנה והוספת מעלית בתמורה לתוספת 2 קומות לקבלן) ב250K$ – הולך או לא הולך ?

    לצאת מבועת תל אביב ולהפסיק להאמין לכל מה שכותבים בעיתונים, זה משהו שאתה לימדת…

  • hani24  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:44 am

    כביש 6 הוא לא אופציה, יקר מידי כמו רכב ודלק.
    תמ"א 38 זה כמו עקירת תוספתן בלי הרדמה….250$K והנה הגענו ל-800,000 ש"ח לפני מיסים עו"ד ועוד. האמן לי אני עשיתי את הצעד ומכיר קצת טוב יותר ממך אני מעריך. על כל מחיר שאתה רואה אתה צריך להוסיף כ-10% מסביב.
    שלא לדבר על שיפוץ, מעלית וחניה….
    אבל אני אתן לאחי לענות ביקשתי ממנו לענות כאן…חיים הבמה כולה שלך, נראה לי שהשגכתי לך מתווכים בלי כסף 🙂

  • דודי  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:44 am

    רכבת לעפולה תהיה בשנים הקרובות.

    • hani24  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:46 am

      כמו שרכבת לירושלים תהיה תוך שנה שנתיים.
      כמו הרכבת התחתית שאני חוגג עליה בת"א-יפו
      ובדיוק כמו הרכבת הקלה בירושלים ורכבת הפרברים בגוש דן….
      מאמין רק למראה עיניים…
      הני

      • דודי  ביום מאי 12, 2011 בשעה 2:41 pm

        לדוגמאות שלך: רכבת מהירה לירושלים תהיה עוד חמש שנים לפחות. הפרויקט מקרטע. רכבת פרברים בגוש דן – לא ברור למה כוונתך. כבר כיום יש רכבות סבירות להרצליה ופ"ת, רכבת לראשון לציון, בת ים וחולון תפעל בסוף שנה זו.

        הרכבת הקלה בירושלים כבר נוסעת. בעוד כמה חודשים תיכנס לשירות פעיל.

        תחתית בת"א – לא נראית באופק. תהיה רכבת קלה, לא יודע איפה זה עומד אבל לא הייתי בונה על זה בשנים הקרובות.

    • hani24  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:48 am

      דרך אגב מתאים לי מאוד רכבת לעפולה בשנים הקרובות!!!!

    • דודי  ביום מאי 12, 2011 בשעה 2:33 pm

      תשווה את הרכבת היום לרכבת לפני 10 או 15 שנים. התקדמות עצומה. למשל – רכבת ת"א-חיפה ב-40 דקות. פריסת הקווים והשירות רחוקים מאד מלהשביע רצון, אבל המגמה חיובית והיא תימשך.

      רכבת לעפולה תהיה גם תהיה, העבודות החלו, וצפויות להסתיים בתוך חמש שנים. בניגוד לקווים אחרים, רוב התוואי מצוי בבעלות הרכבת עוד מימי רכבת העמק ההיסטורית, ולכן יהיו פחות בעיות של הפקעות וסיבוכים משפטיים.

      הבשורות הקצת פחות טובות הן שהרכבת תעלה את מחירי הדירות גם בעפולה – אבל לא לרמה הבלתי אפשרית של המרכז.

      http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3417945,00.html

  • אמיר  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:52 am

    דודי, על הרכבת לעפולה לא הייתי סומך ב5-10 שנים הקרובות, גם לירושלים אמורה להיות רכבת בקרוב, רק שלך תדע מה זה "בקרוב"…

    לגבי עניין כביש 6 ועלויות אחזקת רכב – בשביל זה המציאו את המושג "רכב עבודה", שהמעסיק יסגור את הפינה הזו כמו שעושים לא מעט מעסיקים בישראל. אגב, ב"ש היא רק דוגמא אחת, לא חסרות דוגמאות ליישובים מהפריפריה בנושא. גם עלויות דלק הן דבר שאפשר להסדיר בין עם על ידי פתרונות חסכוניים יותר קיימים ובין אם באותו סעיף שרשמתי קודם "רכב עבודה".

    עניין השיפוץ/מעלית נכנס תחת ההגדרה של קצפת ודובדבנים. חניה יש כלולה בדירה הזו, אגב, אבל זו הייתה דוגמא אחת מיני רבות.

    אני מכבד את זה שאתה היית בסיפור הזה וקנית דירה ואני בטוח שעשית מה שעשית כראוי, אם כי אני מבקש ממך/אחיך להיות עם ראש פתוח ולהבין שיש עוד לא מעט אפשרויות שכנראה לא ידועות לכם או לא מקובלות עליכם שיכולות לחסוך עלויות ואו למלא את הצרכים שהוצגו כאן – זוג צעיר עם זוג ילדים, משאבים כלכליים נמוכים יחסית לרמת החיים הרצויה (לכאורה, אני לא מכיר לעומק)

    אבל בוא נחכה לחיים, בכיף. כל עוד שפת הדיון פה תהיה נקיה, אני אשמח ללמוד עוד על משהו שגם אני שוחה בו די הרבה בתקופה האחרונה ואולי גם ללמד קצת אחרים.

    זה המחיר של רילוקיישן, לפעמים לא לוקחים בחשבון שהמדינה לא תחכה לך כשתחזור…

  • חיים  ביום מאי 12, 2011 בשעה 3:12 pm

    שלום הני, אמיר טל ודודי. ראשית אני מציע להיכנס לfacebook שלי ולקרא את התגובות שאני מקבל (אני מודה, הן מפתיעות גם אותי) בנושא.

    הכיוונים נהדרים וטובים, באר שבע רמת גן (ב 250 אלף דולר נישמע לי מציאה). העניין הוא שכאשר ניכנסים לתוך הפרטים הקטנים הקונסטלציה קורסת. המחירים אינם כוללים את זה ואת ההוא וצריך שיפוץ (אחרת אי אפשר בכלל לגור שם) והמחיר אינו מתרחק מהמחיר שאני נקבתי בו.
    מי שלא מאמין שיכנס לאתרים המציעים דירות למכירה.

    אין לי שום בעיה עם באר שבע. אני עו"ד במקצועי ואשתי עובדת משרד החוץ. אשתי נוסעת לירושליים (כמה זמן נסיעה ועם כמה אוטובוסים? מה המחיר החודשי? אתם יודעים?) מה עושים עם הילדים? היא מסיימת עבודה ב 16:30 לכל המוקדם (בהנחה שהגיעה לעבודה ב 08:30) אני כעו"ד חייב לעבוד לפחות על השעה 18:00 – אתם מכירים גנים שמחזיקים את הילדים עד שעה כזו?

    זה נכון שאפשר לקנות דירות במחירים מצחיקים – בקעת הירדן, דימונה, עכו וכו'. אבל צריך להתחשב במקום עבודה צריך להתחשב בילדים.

    ניראה שאצלנו כמה רחוק שאתה נוסע מהמרכז אתה משלם על כך בצורה עקיפה, שני רכבים, מטפלת לילדים לשעות שהם יוצאים מהגן עד שאנו מגיעים הביתה וכו'. אין החזרי מס לפריפריה, אין השתתפות הכל נופל על הכתפיים הרחבות של עבדכם הנאמן.

    מה שניראה לי, ואת זה ניסיתי להעביר בבלוג (ואולי לא הצלחתי) זה שהמדינה שלנו שכחה שהמטרה הראשונה שלה היא לדאוג לרווחת האזרח. חינוך ילדים אינו פריבילגיה, תשלום מיסים נמוך אינו מותרות, תחבורה ציבורית זולה ויעילה מגיעה לנו.

    קניית דירה לא אמורה להיות (כך בעיניי) חתונה קתולית עם הבנק למשך 25 שנה. אני לא צריך לשלם כפול עבור מה שהוא שלי. אנו כאזרחים לא אמורים לקרוס על מנת לקבל משאב שלנו (הקרקע). המדינה מונעת מכירת והפשרת קרקעות למגורים ובכך מעלה את מחירי הדירות בשוק.

    אולי צריך פשוט להזכיר לה.

    • אמיר  ביום מאי 13, 2011 בשעה 6:17 am

      חיים, גם לפני 20 שנה המשכנתא הייתה משכנתא. רק שהיום, אחוז ההשתתפות קצת שונה, לטוב או לרע אנחנו עדיין לא יודעים. יש זוגות שלא יודעים לראות 20 שנה קדימה ואז מגיעים למצב של צווים אדומים ועיקולים כי התחייבו לסכומים גדולים מידי ויש כאלה שכן יודעים לראות 20 שנה קדימה רק שמר גורלם ובבנק לא יכולים לאשר להם גם את המעט שיש להם בשל שינוי האחוז… בסופו של דבר, הלוואה זו הלוואה וזכותו של מלווה לקחת עליה ריביות, במיוחד כשהמלווה הוא עסק פרטי.

      לעניין ההערה על הדירה ומצבה – אם לא תתחיל לבדוק בעיניים ולא רק באינטרנט, אתה עלול להשאר מאוכזב עוד תקופה ארוכה.
      יש דירות במצב טוב (לא אומר שיש גרניט-פורצלן חדש ומטבח מצויד של קסבומר) וכל מה שצריך זה לפקוח עיניים ולהיות מעורים בשוק הנדל"ן. גם הדירה ההיא ברמת גן וגם דירה בב"ש , גם דירה בנשר ליד חיפה וגם דירה בפרדס-חנה. חבר עכשיו מחר דירת 5 חדרים בפרדס חנה במצב מאד טוב, אפילו לא הייתה בת 10 שנים, במחיר של 270K$. קצת מעל התקציב שלך אבל לא בהרבה. אפשר להכנס לדירה ולחכות עם השיפוץ תקופה מסוימת עד שמתאפסים על המצב הכלכלי החדש.

      אני מסכים שכיום יש גם אתגר כלכלי נוסף והוא מימון שמרטף/ית לילדים, דבר שבעבר היה פחות בעייתי כי השובניזם השאיר את הנשים בבית או החזיר אותן הביתה בשעות יותר מוקדמות, אבל גם עם זה אפשר להסתדר (איפה האישה שתגיד לך שבתור עורך דין אפשר לעבוד גם מהבית ? 😉 ) . שכנים וילדיהם, חברים לכיתה/גן, קרובי משפחה אם יש, כולם עוזרים לכולם וגם במערכת החינוך יש אופציה של שעות מאוחרות בתוספת תשלום סבירה. האחדות הזו שפעם הייתה גאוות העם, היום נראית כאילו איננה עוד, אבל כל מה שצריך זה לחשוב קצת יותר יצירתי.

      המצב לא כזה שחור כמו שהוא נראה, צריך קצת פרופרציות והרבה סבלנות.

      דוד, ההערה שלך על מחירי הדירות בעפולה לא ברורה. זה רע שהמחיר עולה ? זה אומר שהמצב של המקום משתבח… איזה סיכוי יש היום לעפולאי שמחפש עבודה שהיא לא דוור/חלבן/מורה/שוטר מקומי ? אני באמת מקווה שיקח לא יותר מ5 שנים לסיים את הרכבת הזו ובלי לפגוע ביותר מידי אנשים וטבע בדרך. כמו עוד קוים שיכולים לעשות רק טוב למדינה הזו. אולי מדינת תל-אביב תפסיק להתקיים בעוד עשור או שניים, כשלא כולם יחפשו עבודה רק בה.

  • ציגלר  ביום מאי 12, 2011 בשעה 3:26 pm

    בקיצור כמו חלק מהמזרחיים אתה בא בגישה של מגיע לי ותנו לי.
    אני ואשתי גם נולדנו בארץ ועבדנו וקנינו דירה.
    שנינו בני 36 וסיימנו את המשכנתא.
    עכשיו אנחנו מחפשים לקנות עוד דירה להשקעה.
    למה שאתה תקבל בזול? זה שלא הצלחת בחיים זבש"ך

  • חיים  ביום מאי 12, 2011 בשעה 3:45 pm

    שלום ציגלר,

    אתה צודק, זו באמת בעיה של מזרחיים. אני באמת חושב שירדת לסוף דעתי והצלחת ב חמישה משפטים לבטל את כל מה שכתבתי.
    רבותיי,
    אני חוזר בי מהטור שכתבתי.
    תודה על פקיחת העיניים.

    נ.ב.
    אני ממליץ לך להסתכל בדף הפייס בוק שלי ובבלוג שלי יש שם עוד כמה מזרחיים בכיינים שלא הצליחו בחיים, תן להם בראש.

    • hani24  ביום מאי 12, 2011 בשעה 3:59 pm

      חיים צודק אני גם מוחק את הבלוג וכותבים מזרחים, יוד אחת בלבד…נשיקות לבנות.
      ציגלר, אין אין עליך…..כמה טיפש אפשר להיות?!

      • חיים  ביום מאי 12, 2011 בשעה 4:17 pm

        איך ידעתי שתתבכיין גם על זה יא מזרחי. תזכור ששגיאות כתיב זה בגנים שלנו כמו גם סכינאות, כינים ושאר דברים שנעביר אותם לדורות הבאים.

  • מאיר עמור  ביום מאי 12, 2011 בשעה 4:03 pm

    ברצוני להודות לחיים ולהני זביידה על הכתיבה והפירסום של המאמר הזה. לדעתי מאמרו של חיים מתמצת על הלוז (המגעיל) של החיים בישראל. אני חי בקנדה. נכון
    הנה דברים שכתבתי לאחר שקראתי את המאמר ופירסמתי אותו עם על "הקיר" שלי.

    מאמר אזרחי שאומר את כל הדברים שצריך לומר למי שלא מבין עדיין בפוליטיקה הישראלית דבר או חצי דבר. כל ידידי ה"דמוקרטים" שמתעקשים לנסח (5) מעגלי רצון טוב במפלגה סוציאל דמוקרטית חדשה (קוראים לה מס"ד) אבל חלק לא מבוטל מ"נבחריה" וגם "אביריה" הם האנשים שהיו ועדיין אחראים למיקום ולמקום הבעייתי בו מוצא עצמו חיים זוביידה ומשפחתו הצעירה. אז הנה עוד כתובת על הקיר המזורגג שקוראים לו מדינת ישראל המפקירה והמופקרת הצדקנית והצודקת בעיני עצמה. "דירה להשקעה" עוד מושג ממכבסת המילים הישראליות שבה "ארץ ישראל הראשונה" משכירה דירות ל"ארץ ישראל השניה" על מנת להפוך את ישראל ואזרחיה לארץ ולבני אדם החיים בעולם החמישי.
    מאיר עמור

    • חיים  ביום מאי 12, 2011 בשעה 4:15 pm

      מאיר תודה רבה,

      אני חושב שאתה קצת יותר טעון ממני על המדינה, אולי זה יקח לי כמה שנים להגיע לשם.

  • מאיר עמור  ביום מאי 12, 2011 בשעה 5:05 pm

    "טעון על המדינה"? למען האמת לא כל כך. מדינת ישראל היא מה שהישראלים עושים ממנה. וכעת זה מה שיש. השאלה היא האם בין אלה הרואים את מה שיש יש מספיק אנשים שירצו לשנות. זו השאלה הרלוונטית היחידה. על פי הבנתי הסוציולוגית המועטה – מסתבר שלמרות כל הדיבורים על ההיפך, רוב הישראלים היהודים מעוניינים להמשיך את הקיים. אחרת איך אפשר להסביר את התמשכותו? מה שברור לי לגמרי הוא שמצב כזה לא יכול להימשך לאורך זמן רב מאוד. כיום, ישנם הרבה זוגות צעירים ממשפחות של "ישראל הראשונה" שהופכים למרות מאמציהם "לישראל השניה". זה מתחיל להיות מסוכן לישראל הראשונה. נפגש בכיכר תחריר? אולי? אני אגיע.
    מאיר עמור

    • חיים  ביום מאי 12, 2011 בשעה 5:40 pm

      מאיר שלום,

      אתה יודע, בתור אחד שגר בקהיר שלוש שנים ועזב אותה כחצי שנה לפני פרוץ המהפכה האזרחית, אני יכול להגיד לך שגם שם הייתה תחושה שהעם מעוניין להישאר בקיים, הסדקים נפערו פשוט לא שמו לב עד שהיה מאוחר מדי.
      לגבי הפגישה בכיכר תחריר נשמע נהדר, החברה מספרים לי שהעניינים די נירגעו שם, אז ניפגש בכניסה לשוק.

  • יוסי  ביום מאי 12, 2011 בשעה 5:06 pm

    אחלה בלוג!

  • סתם אדם  ביום מאי 12, 2011 בשעה 8:34 pm

    לפני שנתיים (פחות חודש) כתבת:

    "לסיום בנימה אישית, מזה שנתיים שאני מחפש לקנות לי דירה, לא משהו מיוחד, 105 מטר רבוע עם מעלית ורצוי חניה אך לא חובה, בתל אביב-יפו גבול צפוני הירקון דרומי די פתוח להצעות ואינני מצליח…למגינת ליבי כמרצה במרכז הבינתחומי למרות שכולם חושבים שאני מרויח הון, אין זה המצב…אם מישהו יודע או שומע אנא ידעו אותי, נמאס לנו לגור בשכירות ואני רוצה את התחושה של בית שכה חסרה לי…"

    תחשוב מה היה המצב שלך אם היית מנסה את זה היום…

  • רחל  ביום מאי 12, 2011 בשעה 11:50 pm

    ראשית אני חייבת לציין שנהנתי מכל רגע, אכן שווה קריאה…

    אני מגדירה עצמי כציונית מאוד, בת להורים ציוניים אף יותר אשר הקריבו את כל עולמם כדי לעלות ארצה ולחיות במדינת הקודש- "ארץ זבת חלב ודבש" כך כינו אותה הוריי, וזה החינוך שגדלתי עליו ועל כן בהזדמנות זו אומר כי אני גאה במדינתי ומודה על היותי כאן, אך באותה נשימה אומר גם כייש עוד הרבה מקום לשיפור, וזו לא דעה אישית- זו עובדה!
    בועת הנדל"ן היא רק טיפה בים, ישנם עוד "ליקויים" רבים שממתינים לתיקון. ואין זו בושה לומר זאת, הרי אם נאמר הכל בסדר כשהכל לא בסדר, כיצד השתפרו הדברים? מכח האינרציה?!? ושלא תבינו לא נכון, אני מעריכה מחשבות חיוביות וזהו גם מוטו חיי אך לעיתים חשוב ונכון "לצאת מהסרט" ולראות מציאות… המציאות טובה אך לא טובה מספיק.
    היו שלום חברים ואל תשכחו יש לנו ארץ נהדרת 🙂

    • חיים  ביום מאי 13, 2011 בשעה 10:29 am

      תודה רבה, ובהחלט נכון.

      הגיע הזמן להתחיל לבקש מהמדינה להחזיר.

    • hani24  ביום מאי 13, 2011 בשעה 1:29 pm

      לא מבין מה כל כך נהדר בה? נראה לי כתגובה חסרת כל קשר למציאות המרה ומתייחס בדיוק לעובדה שאת מגדירה את עצמך כמו שכתבת בלי שום קשר לשום עובדה או למציאות…חבל…

  • דקל-דוד עוזר  ביום מאי 13, 2011 בשעה 8:44 am

    אין מדינה.
    אין כנסת – יש אסיפת נציגי האזרחים.
    אין ממשלה – יש ועד ומפקח.
    אין שר, יש נאמן ציבור.
    אין ראש ממשלה, יש מפקח ראשי
    למדינה אין אחריות – האחריות היא של כולנו.
    והנבחרים שלנו צריכים לעזור לנו, אבל האחריות נשארת שלנו.

    אין מדינה, ואם הנבחרים שלנו, שחושבים שהם מייצגים את המדינה, לא יבינו את זה, אז באמת שלא תהיה.

    • חיים  ביום מאי 13, 2011 בשעה 10:36 am

      דקל דוד עוזר שלום,

      קראתי את התגובה שלך ואינני מבין אותה (אולי הבעיה היא בי). היא ניראית לי פשטנית מדי.

      בוא נדבר רגע על מפעלי ים המלח, שאלו אותך אם להפריט או לא? שאלו אותך בכמה למכור? מה עם כביש שש? למי שייך הכביש? למה אני צריך לשלם על נסיעה לגוף פרטי? מה עם הפרטת הבנקים? במי בחרת כאשר הופרטו הבנקים ומה הוא עשה עם הקול שלך?

      תקשיב דקל לי אין דרך להתמודד עם לוביסטים מפוצצים בכסף שמבטיחים תרומות לפוליטיקאים תמורת הקול שלהם. לכן אני חושב שדרך הפעולה שלי לשמר את הזכויות שלי מצומצמת. בין השיטין אני מבקש מההנהגה מצד אחד לחשוב וללכת על הקלף הזה בבחירות הבאות ומצד שני מבקש מכל הזוגות הצעירים חסרי הדיור "להעניש" את הפוליטיקאים שמתייחסים אלינו כמו לארנק.

      כרגע זה כל מה שאני יוכל.
      במידה והתכוונת לדבר אחר אנא האר את עיניי.

  • רונן גפן  ביום מאי 15, 2011 בשעה 9:18 pm

    שלום לך זןג צעיר
    אין חוק במדינה שלכל אחד חייבת להיות דירה בבבעלותו.
    יש כאלה שאף פעם לא תהיה להם.
    גם לי פעם לא היתה ואני עבדתי קשה כדי שתהיה.
    בכי לא יביא אתכם לזה.

    • hani24  ביום מאי 15, 2011 בשעה 11:08 pm

      בונה אתה גאון! ואו לא חשבנו על זה קודם. תרשום פטנט ואני מתקשר לוועדת פרס נובל תתכונן….בחייך מניין השטויות הללו! אנשים עובדים במשרה מלאה ועדיין פונים להשלמת הכנסה, כאן עולה יותר משכורות חודשיות כמעט מכול מקום "מפותח" אחר בעולם לרכוש דירה….אז תעשה טובה, הבנו אתה יותר טוב, המשאית עם המדליות בדרך, אבל תן מבט במציאות ותעורר…

    • חיים  ביום מאי 17, 2011 בשעה 12:06 pm

      רונן שלום רב,

      אני חושב שאתה די מפספס את העניין לצערי. אתה אומר, אין שום חוק במדינה שלכל אחד חייבת להיות דירה בבעלותו לצערי אתה צודק. העניין הוא שהמדינה צריכה לעשות הכל על מנת שתהיה דירה לזוגות צעירים. דירה ראשונה לזוגות צעירים אינה מותרות. הקרקע אינה של המדינה אלא של אזרחיה, המדינה שכחה את תפקידה הפשוט והראשוני – לדאוג לרווחת אזרחיה. המדובר בדיור, המדובר בתחבורה, והמדובר בחינוך. כל אלו הן חובות של המדינה לאזרחים! כאשר מדובר בדירה יחידה (ולא מישהו שקונה דירות להשקעה או קבלנים שקונים נכס משפצים ומוכרים לצורך עסק) על המדינה לעשות שמיניות באוויר כדי שזוגותיה הצעירים ירכשו אותה בניחותא וברווחה בלי שיאלצו להינשא לבנק למשך 30 שנה ולהחנק כל חודש מהנטל שלה.

      המדינה מקדמת תרבות שנור איומה וזונחת את בסיס קיומה. כסף לרכוש מטוסים, טנקים וכלי נשק יש! אבל ביום ליב"י נידרשים כל האזרחים לתרום עבור רווחת החיילים. סליחה, אני לא תורם. זה תפקיד המדינה לדאוג לרווחת החיילים. אני משלם מיסים כל חודש (והרבה) שהכסף ילך לשם. ימי התרמה לילדים במצוקה? מה קרה? תפתחו את הרזרוות של הביטוח הלאומי ותוציאו משם כסף כי זה מיועד בדיוק לזה. יום התרמה לעיוורים לחרשים לחולי צליאק לבעלי פסוריאזיס …. ראבק זה תפקיד המדינה!!!! כספי המיסים צריך ללכת לשם!

      אבל מה… אם נוחי עופר ניר שלום אוליגרך רוסי אמריקאי מבצעים את תפקיד המדינה ולמדינה נוח עם זה, כולנו נהפך להיות אסקופות נידרסות לבקשות ההחזר שידרשו מהמדינה.

      מספיק עם זה ודי. שההנהגה תעשה את תפקידה ותתחיל להחלק את המשאבים לאזרחים. כל מי שצריך שיקבל. גם עיוור ללא ביטוח לאומי צריך לקבל עזרה מהמדינה. זוג צעיר שידו אינה משגת לקנות דירה אינו צריך להישאר ללא דירה. צריך לתת החזרי מס, להוון ולהשיב לזוג את מחצית או רבע מעלות הקרקע, לבנות רכבות מהירות שיאפשרו להגיע לגוש דן וירושליים לעבודה.

      וחוץ מזה מה אתה יודע? אולי בכי כזה כן יביא אותי לזה?

      תודה חיים.

  • misha30792  ביום מאי 16, 2011 בשעה 12:56 am

    אחלה פוסט!

  • נקי החזרי מס  ביום מאי 16, 2011 בשעה 2:03 am

    באמת פוסט מעולה שמשקף את המציאות.

  • חיים  ביום מאי 17, 2011 בשעה 12:07 pm

    תודה רבה, שתפו.

  • מאיר עמור  ביום מאי 17, 2011 בשעה 3:06 pm

    חיים שלום
    הפעם אגיב קצרות לדברים הנכונים שאתה אומר. אבל אוסיף את הקצה הפוליטי שמשום מה אתה משאיר אותו "בחוץ". מדוע? אולי בגלל שאתה חושש להפוך "טעון על המדינה" כדבריך לגבי? אולי?! ובכן הנה הדברים הקצרים שלי. הדרישות שלך נכונות. אז מה? אצלי בגולני נהגו לומר: "אתה צודק אבל אין מי שיצדיק אותך". הבעיה שאת הבעיה שלך אתה צריך לנסח במושגים פוליטים. זאת אומרת, צריך לעשות פוליטיזציה של חיי היומיום בישראל. גם את חייך שלך. צריך לדבר שפה פוליטית עם הפוליטיקאים ועם הפוליטיקה הישראלית. למדינה אין זכות קיום ללא השירות שהיא חייבת (חייבת) לספק לאזרחיה. כמובן שזה כולל גם דיור. לא יתכן שתהיה מדינה עשירה ואזרחים משלמי מיסים ההופכים לעניים על ידי המדינה; בדיוק כפי שלא יתכן שתהיה מדינה עשירה ומספר אזרחים מצומצם המועשר על ידי פעולות המדינה. מהלך כזה אינו דמוקרטי. את הדמוקרטיה האמריקאית הובילה הטענה של "אין מיסוי ללא ייצוג". בישראל בהחלט אפשר להוסיף את הטענה שאין תרומה ללא תמורה (למשל שירות צבאי) ואין תמורה ללא תרומה (למשל רבע מיליון אברכים "המתים באוהלה של תורה"). ניסוח שכזה כמובן יעמיד את הזנות של המדינה עם ההון באור אחר לגמרי. אלה אינם יחסי הון שלטון (מכבסת מילים אורווליאנית) אלה הם יחסי זנות. כל זה מתנהל על חשבון האזרחים. עכשו אתה בהחלט יכול לקרוא לדברים שאמרתי: "טעון על המדינה". פוליטיזציה של חיי היומיום בישראל היא בהחלט להיות טעון על המדינה. כל זה לפני שאמרתי מילה על חלוקת עבודה אתנית בין אשכנזים ומזחרים ואצל מי נמרחת החמאה על הלחם. ברכות. מאיר עמור

  • חיים  ביום מאי 19, 2011 בשעה 1:34 pm

    מסכים עם מה שאתה כותב. העניין הוא שהפוליטיקה בארץ אינה מגוונת. תסביר לי בצורה פשוטה מי מציע לגייס את החרדים? מי ציע דיור במחיר סביר לזוגות צעירים? מי מוכן להוציא את הרזרוות האדירות של הביטוח הלאומי ולהשיב אותם חזרה למשלמי המיסים הנזקקים?

    כולנו יודעים בבירור שמתקיימת קורולציה (אתה אמרת זנות, לא?) בין פוליטיקאים להון, אין מניע אידיאולוגי לפוליטיקאים ובייחוד לאלו היושבים על כס השלטון זמן רב.

    אמה מה, כל ארבע, שלוש שנתיים אנחנו ניגשים לקלפי ומצביעים שוב ושוב עבור אותם אינטרסנטים, עבור אותם עושקים, עבור אותם אנשים מבלי לתת לשום אספקט משקל למעט הביטחוני.

    לי זה נימאס, אני מכיר עוד כמה שנימאס להם, לצערי אני לא רוב, הם לא רוב, מה לעשות?

    גולני אמרת?

    ביי ותודה.

  • מאיר עמור  ביום מאי 19, 2011 בשעה 2:40 pm

    בוקר טוב חיים
    של שלוש השאלות שלך בפוסט הקודם אלי התשובה היא: שלילית. אף אחד לא מציע לגייס חרדים. אף אחד לא מציע דירות במחיר סביר לצעירים (זה אפשרי). ואף אחד לא יוציא רזרבות בבנק המדינה ויחלקם בחזרה לאזרחים להם רזרבות אלה שייכות.
    השאלה שלי היא מה האזרחים אמורים לעשות במצב זה של תשובות שליליות להרבה קשיים אלמנטריים בחייהם? אני חושב שראשית הם חייבים, אני חוזר שנית, חייבים להיות טעונים על המדינה. אני גם מציע להם לסרב להמשיך ולשחק את המשחק עליו אתה מדבר, המתמצה "בפעולה פוליטית" של פעם בשלוש ארבע שנים לבחור בבחירות. כפי שאמרתי צריך לומר: אין מיסוי ללא ייצוג. לסרב לשלם מיסים בכל דרך אפשרית ולטעון את הטענה הפוליטית: נשלם כאשר יהיה לנו ייצוג.

    שנית אמרתי: אין תרומה ללא תמורה. מי שלא מתגייס, מי שלא תורם את חלקו לא יהנה מהמשאבים החברתיים של הקהילה.

    דרך אגב, אני ממליץ זאת בעיקר לאנשים שהוריהם (או סביהם) הגיעו מארצות שאינן אירופה. כי שם יש חפיפה עצומה בין מעמד נמוך שנוצר על ידי המדינה ואתניות. בדיוק כפי שהמעמד הבינוני והגבוה בישראל נוצר על ידי המדינה במהלך היסטורי ארוך של פעולה כלכלית פוליטית של העדפה של קבוצה אתנית מסויימת בישראל: הקבוצה של יהודי אירופה. זאת אומרת הקבוצה שהפכה לאשכנזית בישראל.

    גם למיעוט יש יכולת פעולה. אני מציע לך לחשוב על אופציית הסירוב החברתי. הסירוב לשתף פעולה עם שלטון מנוכר ומתנכר. זו האיסטרטגיה הממולצת על ידי. ניתן למצוא, בקלות יחסית, טקטיקות מקומיות איך להביא זאת לידי ביטוי פוליטי מעשי ויומיומי.

    בגולני עושים את העבודה בעיקר חיילים מזרחים. הם עושים זאת טוב לפחות כמו כל קבוצה אחרת בצבא. הייתי שם מספיק שנים בכדי לדעת זאת באופן אישי, ישיר ובלתי אמצעי. שם – בגולני – לומדים מה צריכה להיות דמוקרטיה ומדוע ישראל וצה"ל אינם מכבדים את כל החיילים שלהם.
    מאיר עמור

  • חיים  ביום מאי 21, 2011 בשעה 8:05 pm

    מאיר היקר,

    מהפכות לא קורות ביום אחד, לפחות לא אצלנו. גם במצריים שנים רבות היה שלטון יציב ועריץ ודיברו על כך שאם תהה מהפכה היא תתרחש בימיו של מובארק הבן ולא האב.

    גם כאן בנתיים די קשה להרים את הענן שיושב על המח ומפחיד אותך לעשות מעשים עליהם אתה מדבר.

    אני מקווה שבעוד כמה שנים ניפגש כאשר הרוב עשה כדבריך.

    בברכה חיים.

  • ארז  ביום נובמבר 16, 2012 בשעה 3:36 pm

    קנו דירת 90 מטר מרובע באזור הקריות ב-400 אלף שקל.
    יש שם חלון, דלת, קירות וחנייה ללא תשלום ב-99 אחוז מכלל האזור והכי חשוב אין את הלחץ על השקל שיש במרכז, בלי הניוון מוחי שתקבל במרכז עקב עומס נפשי.

    היו בעבר, ישנם בהווה ויהיו גם בעתיד, אזורים יותר איכותיים* יותר משובחים*
    (*איכותיים ; *משובחים הם גם על פי טעמו האישי של כל אחד ואחת).

    תתחילו בדירה חמודה, לא חייבת להיות חדשה, לא חייבת להיות במרכז הארץ ה-"נוצץ" ואחר כך תצמחו הלאה ותתרחבו עוד ועוד עם עוד ילדות וילדים חמודים.

    וחבל מאוד שלא מדגישים על הבעיות שלנו כעם כפוי טובה, גרגרני, מפונק, מזבל, מטנף, מתלונן ועוד שורה ארוכה ולא שונה מהרבה אנשים נוספים בעולם למרות שיש הבדלים לכאן ולכאן,
    בטוח הוא שאנחנו מפונקים, כבר לא מתאמצים לבשל, כל חור היום הוא מסעדה, קיוסק, בית קפה ועוד ועוד תחנות שהופכות כסף שהושג בעמל לחרא מעוכל, כי אנחנו בוחרים לשבת במשרה שמתעללת בנו וליצר כסף במקום למצוא עבודה פחות סטאטוסית עם פחות שעות באזור פחות חונק ולהתחיל לבשל ביחד עם הילדים כמו שהיו עושים ברוב הבתים פעם, אבל היום נוח יותר להילכד, להישאב לטלויזיה שאין לה שום אינטרס מלבד בצע לשבת על הספה ולחטט בתחת מול תוכניות מנוונות ולא אפכת שהילדים כל היום שורפים מול מחשב בלי חברה אמיתית בלי חום הורי.

    אני עומד בסופרמארקט אז היום את הבושה של פעם, כל פוסטמה חדלת אישים שחושבת שהיא אישה חזקה אישה של העולם המודרני שעומדת על שלה ומתלוננת ויוזמת ומניעה ומקדמת, חושבת שאם היא תצעק ותעמוד על שלה אז הנה היא השיגה את הקופאית שהביאו במיוחד בשבילה לפתוח לה עוד קופה כי העשר קופאיות שהיו כבר לא הספיקו, ולה לא נוח לחכות שניים שלושה אנשים.. דור של עכשיו ומיד.

    אה, והקופאית שדורשת העלאה משכר המינימום מה איתה?, היא לא עזבה את המדף שהיתה צריכה לסדר בשביל שיהיה ללקוחה הלחוצה והמפונקת נעים בעין כשהיא בוחרת בשאנטי שלה את המוצרים האורגניים שלה (כדי שהיא תאריך ימים לצורך עוד התלונניות בחייה) הקופאים הזו החוצפנית הזו שרוצה עוד שקל שתיים לשעה איזו חוצפה.. עוד עלולים ליקר את הקוטג' שוב בגלל הקופאית/מסדרת מדפים/פורקת סחורה/מנקה/עובדת מעדניה/אזרחית סוג ז/ב/ת/ח/ת, ישראל היא אתה ואת ותפסיקו לחפש אשמים ותפסיקו לחפש כיכרות לשיר שירים תחת הירח ותפסיקו להרגיש גיבורים כשאתם בונים אוהל מחנויות קמפינג.

    יש בתים! לא צריך אוהלים.

    תהיו עצובים יותר שאתם הולכים ברחוב וחושבים רק על בית כשאתם מוציאים את האף שלכם מהאייפון, מדינה יהודית-בפייסבוק, אין כבר צל של מושג מהיא זולתנות, לא פטריוטיות אשכנזית יאקית.. אני מדבר על זולתנות בסיסית כחברה תרבותית אחת.

    דלק: יקר? שיהיה עוד יותר יקר.. בבקשה! תעשו אותו כל כך יקר שיהיה יקר גם לעשירים..
    כבר זיהמנו את כל הארץ היפיפייה הזו, מתלוננים שאין כסף המדינה אבל מכוניות חדשות יש לכולם, שאל למה? כי צריך רכב חסכוני.. ו…….. כי חיים פעם אחת.

    מישהו יודע כמה זמן לוקח לכוס קלקר חד פעמית להיתפרק בטבע? רק בגלל שלא בז… שלך לשטוף כלים כי בא לך הכל תיקתק, הכל עכשיו ומיד!!!!!!!! לכוס קלקר חד פעמית לוקח אינסוף! היא בכלל לא חד פעמית! היא תחיה פה גם אחריך! והיא מה שהנינים של הנינים שלך ינשמו בסוף של דבר, אבל חיים פעם אחת!!! בוא ניקנה טלויזיה ונחליף אותה אחרי שנתיים והכי חשוב שהיא תגיע עם קלקר בצדדים, כי אני רוצה להיות מנוון שיכלית בלי שום פיקסל שרוף.

    תורידו הילוך ותפסיקו לפחד מכל ליכלוך, לא צריך לתבוע את העיריה על כל מהמורה במדרכה אז העיריה לא תהיה בסטרסס מכל פוץ שלמד לפתוח את הפה שלו כשעבר את הקורס המזורז שלו בעריכת דין ומשפטנות בטלפון הסלולארי מול שירות הלקוח של אחת מהחברות הסלולאריות הפתטיות בישראל.

    חברות סלולאריות (אותו אויר שהמדינה מוכרת לדבריך) מה קרה לטלפון הקווי? מה קרה למעטפה?
    על הכל נתלונן, על הקצב הפסיכופאטי של ההתקדמות לא נגיד מילה כי אז אנחנו מיושנים! ולא מגניבים?

    עוד ועוד אנשים, רוצים רק בית, בית כזה שיוכלו לחיות בו, כזה שהם יוכלו לקנות אותו.
    היום יש לך בית מחר ישטוף אותך גל עם הבית.. אז לפני שאתה ממהר לבית, וממהר להשמין את הפופיק שאתה מנסה לדלג מעליו.. קח צעד שנייה אחורה קנה משהו שאתה יכול להרשות קנה משהו שכבר קיים ותתחיל עכשיו לעבוד בשביל בית, בשביל הבית שלך ושלי ושל כולנו יחד, מדינת יחסי אנוש טובים, מדינת חום ואהבה ורצון לזולתנות.

    אם כל אחד יתחיל לצעוד קדימה בצעד אחד אחורה, הארץ הזו אולי תראה אחרת.
    אולי אפילו!!!!!! יהיה שווה כל כך לשלם משכנתא של שני מליון שקל גם למאה שנה, אולי אפילו נוכל לחיות עד גיל מאה בלי קלקר ועוד חארתא חד פעמי!

כתוב תגובה למאיר עמור לבטל