"אפילו בחלומות הגבילו אותנו"

אתמול בערוץ 2 שודרה כתבת תחקיר בתוכנית 360 על השר משה כחלון. משה כחלון הילד שגדל באולגה, שיצא לעבוד בגיל 14 על מנת לעזור בעול פרנסת המשפחה, האיש שאת התואר הראשון החל בגיל 31 כאב לשלשה ילדים מכהן כיום כשר התקשורת, ונחשב לשר המוצלח ביותר מזה שנים!

מה הופך את כחלון לשר כה מוצלח מודע לבעיות הציבור ובעיקר השכבות החלשות? ובכן לדעתי התשובה טמונה בתובנה שעלתה לי בזמן שניהלתי שיחת חולין (במקרה שלי גם חולים:-) עם חבר. בשיחה זו דנו בבעיה שהתעוררה במהלך השנה עם איזו קבוצה שאנו שייכים אליה, אמרתי לחבר שאני לא מבין כיצד אדם מסוים היה יכול לנהוג בצורה מסוימת למרות שיש לה/ו משאבים כמעט לא מוגבלים, ואז הוא ענה את תשובת המחץ "רק אנשים מסוג זה יכולים לפעול כך, משום שהם לא ידעו מחסור מהו אז הם לא מסוגלים להבין…." ואז נפל לי האסימון, כחלון לא יכול לצאת נגד השכבות החלשות (ראו את אחד המונולוגים המדהימים ביותר בסרט בנושא זה), הוא חלק מהן! כך גם אימו הוא נולד למצב זה וכל חייו נאבק על מנת לצאת אך הוא לא שוכח. הסרט עשוי בצורה יפה ויש בו כמה ציטוטים שילוו אותי זמן רב דוגמאת הציטוט בכותרת, הסרט שווה צפייה הוא אותנטי, והדמות המרכזית, משה כחלון, מרתקת.

הנה שיקור לסרט מומלץ לכולן/ם

כמו כן, לעניין זה של כחלון והגעתו להיות שר מנקודת הפתיחה שלו בשכונה מוחלשת בן למשפחה מוחלשת, יש גם איזו שהיא נקודה פוליטית חשובה. כחלון עלה מתוך שורות המפלגה, שנים של עבודה במרכז הליכוד ולאחר מכן הוא הפך ליו"ר המרכז, עמדת כוח משמעותית שהיוותה לו קרש קפיצה בלתי רגיל לכניסה לכנסת. אולם אם נחשוב על כך רוב אותם אנשים שבאים מבתים מוחלשים, ללא יכולות כלכליות — אלא אם ימכרו את נשמתם לבעלי ההון — לא יצליחו להגיע למשרות נבחרים רמות. מדוע? ובכן משום שעל מנת להיבחר צריכים כסף! צריך תרומות ועזרה! שהרי המתמודד אמור להיות בנסיעות מתמידות בין קבוצות בוחרים פוטנציאליים על מנת להעלות את סיכוייו להיבחר בפריימריס, ולכך צריך כסף. כסף לפרנס את הבית בזמן הקמפיין, שהרי לעבוד לא ניתן. ומה יעשו אלו שבאו מבתים מוחלשים? אלו שלהורים לא היה מספיק לתת על מנת לקנות דירה? ואין להם מספיק מחד או שהם לא מתמודדים או מאידך הם חייבים או למשכן את חייהם או את נשמתם! וזו נקודה חשובה מאוד לכל אלו שתומכים בשינוי שיטת הממשל לשיטה אזורית, מה שיהפוך את המועמדים ליותר תלויי משאבים מאשר השיטה העכשווית.

אך, לא הכול שחור, הפעם יש לי גם עצה – מכירים מישהו כריזמטי? מישהו בעל יכולות ביצוע? אדם שהייתם סומכים עליו עם הדברים החשובים באמת? אספו כמה חשברים והתחילו קמפיין עבורו, אם תראו שזה תופס התחילו להרחיב מעגלים ואז בחרו מפלגה וכולם כגוש התפקדו אליה, והחלו להריץ את המועמד שלכם. זו חייבת להיות דרך הפעולה בתוך המערכת הנוכחית, זכרו כמעט על חברי הכנסת מקבלים תרומות ויש להם מחוייבויות, ואילו אם רק תרצו תוכלו לייצר פוליטיקה אחרת פוליטיקה נכונה עם האנשים הנכונים….

אל תתנו להם להגביל את החלומות שלנו…

יום טוב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shlomiyosef  On יוני 14, 2011 at 1:29 pm

    אהלן הני
    זה אכן היה מרתק ומרגש
    לצערי הוא היחיד
    אין לאף אחד/ת ביצים
    ואומץ לעשות כלום למען החברה
    עצוב
    אך מצד שני משמח שזכינו לראות ולו אחד שכזה

  • מעין  On יוני 14, 2011 at 2:35 pm

    הני, את אותו דבר היה אפשר לומר על סילבן שלום, שאם אני לא טועה גם ידע מחסור בילדותו אך לא הפך לשר מוצלח במיוחד למיטב זכרוני.

    לדעתי אין קשר לכך שכחלון בא מבית מוחלש – יש קשר לכך שסופסוף הצליח להתברג בצמרת מפלגה אדם ערכי שבאמת אכפת לו לשנות דברים ולא רק להנות ממנעמי השלטון.

    • hani24  On יוני 14, 2011 at 3:25 pm

      הי מעיין, אך לא כך הוא, לא כל מי שבא מבאר שבע וממוצא מזרחי הוא עני…אביו של סילבן היה מנהל או סגן מנהל בנק (אולי משהו אחר אך בכיר בבנק בעיר…), והוא עצמו היה די עילוי גיל צעיר…תואר ראשון מיד לאחר הצבא תואר שני בכלכלה ומנהל ציבורי, משפטן, רואה חשבון יו"ר חברת החשמל בגיל 32 ועוד….אני רק רוצה לציין כי אני חושב שסילבן היה טוב יותר מהרבה אחרים, אבל חסר הגרוש ללירה….

      כחלון לעומת זאת, שםוט פנטסטי! אני תמיד מציא לבדוק קצת יותר לפני תגובה כזו…שווה לדעת יותר בעיקר אם משתמשים במשהו לטיעון כזה….

      בנוסף שימי לב יש רק שניים שאנחנו יכולים להתייחס אליהם….כמה חבל!

      • יאצק הצידוני  On יוני 14, 2011 at 7:39 pm

        ומאיר שיטרית מה? במיה?

        • hani24  On יוני 14, 2011 at 8:49 pm

          הי יאצק נקודה טובה לדעתי מעולם לא עמד במקומו של כחלון בעעקר לאחר הטרגדיה המשפחתית שלו ותמיד האמין בלב שלם בתאוריה המופרכת של הניאו ליברליזם….

          • יאצק הצידוני  On יוני 14, 2011 at 9:28 pm

            ושלום וכחלון היו חברים בבנק"י? גם זה וגם זה נראים לי כמתאימים להגדרה של ניאו-ליברל, מה שזה לא יהיה. שניהם יושבים בממשלתו של נתניהו ומצביעים בהתאם (ולא שיש לי בעיה עם ניאו-ליברליות).

            מה שאני יכול להגיד על שטרית שלפחות בתקופת כהונתו כראש עיר ביבנה הוא הצליח להרים את מערכת החינוך לגבהים בלי לזנוח את השכבות החלשות בעיר. לפי דעתי שטרית היה צריך להיות שר חינוך.

            • hani24  On יוני 14, 2011 at 10:35 pm

              יאצק דעתך כבודך, אני לא מסכים עימך לחלוטין, נראה לי שאתה לא מכיר את מקרה יבנה, מה ששטרית עשה הוא הביא לעיר את כל אנשי הצבא על חשבון המוחלשים ואז בנה להם שכונות נפרדות – עד היום!

              בנק"י או חד"ש לא קשורות לעניין, כחלון מראה שוב ושוב שהוא יותר סוציאל-דמוקרט מרבים בדאגתו לשכבות המוחלשות…

              • יאצק הצידוני  On יוני 16, 2011 at 5:53 pm

                נראה לך שאני לא מכיר את יבנה? השפרצתי את הקפה של הבוקר דרך הנחיריים…..

                אני מאלה שהגיעו ליבנה לאותו שיכון של אנשי צבא קבע. אז בוא אסביר לך מה קרה. יבנה היתה באותה תקופה חור, אף אחד לא רצה לשמוע על המקום. עם שמות של שכונות כמו "המעברה" או "חולות" ועדרי כבשים של בדואים הולכים ברחוב דואני זה לא הפתיע.

                שיטרית הציע לטרנר בזמנו לבנות שיכון לקציני חיל האוויר עם דמי חכירה מינימליים על דיונות. ההענות לא היתה מי-יודע מה ולכן פתחו את הפרוייקט גם לקצינים ונגדים מכלל צה"ל (ואם אתה מכיר את אופי קציני חיל האויר באותה תקןפה, לגור ליד קצין "ירוק" זה פחיתות כבוד אמיתית) כשאמרתי לחברים שלי (בבת ים!) שאני עובר ליבנה הם הנידו ראשם בצער. חברים של הורי התחילו להתערב בינהם מי מאיתנו ידרדר לסמים ראשון.

                שיטרית לא בנה בית ספר מיוחד לשכונה או מרכז קהילתי בשכונה אלא עמד על כך שהפעילויות הקהילתיות ימשיכו במרכז יבנה (במתנ"ס) והתלמידים מכל יבנה ילמדו באותו בית ספר תיכון. הכיתות היו זעירות והאינטגרציה היתה מוחלטת. לא היתה מספיק מאסה של תלמידים חדשים כדי לגרום להווצרות פירוד (לדוגמא, בכיתה שלי מתוך 13 תלמידים היינו רק שניים מהשיכון הצבאי). השוק של יום שלישי ליד העיריה היה גם הוא מקום שכולם יכלו להפגש בו, סניפי הבנקים והדואר היו במרכז הישן כך שהחיכוך בין האוכלוסיות היה יום-יומי ובלתי אמצעי.
                לעומת זאת הפאב היחיד וחנות התקליטים שפעלו ביבנה היו במרכז המסחרי הזעיר בשכונת הבנה ביתך.

                מבחנת חינוך שיטרית סיפק כסף כמעט ללא הגבלה (כיתות קטנות, מגמה טכנולוגית חדשה) שכולם נהנו ממנה. בחופש הגדול למשל היינו חייבים להגיע לביה"ס לקורסים בתכנות (ואנחנו מדברים על אמצע שנות ה 80).
                .הוא דחף את כל התלמידים להמשיך לאוניברסיטה (וזה מהכרות עם כמעט כל התלמידים של אז – יבנה עדיין היתה מקום קטן).

                להביא אוכלוסיה "חזקה" למקום שיש בו אוכלוסיה "מוחלשת" אם נעשה נכון ובזהירות יכול להניב פירות מדהימים לשתי הקבוצות.

                הבעיות התחילו אחרי ששיטרית עזב את העיר לפוליטיקה הארצית והשאיר את העיר בידיים של ברוס, שהיה בחור מאד נחמד אבל עם כריזמה של בלטה.
                באותו זמן (תחילת שנות ה 90) התחילה להגיע העליה הגדולה מרוסיה עם הבעיות הספציפיות שלה (הם לא ממש אהבו את האוכלוסיה הוותיקה בלשון המעטה) העיר גדלה באופן מהיר ולא נראה שהמודעות החברתית (שהיתה אבן פינה בזמנו של שיטרית) מצאה לה מקום בהנהלה החדשה, זה פשוט היה גדול עליהם ומשם החלה ההדרדרות.

                הצמיחה המהירה לא איפשרה אינטגרציה מוצלחת ושכונות הבנה-ביתך מצאו את עצמן יותר ויותר מבודדות חברתית משאר העיר.
                לא שהרצון לבידוד לא היה קודם, אבל כמות האנשים הקטנה ומדיניותו של שיטרית פשוט לא איפשרו לבידוד להתפתח.

                היום יבנה מנוהלת ע"י עסקן סוג ז' מהשכונה הצבאית והאטומיזציה של החברה היבנאית הפכה למצב קבוע.

                אז אני לא ממש מאוהדיו הגדולים של שיטרית, אבל את מה שהוא עשה לחינוך ביבנה (יחד עם רפי מיארה) אי אפשר לקחת ממנו.

  • דוד שליט  On יוני 14, 2011 at 3:54 pm

    על איכותו של כחלון אין מחלוקת. האיש משרת הציבור במובן הנעלה של המילה. מה שבולט אצלו זה גם שהוא ממוקד במשרדו. אני לא זוכר ממנו התבטאויות ליכודניקיות, האיש מקצוען להפליא. משהו אישי: לפני כשנתיים הכנתי כתבה, והוא אוזכר בה, ולמרבה הצער נפלה טעות עובדתית לגביו, משהו שהחסיר מהשגיו. כחלון יכול היה לו רצה, לעשות מזה עניין, אבל הוא קודם כל הרים אליי טלפון, וממש בחבריות העמיד אותי על טעותי. כמובן שהוצאנו גם תיקון טעות בעיתון, אבל הפנייה האישית אליי והטון שלו מאוד הרשימו אותי. אני מקווה בשבילו ובשביל כולנו, שהוא לא יתקלקל בדרך למעלה, כי ברור שהוא יכול להגיע לשם.

  • דרור בל"ד  On יוני 14, 2011 at 9:11 pm

    "מה הופך את כחלון לשר כה מוצלח המודע לבעיות הציבור ובעיקר השכבות החלשות"?
    אמנם השתרשה הההנחה כי משה כחלון הוא שר כה מוצלח, אך דבר זה מעיד יותר מכל על הקריטריונים להצלחה לדידו של הציבור הציוני. השר כחלון ממלא את תפקידו, את חובתו, כאשר הוא "נלחם" בחברות הסלולר. מדובר הרי במאפיה שמושגים אלמנטרים בסחר הוגן זרים להם. שאר השרים, כולם, כולל שר הרווחה, אינם ממלאים את תפקידם, ומועלים בחובתם האזרחית.

    ארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח מפרסמים אינפורציה על המדיניות האנטי-חברתית של משרד השיכון ושל החברות המשכנות, שלא מגדילות את מספר הדירות במסגרת הדיור הציבורי, עושקות דיירים דלי-אמצעים ועושות ככל שביכולתן כדי לנשל אותם מזכויותיהם ולהביא לפינויים וזריקתם לרחוב.
    על פי תנועת תראבוט, בשנת 2010 הוצאו כ-600 צווי פינוי מדירות עמידר – משפחות רבות עלולות להיזרק לרחוב בכל רגע! המדינה מתנערת מכל אחריות חברתית.

    משה כחלון הוא שר הרווחה. ידוע, גם למשה כחלון, כי זהו תפקיד הדורש, לכל הפחות, משרה מלאה. את התפקיד הזה הוא קיבל על עצמו, כסרח עודף, במקביל להיותו שר התקשורת. הממשלה שבה הוא יושב נלחמת מלחמת חורמה בארגוני זכויות אזרח – אלה שממלאות בכוחן הדל את תפקידו כשר הרווחה. אין להתפלא על כך. לו היה מוצע לו, היה הופך להיות שר בטחון, מנצל מזרחים ושולח אותם למות בעוד מלחמה מיותרת.

    היות ולמזרחים אין עזמי בשארה משלהם (כלומר יש, סמי שלום שטרית, אבל בהיעדר תמיכה רחבה מהמזרחים אי אפשר להמנע מהקלישאה האשכנזית: המזרחים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות), והיות ואף מפלגה לא יכולה לשרת אותם מתוך הפוליטיקה של המשטר הציוני – בגלל הסיבות שצוינו ברשימה ובגלל סיבות נוספות – המאבק המזרחי חייב להתנהל דרך החרמת הפוליטיקה והחרמת הבחירות. הכשלון המחפיר של שביתת העובדים הסוציאלים, לאחר התערבותם של כל מיני פוליטיקאים ואנשי שלומם, מוכיחה כי רק התארגנות א-פוליטית הדוחה כל פוליטיקאי מכל מפלגה שהיא יכולה, (אולי, אם יקום ארגון גג א-פוליטי לכל לוחמי הצדק החברתי היהודי), להצליח.

    "מכירים מישהו כריזמטי? מישהו בעל יכולות ביצוע? אדם שהייתם סומכים עליו עם הדברים החשובים באמת"?
    או שהרכבת תהיה לכולם, או שלא תהיה רכבת! ראו כאן: "האישה שעצרה את הרכבת: המאבק של גילה אדרעי
    news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=800882

    אל תתנו להם להגביל את החלומות שלנו…
    בשנת 99 אמר יאסר ערפאת: מליון שהידים לאל-קודס צועדים. כשנשאל לפשר האמירה התמוהה, המהווה הפרת הסכם זה או אחר ובנוסף מהווה הסתה פרועה נגד המדינה היהודית והדמוקרטית (להלן: המדינה הציונית), ענה ערפאת: לחלום מותר. ערפאת הוגדר אז ע"י גורמים בטחוניים בכירים (מאד) כבעל דמיון מזרחי מפותח.
    היום, כשחזונו על סף מימוש, כדאי גם להזכר בחלקו השני של המשפט: ומי שזה לא מוצא חן בעיניו שילך וישתה ממי ים המלח. כותב הני זובידה: אם רק תרצו תוכלו לייצר פוליטיקה אחרת פוליטיקה נכונה עם האנשים הנכונים….". מליון מזרחים לפרלמנט הציוני-אשכנזי צועדים, תוך התעקשות במקביל גם על חלקו השני של המשפט, יובילו ליצירת פוליטיקה אחרת עם האנשים הנכונים.

  • דרור בל"ד  On דצמבר 16, 2011 at 8:11 am

    עוד על משה כחלון כאן:
    כותרת: "כחלון על רשות השידור: "מה אתה רוצה לשלוח לי מנכ"ל שמאלני עכשיו?""
    כך נאמר: " הממשלה שלנו היא ממשלה לאומית. אני לא מודאג מהמושג פוליטיזציה. אתם שלחתם אותי לעשות משהו מסוים, תנו לי את הכלים… אם אני חושב שאני רוצה לסייע ליהודה ושומרון, מה אתה רוצה לשלוח לי מנכ"ל שמאלני עכשיו? שכל היום יטרפד לי? אתה רוצה להחליט מי ישב שם? שיהיה השמאל, שישים את מי שהוא רוצה. צריך לשים אנשים עם אוריינטציה שלנו".
    http://www.themarker.com/advertising/1.1592906

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: