הרגעים המאושרים בחיי…

אני יודע זה בנאלי, אבל מה לעשות? כבר 2 בבוקר ואני אחרי האם-אמה של כל ההפגנות, ואין לי כותרת סקסית או כותרת מעצבנת לתאר את מה שעובר עלי….

כן יש לי מספר ימים מאושרים בחיי שהם ממש עומדים בראש הרשימה, הולדת בני אוהד ועידו, אני יודע זה שמאלצי אבל אלו היו ימים מכוננים בחיי. הו ימים מאושרים אחרים, ימי ההסמכה של אביבה ושלי, בכלל היום בו פגשתי את אביבה במודיעין אזרחי, אבל עליו ידעתי רק בדיעבד שהוא יהיה אחד הימים המאושרים שלי…(אל תכעסי אביבה). כמובן היום שבו נולדו אחי, חיים, ואחותי, דנה…תראו מה זה כמעט הכול זה התחלות של דברים מגניבים.

אז כמעט כולם יודעים שבשבועות האחרונים אנחנו חבורה של אנשים שקורעים את הצורה בין מאהלים שונים, עובדים ללא הרף לנסות לסייע לנשות ואנשי המאהלים המדהימים. כולם בטח גם יודעים כי לדעתי האנשים החשובים הם לא אנשי רוטשילד, בפניהם אני מסיר את הכובע (של דפני – סתאאאאאם), משום שאני חושב שהמחאה האמיתית בסיסה בדרום בשכונות, ובערים בהן יש אוכלוסייה ערבית.

אולם, די ברור לי כי לממסד זה לא מתאים. לדוגמא ערוץ 2 מתנהג כמו חזיר יותר נכון מתקרנף, הם שם כאילו לא רואים את המחאה, מר "גל בשיער, אבא שלי גזען אבל לא נורא" מתייחס לכל העניין כקוריוז, והערוץ עצמו מעוניין לחשוף רק את מחאת רוטשילד, למה? ובכן לדעתי זה הרבה יותר מתאים להם, לממסד לאליטה וכל אנשי ההון ששולטים בחזירי הרייטינג, שהרי אלו ברוטשילד הם חלק מאותה אליטה בצורה כזו או אחרת, הם לא יצאו נגד הסדר הקיים, משום שהם מרוויחים ממנו ובכך אין כלל ספק.

אם כן, שוב נאשרה השאלה: מי מפחיד אותם, א בכלל? ובכן אותם מפחידים תושבות ותושבי השכונות המוחלשות! "הדרומיים", שוב עולה השאלה למה? ובכן די פשוט, אלו במשך שנים דוכאו ותודעתם המעמדית נמחקה, הם לא רואים את עצמם בחלק מאותה אוכלוסייה רחבה שבאה לעשות את השינוי המבורך! ובמחאה האחרונה משהו השתנה! כן חברות וחברים, אלו שבמשך שנים האליטה ראתה במונחים בכיסה קמו על יוצרם, אנשי השכונות התחילו לדבר, למה? כי באוהלים יש זמן יותר מכול דבר אחר (בהזדמנות זו אני מזכיר כי ניתן להמשיך לתרום דברים למאהלים השונים בעיקר דברים שקשורים לילדים), והזמן נוצל בעיקר לשיחות. נכון חלק מהזמן עולות תיאוריות קונספירציה, מי מושתל? כמה מושתלים יש? ומה קורה סביבנו ומתי המשטרה תגיע להוריד את השלטר על המאהל? אולם בחלק הארי של הזמן מתרחש דבר מדהים, חברות וחברים מדברים על תודעה מעמדית!!!

והשבוע זה קרה, לאחר עבודת קודש של מספר חברות וחברים יצאה משלחת ממאהל התקווה למאהל יפו. ישבו ביחד, העלו עניינים והסכימו לשלב ידיים! אנחנו היינו באופוריה ורצינו ששבת יגיע, והיום זה בא! חיכינו ואז כולם הגיעו והמגפונים רעמו! "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים!" "ערביות ויהודיות מסרבות להיות אויבות" "יפו והתקווה אותה מהפכה!" ועוד רבות אחרות. זו הייתה התהלוכה המדהימה ביורת בחיי, אם לא הייתי מזיע את כמויות הזיעה שהזעתי בטח היה לי עור ברוז. לקחתי את המגפונים וצרחתי כל עוד נשמתי בי סיסמאות שהעמידו את כולנו יד ביד, כתף את כתף, יחד!!!! והייתי מאושר! הייתי שמח!!! וחלקתי את השמחה הזאת עם עוד כמה חברות וחברים מדהימים שהיו סביבי. והנה עלינו בוידאו ל-Ynet, אילו מילים, איזה יופי…עונג צרוף…

כן אני יודע, זו קלישאה. ואני הרי רוב הזמן מיוסר ולא טוב לי, אבל הלילה לא בדיוק יכול לישון עכשיו מקשיב לשקט ונגנב….ומציע לכולן, בואו ונחרים את ערוץ 2! (הודעות יגיעו בהמשך!) ונמשיך את המחאה נשתק את המדינה וניקח את מה ששלנו חזרה לידנו.

בינתיים אחלה שיר ממני לכולכם……

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני  On אוגוסט 7, 2011 at 2:33 am

    הגעתי בדיוק למרמורק (מפרדס חנה) כשאתם הגעתם. זה היה מרגש עד כדי עור ברווז.

    • hani24  On אוגוסט 7, 2011 at 9:13 am

      הי דני, בול ככה! אני פשוט הייתי באופוריה….יש עתיד!

  • מאיר עמור  On אוגוסט 7, 2011 at 4:33 am

    הני היקר שלום רב:
    הייתי מוכן לותר על הרבה על מנת להיות איתך ואיתכם בהפגנות הללו. אני מתמלא בתחושה טובה שמזה שנים לא הייתה לי. סוף סוף הייתי יכול לצעוק "העם רוצה צדק חברתי" בלי להרגיש נבגד, בודד, שונה ומשונה ובעיקר מיותם. אין ספק שיש הבחנות שצריך לזכור. את קו השבר המרכזי או את קו הרכס המפריד בין אלה המבקשים שינוי וזקוקים לו לבין אלה הדוחים את השינוי וחוששים מפניו חייבים לזכור כל הזמן. הראשונים סובלים מהסדר הקיים. האחרונים נהנים ממנו. את התקווה ויפו מאחד קו ישיר ופשוט של דרישה ברורה לשינוי. את השינוי הזה יש לבקש באמצעות סיסמאות כמו "אין מיסוי ללא ייצוג" ו"אין תרומה ללא תמורה. שיהיה בהצלחה לכולנו.
    מאיר עמור

    • hani24  On אוגוסט 7, 2011 at 8:41 am

      הי מאיר,
      שלומות. הרבה אנשים חסרו אתמול בהפגנה, והיה לי חבל עבורכם ועבורנו. אבל דבר אחד אני יכול להגיד בקול גדול, יש שינוי (אני כותב את זה ויש לי צמרמורת!) יש אנשים שנמאס להם והדברים מחלחלים. היה מדהים אתמול, ואני מודה לחבר'ה של התקווה ויפו, ובכלל החבר'ה שצעדו עימנו מסולידריות.
      אני חושב שאנחנו הולכים להפוך את המדינה בקרוב!
      הני

  • עידו לם  On אוגוסט 7, 2011 at 10:41 am

    שיהיה לנו בהצלחה.

    • hani24  On אוגוסט 7, 2011 at 11:02 am

      הלוואי! יאללה שינוי ודחוף….

  • מאיה  On אוגוסט 7, 2011 at 10:53 am

    יופי של הרגשה, יופי של תקווה, יופי של עם…..אני בבית….

  • hani24  On אוגוסט 8, 2011 at 11:39 am

    הנה כולנו יחד!
    http://www.facebook.com/video/video.php?v=10150260698362979
    מדהים!

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: