מהר, לפני שהם באים.

האזרח זין הוא הפסבדונים של אחד האנשים האהובים עלי בעולם (אחי חיים), הוא מצחיק, הוא מהנה ולעולם לא משעמם! הבעיה היא שהוא כותב מעט מידי ממקומו בניכר, לקראת ראש השנה החליט האזרח זין לתת לנו עוד מתה בדמות הפוסט הזה, אז בהנאה צרופה — חג שמח (לא שולחים סמסים לחג!)

הפוסט הזה מוקדש לכל אלו עדיין לא התרשמו מהפוסטים הקודמים שלי ורוצים ילדים. לכל אלו שבהריון וטרם ילדו ולכל אלו שמנסים להיכנס להריון. אלו הן עשרת הדיברות שאתם חייבים לעבור עליהן לפני שהם מגיעים…. מהר מהר, אין זמן! (ותודה למתי כספי).

1. לכו לישון! עכשיו! תעזבו את הפוסט למען השם, אם שמתם משהו עם הגז שילך כפרה, אתם באמצע שיחה עם הראלה ממפעל הפיס, תנתקו לה בפנים – לכו לישון! עם מזגן בלי מזגן, זה לא משנה. תתמקמו על המיטה, אל תציבו לעצמכם שעת יקיצה פשוט לכו לישון. כשאתם מתעוררים, תתהפכו ותמשיכו לישון לעוד כמה שעות. בקשו מבן הזוג לצלם אתכם ישנים וצלמו אתם אותו.
לא, השעות האלו לא יעזרו לכם כשהם יגיעו. לא תוכלו לצבור אותן, אבל הזיכרון הנעים שלהם והתמונות ישארו שנים אחרי הלידה.

2. צאו מהבית עכשיו, כמו שאתם. אתם יכולים לקחת מפתחות וארנק וזהו! ככה קומו ולכו. תחשבו על עצמכם כמו על משפחת פראנק שיש לה התראה של חמש דקות לברוח מהבית. קדימה עכשיו, למה אתם מחכים? כי כשהם יגיעו… לא תהיה יציאה מהבית שכרוכה בפחות משעתיים אריזה. וזה לא משנה לאן אתם הולכים, זה יקח שעתיים! בקבוקים ומגבונים ואוכל ושתייה ופירות וחיתולים ומוצצים וחיתולי טטרה ונשכן ו… שעתיים ראבק! עכשיו קומו ולכו.

3. תתפשטו ותלכו ערומים בבית לפחות יממה שלמה. כן, כן, תודיעו לבוס שלכם שאתם לא מגיעים היום לעבודה ותורידו את הבגדים ותסתובבו ככה יום שלם. אל תסגרו חלונות ואל תתביישו מהשכנים הפוריטנים שלכם. תאכלו ערומים, תבשלו ערומים, תראו חדשות ערומים. תתגרדו על הספה בהנאה, תשכבו על הריצפה הקרירה, תשחקו שח, מונופול או סולמות וחבלים בעירום! כי ברגע שהם באים… אתם תוכלו לראות את הגוף שלכם העירום שניות מעטות במראה בזמן המקלחת. הגוף ישתנה, יזדקן, יאפיר, וכבר לא יהיה אליו כוח. הגוף ישמש רק להרים אותם על הידיים, לדגדג אותם להכניס אותם לכיסא באוטו ולהוציא אותם. ממש כמו טוטו תמוז בביתר הגוף אינו אלא לצורך שימוש וללא רגש.אז יום אחד, רק יום אחד לפני שנפרדים ממנו, תנו לו להיות חופשי ומאושר.

4. תקדישו את עצמכם לאמירות חיוביות. תגידו כן, אפשר, מותר. יקירתי, אני רוצה להוציא לעצמי את העין עם מזלג – כן יקירי. אני רוצה לזרוק לך את כל הדיסקים עם הסרטים הכחולים – בטח אהובתי. כי כשהם מגיעים… אתם הופכים להיות מפלצות הלא! אל תעשה את זה! אסור להכניס לפה. אל תגע בדברים מהריצפה. וכמובן צעקות בודדות של לא! אסור! לא! לא!!!!!!!! אז יאללה לפני שכן יוצא מהלכסיקון שלכם תנו את הכבוד המגיע… לא?

5. תשמעו את המוזיקה האהובה שלכם כל הזמן. לא מעניין אותי אם זה לד זפלין או תמיר גל תשמעו אותה. תשירו איתה במקלחת בשירותים או בעלייה לתורה של האחיין שלכם. תשירו את המוזיקה שלכם בכוח, תנגנו על גיטרת אוויר, תתופפו על שולחן תהנו ממנה. כי ברגע שהם באים… אתם כבר לא תזכרו כלום מהשירים הנפלאים האלו. אתם תשירו במקלחת שירים של יובל המבולבל, תדקלמו את הטקסט של גילי בא לבקר, תורידו את הזבל לצלילי סוד השירים של מיכל ובינינו, למוח יש כמות מסויימת של מידע אותו הוא יכול להכיל, הוא יוותר על פוליקר, שלום חנוך וכוורת לטובת אורנה ומשה דץ. ויום אחד אתם תמצאו את עצמכם באוטו, בחנייה של העבודה מאזינים כבר שעה לרינת מחרבת את השירים של נעמי שמר, בלי שזה ממש יפריע לכם. הדיסקים שלכם יעלו אבק, ואם תנסו לשמוע משהו מהם, הצרחות של "לא! אני לא רוצה את זה! אי…מא, תגידי לאבא" יוציאו את הרעיון המטופש הזה מהראש שלכם. יאללה תישמעו משהו שאתם אוהבים, קדימה.

6. תפנו לעצמכם לילה אחד, תדליקו נירות ריחניים, תתקלחו, תלכו לסלון תשבו צמוד אחד לשניה ותתנצלו בפני הטלוויזיה. תסבירו לה שזה לא היא וזה לא אתם זה הם. תנסו לתרץ את זה שכבר אתם לא תשלטו בערוצים השונים. שהיא תצטרך להתרגל לצפייה מאסיבית באותו סרט דיסני מחורבן במשך חודשיים, ללא שינוי או גיוון. שהערוצים החדשים שכוללים מילה אחת בדקה אחת כמו- כדור, כדור – דקה אחר כך, בובה, בובה או שאלות מטופשות כמו איפה סבא? איפה סבא? ותשובה מטומטמת עוד יותר – בציור של רנברנט, לא בשליטתכם. חבקו אותה, נשקו אותה, תחליפו לה בטריות, עטפו את השלט שלה בניילון נצמד, תנו לה להיות מלכה ללילה אחד לפני שתהפוך לנערת סחבות כשהם יגיעו.

7. עכשיו כמו שאתם, לכו למטבח. הגעתם? יופי עכשיו תוציאו שתי צלחות ושתי כוסות. הוצאתם? יופי עכשיו תשליכו אותם עם הרצפה, שיתנפצו שיתרסקו. לכו למיגרת הסכינים, תשליכו את כל הסכינים על הרצפה, שהלהבים ינצנצו באור השמש. תפעילו תנור לחום מקסימום ותפתחו את הדלת ותשאירו אותה פתוחה. קחו חרוזים קטנטנים ופיצוחים אבנים קטנות ותשליכו אותם על הרצפה. את כל הפסלים השבירים שימו בגובה הברך. לכו למקלחת וכוונו את הברזים לטמפרטורה החמה המקסימלית. עכשיו שבו וצפו ביצירת האומנות שלכם, חייכו אליה, התגלגלו בשברים ובסכינים אך למען השם אל תתרגלו לזה. כי כשהם באים… אתה הופך להיות ארנולד שוורצנגר בשליחות קטלנית שלוש. כל מה שאתה עושה זה להגן עליהם מכל מה שיכול או סביר או שלא סביר ולא יכול לפצוע אותם. דלתות ננעלות במנעולי פלסטיק כה מסובכים לפתיחה שיש סיכוי שאת תוכן חלק מהארונות והמגרות לא תראו עוד לעולם. שימוש נירחב במושג "על הארון" כדי לאכסן כל מה שיכול להוות סכנה, קופסאות שימורים (זה יכול ליפול לו על הראש), עצמות דגים (הוא יכול לבלוע את זה) מצתים, עפרונות ועטים. אתה מבין שהלכת יותר מדי כשאתה מסתכל על החתול שלך שאינו מצליח לייצב את עצמו מכיוון שחבשת את הכפות שלו בצמר גפן ועטפת בפלסטרים רבים, שלא ישרוט את התינוק. בקיצור קדימה, TAKE A WALK ON THE WILD SIDE.

8. לכו לפארק ביום שישי ושבת בבוקר עם עיתונים קפה ועוגיות שמרים ריחניות ונפלאות. תמצאו עץ, תפרסו שמיכה ותקראו את העיתונים, תשתו את הקפה, תאכלו את העוגיות. חכו קצת, עוד קצת ואז תראו אותם, סליחה, אותנו. טרוטי עיניים, מזוייפים (כלומר לא מגולחים), חבושים משקפי שמש ומוליכים עגלה הנושאת בחובה את הדיקטטור. על העגלה המסכנה מונחים תיקים, שקיות, כובע, נעלים, קרם הגנה ועוד ועוד. הסתכלו עלינו, כיצד אנו לא מצליחים לשבת לשניה, לשניה אחת. שתו עוד קצת קפה. ראו אותנו מתרוצצים בפאניקה כיוון שהיא אינה מוכנה לשבת בעגלה אלא לרוץ וליפול (כמובן רק בבוץ) ולרוץ וליפול (ליד כוס קפה זרוקה ומטונפת ועד שאתה מגיע אליה, היא שותה כבר חצי המשאריות) ולרוץ ולרוץ ולרוץ, לקורע לנו את העיתון ולהשליכו לפח ולחכות לקריאות התפעלות מאיתנו. אנחנו נביט עליכם, אוכלים את עוגת השמרים בניחותא ונקלל אותנו ואתכם ואת הדיקטטור ואת האו"ם ואת הקריביים, את כולם! לכו, לכו לשבת בפארק, לכו להנות, לכו לנוח, לכו לעזאזאל.

9. אני יודע מה חשבתם כשהתחלתם לקרוא את הפוסט הזה, חשבתם שאני אגיד לכם תיכנסו למיטה ויאללה תעשו חוואוו ושוואוו. תזכרו שזה מה שהכניס אתכם לבעיה הזאת. אז אל תעשו את זה יותר! אל תעשו את זה לעולם!

10. תתחילו משהו ותסיימו אותו. תקראו ספר, ככה מהתחלה על הסוף. ארבע מאות עמודים, בלי תמונות (לא ג'ון גרישם למען השם). תראו סרט, מהתחלה עד הסוף, חכו שהכתוביות יגמרו, תשבו באולם עד שיבואו לפנות אתכם וגם אז תתנגדו (פאסיבית). לכו לספרית הווידאו ותקחו סידרה שלמה, ארוכה, כזו שאתם מתככנים לראות מתי שהוא, תבינו אין מתי שהוא! עכשיו! תיכנסו לשירותים, קחו אתכם עיתון משהו של סוף שבוע, תתרווחו על האסלה ותקראו הכל. אני מתכוון הכל! כלכלה, תרבות, פוליטיקה, ספורט, מודעות אבל, הכל. כי כשהם באים…. אתם רואים רק התחלות של סרטים,קוראים עשר עמודים בחוסר ריכוז ונוחתים בעייפות על המיטה, מריירים על הכריכה. קוראים עיתונים בשירותים, בלחץ, בלי הבנה או הנאה. האמינו לי אין תיסכול גדול יותר מקאקי שהתחיל ונאלץ להפסיק בחופזה.

לסיכום:

אם אתם עדיין לא בהריון, אם אתם חושבים על זה, אם אתם בשלב של לפני ואולי – אני מתחנן לא, לא, לא. קחו את הזמן, אל תמהרו, להיות הורים בגיל שישים זה נפלא, להחליף חיתולים בגיל 70 זה אושר ולהכין בקבוק בגיל 80 יכול להיות יעיל לשני הצדדים. תחשבו, תחשבו תחשבו.

אם אתם כבר בהריון….

שיהיה במזל טוב, אין, אין, אין על ילדים. זה אושר זה כיף זה הדבר הכי טוב שקרה לנו בחיים. (אני מניח שאם אתם מספיק מטומטמים לעשות ילדים אחרי הפוסט הזה, אתם תאמינו גם לשטות הזאת).

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס חפץ  On ספטמבר 22, 2011 at 3:43 pm

    ענק, אחיך!

    • hani24  On ספטמבר 22, 2011 at 4:07 pm

      כן נשמה הוא מצחיק חבל על הזמן ועוד יותר אינטלגנטי….

  • Danton de Choc  On ספטמבר 24, 2011 at 2:37 am

    בתור אב לשניים… כל מילה אמת. שנים עד שהצלחתי לישון עד מאוחר בבוקר. ואז, איזו חוויה, איזו התגלות!!! עונג עילאי.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s