גם בבית המשפט העליון צריך מזרחי?!

חברות וחברים בימים אחרים אנו ערים לסערה בדבר המינויים לבית המשפט העליון בישראל, פתאום כולנו רואים כי אין ולו שופט/ת מזרחי/ת אחת לרפואה בין שמות המועמדים וזה מציק לנו! אז ישבו שתי החברות ד"ר יפעת ביטון וד"ר מירב אלון-לברון ויחד העלו מכתב אליו שותפים רבים וטובים, והיום מכתב זה קיבל הד ארצי בידיעות אחרונות…מצ"ב המכתב לעיונכם ולתגובותיכם….

7 בנובמבר, 2011

לכבוד

חברי הועדה למינוי שופטים

א.ג.נ.,

אנו, החתומות והחתומים מטה, מבקשים להביע את דאגתנו מהעובדה שעם פרישתו בימים אלה מכס השיפוט של כבוד השופט אדמונד לוי, נותר בית-המשפט העליון בלא שופט או שופטת ממוצא מזרחי, לאחר כמעט 50 שנה בהן  כיהן  בו לפחות שופט אחד ממוצא זה. גם אם שיעור ייצוג זה היה כשלעצמו מועט ובלתי-מספק בעליל, הרי שהמצב הנוכחי מטריד במיוחד.

למותר לציין כי הקפדה על ייצוג הולם של מזרחים, המהווים כ-40% מהאוכלוסייה הישראלית, מחויבת מהבחינה משפטית, ומעוגנת למשעי בהכרת בית-המשפט העליון ברעיון הייצוג ההולם כאחד מביטוייו הבולטים והחשובים של עקרון השוויון החוקתי. על אף חובה משפטית זו, כיהן בבית-המשפט העליון עד כה, לרוב, לא יותר משופט מזרחי אחד בכל כהונה. אחרי יותר ממחצית המאה של פיתוח עקרונות חוקתיים בישראל, ובראשם ערך השוויון, המהלך המתבקש היה ניצול הפרישה הנוכחית של השופט לוי ושל הצפויות לאחריה לצורך הגדלת מספר השופטים ממוצא מזרחי במוסד משפטי חשוב זה, כמו גם הגדלת ייצוגן של אוכלוסיות מודרות אחרות בישראל.

תחת זאת,  אנו צופים בדאגה במגמה המסתמנת של הדרה נוספת של מזרחים ממוקד השפעה חשוב כבית המשפט העליון, עד כדי היעדרם המוחלט ממנו. התנהלות זו אף עומדת בניגוד גמור להחלטת וועדת המשנה לוועדה למינוי שופטים בראשות השופט בדימוס זמיר משנת 2001, אשר על סמך דברי חבר הוועדה, פרופ' אמנון רובינשטיין, קבעה כי יש לאפשר שיקוף של גווניה האנושיים של החברה הישראלית במי שנבחרים לכהן כשופטים בבית-המשפט העליון. רובינשטיין התריע גם מפני ההתנהלות שהשתרשה בציבוריות הישראלית, של דחיקתם ממוקדי ההשפעה של מזרחים במדינת ישראל.

האוכלוסייה המזרחית בישראל אינה רק בין המשמעותיות ביותר בה מבחינה מספרית, אלא היא מהווה קבוצה מוחלשת מזה עשורים רבים. מחקרים אמפיריים מוכיחים שוב ושוב את פערי-הכוחות במסגרתם מתאפיינת קבוצה זו, לאורך כל שנות קיום המדינה, מפגיעוּת בכל מדדי המוביליות החברתית המוכרים: חינוך, בריאות, השתכרות ועוד.

עמדתנו עולה בקנה אחד עם חזון ביסוס אמון הציבור בבית-המשפט העליון עוד מימים ימימה, כעולה ממחקרו של ד"ר קידר, לפיו כבר בראשית שנות החמישים, בן גוריון "הכיר בצורך הדחוף ליצור תודעה קולקטיבית של 'אומה' ושל גוף אזרחי נושאה של מדינה ריבונית…מסיבה זו, והגם שידע כי שופט ספרדי בבית-המשפט העליון לא יסייע מיד להגברת השוויון בין העדות בחברה הישראלית, היה בן-גוריון משוכנע שמינוי כזה יתרום ליצירה של תודעת שותפות בקרב האוכלוסיה בישראל, ובכך גם ללגיטימיות של מערכת המשפט ושל מוסדות המדינה בכללותה."

לאור התמשכות מצב בלתי-שוויוני זה, ולאור ההכרה בתפקידו המרכזי של בית-המשפט העליון בעיצוב ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, אנו אוחזים בדעה הנחרצת כי מינויים של מועמדים מרקע זה יבטיח את קידום השוויון, ויחזק את הלגיטימיות של מערכת המשפט, תוך שיקוף מרכיביה של החברה הישראלית.

אנו מסרבים לקבל כסביר מצב בו בין מועמדים למינוי לבית-המשפט העליון, לא רואה לנכון הוועדה לקידום שופטים לבחון מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי וגם לא ערבי. זוהי הפעם השנייה ברצף בה לא מועלה על-ידי הוועדה לדיון ולו שם של מועמד אחד כזה ברשימת הראויים לתפקיד החשוב.

במסגרת שאיפתנו המעשית לפתור מצב בלתי-נסבל זה, הרינו דורשים כי תורחב לאלתר רשימת המועמדים, ותכיל בתוכה מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי, מתוכם תבחר הוועדה. כפי שהדגיש בג"ץ מספר פעמים בעבר, זהו תפקידו של הגוף הממנה לנקוט פעולות outreach לשם איתור מועמדים ראויים מקרב בני הקבוצה הבלתי מיוצגת. עוד נבקש לקבל את נימוקי הוועדה, במידה שתישלל מועמדותם של אלה מסיבה כלשהי.

למותר לציין, כי אף שמחאתנו הנוכחית מתרכזת בבעיה המיידית של העדר מועמדים ומועמדות ממוצא מזרחי מטעם הוועדה, הרי שדאגתנו הרחבה יותר היא מהאופן בו הרשימה ממנה שואבת הוועדה את מועמדיה מתאפיינת בהומוגניות חברתית, המתעלמת מחובת ייצוגן של אוכלוסיות מוחלשות ככלל בחברה הישראלית.

בשנת 2009, בה שוב לא הופיעו ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון אף לא מועמד או מועמדת ממוצא מזרחי או ערבי, כתב פרופ' מנחם מאוטנר כי הגיעה העת לפעול פעולה קולקטיבית משותפת לשיקום החברה הישראלית המשוסעת. בית-המשפט העליון, המהווה קניין ציבורי משותף של כולנו, הוא דוגמא מרכזית למוסד שיש לאפשר דרכו חזון זה.

על החתום,

אנשי אקדמיה (בהמשך, רשימת אנשי תרבות ורוח)

פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר, חתן פרס ישראל למשפט, המרכז הבינתחומי

פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, פרופ לפילוסופיה ונשיאת מכללת שנקר

פרופ' אורנה בן-נפתלי, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל, דיקאן לשעבר

פרופ' אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' גד ברזילי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת חיפה

פרופ' יוסי יונה, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון

פרופ' יהודה שנהב, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר מירב אלוש-לברון, ביה"ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר יפעת ביטון, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל ומרכז תמורה למניעת הפליה

ד"ר יוסי דהאן, ביה"ס למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת-גן

ד"ר יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר ישי בלנק, סגן דקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר סנדי קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד"ר נויה רימלט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד"ר שגית מור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים וביה"ס למגדר, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר ניר קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר רותי לזר, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס, המכללה למנהל

ד"ר מיכל טמיר, ביה"ס למשפטים, מכללת שערי משפט

ד"ר אמאל ג'מאל, ראש החוג למדעי המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יפעת בן חי-שגב, ביה"ס לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר יריב בן אליעזר, ביה"ס לתקשורת, המרכז הבינתחומי

ד"ר הני זובידה, החוג למדע המדינה המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד"ר מאיר בוזגלו, המחלקה לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית

ד"ר יצחק ספורטא, ביה"ס לכלכלה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יובל יונאי, ביה"ס לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר אדריאנה קמפ, ביה"ס לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ויו"ר הועד המנהל, האגודה לזכויות האזרח

ד"ר ניסים מזרחי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר יוסף ג'בארין, ביה"ס לחינוך, מכללת תל-חי

ד"ר דויד יגיל, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד"ר חנה ספרן, לימודי מגדר, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ד"ר רויטל עמרן, מרכז מנדל למנהיגות חינוכית

ד"ר איילת בן-ישי, המחלקה לאנגלית, אוניברסיטת חיפה

אנשי תרבות ורוח

משה איבגי, שחקן ובמאי

יעל אבקסיס, שחקנית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה

חנה אזולאי-הספרי, מחזאית, תסריטאית ושחקנית

רונית אלקבץ, שחקנית, במאית ותסריטאית, נשיאת תנועת אחותי למען נשים בישראל

אלון אבוטבול, שחקן ומפיק

שלומי אלקבץ, במאי ותסריטאי

קובי אוז, מוזיקאי ויוצר

חיים אוליאל, מוזיקאי ויוצר

משה קריף, פובליציסט ופעיל חברתי

הגב' יעל בן יפת, מנכ"לית, הקשת המזרחית הדמוקרטית

עו"ד ורדית אבידן, מרכז תמורה למניעת הפליה

העתק: שר המשפטים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונה ספיר  On נובמבר 8, 2011 at 4:17 pm

    צריך גם 51% נשים וצריך מוסלמי ודרוזי וצרקסי ויוצא אתיופיה ויוצא מדינות חבר העמים.
    כמה שיותר, אפילו עוד מערביים (יוצאי אלג'יר, מרוקו, אנגליה, קנדה וכיו"ב).
    כך הדיונים יסתיימו מהר יותר.
    כמה זמן לקח להם הערעור במשפטו של קצב?

    מה שחסר בתגובתי נובע מיכולתי/ידיעתי המוגבלות.
    לצערי, איני יכולה להוסיף שמות.

    ראוי היה שהחותמים על המכתב יטרחו עוד קצת וימליצו על מועמדים עם השם שלהם.
    האמירה: "דורשים כי תורחב לאלתר רשימת המועמדים" אין בה די.
    אנא התכבדו ותנו שמות.

    • hani24  On נובמבר 8, 2011 at 5:03 pm

      אני מבין יונה, היינו מה שאת אומרת שכול מה שמעניין אותך בסייפא של הסיפור הוא שמות, טוב! מצטערים כולנו בפעם הבאה ננסה לקלוע לרצונותיך…שלחי לי את הפרטים שלך בפרטי וכולנו נעבוד על הסוגיה…תודה על ההארה. הני

      • יונה ספיר  On נובמבר 9, 2011 at 12:39 am

        האני, גם אם אני נשמעת כמי שמבקר את הבקורת, שלדבריך היא לא תמיד בונה, הרי שבד"כ אני בצד שלך.

        בוודאי שבפוסט זה.

        הסיפא של הסיפור, לעניות דעתי, הוא לא שמות וגם לא כבוד אלא צדק לכוווולם, לאור היום ובזמן סביר.

        חוששתני שגם לו היו לי השמות ה"נכונים" (אגב למה לשלוח לי בפרטי?) אין איש בוועדה לבחירת שופטים ש"סופר" אותי.

        לכן, הצעתי שרשימת החותמים המכובדת מאוד תבקש הגדלת מספר השופטים בביה"מ העליון (ובכלל בתי המשפט גם) כחלק מתהליך הבטחת ייצוג הולם לכל אזרחי המדינה.
        שמות מועמדים הם חלק מההצעה.

        • hani24  On נובמבר 9, 2011 at 7:41 am

          הי יונה, יכול להיות שזו גם דרך לפתור את העניין אלא שזה לא על הפרק וכרגע אנו בבעיית ייצוג ולדעתנו הפתרון הוא פשוט להפסיק את עבודת הוועדה עד שלא יעלו שמות של מזרחים לבית המשפט העליון….כפי שעלה מתגובתך הקודמת השמות היו העיקר ללא קשר לאילך אנו עומדים בד"כ….
          בברכה
          הני

    • עליזה לוי  On נובמבר 22, 2011 at 4:22 pm

      בבית המשפט העליון יש רק אנשים לבנים מאותה עדה ואותה שכונה.
      כל רצון לשינוי הוא פאשיזם ופגיעה בדמוקרטיה.
      טוב עושים שמחוקקים את החוק לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים ולשימוע לשופטים.
      הגיע הזמן שרוב הציבור יהיה מיוצג בבית המשפט וזה כולל גם מזרחיים,מתנחלים וערבים.
      דיי לדיקטטורה של השמאל.

      • hani24  On נובמבר 22, 2011 at 7:42 pm

        הי עליזה, לא הייתי הולך כה רחוק לדבר על דיקטטורה של השמאל מספיקה לנו הדיקקטורה של ההמון ושל מסיימי בית הספר למשפטים של העברית…אני לא חושב שאוכל להתמודד עם עוד דיקטטורה.. 🙂

  • משה יוסף  On נובמבר 8, 2011 at 4:38 pm

    לדעתי המכתב צודק כמעט בכל מילה (אל אף שאני אשכנזי גאה…)

    הנקודה המרכזית העולה מן המכתב שבית המשפט לא יכול להיות מנותק ממבנה האכווסיה בארץ

    וכן, זה קשור למזרחיים, לערבים, לחרדים וכל שאר הגוונים באוכלוסיה

    נכון להיום בית המשפט משקף דעות של אוכלוסיה קטנה מאד בעם

    • hani24  On נובמבר 8, 2011 at 5:05 pm

      משה זה לא קשור למוצאך, זה קשור להשקפת עולמך, ישנם רבים אחרים במכתב שמוצאם אשכנזי ורואים את העיוות שקיים בבית המשפט העליון….
      ואם יותר לי, אני רוצה להיות קצת יותר חריף ממך, נכון לעתה בית המשפט העליון לא משקף כלל!

  • גולדבלט משה  On נובמבר 8, 2011 at 4:49 pm

    הני-ראשית בהצלחה. שנית כנראה כבר הצלחתם אם נציגת הסיעה שקבעה שאין בכלל למקום לשקול שיקולי מוצא ביחס ליהודים לנוכח כור ההיתוך מחפשת נמרצות מועמד מזרחי אז בכל זאת במקום לסגת נצליח לדרוך במקום. כתבתי על כך לא מעט פעמים וכרגיל צריך להתירא לא מהצדוקים ולא מהפרושים אלא רק מהצבועים

    • hani24  On נובמבר 8, 2011 at 5:06 pm

      משה תודה, אני כולי תקווה שנראה שינוי בפועל בוועדה ובשמות המועמדים….

  • יאצק הצידוני  On נובמבר 8, 2011 at 7:03 pm

    קצת מוזר שהמכתב נתלה בדבריו של בן-גוריון שאולי דיבר יפה יפה אבל במעשיו דאג להרחיק כל "ניחוח מזרחי" ממוקדי הכח במדינה. הסיבה לצדקת המכתב כל כך ברורה שאין צורך להתלות בעצים עקומים.

    בכלל אני חושב שכל שיטת בחירת השופטים בישראל רקובה מן היסוד. הכל משחקים פוליטים מלוכלכים וצבועים אבל מאד נח לממסד השיפוטי לתאר אותו כ א-פוליטי ובכך להגביל את הכניסה למועדון המצומצם לאו דווקא רק למזרחים אלא לכל מי שאינו מה"מילייה" של מי שמנהל את הממסד הזה.

    פשוט ליותר אשכנזים יש סיכוי גבוה יותר להשתייך חברתית לכנופיה הזו, אבל אם גם קוראים לך בשם גביזון (שאומרים לי שזו משפחה טריפוליטאית מוכרת) אין סיכוי שתחבוש את ספסלי העליון.

    הנה מה שמונטי פייתון חושבים על זה. כל מה שצריך זה להיות בונה חופשי.

  • hani24  On נובמבר 8, 2011 at 10:21 pm

    יאצק מה קורה לך? שים לב זה איפכה מיסתברה….מתשמשים בבן גוריון הפוך על הפוך!
    ועם כל השאר אני מסכים פשוט ככה זה…הכול פוליטי הכול אישי ובחלק גדול מהמקרים טבול במידה לא מעוטה של גזענות….

  • אבנר  On נובמבר 9, 2011 at 11:48 am

    האם גם הטיסים באל על צריכים ליצג את מבנה האוכלוסיה בארץ או הרופאים בבתי חולים?
    מעניין אם משיהו מהחותמים היה מוכן לשים את חייו בכפו ולעלות על מיטת הניתוח של רופא שקיבל את ההסמכה בכירורגיה על תקן "הכירורג המזרחי" או "הכירורג הערבי".

    פשוט צבועים.

    • hani24  On נובמבר 9, 2011 at 11:51 am

      זו תגובה מטומטמת! הרי ברור שלא! רק אשכנזים הם מספיק טובים להיות טייסים ורופאים! זה ידוע בכול העולם! על מה אתה מדבר?!

    • עודי יחזקאל  On נובמבר 9, 2011 at 7:13 pm

      אבנר, אם האשכנזים לא היו גונבים את כל המשאבים החברתיים לטובת בני המוצא שלהם, היום היו הרבי יותר רופאים וטייסים מזרחים!!!!

    • יאצק הצידוני  On נובמבר 9, 2011 at 11:07 pm

      לאבנר:
      אולי צבועים אבל בטח לא אהבלים ויש גבול עד איזה מרחק אנלוגיות מצוצות מהאצבע יכולים לקחת אותך.

      ביום שאני אבקש מטייס אל-על תובנות לגבי מבנים חברתיים, או אצפה מרופא מנתח (להבדיל נניח מרופא קהילתי) להבין את החיים בשכונת מצוקה אז (וגם אז בקושי) יהיה משקל לטיעון שלך.

      אם להכרתך התפקיד של שופט מתמצה בהפעלה טכנית של החוק כמו הפעלה טכנית של מטוס או אזמל מנתחים אז אתה חי ב להלה לנד.

      כבר היום מחשבים ורובוטים יכולים להחליף טייסים ובכמה מקרים רופאים.
      אתה חושב שאפשר יהיה להחליף שופט ברובוט?

      לא סתם יעץ יתרו למשה
      "אַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת"

      שים לב למילים "מכל העם".

  • אבנר  On נובמבר 10, 2011 at 11:37 am

    גם רופא הוא לא בדיוק טכנוקרט ורצוי שיהיה חף מתכונות כמו תאוות בצע, רשעות עצלנות ויהיה מכונן בתכונות כמו אהבת אדם,חמלה ונכונות לעזור – אבל בשורה התתונה מדובר באיש מקצוע בדיוק כמו שופט שאמור לקבוע את פסיקותיו על פי חוקי הכנסת חוקי היסוד וכללים אונברסליים בינלאומיים כמו "הצהרת זכויות האדם" של האום.
    הדבר עצוב באמת הוא שאתם עד כדי כך שוטים שאתם באמת מאמינים שאם כל השופטים יהיו "מזרחיים" מצבם של ה"מזרחיים" יהיה טוב יותר. בעוד שהמציאות מראה שהעליה בשיעורם של "מזרחיים" בכנסת ובממשלה לא שיפרה את מצבו אפילו של "מזרחי" אחד.
    עצם החשיבה ששופט שסבתא שלו נולדה בתימן ישפוט אחרת משופט שסבתא שלו נולדה בפולין היא פרימטיבית ,מקבעת סטראוטיפים ואנטי –הומנית.

    • עודי יחזקאל  On נובמבר 10, 2011 at 4:38 pm

      אבנר יש לך טעות יסודית באבחנה מה זה שופט!!!

      א'. שופט לא חייב להיות משפטן אלה אדם ישר ובעל אוריינטצייה שיפוטית וחוש צדק טבעי, פשוט ולא מתנשא, כפי שמרבית השופטים מיוצאי אירופה ואמריקה ש גדלו עם כפית זהב בפה ולכן הם מרגישים מרוחקים מהפציינטים מיוצאי אסיה ואפריקה.

      ב'. שופט חייב גם וצריך לפסוק לפי חוקי כנסת ישראל ועל פי הפסיקה המנחה של ערכאה שמעליו על מנת ליצור אחדות שיפוטית

      ג'. אין כל קשר לייצוג המזרחי בעמדות הפוליטיות וככול שיהיו בכירות, שכן איש פוליטי אינו שופט, מה גם שלדאבון הלב מרבית המזרחי משחקים במגרש הפוליטי של האשכנזים ולדאבון הלב חלקם הסתאבו ולמדו את השיחיתות!!!!

      אבנר מה איפשר לעשות נוכח הקביעה ובין היתר של מחקרים סוציולוגיים ולפיהם שופטים מייחסים 40% למוצאו האנתי של בעל הדין העומד לפניהם, בין אם מזרחי ובין אם אשכנזי???

      לסיכום, כאשר ימונו שופטים ראויים בהתאם לכישורים והיחס שלהם באוכלוסייה הכללית יהיה זה אך סביר להניח כי המזרחים יקבלו יותר משפט וצדק ללא דעות קדומות והתנשאות, שכן אל לנו לשכוח שגם שופט הוא בן אדם ואינו חף מסטריאוטיפים ודעות קדומות!!!!! הדברים מקבלים משנה תוקף במינוי שופטים לבית המשפט העליון שכן ההלכות שבית המשפט העליון קובע הם הלכות מנחות את כל הערכאות דלמטה!!!

  • אבנר  On נובמבר 12, 2011 at 6:47 pm

    "אבנר מה איפשר לעשות נוכח הקביעה ובין היתר של מחקרים סוציולוגיים ולפיהם שופטים מייחסים 40% למוצאו האנתי של בעל הדין העומד לפניהם, בין אם מזרחי ובין אם אשכנזי"

    נשמע לי מופרך. וחוץ מזה 40 אחוז ממה?

    אשמח לקבל הפנייה למחקר רציני כזה.

  • אבנר  On נובמבר 27, 2011 at 2:39 pm

    טוב. אני לא ממש מופתע…..

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s