ערוץ 10 חי או מת? או, איך פעם הכניסו לנו עז בדלת האחורית…

על שבריריותו של המאזן הדמוקרטי, על השתלשלות האירועים המאיימים לסגור את ערוץ 10 ועל סולידריות בתקשורת

המדינה כמרקחה, למה? ובכן, מנסים לחנוק לנו את הדמוקרטיה! חוק לשון הרע, ומפטרים את זאת וזאת מערוץ 1 ומרשת בית. העיתונאים בחופזה מכריזים על כנס חרום! כן, חברות וחברים לא פחות ולא יותר, כנס חרום, על שום מה? ובכן הדמוקטטורה הישראלית לקראת שבר. ותאמינו לי לא היה אפילו אחד שלא הגיע, אפילו ההוא ה"שרמנטי" הבן של: "מה זה עזה כאן? חשבתי שאנחנו כבשנו אותם ולא הם אותנו" — אני לא רץ עדיין (!) לכנסת שפתאום נזכר שהוא חלק מהקולקטיב העיתונאים…תחושת קבס עמוקה אחזה בי. והיו שם גם רבים וטובים, ואני לא הבנתי על מה ולמה כל הדרמה.

ובכן לאחר ששוחחתי עם כמה מביני עניין וקראתי על הנושא, שני דברים הפכו לדי ברורים: 1. חוק לשון הרע כמעט כלשונו מיושם הלכה למעשה מזה כבר שנים בבית המשפט הישראלי. נכון, כדאי לעשות לו כמה תיקונים קטנים שיהפכו אותו לחוק מצוין (למשל גודל התגובה, וזמן התגובה ועוד כמה). ולכך, אמליץ לרבים וטובים לתת מבט בבלוגים של חברים כמו זה של יהונתן קלינגר, ועוד, לא סתם לצרוח. 2. יש לרבים בעיה עם ערוץ 1! אנשים, גם כאלו שצמחו מתוכו, אוהבים עד נהנים לחבוט בערוץ השידור הציבורי היחידי בישראל. גילוי נאות, רבים מראשי הערוץ, כיום, הם מכרים שלי וחלקם אף חברים טובים שלי, וזה עדיין לא מונע ממני להיות ביקורתי, אולם אני מנסה בכול כוחי (ונכון אני מכיר בעובדה שיש מצב שאני לא מצליח) לנקות את דוק ההכרות/חברות מעל עיני כשאני עוסק בנושאים של רשות השידור הציבורי. אולם, אני לא כמו סוס עיוור, כל דבר משייך באופן אוטומטי וכמו תגובה פבלובית לכך שזהו ערוץ ציבורי שנתמך מכספי ציבור שמחולק על ידי ממשלה, אוי לא, פוליטית! כמו כן, ניתן להביא דוגמאות היסטורית של אנשים שחשבנו שהם מחריבי השידור הציבורי וכיום הם בצד של "הטובים".

אז מה נשתנה לפני הסופגניות של חנוכה? ובכן, ראו, לאחר כל הקריאות להצלת הדמוקרטיה הישראלית, בא לו מקרה ערוץ 10, כנסים, לא היו, התגייסות של ערוץ 2 ואנשיו מהמחלקות השונות אולי כבודדים, ותגובות? נו אלו היו פושרות. למה? אולי משום שיש כאן שאלה של אינטרסים? אולי משום שהבעיה היא בעיה פוליטית-כלכלית? מבדיקה, מאוד שטחית אודה ואתוודה, מצאתי כי עיקר העיסוק בנושא זה היה כמובן בערוץ 10 עצמו, ולאחר מכן בערוצי השידור הציבורי, ערוץ 1 ורשת בית. ברשותכם, אנסה לשפוך מעט אור על המאורעות.

לאחרונה החליטו בכנסת, היינו הממשלה, כי ערוץ 10 לא עמד בהתחייבויותיו הכלכליות אלינו הציבור, הם לא שילומו את חובם תמורת הזיכיון שניתן לערוץ מאיתנו הציבור על ידי הנציגים שלנו. בדרך היו המון בעיות של זיכיון לעומת רישיון ועוד, ואינני רוצה להיכנס לעניין זה שהרי טור זה הוא פוליטי. ומה הבעיה? ובכן, הבעיה היא שבראש הערוץ עומדים בעלים פרטיים! יוסי מימן, רון לאודר וארנון מילצ'ן. אולם זה לא כל כך פשוט, מילצ'ן החליט שדי לו להפסיד כספים בערוץ 10, שלמרות שהוא כבר לא מפסיד מאות מיליוני שקלים בשנה עדיין מפסיד עשרות מיליוני שקלים בשנה, נמאס לו מההשקעה המצטברת של כמה מיליארדים של שקלים (רק ב-2010 1.4 מיליארד שקל הוזרמו לערוץ – יקרה מאוד היא הדמוקרטיה!) והוא פשוט עוזב. כן זה מותר, זה נקרא דילול מניות. נתקעו להם שניים עם הערוץ, מימן ולאודר.

אבל אז נפל דבר, לפי יודעי סוד בין רון לאודר, אחד מאוהדיו וממיטיביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובנימין נתניהו עבר חתול שחור. ופתאום, למרות השקעות עצומות של מיליארדים, ותספורות ותגלחות של מיליארדים על ידי עשירי הארץ על גב ההמונים, החליטה הממשלה לעצור את פעילות ערוץ 10 בשל חוב של 40 מיליון שקל! אתם מבינים את הכתוב? 40 מיליון שקלים הם החוב עליו מדובר. מלבד לעובדה כי למשכורות העובדים אחראים בעלי הערוץ, שאין שום צורך לדאוג לרווחתם הכלכלית, הם כעת מנסים לנער חוצנם מערוץ 10, למה? כנראה שהוא כבר לא נחשק כזה בעיקר משום שהוא יוצר בעיה פוליטית.

ואנשי התקשורת? ובכן, ערוץ 2 ואנשיו, לא כולם אך רובם, מילאו פיהם מים! שהרי הם לא רוצים להתעמת עם הממשלה, נו מישהו כבר אמר אינטרסים פוליטיים-כלכליים – וכמו כן, ערוץ 2 יהפוך למרוויח הגדול ביותר מהעניין, שהרי הוא יהיה המפרסם הטלוויזיוני היחידי. הממשלה, ובכן, בחצי חיוך מתראיין לו חבר הכנסת זאת אלקין יו"ר הקואליציה, ואומר: "מה אתם רוצים מאיתנו? כשאנחנו מקיימים את החוק לא טוב כשאנחנו לא מקיימים אותו לא טוב? מה כעת?" וכמובן בחיוך מלא אומר: "אל תדאגו בסוף נמצא פתרון". המפרסמים יוצאים בהצהרה מגוחכת שהם יצילו את הערוץ, כי הרי ברור לכולנו שברגע שערוץ 10 ייסגר מחירי הפרסום של ערוץ 2 ירקיעו שחקים. ורק אנשי הערוץ הראשון מדווחים על הבעייתיות הדמוקרטית, למה? לכל אחד מאיתנו פתרונים. והעיקר, אנשי ערוץ 10, הם הפכו לילד המרדן בשכונה, למרות שהם לא ידעו שהם כאלו, פתאום הם המורדים, כאילו שם אין אינטרסים כלכליים-פוליטיים.

בימים הקרובים ייפול דבר בעניין, ואינני מאמין כי הערוץ ייסגר, אולם אט אט מבהירה הממשלה הנוכחית כי המאזן הדמוקרטי הוא דבר עדין ביותר וכי הוא בר שינוי מהיר. כמו כן, אם נביט סביב נגלה כי רבים מאלו ה"חרדים לדמוקרטיה" מלאים באינטרסים כרימון, ושתי ההתנגשויות האחרונות מראות לנו עד כמה.

שר הכלכלה החצוף בעולם, מנהל את הכלכלה האכזרית ביותר בעולם

לסיום, השבוע התקיימה "ועידת העסקים של גלובס" במלון דן אינטר קונטיננטל וגם אני הייתי שם. הוועידה שהתקיימה כחודשיים לאחר סיום מחאת הקיץ נראתה כמו פסטיבל עשירי ישראל, עם חסויות של מותגים שאפילו לא ידעתי על קיומם, ומכוניות ששוות שכר שלוש שנתי שלי, וכ-10 שנות שכר מינימום.

המפליא הוא שהנימה המרומזת של התמה המרכזית של הכנס הייתה עסקים והעולם העסקי בארץ לאחר המחאה, נכון שזה היה כמין פסטיבל עשירי ופוליטיקאי ישראל, אבל הפליא באמירותיו הנבובות והמרגיזות שר האוצר של מדינת ישראל יובל שטייניץ הוא בנאומו ביקש "לא להפוך את מדינת ישראל למקום שבו קשה לעשירי המדינה לגור בו". אתם מבינים, הפילוסוף הדגול, שר האוצר מבקש מאיתנו לא להפוך את המדינה למקום שקשה לעשירים לגור בו! ואני אומר לשר האוצר טול קורה מבין עינך, חוצפן! המדינה בה הפערים גדלים במהירות הרבה ביותר בעולם, זו שהפכה את אי השוויון לאומנות, מקום בו כל ילד שלישי הוא עני! וכל משפחה עשירית היא ענייה! מקום בו לכ-35% מאלו שלא עניים יש סיכוי גבוה מ-80% להפוך לעניים בתוך שנה, אתה דואג שלעשירים לא יהיה נוח לגור כאן? מעניין איך אתה ישן בלילה? אתה שר האוצר החצוף ביותר בעולם, שמתאים לכלכלה האכזרית ביותר בעולם.

אהבתם תנו לייק קטן לעמוד הפייסבוק של הבלוג, או בעמוד עצמו, ותקבלו עדכונים שוטפים ממש כאן מימן לטור…