הקלות הבלתי נסבלת של הפינויים…

הנה עוד מקרה בו פינו דיירת עמידר שהוריה היו זכאים לדיור ציבורי, אך היא, בתור מישהי שגרה בבית זה כל חייה, לא. לאחר שנפטרו הוריה, עמידר הוציאה נגדה צו פינוי. אם חד הורית עם שני ילדים מושלכת לרחוב ללא חלופת דיור וללא התחשבות. מדינת ישראל שוב ! מפרה את הערך הבסיסי של הזכות לקורת גג

זה קורה, זה קרה וזה יקרה, מפנים אנשים מהבית שלהם. חלקם מסתדרים, אם אפשר לקרוא לזה להסתדר, חלקם אפילו מתים, כן חברות וחברים חלק מהמפונים וחסרי הבית מתים מרחוב בקור! ואז מתעוררים להם כמה פוליטיקאים, כמו למשל ראש עיריית תל אביב יפו, ומאשרים לאנשי המגזר השלישי מתנדבים וסתם אנשים שעדיין לא איבדו את הלב והמוסר שלהם, להקים איזה אוהל או מחסה זמני עד יעבור זעם או החורף או הסובלנות שלהם לפני שהם ישברו הכול שוב וישלחו את האנשים למות ברחוב או לפשוע או לפשוט יד.

אולם, היות ובעיית חסרי הבית מתחילה היכן שהוא, היום ברצוני לחשוף טפח מהבעיות, פינוי של אנשים מדירות בהם חיו כל ימי חייהם בשל "אי עמידתם בקריטריונים של זכאות…" מכבסת מילים לפינוי כפוי של אנשים מדירותיהם. אותן דירות בם הם וכל משפחתם גרו כל חייהם, אולם מסתבר כי בישראל זו נזקפת כזכות רק לחלק מהאוכלוסייה.

הסיפור הוא סיפורה של רחל לו מיבנה, אישה שעלתה לארץ ממרוקו עם הוריה בגיל 3. רחל, והוריה הועברו לעיר יבנה, ושוכנו בבית דירות של עמידר. כל חייה גדלה רחל בבית זה. שם נפטרו שני הוריה, אמא של רחל נפטרה לפני כעשור, אולם רחל למרות נסיונות להשתכר די, היא עבדה כל ימי חייה, לא הצליחה לצאת ממעגל העוני, ונשארה בבית הוריה והתגוררה עם אמה וגידלה שם את שני ילדיה כאם חד-הורית לאחר גירושיה. כיום, רחל, היא בת יותר מ-40 אם חד-הורית לשני ילדים ומדינת ישראל ועמידר, בחסות בתי המשפט וייצוג משפטי לקוי החליטו שהגיע הזמן להוציא את רחל מביתה.

זהו ביתה של רחל לאחר שפונתה והוא נאטם

זהו ביתה של רחל לאחר שפונתה והוא נאטם

מדוע? ובכן, כאמור, אמה של רחל נפטרה לפני כעשור, היות והדירה ניתנה לאמה ואביה של רחל עם עלותם לארץ על ידי המדינה והחברה המשכנת עמידר, טענה עמידר כי הדירה אמורה לחזור לרשותה, ואכן מזה כעשור מנסה עמידר להוציא את רחל מבית הוריה משום שהיא, לפי הקריטריונים הקבועים בחוק אינה זכאית לדיור מטעם עמידר. מה שקרה הוא שרחל "הפסידה" בבית המשפט (לא שציפינו לדבר מה אחר מבית המשפט) והוצא נגדה צו פינוי שמומש לפני כשלשה ימים.

אולם, אליה וקוץ בה, מדוע? ובכן, ברצוני להציג לכם סצנריו חלופי. שוו בנפשכם משפחה אחרת שמגיעה לישראל, ולא בהכרח ממרוקו, ו"התמזל מזלה" ומשפחה זו קיבלה בית בקיבוץ סמוך לעיר יבנה או אילו במושב סמוך, נגיד גבעת ברנר, או אולי מושב כפר הנגיד, וההורים שקיבלו את הבית נפטרו במהלך השנים, מה היה על ילדיהם? ובכן הנה הפרוט, כל ילד היה מקבל נחלה או בית בקיבוץ, כמובן שמושב הם גם היו יורשים את נחלת ההורים, וכל אלו ללא קריטריונים או שטויות אחרות! לא היה עולה על דעתם של אף אחד לגרש אותם מביתם! ובנוסף, רוב הסיכויים שהם היו מרוויחים לא מעט כסף מהרחבות ומכירת אותו משאב נדיר ששייך לכולנו, האדמה, שניתנה להם לחקלאות, לקבלנים שהיו עושים המון כסף ומעשירים את אותם "בנים ובנות ממשיכות וממשיכים…"

ובכן מה הייתה טעותה של רחל, כנראה שהיא ממשפחה ממוצא מרוקאי שהגיעה, מה לעשות, ליבנה ולא לקיבוצים….כנראה שיש במדינת ישראל שווים יותר ושווים פחות. כנראה שבנים ובנות של בני קיבוצים ומושבים שווים יותר מבנים ובנות של תושבי עיירות פיתוח וערים מוחלשות. וזה מביא את המדינה ערלת הלב שלנו על נציגנו הכה 'מוכשרים' לשלוח את אותן משפחות לרחוב, ואולי למותן!

היות ונושא זה עלה בתוכנית הרדיו שאני משדר, ביקשנו מעמידר תגובה שעוד יותר הרתיחה את דמי, אולם קודם תגובת עמידר בנושא:

"גב' לוי פונתה בעקבות פסיקת בית משפט שקבע כי מדובר בפולשת שמתגוררת שנים בדירת עמידר בניגוד לחוק. ארבע ועדות שונות, בהן ועדה מיוחדת במשרד השיכון והבינוי, קבעו כי היא אינה זכאית לזכויות חוזיות על הדירה הנ"ל וכי היא אינה עומדת בקריטריונים לדיור ציבורי. חשוב לציין כי בקרוב מאוד תאוכלס הדירה במשפחה מרובת ילדים מהעיר יבנה אשר נמצאה כזכאית לדירת עמידר וממתינה זה זמן רב לדירה בעיר".

אסכים כי לפי לשונו היבשה של החוק ישנה בעיה, אולם ברור לכול כי חוק זה אינו מוסרי וחוקי אם לא מטעם ההוצאה של משפחה באמצע החורף לרחוב ללא חלופיות דיור, הרי מטעם חוסר השוויוניות ואי הסימטריה בטיפול במשפחות מערים מוחלשות לעומת משפחות מקיבוצים ומושבים. אולם הנקודה שפשוט הוציאה אותי מדעתי, היא הציניות שבה עמידר השתמשה על מנת להסביר את המטרה להוצאתה של רחל לוי מביתה היחיד כל ימי חייה. עמידר, לאחר שיחה עם גורמים בחברה, החליטה לשפץ את הדירה במהירות הבזק וכבר בשבוע הבא להכניס לדירה משפחה ממוצא אתיופי מרובת ילדים…ובעוד שבוע תשאלו מדוע יש בעיה בערים עם ריכוזים מזרחים מול הקהילה יוצאת אתיופיה, כי הממסד משסה את האוכלוסיות החלשות זו כנגד זו בו בזמן שבניה ובנותיה 'היקרים' של האליטה חיים להם בתוך הגדרות שלהם עם הבריכות שלהם והשטחים העצומים שלהם מחכים לאקזיט הנדלני הבא שלהם.

קריטריונים, חוקים או איך שלא יקראו להם, הזכות הבסיסית לקורת גג אינה מקוימת כיום על ידי מדינת ישראל, ועל כן חובה היא של כל הציבור להתקומם נגד המדינה ולקחת בחזרה את מה ששייך לנו ומגיע לנו ללא חשש, ובניגוד לביטוי הידוע "המשכיל בעת ההיא יידום" בעת זו כל המחריש הוא ערל לב, וחסר בינה. הגיע הזמן לממש את האמנה החברתית שלנו, ואם לא להחליף את השלטון בישראל ויפה שעה אחת קודם לפני שימותו עוד רבים בשל אי קיום זכויותינו הבסיסיות.

כך נראה נסיון הפינוי שנמנע בזכות התארגנות של פעילי החזית העממית למניעת פינויים, התנועה לחיים בכבוד בהנהגת יוסי יעקב yoyacov@gmail.com 0526373381 אחרי הנסיון הזה הם "הצליחה" המדינה לפנות את רחל מביתה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דרור בל"ד  On ינואר 31, 2012 at 12:36 am

    אין מילים.
    שמעתי אותך היום ברשת ב' מנסה לרתום את איתן כבל לרעיון הקמת גוש חברתי מזרחי. הוא יודע, הוא יפעל, הוא יזום, הוא יעודד וכו'. אשרי המאמין.
    עד שאיתן כבל יפעל ויעשה ויעודד אפשר – בנוסף לעבודת הקודש שאתה עושה הן בשטח והן בכתיבה – ליזום ולעודד פרסום שמם של הפושעים, לא רק של הפשעים. ניימדרופיזציה של המאבק.

    "אי עמידתם בקריטריונים של זכאות…". מי חיבר את הקריטריונים, מי משתמש בקריטריונים אלו, מה שמו\ה של השופט\ת אשר עיינ\ה בקריטריונים אלה. מי ישב בוועדות שקבעו כי היא אינה זכאית לזכויות חוזיות על הדירה הנ"ל וכי היא אינה עומדת בקריטריונים לדיור ציבורי.

    כל עוד האוייב הוא ערטילאי – מדינה, עמידר, ועדה (ולכך יש להוסיף תקשורת אשר פשעה הוא התעלמותה) – התוצאות תיהיינה הפגנות סרק סרק סרק בכיכר, מאבקים הירואיים אך חסרי חשיבות מעשית או פוליטית (של החזית העממית בגרסתה הנוכחית) ושיסוי המדוכאים זה בזה.
    כשיתפרץ הזעם, כשיתפוצץ סיר הלחץ, חשוב פוליטית וגם מוסרית שהוא יופנה אל האחראים לפשע הזה, שנאמר: דע מאיפה באת ולאן אתה הולך.

  • דני כהן  On ינואר 31, 2012 at 1:58 pm

    לגבי המושבים זה דווקא לא נכון. רוב המושבים כיום הוקמו ע"י מזרחים שעלו לכאן בשנות החמישים, ואף אחד לא מפנה אותם משום שכמו במושבים שיש בהם רוב אשכנזי האדמות רשומות על שמם.
    דבר שני, עד שלא נלמד מ: הקיבוצים, המתנחלים והחרדים שלושת הסקטורים הכי מאורגנים בפולטיקה הישראלית למעט בעלי ההון נמשיך לאכול קש, וזה לא משנה אם מדובר: באם חד הורית, סטודנט שמשלם כמה אלפי שקלים עבור דירה מפוצלת, עובד הייטק עירוני שמשועבד לבנק ולמשכנתא, או בדואי מהפזורה שבפעם העשירית מחריבים לו את הבית.
    התפקדות המונית תשנה את המצב. תאר לך מחר בבוקר העבודה, הליכוד וקדימה מתחרים בניהם מי יעביר יותר איזורי תעשייה ומחצבים טבעיים מהמועצות המקומיות שנשלטות ע"י הקיבוצים לעיירות הפיתוח.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s