Damn if you Do and Damned if You don't

שאול מופז המזרחי ניצח בבחירות הפנימיות ב"קדימה". הוא ראש המפלגה הגדולה ביותר בישראל. למרות הניצחון הסוחף, העיתונות לועגת לו והסוציאל דמוקרטים שותקים. האם זה משום שהוא מזרחי? אל גילה אדרעי, מנהיגת פועלים, מתייחס שר התחבורה באופן כוחני. העיתונאי ציפר משמיץ, והסוציאל דמוקרטים שותקים…

שוב, אולי אני צריך לכתוב, באופן טראגי שוב, מזרחי זוכה בראשות מפלגה בדיוק כשהיא כבר לא רלוונטית או נופלת מגדולתה. היסטורית זה קרה כבר, מספר פעמים: הראשון לעשות זאת היה מיודענו פואד, הוא נבחר ליו"ר מפלגת העבודה המזרחי הראשון בשנת 2001, לפניו דרך אגב מעולם לא היה יו"ר מפלגה גדולה מזרחי בישראל מעולם! אולם פואד שרד שם רק שנה, פקק, לאחר תבוסתו של ברק, חברי מפלגת העבודה חשו "יותר בנוח" להעמיד את מצנע בראש להתמודדות בבחירות 2003, להפסיד וללכת הביתה רק על מנת להחזיר את שמעון פרס הנצחי. הפלא ופלא במפלגת העבודה זה קרה שוב! ב-2005 נבחר עמיר פרץ ליו"ר המפלגה, ולראשונה בתולדות מדינת ישראל הוא גם עמד בראשות המפלגה לבחירות, אולם זה היה ברור כי אין הוא חלופה אמיתית לתפקיד ראש הממשלה.

בחירות אלו הסתיימו בניצחונו של אולמרט, "בריחה" של עשרות אלפי, ויש הטוענים מאות אלפי קולות לקדימה, רבים מהם כאלו שנטען כי הם לא יצביעו לעבודה בראשות עמיר פרץ, והוא לא טמן ידו בצלחת, לקח את התפקיד שהכין אותו לכישלון. כמובן אותה מפלגה העמידה בראשה כעת את שלי יחימוביץ לאחר קרב שהזכיר לא במעט את הפריימריס הקודמים בקדימה בהן התעופפו אמירות גזעניות ללא הרף, כמובן באופן לא ישיר.

הסיפור של קדימה הוא קצת שונה, מפלגה חדשה, מוקמת על ידי אריק שרון, שלא מצליח לממש את חזונו, אך הופך את אולמרט לראש הממשלה, רק על מנת ללכת הביתה בשל לחץ בלתי פוסק של ציפי לבני שיורשת אותו בקמפיין של ניגוחים מול מופז, וגזענות בלתי מוסווית של המנגנון שלה, וזאת להזכירכם, הספיק רק לניצחון דחוק ברוב של 431 קולות! בסיבוב השני בין השניים, ממש השבוע, התכונן מופז טוב הרבה יותר, הוא לא ניצח את לבני, הוא פשוט הביס אותה בפער שלא ניתן כלל לערעור. מופז ניצח ב-90% מסך הקלפיות, לבני ניצחה בתל אביב, קדימה צורן, רמת השרון, כפר סבא, הרצלייה, הוד השרון ופתח תקווה, מלבד לערים אלו לא הצליחה לבני לנצח בשום עיר חשובה, ובאופן כללי הוכתה שוק על ירך בכול המגזר הערבי ובכול הפריפריה בדרום ובצפון כאחד. (את תוצאות הפריימריס המלאות ניתן לראות באתר קדימה ממש כאן)

 ומיד לאחר הניצחון הכריז מופז, להזכירכם, עדיין ראש המפלגה הגדולה ביותר בישראל כי הוא מתכוון לקחת על עצמו את דגל המחאה החברתית! האם אי פעם שמענו הצהרה כזו מפי פוליטיקאי שמוביל את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת? התשובה היא לא, וכולם מוזמנים לבדוק אותי. והעיתונאים, מה הם עושים? כמובן שמים ללעג וקלס את דבריו. הכותרות זועקות "מר מחאה" וצילומים של מופז בכוצל מקשטים כל עיתון יומי. ומחנה הסוציאל דמוקרטים, הוא שותק, במקום לצאת בהצהרה חד משמעית, "מר מופז אם תעמוד בדבריך אנו מאחוריך!" אני שומע גלים של ספקנות וחוסר אמונה. ואני היום רק שואל מדוע? האם ניתנה לו הזכות ליהנות מהספק? ואם לא, שוב אני רק שואל: מדוע? ואם הוא היה נקרא אולי מצנע, האם הוא היה מקבל את ההזדמנות להוכיח? והכי חשוב, האם יתנו לו כעת לנוע קדימה ולהוביל את המפלגה לבחירות? והאם לבני תהיה מפסידה טובה יותר ממנצחת ותדע להמשיך במפלגה? ימים יגידו…

מעניין לעניין, ואולי באותו עניין אני רוצה לעבור לרכבת. רכבת ישראל הינה אחד הקרבות המעניינים ביותר בנושא זכויות עובדים ואנטי-הפרטה. את המאבק הזה מובילים שניים, עופר עיני והגברת גילה אדרעי. אכן, גילה היא לא בדיוק חנה בבלי, אבל הרי כולנו יודעים שחנה בבלי לא לכלכה את הידיים ברכבת ישראל ופעלה מול השיטות החצי מאפיונריות של משרד האוצר, התחבורה או פוליטיקאים שבכול כוחם ניסו לפרק את הגוף, להעיף את העובדים ולהפריט את הרכבת. בזמן שחנה בבלי ישבה ושתתה תה עם חברותיה, גילה אכלה פלאפל בזמן ההפסקה מבית משפט, לא, היא לא הייתה בקפה ג'ו כמתמחים, היא אכלה פלאפל שהפך ממש לארוחת מרורים.

שר התחבורה מדבר עליה בצורה כוחנית ומגעילה: "ריסקתי את גילה אדרעי לרסיסים.." כך הוא אומר מעל לדפי העיתון. בשפה שראויה יותר לאדם שמקצועו חיסול אנשים מאשר שר בכיר בממשלה הוא מתייחס אליה, הוא מייחס לה ברוטאליות וכמובן התנהגות גסה. מעניין מה חנה בבלי הייתה אומרת על כך? אבל לא רק ישראל כץ "עדין הנפש" מאבד את שלוותו, גם אנשי תקשורת משתלחים כאחרון הברברים בגילה, כך למשל עושה בני ציפר מהארץ במאמר שכותרתו "גאולה דרך הביבים". כל אותם טהרנים וצדקנים, כולל ציפר, מתייחסים לסגנונה של גילה אדרעי, אולם כולם נוקטים בלשון גזענית שובניסטית ומכוערת, ומגדיל לעשות ציפר, הוא "הורג שתי ציפורים באבן אחת" הוא מאחד להן את גילה אדרעי למרגלית צנעני. אך לא די לו, לבלעם בזאת הוא ממשיך ואוסף אותם אחת אחד, עמיר פרץ ""עסקן-צעקן של ועד עובדים" ועוד כהנה וכהנה.

זהו הדימוי של ערן וולינסקי בטור של בני ציפר, ממש לני ריפנשטיל למזרחים, ישראל 2012!!!

ולי יש רק שאלות! האם אמירותיו של שר התחבורה הם מנגינה נעימה לכל אוזן? היכן כל אותם סוציאל דמוקרטים שיצאו להגנת מנהיגי הפועלים? ומדוע בלעם ציפר, מאגד לו את כל המזרחים מהשירה, צנעני, מהפוליטיקה פרץ, ומהעבודה אדרעי לקבוצה אחת, הייתכן שהוא גזען? האם יש סיכוי שהשינוי והעמידה הנחושה בשם אלפי עובדים, וההצלחה העבירה אותו על דעתו? מדוע זהו גורלה של גילה אדרעי "שהפרה צו בית משפט" אולם גורלם של המתמחים "יפי הבלורית והתואר" שעשו בדיוק את אותו הדבר הוא שונה? מי יודע אולי למישהו פתרונים, בינתיים נתענג על כתיבתו של בלעם ציפר ושלום על ישראל…

חג שמח

הני