לא צועד!

היום זה קרה, הגעתי לשדרות רוטשילד (טעות מספר אחת שלי, הייתי צריך להיות בירושלים עם אנשי המחאה האמיתית!) ראיתי את אשר התרחש סביבי והחלטתי…אבל לפני בואו וקצת נדבר על זה….

אני איש של הפגנות. מאז שאני מכיר את עצמי העדפתי הפגנה טובה על פני כל דבר אחר, מסיבות, אירועים וגם הופעות. להפגנה יש מין כוח כזה שתמיד נתן לי להרגיש טוב, משהו בוויברציות, בעיקר הפגנות של צדק חברתי, כאלו שיש בהם אקט חתרני נגד הממסד. אני יודע, זו התמכרות, טוב אז אני קצת מכור ויותר אנטי-ממסדי, ככה גדלתי, מעניין למה?

מחאות חברתיות הם גם עניין אינטלקטואלי עבורי, אבל פעמים רבות אני קרוב מידי לעיסה ומאבד את היכולת להפריד בין הפרטי לציבורי, בין האקדמי למחאה, על כן אני מעדיף שלא להתעסק עם זה באופן ישיר, למרות שבימים אלו אני עובד על ספר בנושא המחאה החברתית, כמו שאמרתי לא מצליח להתנתק….

מחאת קיץ 2011 תפסה אותי לא מוכן. שלשה חודשים אחרי ניתוח גב מסובך, שבו איחו לי שתי חוליות בעמוד השדרה, ממש באמצע הפיזיותרפיה, אבל כששמעתי מה קורה לא יכולתי לעצור – יצאתי מיד לרחובות. הספיקו לי 8 ימים ברוטשילד להבין שזה לא זה, והתחלתי לצאת לפריפריה, עברו עוד כארבעה שבועות עד ההחלטה להקים את פורום גוש הפריפריות, אחת מההתארגנויות החשובות ביותר, לדעתי, במחאה האחרונה. היו המון צפרדעים שנאלצנו לבלוע, וגם האכלנו כמה, זכורה במיוחד בדרמה באותה פגישה באשדוד בה אותה "שביעיה סודית" הפסידה בהצבעה לגבי הנהגת המחאה, ובעיקר זכור הסירוב לקבל את אותה החלטה דמוקרטית.

לאחר מכן הגיע החורף, כל ה"מפונקים" הלכו להם הביתה, ואלו שלא היה להם לאן לחזור נשארו בחוץ, מול הבית של אטיאס, מנכ"ל המינהל, שר האוצר ועוד פעולות רבות וטובות כלולה בהן חגיגת חנוכה לילדים בפארק התקווה – הפכו את הפורום לליבה של מחאת החורף, אולם זו לא סוקרה על ידי התקשורת, למה? ובכן, הטענה הייתה שאנשי פריפריה לא מצטלמים טוב…ולמרות זאת "ראשי המחאה" באו, לקחו קרדיטים על פעולות והמשיכו במסע לכיוון מרכז הבמה.

ואנחנו, בשוחות! ממשיכים במסע מחוסר ברירה, מנסים לשנות, רצים ממקום למקום ושומעים מכל עבר את השקרים הדמגוגיה הזולה ומנסים להבין מה קורה….ואז חזר לו הקיץ, וחבורה של צפונבונים שוב התחילו לעלות בכול מקום אפשרי בתקשורת, וזו מצידה עטה על שלל רב, למה? כי הם מצטלמים יותר טוב. והפעילות/ים האמיתיות/ים נדחקו הצידה. והפעם היה גם טוויסט נוסף לעלילה, פוליטיקה מפלגתית ישנה ומריחה מבאושים החלה לעלות מכול פינה, מפלגות רקובות החלו בגיוס נרחב והעלו בחכתם דגים שמנים ומפוטמים, ואני מביט מהצד ורואה איך הכול מתמוסס.

המשטרע בינתיים הרביצה, עשתה את שלה לליבוי המחאה בשנית (ותודה מיוחדת לחולדאי ולאהרונוביץ שבטיפשותם השכילו להצית עבורנו מחדש את אש המחאה). ומאז שבה לה הרוח הגבית אולם בתוך כל הבלגן מבלי ששמנו לב חדרה לה הפוליטיקה הישנה והממסד שכולנו מתנגדים לו בעוז רב לליבה של המחאה. אחת, חברה לה לאחרת ממפלגה זו – ואילו אחרים הביאו לנו את עאלק "מנהיג הפועלים" – זה שהחליט לזרוק מנהיגת פועלים אוטנטית לרחוב – ומעל לכל אלו באו לנו גייסות התנועה הכחולה להשתלט על העניינים.

"לילה שחור" בנווה שאנן דרום תל אביב – זהו המקום הנכון משם ואך ורק משם תצא הבשורה – השכונות והפריפריה

אז באתי שוב, למרות שבתוכי ידעתי שזו טעות, וחברים אמרו לי אל תגיע חבל, אבל מכור כמו מכור, צדק חברתי חשוב יותר, הלא כך? אז עמדתי שם בתחילת שדרות רוטשילד, מול הפיל הלבן המכוער הזה שנקרא התיאטרון הלאומי (של מי?!? — כמה ימים אחרי הלילה השחור, זה נראה יותר מגעיל ויותר מידי לבן…) כמה ימים אחרי אותו לילה שחור נפלא! והרגשתי חופשי, לראשונה בחיי אני לא הולך להצטרף, ואני לא מצטער על זה כהוא זה! כשראיתי את האוטובוסים פורקים מאות ילדים לבושים כחול, הרגשתי תחושה של קבס קשה, למה? בכן במקום שהאוטובוסים ייסעו לשכונות ויביאו אנשי שכונות הם הביאו רובוטים מתוכנתים מתנועות נוער, על מנת להאדיר את הדוברים והדוברות….במקום להגיע למקומות החשובים הביאו את להקת הצועקים…ממחזרי מנטרות.

ובנוסף לכל ההילולה, באו להם טיפשי חלם (לא הם לא זכאים אפילו לכינוי חכמי חלם) ויזמו אמנה "למדינת צדק חברתי" האידיוטים הלכו ומחזרו את ועדת טרכטנברג, אותה וועדה שהם דחו על הסף, לפני פחות משנה, ושמו אותה בראש חוצות! איך כתב חבר מבית ספר (דורון שמיע) "…חבורת מטומטמים מאלי אגו" והוא בדרך כלל עדין…

אז עמדתי שם עם ארבעה חברים מהם סטודנט לשעבר (כיום חבר, אני מקווה שתסכים נדב) ודיברנו על כך שאין הנהגה, שכולם מכרו את עקרונותיהם, את עצמם ועל הדרך את כולנו. ואז מישהו אמר לי "…נו אז אתה קח קדימה…" אז להפגנה לא הצטרפתי, ישבתי דיברתי וחשבתי עם חברים, תשובות בקרוב….קשה…לקח לי 47 שנים להיגמל….אומרים שכמעט לכל מחלה יש תרופה את שלי כנראה שמצאתי הערב…

שבוע טוב לכולם.

הני

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נבות  On יולי 1, 2012 at 2:09 pm

    כולם עבדים של מישהו שמבקש עכשיו תרגישו. הכל בזול. מסכים עם דבריך. בספרך על המחאה תקנח בפרק מעשי כיצד להתגבר ולהצליח ,ולנצח !

    • hani24  On יולי 1, 2012 at 2:23 pm

      הי נבות עובדים על הספר ונראה לי שהמבוא יהיה זה שיעשה את העבודה…

  • aviv beilis lerner  On יולי 2, 2012 at 12:39 am

    אחי, תברר רגע מאיפה באו הרבה מחניכי החולצות הכחולות. ילדים ממקומות מאוד לא פשוטים – מהשכונות האלה שאתה מרגיש שהן חסרות. הם שם בגלל שחברי החולצות הכחולות נמצאים בשכונות האלה.

    • hani24  On יולי 2, 2012 at 8:53 am

      טוב נרגעתי, ועדיין זה לא מוצא חן בעיני שבמקום לשלוח לשכונות הם מביאים את הרובוטריקים הללו….ככה זה לרוב אלו הם הגנטריפיקטורים בשכונות…

  • ר.  On יולי 2, 2012 at 1:08 am

    גם אני לא צועדת, אך מסיבות הפוכות.
    בוא נתחיל מזה שאני חברת מפלגה זה 11 שנים. אני וחבריי סייענו משך כל השנים לוועדי עובדים, צעדנו באחד במאי, הפגנו כשהרגשנו שמפרים זכויות עובדים או כשמחלקים את התקציב בצורה לא ראויה. חשוב מכך – נבחרינו ניסו שוב ושוב לקדם מדינת רווחה אמיתית בישראל, ולעיתים הראו הצלחות. כל השנים האלה – ועדיין מתייגים אותנו אך ורק כ"אוהבי ערבים". ניחא.
    ואז הגיעה המחאה, ואנחנו חשבנו שנמצא אוזן קשבת, שותפים לדרך שנוכל לחזק ולהתחזק מהם, לקדם ביחד אג'נדה משותפת. אבל… כמובן שבסופו של דבר "מנהיגי המחאה" ניסו לסלק אותנו, קראו למחאה "לא פוליטית" (כאילו שמאקרו כלכלה זה לא עניין לפוליטיקה – אוקסימורון של ממש).
    כמה מחבריי חטפו מכות וגידופים מצד המוחים עצמם.
    מאז, אני, באופן אישי, לא צועדת. התחושה היא של יריקה בפרצוף מצד אלה שאת זכויותיהם אנו מנסים לקדם. אז למה לטרוח.
    התחושה היא, שלא משנה כמה ננסה, כמה כוונותינו תהיינה טהורות, כמה שנחפש שיתוף עם "אנשי השכונות" (להגדרתך) – תמיד יסלדו מאיתנו, כי אנחנו מעיזים לקחת חלק במשחק הפוליטי.
    אני מציעה לכולם להתעורר ולקלוט שאם לא תוחלף הממשלה, שום דבר לא ישתנה. אנחנו נשלטים ע"י קפיטליסט אידיאולוגי, והוא לא הולך לשנות את סדרי העדיפויות בשבילנו. לעומתו, יש פוליטיקאים בנמצא שיגשימו את מטרות המחאה, הם פשוט לא מאוד פופולריים כרגע.

    ואני מציעה לך, הני, להסתכל בקנקן. עצוב לי שאתה פוסל אנשים רק כי הם נראים לך "שמנת" מדי (זה הרושם שקיבלתי מדבריך). אמור לי – את מי צריך יותר להעריך, את זה שמבקש תמיכה תקציבית גדולה יותר כי הוא עני, או את זה שמבקש מהממשלה לקחת ממנו יותר כסף ולתת לעניים סביבו? ייתכן ששניהם ראויים להערכה, אך בהחלט לא צריך לבוז לשני… מעבר לכך, רוב העם, כולל מעמד הביניים, נמצא כעת באותה סירה, אז חבל לבזבז מקום על פילוג וטינה. זה עושה צרבת. אם לא נעבוד ביחד, נמשיך לא להראות הישגים.

    • דוד אפללו  On יולי 2, 2012 at 2:42 am

      כול המחאות שיש בתל אביב ובכלל זה כבר לא מחאה על הזכויות זה מחאה שמאלנית שבעצם רוצה לשנות את הממשלה ולהפוך אותה לשמאלנית ( כמו מפלגת מרצ וכו' )
      ואם כואב לכם המצב שבו אתם נמצאים אז למה קשור דגלי פלסטין והדגלים האדמים ?
      מה הקשר בין המחאה החברתית שהייתה ב 2011 על מחירי הקוט'ג וכו' לבין המחאות שעושים השנה שזה על רקע פוליטי בכלל ..

      • hani24  On יולי 2, 2012 at 8:54 am

        דוד כל מחאה היא פוליטית, אתה מתבלבל ומבלבל בין מחאה פוליטית למחאה מפלגתית! אם אתה רוצה אתה מוזמן לבוא עם דגלי ליכוד כמו קבוצות מאוכזבי הליכוד….בנתיים כל האחרות יצעדו….

    • hani24  On יולי 2, 2012 at 8:57 am

      ר. אני מבין ניסת ולא הצליח לך, חכי המשאית עם הדמעות הדרך…הרי בגללכם אנחנו כאן! אי לא פוסל אף אחד בגלל איך שהוא נראה, שמנת או לא, אלא בשל הדרך בה הוא היא צועדת….חולצות כחולות שממקמות אותם במקום מאוד ברור בעיני!
      כפי שאמרתי אני ואת לא באותה סירה ולעולם לא נהיה אלא אם תכירו במצב השכונות תיטלו אחריות ותפנו את מקומכם במשחק הפוליטי לבנות ובני השכונות.
      אין לי שום דרך לעבוד עימך יחד, או עם שכמותך (והכוונה היא לא לך באופן ספציפי אלא לאלו שבאים מהמקום והמפלגה המדוברת) זה כמו לבקש מאישה מוכה שתסכים ללכת יד ביד עם המכה שלה לעולם טוב יותר מבלי שהוא יקח אחריות על מעישו – זה לא יקרה לא בעולם שאני חי בו.

  • יעקב  On מרץ 24, 2014 at 8:53 pm

    עם כל זה שאני ימני אני בהחלט תומך ואף מתכנן לסייע לקבוצה

    • hani24  On מרץ 25, 2014 at 9:15 am

      יעקב, ימני או שמלאני לא עובד אצלנו כל אחד עם הלב במקום הנכון מוזמן לבוא ולהיות חלק מאיתנו…

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s