האימהות שלנו!

פעם היה לנו יום אחד שכולו היה מוקדש לאמא 'יום האם' – כשאני מביט על האימהות בחיי, אישית אני חושב שצריך "שבוע האם" – אבל היום לקחנו לנו אפילו את היום היחיד הזה קוראים לזה 'יום המשפחה' ואני לא יודע אפילו מה זה?

ראו, אני גדלתי במשפחה של נשים חזקות! שתי סבתות מטריארכליות כמו שצריך, אמא חזקה ופועל יוצא של כל אלו זוגיות עם אישה חזקה. הנשים במשפחה שלי עשו הכול, הן עבדו, החזיקו משק בית עם שותפים שחלקן עזרו יותר חלקם פחות, ואני נשבעתי שאצלי בבית זה יהיה יותר שוויוני. שלא תטעו, אבי תמיד עזר, היה קם מוקדם בבוקר עושה כלים, קונה במכולת, מכבס, תולה ומקפל. היו דברים שהוא לא לקח בהם חלק, אבל באופן כללי הוא היה ועדיין ממש שם כל הזמן.

כשהכרתי את אביבה, זוגתי שתחיה, זה לא היה ברור מיד שאנחנו שם לטווח הארוך, אחרי שנה זה היה די ברור שאנחנו יחד, לא רק בשביל הכיף. למדנו יחד באוניברסיטת תל אביב לתואר שני, והחלטנו לעשות מהלך קצת מוטרף, ילד ונסיעה ללימודי דוקטורט – יחד! אז בקיץ 1977 עם בואו של אוהדי לעולם, אביבה ואני הפכנו למשפחה – ושנה לאחר מכן היינו על המזוודות בדרך לארה"ב – לא חושב שהבנו בדיוק מה זה אבל נסענו.

היו החלטות קודם, נכון יש תפקידים "מסורתיים" או מובנים חברתית – היא אמא ואני אבא – בסדר, הבנו אבל לא הפנמנו – אנו החלטנו שמי שיתקדם מהר יותר או יקבל מענק גדול יותר לכתיבת הדוקטורט היא זו שהמשפחה תתגייס לסייע לה בכתיבה ואילו השני ייסוג קמעה לאפשר זאת. אז מה אתן/ם חושבות/ים שקרה? אביבה הגיעה לאוניברסיטה והפכה לכוכבת, התחברה לקבוצה שקיבלה מענק אדיר ועפה לשחקים, ואני? נו, מה שנקרא בסדר ולא יותר.

כינסנו ישיבת בית, אביבה אוהדי, שהיה בן 4 ואנוכי – והיו מילים ושיחה והסיכום היה שאני אשב קצת יותר בבית, אשגיח על הילד ואביבה היא תהא זאת שתצא קדימה תכתוב כמה שיותר מהר ותנסה לסיים את התזה ולאחר מכן אני אחזור ואשלים את התזה שלי. וכך היה! אבל, מודה, היה לי קשה – ישנם דברים שלא הוכשרתי לעשות, אני כמעט כמו כל אחת ואחד מאיתנו שעבר את מערכת ההכשרות של החברה המודרנית הישראלית הייתי עם חוסרים מובנים! שהרי לא לימדו אותי לנהל את משק הבית כולו, וכך יצא שאביבה, או בכינויה סופר-וומן (super-women) הייתה צריכה גם להיות בלימודים, גם לכתוב את המחקר שלה, וגם לסייע בבעיות שצצו בבית, ובלי עין הרע צצו המון בעיות.

דוגמאות? בבקשה, הילד הלך לגן, נפל ונחבל, אני "יהיה בסדר, נשטוף, נחטא ונשים יוד – ויעבור" אוהדי "לא זה ישרוף! לא רוצה!!! רוצה את אמא!!" אני "אמא בעבודה" הוא צורח "תתקשר, תתקשר"….אני לאחר עשר דקות מתקשר ואומר בשקט "מצטער מאמי – הוא מטריף אותי עזרה בבקשה…." שתי דקות אחרי שהוא בטלפון איתה הוא אומר לי "טוב אמא אמרה לשטוף במים המיוחדים – לחטא במשחה המיוחדת – ולשים יוד מיוחד…" אני תולש שערות – והוא מחייך חיוך ממזרי – "אמא יודעת הכי טוב!"

ועדיין לא דיברתי על הטלפונים של העזרה בהכנת האוכל – או מה לשים לילד בתיק לטיול, ואיך בדיוק אני מוריד כתם של גזר, אבטיח, פטל. וכואבת לו הבטן מה עושים? ובתוך כל זה, היא בנונשאלנטיות כותבת דוקטורט, מנהלת את כולם דרך הנייד, הופכת לאקדמאית במשרה מאלה וגם מחליטה שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה "שייפול בדיוק על סיום הדוקטורט…." ומה אתן חושבות? כך בדיוק קרה.

אביבה בטקס סיום הדוקטורט – הכול מגולם באישה אחת….אמא, אקדמאית, פרופסיונלית ועוד….

היא מסיימת את הדוקטורט במאי, יולדת באוגוסט, ומתחילה משרה כמרצה בתקן בברוקלין קולג' באותה שנה, ובתווך היא ממשיכה לנהל, לדאוג שאני אשב במשרד החדש שלה בשקט ואכתוב את התזה שלי, מוצאת מטפלת לעידו — התוספת החדשה למשפחה, בית ספר לגדול, מלגות מענקים הכול היא עושה. היא בחוכמה ובטוב לב שואלת משתפת אבל בסופו של יום נראה שכמו במטה קסם היא דואגת שהדברים יזרמו וינוהלו.

והנה עוד אישה מדהימה בחיי – אמא שלי

אז עכשיו אני שואל אתכם – יום משפחה?!?! מה זה? אחרי שהן עושות את כל זה בחן אהבה ומסירות אין קץ, לקחנו את היום היחידי בשנה שבו היינו מתאמצים יותר כדי להראות כמה אנחנו אוהבים את האימהות בחיינו וכמה הן נהדרות והפכנו אותו ליום המשפחה? בחייכן, כן, אני יודע עולם מודרני כולן/ם שוות/שווים הכול נכון – אבל בכול זאת יום אחד בשנה אני רוצה להגיד לאביבה וגם לאמא שלי – זה היום שלכן, תודה!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סתם אדם  On יולי 23, 2012 at 10:33 am

    כל הכבוד על הקרדיט לנשים החשובות בחיינו. 🙂

  • iristaase  On יולי 23, 2012 at 10:43 am

    איזה כיף לקרוא את המילים המקסימות שכתבת ולדעת שאתה יודע להעריך
    זה לא מובן מעליו לצערנו
    חיבוק גדול – איריס

  • מעין  On יולי 23, 2012 at 11:15 am

    מרגש ומעורר השראה באופן כללי!

  • יוחזר יום האם  On יולי 23, 2012 at 1:29 pm

    אכן טקסט מרגש… ובמיוחד בגלל דברים זה עיזרו לנו להפיץ את זה: יוחזר יום האם לאלתר!
    http://www.atzuma.co.il/motherday

  • דורית  On יולי 27, 2012 at 12:22 pm

    אמא היא אמא, ולכן מאד חשוב מה שכתבת. אני מקווה שכולם זוכרים את אמותיהם למרות שכבר אין יום מיוחד לאם! שמחה שהגעתי לפה בטעות ובאופן מכוון אשאר:)

    • יונה נידז'ביצקי  On יולי 27, 2012 at 2:19 pm

      היום לפני 100 שנים, בדיוק, אמי, ה"פולניה" (באמת וב"אמת"), נולדה.
      נפטרה לפני 17 וחצי שנים.
      אין יום שאני לא חושבת עליה.
      מתווכחת עם עצותיה "מה-את-מבינה-את-מ"שם", מקבלת את חלקן, כועסת פעם עלי ופעם עליה, על שהיו חילוקי דעות (אם הייתי זוכרת רק את המשמח/מענג אולי דמותה האמיתית היתה מטשטשת וחו"ח נמוגה), אבל בעיקר זוכרת, רוב הזמן לטובה, את כל מה שעשתה למעני ולמען אחי ואחותי ואת המשמעות שנתנה לחיי.

      • יונה נידז'ביצקי  On יולי 27, 2012 at 2:25 pm

        הני, אינני מכירה את כל הנשים שבחייך רק שלוש . זאת שאינה אחותך או בִּתה: בנוסף להיותה רעיה, אחות, אמא וסבתא למופת, היא גם מורה מעולה, קומיקאית בחסד וחברה אמיתית. אני מבינה שהיא גם היתה בת מדהימה. הצליח לך להיוולד לאחת ויחידה שאין כמוה.

        • hani24  On יולי 27, 2012 at 5:58 pm

          זו אולי הפעם הראשונה שאני מסכים עם כל מילה שלך — הניה שלי היא באמת נפלאה אחת ויחידה — ואני, חיים ודנה באמת ברי מזל — ומזל זה כעת עובר לנכדות ולנכדים — אוהד, עידו, גאיה, תמר ושחר המדהימים והמדהימות 😉
          שבת שלום
          הני

      • hani24  On יולי 27, 2012 at 5:56 pm

        יונה פולנייה עיראקית או כל דבר אחר אמא היא אמא וזה מה שהופך אתון לנפלאות כאלו זה בינלאומי וחוצה תרבויות
        שבת שלום
        הני

    • hani24  On יולי 27, 2012 at 5:55 pm

      תודה דורית גם אני שמח שהגעת ושתשארי
      שבת שלום הני

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s