תנו לבוחרים להחליט אם עבריינים ייכנסו לכנסת

הציבור הוא זה שאמור להחליט אם איש ציבור שסרח, הורשע ונכלא יוכל לשוב לייצגו מחדש, ולא כמה נציגים הנגועים בשיקולים מפלגתיים, שסבורים כי העם לא יודע מה טוב לו

לפני המון שנים החליטו הבריטים להרחיק את הפושעים מקרבם. הם חיפשו מקום מרוחק ככל הניתן, ובתחילה שילחו את הפושעים לאמריקה. עם התנתקותה של אמריקה מהממלכה הבריטית, הוחלט לשלוח את העבריינים הסוררים רחוק יותר – לאוסטרליה. במשך שנים גורשו לשם העבריינים הבריטים בניסיון להפוך את אנגליה למקום נקי מפשע. אבל נחשו מה קרה? היום רמת הפשע בבריטניה שוב גבוהה, לונדון נחשבת ל"בירת הפשע של אירופה", ואילו באוסטרליה רמת הפשיעה היא בין הנמוכות בעולם. מה קורה כאן?

ובכן, ישנו הבדל מהותי בין חברה משקמת לחברה מענישה, ואצלנו נראה כי אנו בדרך להיות חברה מענישה פעמיים. המקרה בו מדובר הוא אישי ציבור מורשעים. ובכן, כידוע לכל בר דעת, נציגי הציבור שלנו נגועים במין מחלה. מדי פעם הם טומנים ידם בקופה הלא נכונה, וחלקם מפרים את החוק. ככל אזרח במדינת ישראל הם עומדים לדין עקב עבירות אלו, ואנו הטלנו על בית המשפט לחרוץ את דינם: הרשעה או זיכוי. לאחר ההרשעה דנים בשאלה אם העבירה טומנת בחובה קלון.

הקלון, מקורו בתנ"ך. עוטה אות הקלון הראשון היה קין, שרצח את אחיו הבל. זאת במטרה לסמנו בצורה ברורה לכל כי ברוצח אחיו מדובר. ומה היום? ובכן, אנו כחברה מוקיעים מתוכנו את העבריינים, שולחים אותם למשפט ודנים אותם. חלקם מורשעים ומתוך אלו יש הנשלחים לתקופת מאסר, אם העבירה נגועה בקלון. אסיר לאחר ריצוי עונשו חייב להמתין שבע שנים נוספות על מנת שיוכל להתמודד שוב על משרה ציבורית. לא קיימת התניה כזו בנוגע לשום משרה אחרת.

ריצה את עונשו והמתין שבע שנים לתום תקופת הקלון - תנו לעם להחליט

ריצה את עונשו והמתין שבע שנים לתום תקופת הקלון – תנו לעם להחליט

מלבד העובדה שיש בכך משום הגבלה של חופש העיסוק, הרי שאותו אדם הרוצה לשוב לתחום – נדרש להיבחר מחדש. אז קמו המקטרגים, ואמרו: לא! למה שניתן לציבור את זכות הבחירה? יש חכמים או במקרה דנן חכמות ממנו, כמו חברת הכנסת ציפי חוטובלי (ליכוד) שמנסה לעשות מעשה ולהחליט עבור כולנו מי יוכל להתמודד לכנסת. לדבריה, "כשאנחנו בוחרים מישהו לכנסת, ואר כך מגלים שהוא מושחת, זה מעצבן. אם נבחר מישהו לכנסת בידיעה שהוא מושחת, זו טפשות. אף חברה עסקית לא הייתה שמה את אולמרט או דרעי כאחראים על הכספים. קשה לי להאמין שמישהו מכם היה רוצה שאחד מהם יהיה הבנקאי שלכם. אז למה זה הגיוני שהם ייכנסו לפוליטיקה חזרה?". היא אף פנתה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להטיל קלון על אולמרט, כדי שזה לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות.

בית המשפט מצא אותו אשם ללא קלון – אז תחליטו או שבית המשפט קובע או שציפי חוטבלי קובעת — למרות "אהבתי" לבית המשפט אני קצת פחות סומך על חוטובלי!

לדידה, הציבור אינו יודע מה טוב לו, "אני, המחוקק, אחליט עבורו. אני אקבע למי יותר ולמי לא להתמודד בבחירות לכנסת, וזאת בחקיקה". ואני אומר – עד כאן!

יש גבול למה שאנו הבוחרים אמורים לקבל מ"נציגותינו ונציגינו". מדוע שלא ייתנו לנו אפשרות לעשות את הבחירות שלנו? לדידי, עברו שבע שנות ה"צינון" – יתכבדו ויבואו אותם נציגי ציבור שהורשעו בדין על עבירות עם קלון, ויעמידו את עצמם לבחירה. אם יחליט הציבור כי הוא מוכן לתת בהם אמון, אדרבא. אולם, יש סיכוי גדול שיבחרו לא להאמין להם ועוד, וישלחו אותם לביתם בבושת פנים.

אך הציבור הוא זה שאמור להחליט, ולא לכמה נציגים נגועים בשיקולים ואינטרסים מפלגתיים – צבועים בטהרנות והתחסדות של אמות מידה ומוסר.

אם נאפשר לנציגים שלנו לחוקק חוקים מסוג זה, אנו בעצם הופכים להיות בריטניה: נגלה את בנינו העבריינים אל מחוץ לשירות הציבורי, עד שנתעורר יום אחד ונגלה כי לא הכרתנו את הנגע, והוא פשה בכול, בעוד אותם נציגי ציבור שנכשלו משרתים כעת אדונים אחרים בנאמנות. הבה נזכור כי הריבון הוא הציבור וזכותו להחליט מי יהיו נציגיו, גם אם באופן פרדוכסלי אין הם נושאים חן בעיני חלק מנבחריוו כעת.

הנה קטע מתוכנית פוליטיקה בה דנו בעניין….

אם אהבתן/ם אנא הפיצו!

שנית אשמח אם תעשו לייק לדף הפייסבוק של הבלוג!

ולבסוף, הטור פורסם לראשונה במדור הדעות של Ynet

שבת שלום

הני

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני א.  On אוקטובר 13, 2012 at 6:34 pm

    מר זובידה שלום, דעתך המוצגת בטור מאוד עניינה אותי, כתבתי טור בתגובה ואשמח אם תוכל לקרוא אותו: http://wp.me/p2N5il-1m

    • hani24  On אוקטובר 13, 2012 at 8:54 pm

      הי רוני, הכי טוב זה הני אני בטוח לא מר זובידה מקסימום ד"ר זובידה – אקרא את דבריך כעת ואגיב אם אמצא לנכון….בברכה
      הני

      • רוני א.  On אוקטובר 13, 2012 at 11:50 pm

        הני, תודה 🙂 הגבתי על הפניה שלך בפוסט שלי. שבוע טוב

  • שחר.ב  On אוקטובר 14, 2012 at 2:26 am

    במדינה שוחרת זכויות אדם ואזרח, ייתכן שהיה מקום לדון לחומרה את דרעי, אבל בישראל יש אנשים פי כמה יותר גרועים מדרעי שכיהנו בכנסת לאורך שנים. אהוד יתום למשל שרצח אדם כפות, וניסה להעליל ולהפליל את איציק מורדכי, וקיבל מאוחר יותר חנינה בעסיקה מושחתת.
    כל הנציגים של ציבור המתנחלים כמו גב' חוטובלי ואחרים שנותנים חסות ועזרה לבזיזת אדמות ומירור חייהם של הערבים. כל המלחמות המיותרות שניהלו פה, כל המשפטים המטויחים לאנשים שגרמו למותם של ערבים, והסתיימו בשנות שירות.
    אני מעדיף אלף אריה דרעי על אהוד יתום או חגי סגל אחד.

    • hani24  On אוקטובר 14, 2012 at 11:07 am

      שחר יקירי אתה עוסק בגופו של אדם ואני עוסק בשאלה העקרונית אפשר להגיד ראותם הדברים על ביבי שפשוט מתעלל במעמד הביניים והמעמד החלש ועוד. אולם החשיבות כאן היא הנושא העקרוני ולא לגופו של אדם.

  • איתמר  On אוקטובר 14, 2012 at 12:10 pm

    אני לא חושב שאולמרט בכלל רוצה להגיע לכנסת, זה הכל תרגיל משפטי בשביל להפעיל לחץ על הפרקליטות:
    בית המשפט כבר קבע שהתפטרותו מהממשלה היתה סוג של עונש, לכן הוא חושב שאם הוא יהיה באמצע מסע בחירות, הפרקליטות תשקול שוב את הגשת הערעור.

    • hani24  On אוקטובר 14, 2012 at 12:12 pm

      הי איתמר, אני לא חושב שאולמרט הוא העניין זהו גופו של אדם ולא גופו של עניין. אני חושב שהכי קריטי כאן הוא העיקרון ומה שחוטובלבלי ושטרסנוט עושים זוהי הטעייה ובריונות החוק….

      • איתמר  On אוקטובר 14, 2012 at 12:20 pm

        חוטובלי מנסה לעשות מה שכל פוליטקאי עושה: מחפשת להיות פופלרית. זו העבודה והאינטרס של חברי הכנסת. אני לא רואה פה הטעיה. במה הצעת החוק שלה שונה עקרונית מלמנוע מאדם עם קלון לרוץ?

        • hani24  On אוקטובר 14, 2012 at 12:47 pm

          אכן היא עושה זאת והתפקיד שלי הוא להוקיע זאת ולחשוף זאת לציבור שלא יחשבו שיש כאן איזשהו אלטרואיזם.
          לגבי שאלת השוני ההבדל הוא הרצון להוציא את כולם למשך כל ימי חייהם לעומת החוק שמדבר על ריצוי העונש ועוד 7 שנים לקלון. ובעצם כך ההתנהגות הפטרונית של חוטובלי שחושבת שהיא אמורה להכתיב לנו במי אנו בוחרים ולמה…עוד מעט יגידו לנו מה לאכול ודי….

Trackbacks

  • By לא לעבריינים מורשעים בכנסת on אוקטובר 14, 2012 at 5:52 am

    […] הני, האמירה שלך: "תנו לבוחרים להחליט" היא לכאורה האמירה הדמוקרטית ביותר. זו סיסמה […]

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s