שלוש האפשרויות להקמת קואליציה ייצרו שיתופי פעולה בין מפלגות שיקשו על יציבותה. הבחירות הכלליות הבאות יתקיימו בעוד כשנתיים. "עמידר" פינתה את רבקה לוי מביתה. רק הח"כית לעתיד יעל גרמן הגיבה על כך. שני הח"כים לעתיד ממפלגת העבודה לא באו למחאה נגד הפינוי
לא הכוונה היא לא להרכבת הממשלה אלא לבחירות ה"באות עלינו לטובה", ולא אני לא מדבר על הבחירות המקומיות אלא הארציות ש"יבואו עלינו לטובה" בקרוב, מקסימום שנתיים, שנתיים וחצי.
ובכן ממש הערב הכריז נשיא מדינת ישראל על בנימין נתניהו כמועמד היחידי להרכבת הממשלה ברוב מוחץ של 82 קולות מחברי הכנסת, אז מי המליץ על נתניהו?
1. הליכוד ביתנו – 31 מנדטים
2. יש עתיד הידועה בשמה יאיר לפיד – 19 מנדטים
3. נפתלי הבית היהודי בנט – 12 מנדטים 3. ש"ס – 11 מנדטים
4. יהדות התודה 7 מנדטים
5. קדימה 2 מנדטים
סה"כ 82 מנדטים!
קצת עצוב – למה? ובכן כי לעבודה (אני חולמת על 24 מנדטים…) – 15 מנדטים, מרצ 6 מנדטים, התנועה 6 מנדטים, חד"ש 4 מנדטים, רע"ם-תע"ל 4 מנדטים ובל"ד 3 מנדטים – סה"כ 38 מנדטים – לא היה מועמד/ת ראוי להמליץ עליו לראשות הממשלה, המדהים הוא שאפילו נציגי תנועת העבודה לא המליצו על יו"ר המפלגה שלי יחימוביץ להרכבת הממשלה – אפילו לא ניסו לתת פייט!!!
אולם כל זה לא משנה כלל ועיקר, כעת ניגשים למלאכת הרכבת הקואליציה. נכון, יאיר לפיד אמר לא יותר מ-22 שרים – אז אמר! ה"לולביות" שלו תאפשר לביבי ללחוץ גם לכיוון 25 שרים – תלוי בהרכב הממשלה הבאה. התסריטים הם מגוונים ויכולים לנוע מממשלה צרה לממשלה רחבה כמעט מקיר לקיר.
הבה וננתח את האפשרויות:
האופציה שהכי נראית לי היא הליכוד ביתנו (31), יש עתיד (19) וש"ס (11) – 61 מנדטים! ביבי מתחיל עם ממשלה צרה ובעלת אופי מיוחד, מדוע? ובכן מבין הדתיים ש"ס היא המפלגה שהכי קרובה לעמדות שיווין בנטל, הם משרתים בצבא, רוב בוחריהם עובדים וציוניים ואפילו מאוד ימניים (מצביעי ליכוד בעבר המאוד רחוק…) איתם ניתן לעשות כמה דברים. השאלות: מתי יגיע הפיצוץ לפיד דרעי? ואיך ביבי יחזיק את אלו שרוצים לעזור לחלשים/מזרחים ביותר בחברה "דרעי ומריעיו" לבין אלו שנשבעו לסייע למעמד הביניים בחזרה היאיר לפידים שבינינו (שנוסעים על רכב בשווי 350,000 ₪).
כן ש"ס? לא ש"ס? כן חרדים? לא חרדים? מעניין….
וכמובן, עולה השאלה: איך תחזיק מעמד minimum winning coalition – קואליציה מנתחת מינימאלית עם 50%+1 בלבד, כזו שמורכבת מארבע שותפות כאשר כל אחת שתצא ממנה תרסק אותה? לפי התיאוריות של מדע המדינה – זוהי הקואליציה היציבה ביותר! המציאות קצת טופחת על פניה של תיאוריה זו ולדעתי המציאות גם במקרה זה תטפח על פניה….
אז נעבוד למצב הבא – ביבי מצרף את בנט או יהדות התודה. הדות התורה היא די חסרת משקל היות והיא במקרה זה ממש "סרח עודף" היא לא יכולה להחליף את אחת השותפות לקואליציה מינימאלית וגם אינה מספיק גדולה להוות משקל נגד לאף אחת מהמפלגות שנמצאות בקואליציה. אז כרגע נראה לי שהיא מוחץ למשחק עד לקואליציה הרחבה. אולם בנט הוא המשקל נגד לפחות לש"ס – ביבי יכול לעשות סחר מכר בין דרעי/ישי/אטיאס לנפתלי הבית היהודי בנט – יתרונות – ובכן בנט הוא ימני ממש כמו לפיד – הוא בעד שיוויון בנטל באופן מוחלט – הוא ה"נער פוסטר" של מעמד הביניים שלפיד חולם עליו בעיקר עם האקזיט של המיליונים – ובעיקר הוא בצד הנכון של המשוואה. בעיה? ובכן אולי רק אחת, אבל ענקים, ביבי מפחד מבנט! הוא כיוון אליו את עיקר הקמפיין שלו – לא הפריע לו שהוא מדמם לכיוון של לפיד העיקר שלא בנט – וכמובן לפי השמועות בנט לא מסתדר עם הגברת הראשונה או שהיא רק השנייה? שרה נתניהו, וזה חמור!
אז עם מה נשארנו? ובכן יש מצב שהתנועה בסופו של יום תצטרף לקואליציה ויחד עם יהדות התורה הם יוכלו לשמש כתחליף לש"ס אבל לא סביר. אז הכול מוביל להתחלת הסיפור! תוך שנה וחצי עד שנתיים וחצי תתכוננו לבחירות שוב, והפעם אל תגידו לא ידענו לא שמענו, תתכוננו תאחדו רשימות ותעשו עבודה טובה כי הנה זה בא שוב!
ובשולי הדברים, אבל עולם ומלואו, ביום חמישי פונתה מביתה באלימות על ידי עמידר וכוחות יס"ם הגברת רבקה לוי, ברים וחברות נעצרו – אולם, נחשו מי לא הגיעו לשם? כמה חברי כנסת חדשים שעברו צד, כאלו ש"היו חלק" מהמחאה ונבחרו לכנסת במפגלת העבודה. אלו שממש עד לפני כשלשה חודשים לא היו מפספסים שום הזדמנות לצילום או ראיון קצר ולא משנה היכן ומתי הפינוי או ההפגנה התרחשה – מסתבר שהיום לאחר שנבחרו לכנסת הם שכחו את המפונים וכעת זה כבר לא כל כך חשוב – שהרי המשימה הושגה! במקום להיות כתף לכתף הם פרסמו סטטוסים על כמה נעים היה בביתו של נשיא המדינה "לא להמליץ על אף מועמד לראשות הממשלה."
זאת רבקה לוי שנזרקה ביום חמישי האחרון לרחוב על ידי עמידר וכוחות יס"ם….
למרבה המזל יש כאלו שלמרות שלא רכבו על גל המחאה נשארו נאמנים לשליחותם כנציגי ציבור אחת מהן היא יעל גרמן ראש עיריית הרצליה לשעבר ושרה כמעט בטוחה כנסת הקרובה – והיא ניסת לעשות מעשה וכך כתבה:
"השתדלתי אתמול להיענות לפנייתה של מיכל ולנסות למנוע את פינויה של אשה קשת יום מדירתה. לדאבוני הרב – לא הצלחתי !
נציגי עמידר ומשרד השיכון, עמם דיברתי, הסבירו כי החוק מחיב את פינויה והם לא יתערבו בנושא. במשך 14 שנים דאגתי לשמירה על החוק ולעיתים נאלצתי להרוס מבנים לא חוקיים עקב פסקי דין. אבל, תמיד השתדלתי להפעיל גם את מידת הרחמים והרגישות. החוק אינו צריך "ליקוב את ההר." וביום גשם כאתמול לא מפנים אשה קשת יום מדירתה. צריך היה לשתף פעולה עם העירייה ולמצוא מראש פתרון למגורי האשה.
עמידר ומשרד השיכון צריכים להבין שמאחורי פסקי הדין עומדים אנשים , וניתן וצריך למצוא פתרונות אנושיים לפני שמפנים אותם לרחוב ביום גשם."
בעוד שנתיים כשנגיע לקלפי – אני מקווה שלא נשכח ולא נסלח…
שבוע טוב
הני
ביקורת - ולא בהכרח בונה 
תגובות
בשולי הדברים:
1. לא כולם מתכוונים להגיע לקלפי עוד שנתיים.
2. לבל"ד יש מועמד ראוי לראשות הממשלה שהציג בעבר את מועמדותו אלא שהציונים דאגו לחיסולו הפוליטי. בל"ד לא המליצה ולא תמליץ על אף מועמד החשוד בציונות.
3. שמעתי אותך היום אצל קרן נויבך מעלה את עניין הפינוי הציבורי – חלק מהותי מהפורענות הציבורית של המשטר הציוני. עוד קודם שמעתי אותך מדבר על אותם אלה שלא מצביעים בבחירות עקב חוסר אמון מוחלט בכל מערכות השלטון הציוני, ביניהם – כך אני מנחש – גם רבקה לוי.
4. קמפיין מוצלח במיוחד של אבנאא אל בלד, קריאה של פעילי הBDS, הצהרה של האנרכיסטים נגד הגדר ושל שאר גדולי המתנגדים בדורנו, הסברה מרשימה של לוחם החופש ברק כהן, כל אלה יכולים לחבור לציבור גדול של אנשים וליצור החרמה מאורגנת של מה שמכונה בחירות דמוקרטיות. בעוד שהפלסטינים אזרחי המדינה הציונית יכריחו את המפלגות הדמוקרטיות לדון בכובד ראש באסטרטגיית החרמת הבחירות בצורה מאורגנת כבר בבחירות הבאות, בקרב היהודים המתנגדים הנושא עדיין בחיתוליו (פרט לחרדים האשכנזים האנטי-ציונים). חוסר האמון במשטר הנוכחי חייב להתבטא בצורה מאורגנת גם בקרב שאר היהודים.
5. בקרב רבים ממחנה "רק לא ביבי\רק לא ש"ס" רווחת השמועה כי המזרחים מצביעים ליכוד בהמוניהם ולכן "מגיע להם" שביבי יישאר בשלטון (גורביציזציה של השיח). הצעה לי אליך לבוא כבר בפעם הבאה אל קרן נויבך עם כמה שיותר נתונים והתפלגויות של אחוזי ההצבעה ולדבר על ההתאמה בין אחוז ההצבעה לבין מצב כלכלי הן אצל היהודים בכלל והמזרחים בפרט והן אצל הפלסטינים.
6. ההתעסקות הזו בנושאים השוליים כמו מי ייצג את המשטר הציוני בפרלמנט הציוני הנוכחי אינה מועילה להעלאת הנושאים החשובים יותר, כמו למשל הפינוי הנפשע של דיירי עמידר. זוהי הסחת דעת המחזקת את לגיטימיות המשטר ולא ברור מדוע אתה נוטל בה חלק. כאשר תישמע קריאה גם מאינטלקטואלים יהודים להחרים את הבחירות ייתכן מאד כי אותם אומללים שלא היה להם מועמד/ת ראוי להמליץ עליו לראשות הממשלה (מחנה "רק לא ביבי" – עבודה, מרצ, חד"ש, פושעת המלחמה לבני) ימצאו עצמם הולכים יחדיו עם הפורעים הציונים כדי לשכנע אנשים לבוא ולהצביע. כך קרה בבחירות הנוכחיות וזו הסיבה העיקרית לדעתי למס' המנדטים שקיבל לפיד. מחנה "רק לא ביבי" האיץ באנשים שלא ששו להצביע ללכת ולהצביע ואלה, חלקם לפחות, הלכו ובחרו בלפיד כברירת מחדל.
7. דפני ליף: "תודה לכל מי שרץ לכנסת עם דגל מורם של המחאה החברתית. ברור לי שאתם דוברים אמת, שזה מהבטן, כנראה שלכן לא התרעמתם על אף אחד מהמעצרים האלימים שלנו, המפגינים, וגם לא על המשפטים שהתחילו לתקוע לכולנו. תודה לכולכם על היעדר התמיכה, על המילים שאתם לא אומרים בגנות המשטר שהחליט לתבוע את חבריי ועכשיו גם אותי. תיהנו בכנסת. אנחנו נמשיך לשלם את המחיר". מומלץ לקרוא את כל הראיון
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/433/452.html?hp=16&cat=1901&loc=2