ד"ר זובידה ומר כחלילי…

ובכן כולנו יודעים שהשמאל הישראלי "קצת" גוסס – אז קמו כמה, ובראשות שלום עכשיו החליטו להרים כנס ואפילו נתנו לו שם – "כנס השמאל הישראלי – לקראת הכרעה מדינית" והזמינו גם אותי…רוצים עוד – כנסו כנסו….

אז כפי שאמרתי התקשרו אלי מהכנס, אישה מאוד נעימה, שני אשכנזי, וביקשה ממני להצטרף לדוברים. אמרתי לה אני לא שמאל, בטוח לא שמאל ישראלי – לא חי עם אף גוף בשמאל הישראלי "בשלום" – לא מרגיש בנוח עם אף אחד מהם, במובן פוליטי בלבד – יש לציין. הוספתי, האינסטינקט הראשוני שלי מול שמאלנים הוא לצרוח חזק על מנת שלא לראות או לשמוע אותם, אני מעדיף עשרות מונים את חברי הליכודניקים על א/נשי השמאל. אמרה לי שני, אחלה, רוצים לשמוע בוא, אנחנו נותנים את הבמה אתה תגיד מה שאתה רוצה. נשמע מעניין, הלא כך?

שאלתי, איזה פאנל? ענתה לי "השמאל בתוך עצמו הוא גר? השמאל מדיר קהלים או קהלים מדירים את השמאל? – כיצד מגיעים אל לב החברה הישראלית?" ואללה! מדיר, לבבות, נשמע לי טוב, אמרתי בא. אבל קחו בחשון שאולי אאחר, אני מלמד בימי שישי. אין בעיה, רק תבוא!

גילוי נאות, לא בדקתי מי איתי בפאנל, לא כל כך עניין אותי בתחילה, ואפילו לא עשיתי הכנות מיוחדות, אני פחות יותר עושה את זה כמה וכמה שנים – את הוויכוח זאת אומרת, "אתה שמלאני!" מישהו מטיח בי – ואני עונה "חס וחלילה, למה? מה עשיתי לך רע? אני שמלאני? מה קורה לך בנאדם!!!" ואז כל הטיעונים הקבועים שלי בעניין, עד להתשה מוחלטת של העומד מולי…אך מעולם לא מול כנס השמאל הישראלי – או יותר נכון כמעט כל השמאל הישראלי שהתכנס לו בבית ציוני אמריקה (קצת אירוני…) ביום שישי, אולי, הכי גשום אי-פעם שעברה מדינת ישראל (קצת פואטי!).

באתי! ואני רואה את איתן כבל, אחד מחברי הכנסת האהובים עלי למרות אהדתו למכבי תל אביב, מהעבודה, את אלדד יניב, אותו אני גם מחבב מאוד, ואת רון כחלילי, אדם שאתו אני אוהב ומעריך! מסתכלים עלי – ורון צוחק, "מה גם אותך הזמינו לתת להם בראש?" האסימון נופל, פתאום יש התבהרות, זה חלק מהרכב הפאנל בו אני אמור להשתתף, יש כאן משחקי תפקידים – אבל לי זה לא משנה אני עדיין רוצה להגיד את מה שבאתי להגיד…

עם הכניסה לפאנל אני קולט שיש משהו כמו 14 משתתפות ומשתתפים – אני שמח שיש ייצוג נכבד, לא מספיק אמנם, אבל 6 נשים לא את כולן אני מכיר חלק אני מכיר – ראו תמונה מטה. יש גברים, חלק מכיר חלק לא, יוצאים לדרך…רון כחלילי פותח, ולפי הסימנים שלי עם איתן כבל יו"ר הפאנל אני מסיים. רון פותח בסערה, בא מהאגף, מתריס בפני השבט הלבן, את כל הפריבילגיות שלהם הוא זורק להם בפרצוף, הוא מדבר על מדינה אחת לשני עמים, על קץ עידן הציונות – הקהל מתחמם, צועקים לו "בוז" – אני כועס – מה יש לכם תלמדו להקשיב לאחרים…לא עוזר קריאות ביניים, צעקות – אין דרך ארץ, רון כחלילי פוגע להם בבטן הרכה וזה כואב להן/ם. ולמרות כל זאת, בתוך האולם יש כמה וכמה שמחזירים מלחמה שערה, תקשיבו, מה קרה אומרים לכם משהו שאתם לא מוכנים לקבל זהו? יא מדירים אני שומע באולם, מחייך בשקט וממתין לתורי.

"השמאל בתוך עצמו הוא גר?"
(צילום שני אשכנזי)

ואז הסבב ממשיך, אני מידי פעם קופץ למשמע דברים פטרוניים, מנסה להתאפק ולא תמיד מצליח לי, מצטער…ג'ומס מקפיץ אותי, הוא אחלה בנאדם, אבל הפוזיציה שלו והעיוורון שלו לא משתנים – אני אומר לו כמה וכמה דברים הוא נפגע (לאחר סיום הפאנל אני קורא לו ג'ומס בוא רגע, רון כחלילי ואני מעשנים סיגריה של אחרי אני מתנצל, מבקש ממנו לא להיפגע אישית ומבקש חיבוק, באמת איש טוב, אבל הדרך לגיהינום מלאה כוונות טובות….והוא הרי קיבל את ההגה לזמן מה). דב חנין מדבר מלא מחיאות פכיים, הוא פרלמנטר טוב אומרים לי, אבל שוכחים את העסקה שלו עם בראכה, עסקה בה הוא מקבל עוד קדנציה בכנסת, ודוחק נשים כיעל בן יפת ונבילה אספניולי החוצה, ובתמורה בראכה מקבל שקט בצמרת – הממסד הלבן חודר לנשמת אפו של השמאל – גם אם הוא פרלמנטר טוב…

היה גם בחור נחמד מגלובס, שלמה קראוס, והוא טען בתגובה להדרת מזרחים מהשמאל "למה לבקש רשות להיכנס תקימו!" בחיאת אמרתי לו, תקימו? למה לא אומרים את זה לנשים? ליהודים יוצאי אתיופיה? למהגרים מחבר העמים? למה רק למזרחים? התשובה ששמעתי המעומעם הייתה "זה אל אותו דבר…" נפגשו לאחר מכן וקבענו להיפגש – נלבן את העניין הוא נראה לי בחור לעניין, תודעה קצת לקויה אבל ניתן להשלים…בניגוד לאחרים.

גם אבירמה גולן הייתה שם, ובפטרונות והתנשאות יוצאת דופן היא מתנסת ומתחילה ב"התנצלות על כך שאני אשכנזייה" אני כועס, מגיב – היא עונה ויש התנצחות – אני אומר לה ללמוד להכיל ולא להגיב בגזענות – והיא מביאה לדבריה "רקורד של 20 שנות עשיה" ואני טוען שהוא מטובל בגזענות ופטרונות – איתה אין לי דין ודברים לאחר מכן – ההתבטאויות שלה בעיני הן גזעניות ופטרוניות ואני לא מוכן לשיח עימה.

בנתיים אני קופא למוות, מסתבר כי בבית ציוני אמריקה אין חימום! אז אני מבקש קצת תה, אחרת אני קופא, מגיע קנקנן תה והופ – תורי לסוגר את הפאנל – אני מתחיל בדימוי של אותה קבוצה של לבנים שמגיעים לדרום אפריקה במטרה לחיות ולהנות מאפריקה – ואט אט מתחילים הקים ערים מגודרות על מנת שלא לחיות בין שחורי העור – ובסוף הם מקימים את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה – כמשל על השמאל הישראלי – אנשים לא מבינים…אני ממשיך ומדבר על שיח פטרוני, על סגירות ואטימות, על העובדה שיש תעשיית שלום, ונראה לי שהשמאל בעיקר חושש משלום – כי יום אחרי כמעט כל השמאל יהיה מובטל עקב קריסת תעשיית השלום שהוא לא ממהר לעשות שלום – כמו גם מה אז ייתן לו את הגושפנקה המוסרית? צועקים לי מהקהל יש מזרחים בשמאל – אני מפנה לטיעון הידוע של מלקולם X – על ה-House Niger וה-Field Niger – ומסביר אתם רוצים את הכנועים – לכן מישהו כמוני לא יכול להיות חלק מכם/ן – אתם לא מסוגלים או רוצים אותנו כחלק מכן/ם…הקהל כבר מתחיל לנוע בחוסר נוחות, אני חושב לי רק בדברים של רון כחלילי ודברי היו כל כך הרבה עקות וחוסר כבוד לדוברים…מעניין, וממשיך…

אני מנסה להסביר שיש בישראל אנשים שצריכים בית חם, מיטה, אוכל וגם קצת כסף, ושלום לא כל כך מעניין אותם. הם צועקים שילכו לביבי, אני מנסה להזכיר את פנחס ספיר, והליברליות שהוא הביא, את העובדה שכיבוש עשו השמאל, והסכמי שלום עשה הימין כלום לא עוזר. אני מנסה גם להסביר שכיבוש אצל הפלסטינים הוא לא רק 1967ף "צאו מהסרט" גם 1948 זה כיבוש! מה אתם קובעים מתי מתחיל הכיבוש? אז חלק צועקים לי כן! אין לי אלא לחייך במרירות ולסיים את דברי…

ואז מתחיל שלב התגובות, אנשים מדברים, הם אומרים המון דברים, הם משיחים על ציונות, על בגידה, על הזכות למדינה יהודית (רק שלום לא צדק!) ועוד ועוד. לבסוף, יש אדון אחד שלא מוותר הוא רוצה לדבר, איתן כבל אומר לו בשלב מסוים אף אחד לא ילך אם אתה לא תדבר הבטחה שלי, ואיתן מקיים הבטחות אז הוא מקבל את המיקרופון אחרון, הוא עונה כמה משפטים – ומסיים במשפט המחץ – הוא אומר בהביטו אלי ואל רון כחלילי "תגידו אתם יודעים למה המזרחים לא מצביעים לשמאל? בגלל הני וכחלילי!!!" אני נקרע מצחוק, רון מביט בי התדהמה צוחק גם הוא – והאדון חוזר ואומר "כן, בגללכם המזרחים לא מצביעים לשמאל כי אתם כל הזמן נגדנו…" רחש עצום בקהל ובדיוק איתן כבל מסיים את הפאנל…

בשיחות בחוץ – אנשים באו ואמרו לנו כן בגללכם! זה רק אתם ואני אומר לרון – שני דברים יש לי מהכנס הזה, ראשית, לא ידעתי שאני כזה גדול עם כוחות כאלו, לסחוב אלקטורט שלם על הכתפיים ולמנוע ממנו בכוח להצביע לשמאל זה משהו שעדיין לא ייחסו לי. שנית, איך שאני מגיע הביתה אני לוקח את הוונטיל בבית ומחבר לגב, כי אם אני לא מוריד את האוויר שהאדון האחרון הכניס לי עם המחמאה הזו אני עף לשמיים!

אין ספק, כנס השמאל הישראלי עמד בכל אחת ואחת מהציפיות שהיו לי ממנו, מנותק, חסר כל יכולת הקשבה והכלה – ביבי תדליק נר ריחני, תתכרבל טוב טוב מתחת לשמיכה – אין חשש גם בבחירות הבאות אתה הולך לתת בראש!

ולסיום קצת קומדיה לכל אלו שעדיין לא מבינים מהו הון תרבותי ולמה יש בעיה בארץ…ומהי בעצם גזענות-הפוכה!

שבת נעימה שקטה ובעיקר יבשה לכולן/ם

הני