אני מסוכן!

אחרי שפרסמתי את "ד"ר זובידה ומר כחלילי" ואז את "שדים עדתיים בכנס השמאל הישראלי" קיבלתי המון תגובות. אלו היו בעיקר תגובות של שטנה מכיוון השמאל – אנשים "נאורים" מארגוני עובדים ועוד כתבו דברי שנאה. הם ניסו להסביר, לעיתים גם מבלי להזכיר את שמי, מדוע אני הדבר הגרוע ביותר שקרה לשמאל הישראלי, בכיין מקצועי, ולא מבין כלום ו/או לא מנסה להביא פתרון.

לכל אלו כלל לא השבתי, הם לצנינים בעיני, אך לא כאלו שארצה להגיב חזרה לדברי השנאה שלהם.

שקט מקשיבים לאשכנזים מאת מואיז בן הרוש

אולם הייתה תגובה אחת שקצת הפתיעה אותי, בתחילה חשבתי למחק אותה ללא קריאה, כי הכותרת הייתה" "כמה שאתה מסוכן…..‎" חשבתי בליבי, עוד משוגע ששמע אותי ומנסה להגיד לי למה אני טועה והוא צודק. אבל משום מה פתחתי את המייל ואת הדברים שקראתי אני מביא לכם כאן (בהסכמת שמואל כמובן)

"ראיתי את דבריך בכנס השמאל.
האמת,  מאיך שאתה מדבר אני מרגיש נוח להיות לידך מאשר ליד הרבה אחרים שחושבים כמוני, על אף שאני דתי מתנחל וכו'.
הסיפור על המעצר בכיכר המדינה הטריף אותי. אבא שלי מכפר שלם וסחב וסוחב כל החיים את האפליה.
אותנו הוא שלח, במודע, לחינוך אשכנזי(אנו משפחה דתית), כי רצה שנצא מוצלחים.
האמת, בחיים לא הזדהתי ברמה הרגשית עם דובר שמאלני. לפעמים הסכמתי עם נקודות בדבריו, או שדבריו העלו לי מחשבות ותהיות. הזדהות רגשית לא היתה אף פעם. 
כששמעתי וראיתי אותך, פשוט הזדהיתי, וללא קשר לתוכן של הדברים שאני מסכים איתו. 
יש את הדף שמאחרי האותיות, הרווח שבין המילים. הוא חשוב מהמילים עצמם בשיחה או נאום. 
אני חווה ומרגיש את הכאב שלך.
פוליטית, לעמדה שאני מזדהה איתה, אתה מסוכן.
אבל לך קל לי יותר להפסיד.
ואולי אתה לא שמאלני?
אין סיכוי, הם לא היו מזמינים אותך לדבר שם…..

שמי- שמואל XXXXX, בן 35 אב ל4 ומחנך מבקעת הירדן"

אני חושב שהייתי מבולבל יותר מכפי שהייתי הרבה זמן, מה הוא כותב לי האיש הזה? די ברור לי שהוא חושב שאני איש שמלא, היינו מצביע למפלגת שמאלניות, ובכך הוא רואה סכנה, סכנה לעמדות הפוליטיות שלו ולזהות שנוצרה לו עם דברי! הוא מזדהה איתי ברמה הרגשית, הוא מרגיש אותי, את הכאב שלי, את הסיפור שלי על העיכוב בשיכון צמרת הוא מרגיש על בשרו! הוא יודע איך זה, הוא היה שם…אני לא צריך לעמוד מולו ולהצדיק את עצמי או להגיד מה חשתי, הוא כבר מבין, אז מה אם הוא ימני? ובשל המקום הזה שאנחנו מתחברים בו, הוא אומר לי את מה שהשמאל הישראלי לא הבין וכנראה לעלם לא יבין " אבל לך קל לי יותר להפסיד…" הוא מבין שיש מצב שאנחנו משני צידי המתרס אבל לי הוא מוכן להפסיד! או אולי לי הוא יהיה מוכן להצביע!!! למה? כי אני מייצג את מה שהחברה הישראלית ניסתה לעשות לו ולשכמותו, ולא נכנעתי, לא ויתרתי עמדתי זקוף, הפסדתי עבודה, ולעיתים יותר מאחת, הפסדתי המון כיבודים שאחרים קיבלו לחיקם בין אם מגיע להם או לא אבל לא ויתרתי לא נכנעתי – המשכתי להחזיק באותה אמת פנימית שאמרה לי אל תוותר, אל תתכופף הם לא שווים את זה, הכול שקר ומתק שפתיים הם גזענים ואין בהם אהבה לך ולשכמותך.

אז אתם יודעים מה? אני חושב שאני ואלו שהולכים עימי הם האיום האמיתי למערכת הפוליטית הישראלית שמאל כימין, אנחנו אלו שמסוגלים לראות את האחר, לא עוצרים במזרחים ומבינים ששוויון וצדק הם אבסולוטיים ולא מתוחמים לקהילה מסוימת או מגדר מסוים – אבל לא נולדו כחלק מהאליטה או נהנים ממנעמיה – אנחנו האיום האמיתי.

ואדי סליב 1956, הפנתרים 1971 וכעת מה? הדיכוי ממשיך!

וככה, בלי בכלל לשים לב, כשכמעט החלטתי שזהו נמאס לי, בא המייל הזה, ופתח לי את העיניים שוב! חברה שראתה את המייל אמרה לי בשקט רועם FUCKING WOW!. בדיוק. אז באתי הקשבתי לכם, ראיתי את השנאה בעיניכן/ם הבנתי שאתם יורת מכל מפחדים ממני כי אני מערער לכם את העולם המושלם (לא באמת) שלכם, עולם בו אתם טובים, ראויים ויפי נפש – וחשבתי די לי לא מתאים. אבל היום אני יודע, לא מוותר, בכול מקום שניתן אני שם, אני וחברותי וחברי נלחם על ההגמוניה בישראל, הגיע הזמן שנחליף אתכם כעת זו שעתנו. וכשנגיע, אני מבטיח שלא נהיה כמוכם, נאהב אתכם נכבד אתכם ולא תראו גרם של שנאה בעינינו כשתדברו – כי תמיד נסחוב איתנו את הניסיון של ההורים שלנו וחלק מאיתנו ניסיון עצמי של אותה אפליה ודיכוי שבא מידיכן/ם החנונות והכה מתחשבות – ידי השמאל הישראלי!

אז עולה השאלה: יש בעיה או אין בעיה? והפתרון הוא שוב בצורת שיר:

הבעיה לא קיימת – מתוך ספר השירים החדש של מואיז בן הראש, "שפת הים" (הוצאת פרדס)

מֵאַחַר וְהַבְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת
אָסוּר לְדַבֵּר עָלֶיהָ
כִּי אִם אַתָּה מְדַבֵּר עָלֶיהָ
זֶה אוֹמֵר שֶׁהַבְּעָיָה קַיֶּמֶת
וְלָכֵן אַתָּה אָשֵׁם בִּיצִירַת הַבְּעָיָה

וְאִם הַבְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת
וְאַתָּה מֵעֵז
לְדַבֵּר עַל בְּעָיָה לֹא קַיֶּמֶת
אֲנַחְנוּ נִסְתֹּם אֶת פִּיךָ
נְחַסֵּל אוֹתְךָ
נִדְאַג שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתְךָ
כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יִלְמְדוּ
לֹא לְדַבֵּר עַל בְּעָיוֹת לֹא קַיָּמוֹת.

שבת שלום

הני