החבר'ה הטובים

במסורת האורחים בבלוג הפעם אני מייסד מסורת חדשה – "סיפורים קצרים" – הפעם אני מתכבד לארח את: בר(ד)ק מויאל, בן 31 גר בברלין. גדל בשכונת נווה עמל' בהרצליה מוקף בהמון בתי כנסת ובשכנות למשפחות תימניות שגרו בבתים קטנים ומלאי מורשת ושיכונים חסרי אופי או היסטוריה – בסיפורו "החבר'ה הטובים" – הנאה מובטחת!

"מה אתם עושים?" דודה פאני שואלת ומעירה אותנו מארוחת בוקר שהתמשכה לה הרבה מעבר לזמן הרגיל של אחרי החליבה.

שקד שנדמה שאף פעם לא הייתה לו סבלנות לאמא שלו, עונה לה בקוצר רוח מופגן ומסביר על הרטוריות בשאלה שלה. "אני צריכה שתיסעו לבית של סבא וסבתא, מפנים אותו עוד שבועיים, אולי תיסעו להביא לי כמה דברים משם" היא ממשיכה, מתעלמת מהציניות המושבניקית הטיפוסית.

בהתחלה שקד סרב והסביר שיש לו עסקים ברפת, דודה פאני המשיכה ואמרה "זה חשוב" "ואולי אחמד ייעשה את זה". הוא הבטיח לה לדבר עם אחמד והיא עזבה את המטבח.

"מה יש בכלל לעשות שם ברפת? חשבתי שסיימנו עד אחה"צ , לא?" שאלתי את שקד, "כלום!" הוא עונה ומחייך חיוך ממזרי "לא ממש מתחשק לי לנסוע לשם…" "יהיה כיף!" המשכתי, מנסה לשכנע את שקד בחשיבות הנסיעה, "אולי נמצא קצת כסף לא?"

למשמע המשפט האחרון הופיע שוב אותו חיוך ממזרי על פניו. מהר מאוד שנינו היינו במכונית על הכביש בין בית שאן לעפולה, ברדיו שדרה תחנה ערבית כלשהיא. "כנראה שאחמד נסע באוטו" שקד כמעט מתנצל ואני מעביר, מחפש תחנה ועוצר כשצלילי ניינטיז של השיר אעישה מתנגנים ברקע. "לסבתא שלי קראו אעישה" אני מספר לשקד שלא מתרשם במיוחד ומתרכז בנהיגה. כשהשיר נגמר מדברים ברדיו על החיסולים האחרונים בת"א, השדרנים מעלים איזה אחד שמדבר על החברה הטובים ואני נזכר בסרט של סקורסזה. שקד אומר שזה נחמד לסמוך על רוצחים כל עוד הם מכוונים למטרה. אני מסכים בקול.

את השדרנים נדמה שהוא מרגיע ושוב מוזיקה, מוזיקה בערבית. הפעם אני לא מעביר תחנה. כבר אפשר לראות את עפולה בקצה הכביש ומהר מאוד אנחנו על הדרך לגבעת המורה אל הבית של סבא אלברט וסבתא חסיבא.

המכונית נעצרת בקצה הגבעה, בחוץ חם אבל הרבה פחות מן המושב ובנייני שיכון אפרפרים מביטים בנו מכל פינה. ריח של ארוחות צהריים נישא באוויר ואנחנו יורדים במדרגות אל הדירה, נזהרים מחבלי כביסה שנמתחו בחופשיות לאורך המעבר. שקד פותח את דלת הפלדלת שבתורה משמיעה חריקה ישנה ומוכרת, בפנים יש ריח ישן וחנוק, אני פותח חלונות ושקד נשכב על הספה שהיא בעצם מיטה בסלון הניצבת אל מול הטלוויזיה הקטנה. אני מצית סיגריה ומיד מכבה, מתיישב ליד שקד ומגלגל לי תצריף. אני מעשן אותו בחצר מאחור מתחת לעץ שסק ענק וחוזר אל הבית, עובר על מדף הספרים מוציא ספרים אחדים ומניח על המזנון.

שקד נרדם, אני מנסה לא להעיר אותו ועובר אל חדר השינה. לרגע אני עוצר לפני הכניסה, מעולם לא הייתי בפנים אני חושב לעצמי. אחר כך אני מתיישב על כיסא בפינת החדר ומביט על המיטה שתופסת את רוב שטחו ועל שולחן האיפור שמולה. במגירות שבחדר השנה אני מוצא תעודות הוקרה ממקומות עבודה שונים ועיתונים ישנים. אני חוזר אל הסלון אל הספרייה ואל המזנון. מגירה של מוצרי חשמל ישנים: חמש מכונות גילוח מדגמים שונים, ארבעה פנסים והמון מכשירי רדיו ניידים. סוגר את המגירה ועובר אל הבאה אחריה, גם שם חפצים מונחים בערבוביה. חוזר אל הספרים.

נשכב על השטיח ומושך אלי ספר מן המזנון. הספר שנבחר "עד לא אור," מאת אבא קובנר. אני מעלעל בספר שעולה ממנו ריח של אבק, מעורבב בנייר מתכלה. בעמוד האחרון אני מוצא הקדשה "לטוראי אלברט מהחברים בחט' הראל." שקד שהתעורר מהשינה בינתיים היה עסוק בנבירה במגירות אחרות, מדי פעם הביא פליאה על אביזר כזה או אחר שמצא שם. כשסיים ולא מצא כמעט כלום פסק כי עלינו ללכת. אספתי את הספרים שמצאתי מעניינים ושקד את אלו שלו ואת הדברים שבקשה דודה פאני.

לפני שיצאנו הוא חמק אל חדר השינה ושב עם קופסת נובלס שמצא שם, "חשבתי שאולי תרצה." "כמה שנים לא עישנתי אחת כזאת," אמרתי בקול ונזכרתי בשנותיי בקיבוץ. בחוץ פחות חם ונדמה כי הערב ממש מעבר לפינה, רוחות גבעת המורה מקררות אותנו ושקד נועל את דלת הפלדלת הישנה . אני מביט על הבית הקטן והאפור, מצית סיגרית נובלס וחושב על טוראי אלברט .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מנתמי בן-ציון  On פברואר 19, 2014 at 6:45 pm

    הני ,אני מבקש לא לשלוח אלי יותר שום דבר, מהאתר הזה .תודה .

    • hani24  On פברואר 19, 2014 at 9:41 pm

      בן ציון – אני לא רשמתי אותך, אתה רשמת את עצמך אתה ורק אתה יכול לבטל את ההרשמה. הני

  • syeret  On פברואר 19, 2014 at 8:05 pm

    אני אוהב את הכתיבה שלך

    • hani24  On פברואר 19, 2014 at 9:41 pm

      הייתי אומר תודה אבל זה ברק מויאל כתב…:-)

      • syeret  On פברואר 19, 2014 at 10:40 pm

        אז תגיד לו תודה בשמי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s