הדיור הציבורי: יועץ משפטי אנטי חברתי

במקום למנוע מהממשלה לעבור על חוק הדיור הציבורי, היועץ המשפטי מעניק לשערורייה הכשר. זאת על חשבון החוליה החלשה, נזקקי הדיור הציבורי

אני פעיל חברתי. אני מאמין כי ישנם דברים שהם בין המקום לאדם, ולחקיקה או משפט אין מקום בין דברים אלו. אני מאמין כי המדינה שייכת לאזרחיה, וכי כל מדינה באשר היא לא יכולה להיות חזקה יותר מהחוליה החלשה ביותר שלה.

בשנים האחרונות אנו עדים למצב בלתי אפשרי בשוק הדיור, ישראליות וישראלים צעירים מביטים בעיניים כלות כיצד הדירה הנכספת מתרחקת מידיהם לבלי שוב – ובקצה הסקאלה של אותם אזרחים ואזרחיות עומדים דיירי הדיור הציבורי, ומצבם של אלו החמיר פי כמה בשנים האחרונות.

מדינה היא בעצם קולקטיב שמבוסס על הסכמת החברים בו לקבל את סמכותה לפעול בצורה הטובה ביותר על מנת שלחברים בקולקטיב יהיה טוב. ובשנים האחרונות נראה שמדינת ישראל שכחה את מהותה, או שלפחות חלק מהאנשים העומדים בראשה שכחו, והם רומסים את אותה הסכמה. במה עסקינן, שואלים אתם? ובכן אני עוסק בדיור הציבורי, אותן מזור לאנשים הכי מוחלשים בחברה. אחת מזכויות הבסיס, קורת גג, לא מותרות, אלא הזכות להיכנס למרחב בו אתה מוגן וחש בנוח.

ללא מילים!

ללא מילים!

פעם, לפני שנים לא רבות מדי, מדינת ישראל הייתה בעלת דירות רבות שאותן היא חילקה לאותו ציבור מוחלש. ברבות השנים החליטה המדינה להפריד את מערך הדירות לחברות משנה – עמידר, עמיגור, חלמיש פרזות ועוד. עם השנים, הזניחה המדינה את אותן דירות שהיו בבעלות הדיור הציבורי עד למצב שלגור בהן הייתה סכנה לבריאות. ואז, במהלך בעייתי, בעיקר בעשרים שנים האחרונות, החלה המדינה למכור את מלאי הדירות בדיור הציבורי.

אני לתומי חשבתי שאם אנשים גרים בדירה כל ימי חייהם הם יהיו זכאים לנכס במחיר הוגן. ובכן, בחלק קטן מהמקרים זה קרה אך ברבים אחרים זה לא קרה. המדינה הכניסה הון תועפות ממכירת הדירות בדיור הציבורי: כ-3 מיליארד שקלים! אך הכסף, למרבה הצער נבלע בקופת האוצר ולא הושמש כדי לתחזק את הדירות המעופשות הקיימות וחלילה וחס לא על מנת לקנות דירות חדשות. דיור ציבורי לא התאים לתפיסת אותה אליטה אנטי-חברתית הקרויה "נערי האוצר".

אבל במדינה יש מחוקק והוא החליט לחוקק את חוק הדיור הציבורי, ולהחזיר את כספי הדיור הציבורי לאותו מאגר על מנת שנוכל לדאוג גם למוחלשים ביותר בחברה. אבל הממשלה ביקשה להתכחש לחוק הזה, והנה מגן הצדק, היועץ המשפטי לממשלה, מאשר באבחה למדינה לעבור על החוק שהיא חוקקה בעצמה. במלים פשוטות: היועץ המשפטי לממשלה, שאמור לשמור על המדינה מהפרות חוק, מאשר לה לעבור על החוק שהיא חוקקה בעצמה! ומה הטיעון? היות ועד כה החוק לא יושם, אזי הכסף אינו "צבוע" לדיור הציבורי וניתן לעשות בו ככול העולה על דעת האוצר.

התעללות בחוליות החלשות ביותר בחברה!

התעללות בחוליות החלשות ביותר בחברה!

למזלנו יש למדינה גם מבקר, יוסף שפירא, שפועל לא רק מאינטרסים צרים, ובמכתב שהוא כותב הוא יוצא נגד ההחלטה האבסורדית של מבקר המדינה לסייע לאוצר ולעיריית ירושלים לחלט כ-3 מיליארד שקלים מהדיור הציבורי.

מעניין, כי הרי היועץ המשפטי הוא זה שמפקח על פעילותה התקינה והחוקית של המדינה… אז אולי הגיע הזמן לשים ליועץ יועץ? ואז מי ייעץ ליועץ של היועץ המשפטי? ואולי במקום כל הסיפור המגוחך הזה הגיע הזמן שהיועץ המשפטי לממשלה יבין שהוא לא נבחר ציבור, ושאין בסמכותו לרוקן חוקים מתוכן ולתת למדינה גושפנקא לעבור עליהם רק בגלל שהאוכלוסייה שתסבול היא אוכלוסייה מוחלשת.

הטור פורסם לראשונה במדור דעות של אתר NRG בתאריך ה-07/10/2014

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: