אהלן חברות וחברים – מזה זמן מה שלא עלו כאן פוסטים אורחים – ואז פנתה אלי חן, ושלחה לי "משהו לקרוא…" ואני ישבתי ואו! אז חשבתי למה לא? מוכשרת, רק בתחילת הדרך וגם כותבת מצוין! אז הנה תהנו…
כהן אמר/ חן ונה
מה זה הביצפר הזה
שפתחו פה באמצע השכונה
מה זה הביצפר הזה
שפתחו פה באמצע השכונה
שאלתי
והיא רק הגישה לי טופס וחייכה
מזל טוב
התקבלת
גשי לכיתה
ועל שלט מרובע הופיע שם עם סיומת לבנה
ולא מצאתי שם אף חבר או חברה מהרחבה
איפה שבן שבת גר
מול המכולת של ברוך וסימה
וכל מדבקה שהייתה צמודה לחולצה לא יפה אמרה שאת אורטל אבוקסיס לא אמצא כאן
והייתי לבד
כל הזמן רק נזכרתי במה שכהן תמיד היה אומר
"אני, אני אין לי בכלל שם משפחה מאופיין"
אבל כהן באותו רגע התאפיין בעיקר בהיעדרו.
בפסטיבל הראשון הופיעו 'היהודים'
ואני שלא הכרתי אפילו שיר אחד
הלכתי לעשן עם אברם השומר במחששה
הוא סיפר לי שכדאי לי לשמוע לד זפלין
ככה הוא למד אנגלית
אבל הוא היה אברם השומר
אז רק חייכתי ושנוררתי לו עוד נובלס איומה
וכשהוצאתי רישיון עדיין הייתה לי כרטיסיה
למרות שלנדב מהכיתה חיכתה כבר בי אמ וו חדשה
שהייתה יותר יפה מכל מכונית אחרת שראיתי בחיי
והוא, הבנזונה, תמיד דאג להחנות אותה בצמוד לחניית המנהל
כי זה היה מצחיק בעיניו
שנאתי אותו
מה זה הביצפר הזה שפתחו פה בשכונה
הייתי שואלת את עצמי
בכל פעם שהייתי רואה תלמיד אחר ממני
הרי הוא לא גר פה ,הוא מהווילות
והיא, היא גם לא מכאן היא מהמושבים
אז למה דווקא כאן מול כל השכונה
להראות להם שחור על גבי לבן שאין פה מקום
לא בשבילם
כי הם לא עברו איזה מבחן לבנבן שמישהו כתב
שככה לא מתנסחים בעברית נהירה ורהוטה
ושבחיים לא יצליחו לעבור את הגדר הגבוהה
'בלתי מספיק' ו'מספיק בקושי'
לא היו רק ציונים בתנ"ך ולשון
אלו צירופי מילים שמלווים אותם חיים שלמים
צובעים אותם בצבעים עכורים
עייפים
כאלה בלי אמירה
חדה ומשמעית
משהו מרוח, לא קבוע
צבע של תחתית הפחית
והצבע הזה השחיר את הנפש וצבע את קירות הביצפר במרירות ותסכול
כי כשהם ניפצו את חלונות הכיתות
הם רק רצו לראות מה נכתב שם על הקירות
לפני שיצאו ריססו בספריי, שחור כמובן,
'הקירות לבנות'
אם ערסים אז עד הסוף, אמר כהן
והוא לא ידע שזה המשפט הכי מאופיין שאקח איתי.
חן ונה, רווקה בת 26, בוגרת שכונת פג'ה- פי הטבעת של פתח תקווה. כשסיימה את בית ספר התיכון עם בגרות מלאה נשאה את דגל השכונה בשפיפות ששיקפה מציאות מעוותת ולא צודקת. בהמשך נרשמה ללימודים, מצאה עבודה באבטחה ויצאה סוף סוף מהשכונה. הפכה להיות "ההיא מהמושבים", שכרה חדרון לבדה, בו היא מקפידה לשמוע צלילים חמים וחומים. בלילות היא יושבת לכתוב את הסיפורים שלה , איכשהו זה מנקה לה הרבה משקל מהראש ומהלב.
המייל של חן: Chanalle_vana@walla.com
ביקורת - ולא בהכרח בונה 
תגובות
מעולה!!