האם רוב האשכנזים הם באמת "רפי שכל" ו"מפגרים"? ואיך בדיוק זה קשור לעובדה שיהודי המזרח-וספרד קיבלו כל כך הרבה יותר פרסי נובל מהם באופן יחסי? – או: די! אני מוריד את הכפפות!

חברות וחברים מידי פעם אני מארח כאן טורים אורחים – זהו טור של ד"ר, ממש חדש, עמוס נוי – חבר שלי – אני יודע הכותרת מביאה את העצבים? אז הצלחנו – אני באמת מציע תקראו לאט לאט, ואז כשתסיימו תקראו שוב…יותר לאט…בסוף האסימון יפול, ואז אין דרך חזרה…

האם רוב האשכנזים הם באמת "רפי שכל" ו"מפגרים"?
ואיך בדיוק זה קשור לעובדה שיהודי המזרח-וספרד קיבלו
כל כך הרבה יותר פרסי נובל מהם באופן יחסי?
…
או: די! אני מוריד את הכפפות!

====================================

מאת עמוס נוי

אני שונא תורות גזע.
אני שונא בורים-יהירים.
והכי אני שונא בורים-יהירים המפיצים תורות גזע.

הבעיה שאף פעם לא יודעים מה לעשות אתם: לשתוק, כמו שראוי לעשות, זה גם לתת את ההרגשה שיש משהו בדבריהם, אולי איזו אמת עמוקה, שעליה אין לי תשובה. לענות להם, ולהראות כמה הם לא יודעים כלום אפילו על פי השיטה שלהם, זה גם לקבל (קצת) את השיטה הבזויה שלהם, ואת הנחות היסוד ואוצר המלים שהם הכתיבו בעצם השיחה.

בעקבות החכם-מכל-אדם אני קורא לזה "פרדוקס הכסיל". כי כבר מחברו הנבון של ספר משלי (פרק כ"ו, פסוקים ד-ה) התחבט ללא הכרעה בשאלה הקשה של מה, לעזאזל, עושים עם התבטאויות של טיפשים: "אַל-תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה", הוא מתריע (בצדק) ומיד חוזר בו (גם כן בצדק): " עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו".

אז מצד אחד, כמו שהמליץ החכם מכל אדם, גילויים נלעגים כאלה של בורות בטוחה בעצמה, שמובילה לקביעת עמדה נחרצת וחד-משמעית, אינם ראויים לתגובה. מפני שתגובה, כל תגובה, היא לא פחות טיפשית: ראשית, היא הופכת שטות לדבר-מה ראוי לדיון. שנית, היא אומרת שדעתם של גזענים צריכה לעניין אותנו. והיא לא. ומצד שני, כמו שהמליץ שלמה המלך, שתיקה היא גם גרועה: הכסיל משוכנע אז שהוא אמר איזו אמת כמוסה, מבוססת על עובדות, שאין להפריכה.

האמת היא, שגזענות-של-כסילים בדרך כלל אינה ראויה לתגובה. אבל כן צריך לדבר *עליהם* עם האנשים שהם קרבנות הגזענות שלהם. או ככה לפחות אני חושב ברגע זה.

אז בואו נדבר עליהם. בבקשה:

אני לא סובל מבחני איי-קיו. אני במיוחד שונא כשהם משרתים תורות גזע. אבל האנשים שהניחו למבחנים אלה את היסוד ה"מדעי", האדונים האמריקאים גודארד, טרמן, ויֶרקס, חשבו שהם מודדים אינטליגנציה מורשת, בלתי ניתנת לשינוי, הקשורה גנטית לקבוצות אתניות ולגזעים. בשנות העשרה של המאה העשרים ערך גודארד מחקר באי המהגרים אליס איילנד. הוא גילה שלמעלה משמונים אחוז מיהודי מזרח-אירופה הם "רפי שכל". כמה שנים אחר-כך "אושרו" הנתונים האלה על ידי מחקרו הנרחב של ירקס בקרב הצבא – חיילים ממוצא יהודי מזרח-אירופי (ושחורים, כמה לא מפתיע) היו ממש "מפגרים". הוא הקדיש כמה מלים במחקר כדי להסביר את ההבדל בין דימוים הציבורי של היהודים כ"חכמים" לבין הממצאים ב"שטח".

גודארד (ובמידה מסויימת גם טרמן) חזר בו מההנחות על מנת-משכל. אבל למחקרו של ירקס הייתה תוצאה מרחיקת לכת והרת אסון על דעת הקהל ועל המחוקק האמריקאי: ב 1924 חתם הנשיא קולידג' על חוקי הגירה חדשים, שצמצמו בין היתר בצורה דרסטית את המכסות של היהודים ממזרח-אירופה (והגדילו את אלו של הסינים) כדי למנוע ירידה ברמה השכלית של האומה האמריקאית. לדעתי, ובדיעבד, הוא השאיר באירופה מאות אלפי יהודים שנספו אחר-כך בשואה (על הפרשה כולה אפשר לקרוא בעברית בספר המצוין "אין מידה לאדם" של סטיבן גולד).

אני לא מאמין במבחני איי-קיו. אני לומד מהפרשה הזו יותר על אתיקה של "מדענים", על פוליטיקה של "גזעים", ועל העיוורון החברתי של "מחקרים". ואני לא חושב שרוב האשכנזים הם רפי-שכל (למרות שמיטב בניהם ובנותיהם עושים מאמצים אדירים בפייסבוק לשכנע אותי שגודארד צדק). אני כן חושב שגזענות במסווה מדעי היא חרב פיפיות. אני כן הייתי מצפה שהזיכרון של צאצאי יהדות אירופה – הקורבן הגדול ביותר בהיסטוריה של תורות-גזע "מדעיות" – לא יאפשר דיבור כזה.

וקצת מזעזע אותי שזה לא קורה. שיש מי שמפנה בטבעיות וללא גינוי את הכלים שקבעו שהוא "מפגר" כלפי אחרים, במקום לבוז, לסלוד, ולהוקיע את הכלים האלה. ובמיוחד, כשהעובדות מסולפות לטובת תורת-גזע המסווה עצמה כ"נתונים".

ממש כמו בעניין האינטליגנציה, אני לא חושב שפרס נובל מודד תכונות תורשתיות של קבוצות אתניות. לכן, כמו בפרדוקס הכסיל, אני חושב ללעמוד כמו תגרן בשוק ולהתווכח על מספרים זה גם קצת מבזה.

אבל אחד-עשר יהודים מזרחים/ספרדיים קיבלו פרס נובל. זה נתון מדהים בהתחשב בשיעורם בכלל היהודים. זה בערך פי שלושה מה"אשכנזים" על פי מפתח זה.

כשהנתון הזה מוצג בפני גזענים-ישראלים-אשכנזים הם מתחילים להתמקח: כמה מדענים, ומה זה ספרדים. כי מה שמתעתע ולעתים גזעני בסטטיסטיקה אינו רק ההסברים הסיבתיים שהיא עשויה לספק לממצאים שלה בדבר התאמות בין משתנים. מה שמתעתע ולעתים גזעני בסטטיסטיקה זה האופן שבו היא מגדירה ומייצרת את הקבוצות כדי לחפש את ההתאמות האלה. לכן אשכנזי-ישראלי יכול להתלות בפרס נובל של אשכנזי אמריקאי כהוכחה לעליונותו, אבל לטעון שיהודי-ספרדי מאמסטרדם אינו "מזרחי". כי סטטיסטיקה-בשירות-הגזענות מייצרת ומפרקת לפי הצורך "קבוצות" כמו פלסטלינה.

אבל נעֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ: שלושה מתוך האחד-עשר קיבלו פרס בשלום (אָסֵר, כלומר אשר, היהודי הראשון שקיבל פרס זה ב1911, ושתמונתו מצורפת למטה), ובספרות (קאנטי הנפלא). אז נתמקד במדעים המדוייקים (גם כלכלה נוריד) ונקבל שמונה חתנים (שבעה חתנים וכלה אחת – רק ארבע נשים יהודיות קיבלו נובל, ומתוכן אחת ספרדיה. מה *זה* אומר?). וזה לא כולל את הפיסיקאי הדגול נילס בוהר (שהיה ספרדי רק מצד אמו).

 

טוביאס מייקל אסר – הזוכה היהודי הראשון בפרס נובל לשלום 19011

 

גזענים אשכנזיים קופצים כאן ואומרים שזה כולל ספרדים מאירופה; זה לא מפריע להם לכלול יחד אשכנזים מישראל (רק 4 פרסי נובל במדעים המדוייקים, לא כולל כלכלה), אמריקה (הרבה), ופולין (ממש מעט, כמעט אפס). באמירה זו הם חושפים, רפי השכל האלה, גם את העובדה המובנת-מאליה שהפרס מודד את רמת החינוך המדעי והתשתיות הטכנולוגיות של מדינות, ולא את הגנטיקה של קבוצות. אבל ניחא – נוריד אותם ונענה לכסיל.

נשארנו עם שלושה יהודים צפון אפריקאים במדעים המדוייקים העומדים בכל קריטריון של מזרחיות (בן-אסרף, טנוג'י, הרוש): זהו שיעור כמעט בלתי נתפס. זה אומר שמתוך כמה מאות אלפים יהודים צפון אפריקאים יצאו 3, כשממיליוני האשכנזים בישראל יצאו רק 4 (במדעים מדוייקים). וזה די מדהים.

כאמור, בניגוד לתורות הגזע האשכנזיסטיות, אני משוכנע שזה לא מעיד על נחיתותם השכלית של האשכנזים – זה מעיד על החינוך המדעי בצרפת, זה מעיד על המריטוקרטיה החינוכית האמריקאית, וזה מעיד על הסללה והפגרה שמבוצעת על ידי החינוך בישראל. ולא על שום דבר אחר.

אם נשחק בסטטיסטיקה באותו אופן עם פרסי הנובל הישראלים, נוכל לגלות גם עובדות מעניינות: אחרי שנקזז ספרות, שלום וכלכלה, נגלה 4 פרסי נובל מדעיים וכולם רק בכימיה, אבל כאמור, אפילו כאן יש שותפים זרים בשלושה פרסים, כששניים מהארבעה שותפים באותו פרס. כלומר סה"כ שלושה תגליות מדעיות בלבד. כשמביטים על זה ככה מסתבר שאשכנזים ישראלים קיבלו בערך אותו מספר פרסי נובל כמו יהודים צפון אפריקאיים (שמספרם בעולם הוא ששית). זה בעיקר אומר את מה שמי שלא גזענים ידעו גם בלי החפירה הזאת: שזה לא על עליונות גנטית או תרבותית, זה רק על מערכות חינוך ושיויון הזדמנויות. או על העדרן.

הנה הרשימה (באנגלית, שתוכלו לחפש בויקיפדיה ולהרחיב אופקים):

שלום וספרות :
1911 Tobias Michael Carel Asser
1981 Elias Canetti
1968 – René Cassin

מדעים מדוייקים:
Henri Moissan 1906
Emilio Segre- 1959
1969 – Salvador Luria
1980 – Baruj Benacerraf
1985 – Franco Modigliani
1986 – Rita Levi-Montalcini

1997 – Claude Cohen-Tannoudji
2012 – Serge Haroche