במדינת ישראל שולחים חפים משפע לכלא כמה פעמים!

הי לכולן/ם,

בוקר לא כל כך טוב עובר עלינו כחברה.

אני זוכר בשנת 1976 את ההרשעה של עמוס ברנס, אני הייתי ילד בן 10, חמש שנים בישראל -ועמוס היה גבר מזרחי גדול מימדים עם רעמה לבנה – אני לא זוכר פרטים מדויקים אבל אני זוכר את עמוס עומד שם עם גב ישר מיישיר מבט למצלמות, אז רק של ערוץ 1, וזועק "לא רצחתי!"

עמוס היה לוחם בצנחנים, בוגר החינוך המקצועי הישראלי, עבד בעבודות מזדמנות ונהג במשאית. הוא בעיקר למד לקראת הכשרה למדריככי נוער ועבד כאחד בואדי סליב. הוא לא היה בשר מבשרה של האליטה, הוא היה זר, מוזר, נולד בלוב – מזרחי.

הוא הורשע! לא יכול היה להיות מועמד לחנינה, מדוע? משום שהוא סרב להודות. ברבות הימים גילו שברנס נחקר תוך מניעת שינה וסטירות והודה ברצח. הוא אף אולץ (!) לשחזר את הרצח שכביכול ביצע. לברנס לא עזרה עדות אליבי של חברו, ישראל קפקא, כי באותו יום ובאותה שעה הם נסעו יחדיו באוטובוס בחיפה. מקס בוחבוט, ידיד נוסף שלו ששימש לו אליבי, סירב להעיד לזכותו בבית המשפט, וטען שאינו זוכר את נסיעתם יחדיו.

תלוי חקירה...

תלוי חקירה…

החקירה הייתה רצופה כשלים ומעבר לכך שוטרים שיקרו בבית המשפט. כבר בשלב בקשת הארכת המעצר, שיקרו השוטרים בפני בית המשפט, כאשר פקד יהודה אלבז העיד עדות שקר בשבועה כי ברנס היה חשוד בביצוע מעשים מגונים בשתי בחורות ובנער, וברנס טען בפניהם כי אינו זוכר את הפרטים.

ברנס טען שחוקר בשם סימון אבוטבול כבל אותו באזיקים. ברנס התלונן בפני ד"ר בצלאל בלוך, רופא מהמכון לרפואה משפטית, על המכות שקיבל מהשוטרים. ד"ר בלוך טען שברנס כלל לא התלונן בפניו. אולם אחרי קרוב לשבע שנים, נמלך ד"ר בלוך בדעתו, וביום 15 בפברואר 1981, הצהיר בפני עזרא גולדברג בכתב ואף חתם על הצהרתו, ואחר כך מסר על כך עדות במשטרה, שברנס, אכן התלונן בפניו אז על מכות שקיבל מהחוקרים.

ב-11 לינואר 1976 נידון ברנס למאסר עולם בבית המשפו המחוזי בחיפה. ברנס עירער לבית המשפט העליון, ובפסק דינם של השופטים חיים כהן, יהודה כהן ואליהו מני (ע"פ 127/76), שניתן ב-6 ביולי 1976 הוחלט לדחות את הערעור, חרף פגמים שנמצאו בחקירה. ב-12 באוגוסט, דחה השופט שמעון אגרנט את בקשתו של ברנס לדיון נוסף. בקשתו למשפט חוזר, שהוגשה כעבור שנתיים, נדחתה על ידי השופט יואל זוסמן, בטענה שלא נמצאה ראיה חדשה המסייעת לברנס. מה שנאמר מערכת משפט לתפארת מדינת ישראל!

להבנה מה עמד בפני ברנס אפשר לראות את התבטאותה הקלוקלת של השופטת מרים בן פורת – שדחתה במרץ 1985 את בקשתו של רנס לשמפט חוזר – אז אמרה בן פורת כי היא דוחה את הבקשה בטענה שברנס לא הציג בפניה כל ראיה חדשה, והיא אף המליצה על טיפול פסיכולוגי: "המוצא ממצב נפשי זה הוא, לדעתי, בקבלת עזרה מתאימה של מומחה לדבר וחבל אם לא יבחר בדרך זו".

מי שמחפש צדק לא ימצא אותו בבית המפדט כנראה

מי שמחפש צדק לא ימצא אותו בבית המפדט כנראה

 

ברנס לא ויתר! בשנת 1996 תוקן עקב תיקון סעיף הבקשה למשפט חוזר בחוק בתי המשפט הוא  מגיש בקשה שלישית למשפט חוזר! ושוב, הפעם השופט שלמה לוין דוחה את בקשתו של ברנס בטענה שאין ראיותיו מהוות עילה למשפט חוזר.

ברנס לא מתייאש ורותם את הסנגוריה הציבורית לעניין ובראשה עו"ד דיוויד וינר. ב-14 למרץ 2002 מחליטה השופטת דורנר להורות על משפט חוזר לברנס! השופט חיים כהן שמנע ברנס משפט חוזר ממיטת חוליו ארבע שבועות לפני מותו מתקשר לדורנר להודות לה בהתרגשות על כך שתיקנה את העוול "שאני עשיתי", כדבריו. ברנס, שהיה אדם אציל נפש,  היה מנושאי ארונו של כהן בהלוויתו.

ב-11 לדצמבר 2002 מזכה בית המשפט העליון את ברנס "זיכוי אילם" – היינו ללא שמיעת הראיות, מבלי לקבוע אם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו או לא, וזאת לאחר שהתביעה הביעה רצונה שלא לנהל משפט וחזרה בה מכתב האישום.

אז מה אתם שואלים?

שתי מילים – רומן זדורוב!!!

  • מוקדש ליעל שהעירה אותי מתרדמת חורף.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ethy ab  On דצמבר 23, 2015 at 3:47 pm

    כמה שאתה צודק!

  • nachum  On דצמבר 23, 2015 at 4:02 pm

    מבלי לקבוע אם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  • ג. אביבי  On דצמבר 23, 2015 at 11:54 pm

    אכן מרתיח לב.
    כמו בפרשת רצח רחל הלר (שבירת עמוס ברנס), כנופיית מע"צ (מעצר לאחר עינויים של מספר אנשים חפים מפשע), רצח אסף שטיירמן (עינויים של האחים לסרי ע"י המשטרה), עיזאת נאפסו, חנית קיקוס (מעצר אל-עביד) ועוד – כך גם הפעם. גם כאן נוהגת המשטרה בחסות המערכת המשפטית והתקשורת הלבנה באותה שיטה. השיטה: אם אין למשטרה קצה חוט ואנשיה חפצים בקידומים ובפרסום, אז תופסים את הדמות החלשה ביותר בזירה (חלשה חברתית, חסרת קשרים בצמרת), שוברים אותה נפשית ופיזית בחקירות קלגסיות אימתניות – למרות שברור ל"חוקרים" שלא מדובר בפושע האמתי – והמערכת המשפטית תרשיע גם תרשיע ולא תחמול. הקרבן הוא לרוב מזרחי, ערבי, אתיופי, עובד זר או רוסי חסר קשרים בצמרת. הסימביוזה הכל-כך רעילה בין הפרקליטות, המשטרה, העיתונות ובית המשפט תייצר לה בפעם המי יודע כמה "משפט צדק". העיתונות הגזענית תשתמש בזה להעמקת הדימוי השלילי-פתולוגי של האחר. קציני משטרה יעלו בדרגה לאור "הצלחתם". פרקליטים יתפסו כותרות וקריירה, ה"שופטים" יקצרו מחמאות. ועמישראל? הוא ימשיך להתבהם בחסות כלבי השמירה של האליטות הלבנות ("עיתונאים").

  • אילן הדר  On דצמבר 24, 2015 at 9:02 pm

    טוב שבן פורת לא המליצה לו על טיפול בהקזת דם או בעלוקות….

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s