קוד אתי שמתי! (נמאס מאחוסלי"ם שמנסים "להציל את המדינה!)

אני יודע שאסא כשר חושב שהוא ורק הוא בעל היכולות לנסח קודים אתיים – זה הפך למין מנטרה בחברה הישראלית – יש אדם אחד, ולא משנה מיהו – והוא בעל היכולת.

אם תחשבו על זה לרגע זה חלק מאותה מנטרה של אליטה אקדמית גברית אשכנזית שחושבת שהיא בעלת היכולות לעשות הכול בעצמה ולקבוע את הכללים לכולן/ם. ואם תחשבו על זה קת יותר תבינו שמהם מורכבת האקדמיה השיראלית כמעט באופן בלעדי (כ-71% מהמרצים הקבועים באוניברסיטאות הישראליות הם גברים אכשכנזים – 21% נשים אשכנזיות כ-8% מזרחים נשים וגברים וכ-0.8% ערבים – ראו בלכמן, 2008 תיאוריה וביקורת).
בעוד שעל וועדות אחרות שמורכבות ממספר רב של אנשים ושמדברות על צדק חלוקתי או הקצאת משאבים שיוויוניות יותר יש ביקורת קשה עד אלימה – במקרה דנן הייתה החלטה, לדעתי אווילית, למנות אדם אחד שיקבע מה נכון ומה לא, במקרה הטוב חוסר מחשבה במקרה הגרוע טפשות שגובלת ברשעות.
מעבר לכך, כל ההתנסויות הגזעניות שתכליתן "פעם היה פה נחמד וכעת גונבים לנו את המדינה…" מקורן באותו חטא ההיבריס (גאווה) של שליטה אוליגרכית במשאבי המדינה הקולקטיביים – אקדמיה, תרבות, כלכלה וגם פוליטיקה – וכעת באה אותה קבוצה בניסיון להשליט סדר בפעם האחרונה בסטייל של תמות נפשי עם פלישתים…
אני מלמד כשלושה עשורים באקדמיה הישראלית, בתחילה כמתרגל ולאחר מכן כסגל קבוע במכללה פרטית וציבורית, כמו גם סגל חיצוני באוניברסיטאות. אינני מאמין במטרה המופרכת של אובייקטיביות – אני מי שאני בשל ניסיון חיי ואמונותיי. למדתי זאת הפנמתי זאת ועם כל זאת, אני עדיין ביקורתי גם כלפי תפיסותי העצמיות. אני מקפיד בכול סילבוס שלי להביא את כלל הגישות לבחינת הסטודנטים ומאפשר להם לבחון ולבקר את כלל העמדות המוצעות – בין אם על ידי קריאה עצמית או על ידי דיון מושכל בהרצאות.
הקוד האתי המוצע בעצם טוען כי אין לסטודנטים את היכולת להיות ביקורתיים – הוא מדמה אותם כעדר צאן שאינו מסוגל לעשות אבחנה והבחנה בין הדעות והעמדות השונות, ולא כך היא!
אני אוהב את הסטודנטים שלי – ועל כך יעידו רובם, אני מכבד אותם ונותן להם את האופציה לטעון ולהביע את דעתם. כל עמדה שתהפוך לעמדה השלטת בהרצאה – אצא נגדה! בלי קשר למה אני חושב או מאמין – אנסה לאתגר ולבחון את הגבולות. כמו כן, אני מצהיר בתחילת כל קורס כי אין אמת אחת! ישנן מספר אמיתות בכול תחום ועניין! ועל כן, על הסטודנטים עצמם חלה החובה לבקר, לאתגר ולבחון את הגבולות פעם אחר פעם – והסטודנטים הם עדיי.
תפיסה מהסוג שהובא לפנינו בקוד האתי היא תפיסה מזלזלת בראש ובראשונה בסטודנטים, ועל כך אין מחילה וכפרה! אני שמח על עמדת הסטודנטים שדחו בשאט נפש את המסמך המקומם הזה.
לסיום, במכון הישראלי לדמוקרטיה עשו עבודה התחלתית של השוואה של הקוד האתי האמריקאי, שנוסח על ידי וועדה, לקוד ה"לא"אתי של אסא כשר, לשיפוטכן/ם.
ולכלל הסטודנטים, אני יודע שאינכם זקוקים לקוד אתי על מנת להבין מה נכון ומה לא – זה מרגיש כמו בית ספר שבו אמרו לכם הכול (אם כבר קוד אתי מה עם מערכת החינוך?!?!?) התנגדו!
בברכת דמוקרטיה מאושרת וללא קודים ריקניים וחסרי משמעות
הני
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s